גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לריבוי ילדים יש מחיר - ועוד שלושה שיעורים שלמדנו על מערכת החינוך

כל יום הוא הזדמנות ללמוד, במיוחד לבודקי עובדות • לקראת פתיחת שנת הלימודים חזרנו לנתונים שהציגו פוליטיקאים על אי–שוויון בבתי הספר, על תת–תקצוב ועל אובדן הממלכתיות - ונזכרנו בשיעורים שלמדנו כשניגשנו לחקור אותם • הנה כמה לקחים לעתיד שאפשר להפיק מטעויות העבר ● המשרוקית של "גלובס"

משה פייגלין, יאיר לפיד, סתיו שפיר, יועז הנדל / צילומים: אמיר מאירי, איל יצהר, כדיה לוי
משה פייגלין, יאיר לפיד, סתיו שפיר, יועז הנדל / צילומים: אמיר מאירי, איל יצהר, כדיה לוי

יועז הנדל מבלבל בין ממלכתי לציוני, סתיו שפיר משמיטה נתונים חיוביים ומשה פייגלין נבהל מהסכומים שמוציאים על תלמידים במדינת ישראל. המספרים שהפוליטיקאים אוהבים לזרוק באוויר בנוגע למערכת החינוך הישראלית עומדים למבחן. מה למדנו?

1. יאיר לפיד הזכיר לנו שישראל משקיעה מעט בילדי הגן, אבל בילדי בית הספר היא משקיעה יותר

יאיר לפיד / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

"ההוצאה הלאומית בישראל על מעונות ופעוטונים היא הכי נמוכה ב-OECD - פחות מרבע מהממוצע"

פייסבוק, 13.8

בפוסט של יאיר לפיד בפייסבוק נתקלנו בטענה מרחיקת לכת על ההזנחה של מערכת החינוך: "ההוצאה הלאומית בישראל על מעונות יום ופעוטונים היא הכי נמוכה בכל מדינות ה-OECD (פחות מרבע מהממוצע בארגון!) ". כרגיל, ניגשנו לבדוק.

ההוצאה הלאומית כוללת לא רק כסף ממשלתי, אלא גם מימון של עמותות ותשלומי הורים. ומתברר שלפיד מדייק: נכון לשנת 2015, האחרונה שיש עליה נתונים, ההשקעה הלאומית בחינוך לגיל הרך בישראל הייתה 2,713 דולר לילד - הכי נמוך ב-OECD. הממוצע בארגון היה 12,443 דולר לילד. בגני הילדים נמצאנו במקום הלפני אחרון, אחרי צ'כיה: כ-5,000 דולר לילד לעומת ממוצע של כ-8,500 דולר בארגון.

הבחירה להתמקד דווקא במעונות לגיל הרך (גילאי 3-0) משונה מעט, שכן רבים מהם פרטיים, ללא תקצוב ממשלתי, וגם אלה הציבוריים ממומנים ומפוקחים בידי משרד העבודה והרווחה. אם ישראל משקיעה מעט בילדי הגן, הרי היא משקיעה יותר בילדי בית הספר: גם שם אנחנו מתחת לממוצע ה-OECD, אבל רחוק מהתחתית. ביסודי ישראל במקום ה-19 מתוך 34 המדינות לגביהן יש נתונים; בתיכון 24 מתוך 33.

אז הטענה של לפיד נכונה, גם אם היא מתמקדת בשכבת הגיל שמצבה הוא הגרוע ביותר, באופן יחסי. אלה גילאי 3-0, שם משקלו של הכסף הממשלתי נמוך יותר, וההישענות על מקורות פרטיים יותר בולטת.

הגורמים שמשתתפים

מה למדנו בדרך? תקציב משרד החינוך לא מספר את כל הסיפור

ההתמקדות בהוצאה הלאומית היא תזכורת חשובה לנו, ולכל מי שעוקב אחרי תקצוב החינוך, שתקציבי הממשלה הם לא חזות הכול. רק כשליש מעלויות החינוך באות ישירות מתקציב המדינה, גם אם עליהן אנחנו לרוב יודעים יותר. במימון משתתפות גם רשויות מקומיות, ההורים עצמם, ועמותות - שאת חלקן המדינה מממנת בעקיפין. בדרך כלל קשה להשיג מידע מפורט על התקציבים האלה, והבעיה מחמירה משום שחלקן של הרשויות המקומיות והעמותות הפרטיות במימון החינוך הולך ועולה. 

2. סתיו שפיר ציטטה נתונים נכונים על אפליה בחינוך, אבל השמיטה את חצי הכוס המלאה 

סתיו שפיר / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

"התקצוב בחינוך הממלכתי-דתי גבוה ב-30% מאשר בממלכתי רגיל, וב-60% מאשר במגזר הערבי"

ראיון לאורית נבון, כאן חדשות, פייסבוק, 22.8.19

לפני שבוע שמענו את ח"כ סתיו שפיר מהמחנה הדמוקרטי, בראיון פייסבוקי לחדשות כאן, מדברת על הצורך לבנות את מערכת החינוך מחדש עם "תקצוב שוויוני, שמתעדף את מי שזקוקים ליותר". כדי להמחיש את הבעיה היא אמרה: "היום תלמידים ערבים וחרדים מקבלים הכי פחות תקציב ולומדים במדינת עולם שלישי. התקצוב בחינוך הממלכתי-דתי הוא ב-30% יותר גבוה מבתקצוב הממלכתי רגיל, ו-60% יותר גבוה מהתקצוב במגזר הערבי".

תהינו אם המספרים האלה מופרזים. חיפוש מהיר גילה שהם הופיעו בכותרות העיתונות הכלכלית, והם אמיתיים - על כל פנים, אם סומכים על המידע של פרויקט "שקיפות בחינוך", שמשרד החינוך עצמו השיק לפני כמה שנים. אבל מהטענה נשמט פרט חשוב, שגם עורכי העיתונים החמיצו: הפערים המדוברים לא נוגעים לכל שכבות הגיל.

בתיכונים, העלות הממוצעת של תלמיד בבית ספר ממלכתי דתי עמדה בתשע"ח על כ-40 אלף שקל; בחינוך הממלכתי היהודי - על כ-31 אלף שקל; ובבתי ספר ערביים - על פחות מ-25 אלף שקל. בחטיבת הביניים הפערים מצטמצמים מאוד. הממלכתי דתי עדיין בראש, אבל תלמיד בבית ספר ערבי - לא תאמינו - "מקבל" כ-1,500 שקל יותר ממקבילו בממלכתי יהודי. בבתי הספר היסודיים הפערים כמעט נעלמים.

אז שפיר - והכותרות - צודקות חלקית. הפערים שנקבו בהם בתקצוב הממשלתי נכונים לתיכונים, אבל לא לגילים הצעירים יותר. איך זה ייתכן? ההבדל טמון בתקצוב דיפרנציאלי, שהונהג ביסודיים ובחטיבות הביניים בסוף 2014, ובתיכונים בקושי התחיל.

תקציב ממשלתי לתלמיד

מה למדנו? אי-השוויון בחינוך עולה עם הגיל

אין טעם לדבר באופן כללי על פערי התקצוב בחינוך, משום שהמדיניות שונה משכבת גיל אחת לאחרת. בתיכונים הפער בין תלמיד בממלכתי דתי לתלמיד בבית ספר ערבי מגיע ל-64%, ביסודי הוא קרוב ל-0%. הסיבה היא שבמתווה של תקצוב דיפרנציאלי, ככל שהמצב הסוציואקונומי יורד, התקציב עולה. מאחר ששיעור גבוה יותר של בתי ספר ערביים נמצאים בחמישונים החלשים - הם מקבלים יותר. עם נסתכל רק בחמישון מסוים, תלמידה בממלכתי-דתי תקבל יותר מחילונית, שתקבל בתורה יותר מערבייה. 

3. יועז הנדל מבלבל בין "ממלכתי" ל"ציוני" ומפריז במספרים, אבל הוא עלה על משהו 

יועז הנדל/ צילום :איל יצהר

"50% מתלמידי כיתות א' לומדים בחינוך לא ציוני"

הבוקר הזה, כאן ב', 14.5.19

במאי 2019 התארח חבר הכנסת הטרי מטעם כחול-לבן יועז הנדל בתכניתו של אריה גולן בכאן ב'. הנדל טען שאחת הבעיות הגדולות בישראל נמצאת במערכת החינוך. הוא אמר: "מדינת ישראל נמצאת היום במצב מאוד ייחודי שבו מעל 50% מתלמידי כיתות א' לומדים בחינוך לא ציוני".

נודה על האמת, כשניגשנו לבדיקה הזאת לא מצאנו שום הגדרה ל"חינוך לא ציוני". פנינו להנדל, והוא ענה שהתכוון לכל מה שנמצא "מחוץ לחינוך הממלכתי". בדיקה קצרה באתר השקיפות של משרד החינוך גילתה שלפי ההגדרה הזאת, הוא טועה: בשנת הלימודים הקודמת נכנסו לכיתה א' 165 אלף זאטוטים. 126 אלף מהם למדו בבתי ספר ממלכתיים - 76%. אבל אפילו אם ב"חינוך לא ציוני" הנדל התכוון פשוט ל"יהודי", האמת לא לצידו: בכיתות א' הממלכתיות לומדים כ-95 אלף ילדות וילדים, שהם לבדם יותר מ-50% מתלמידי א' בישראל.

אף על פי כן, הבדיקה הזאת חשפה אותנו לתופעה מעניינת: בכיתות א', ובכל שכבות הגיל האחרות, מספר התלמידים בחינוך הממלכתי הולך ופוחת. במילים אחרות, אם היינו עורכים את הבדיקה בעוד כמה שנים (ומתעלמים מהתיוג של החינוך הלא ממלכתי כ"לא ציוני"), ייתכן שהנדל היה צודק. נכון להיום הוא לגמרי טועה.

חינוך לא ממלכתי

מה למדנו? החינוך הממלכתי בנסיגה עקבית

מוסדות ממלכתיים, שהמדינה לא רק מפקחת עליהם אלא גם מעסיקה ישירות את המורות והמורים, הם עדיין לב מערכת החינוך - אבל מאבדים בהדרגה את הבכורה. ב-2019 למדו כמעט 700 אלף תלמידים מחוץ למסגרות האלה. כשני שלישים הם יהודים שלמדו במוסדות "מוכר שאינו רשמי" (מוכש"ר), אבל גם בקרב הערבים, 40% למדו במוסדות מהסוג הזה. 50 אלף למדו ב"מוסדות פטור" יהודיים, שם אין שום פיקוח על חומר הלימוד. 37 אלף למדו במוסדות מסוג "ייחודי-תרבותי - ישיבות תיכוניות שנפטרו מפיקוח משרד החינוך לפני עשור. 

4. משה פייגלין נבהל מה"סכום הפנומנלי" שישראל שופכת על התלמידים. כשירדנו לפרטים הבנו שזה מחיר הדמוגרפיה

משה פייגלין / צילום: איל יצהר

"תלמידי ישראל נמצאים במקומות האחרונים במערב, כשבהשקעה הם מהראשונים בעולם"

"לפני החדשות", רשת 13, 11.3.19

בראיון בעיצומה של מערכת הבחירות הקודמת הציג משה פייגלין את תוכנית זהות לשיפור מערכת החינוך, שבמרכזה הפחתת המעורבות הממשלתית. לטענתו, ההשקעה פשוט לא משתלמת. "כשאתה מחלק את תקציב החינוך למספר התלמידים אתה מגיע לסכום פנומנלי של למעלה מ-3,000 ש"ח לתלמיד לחודש, ולא ברור למה", הוא אמר. "במבחנים הבינלאומיים, תלמידי ישראל נמצאים במקומות האחרונים במערב, כשבהשקעה הם מהראשונים בעולם".

כשהסתכלנו בתקציב משרד החינוך, והשווינו אותו ולנתונים על מספר התלמידים בישראל, הסכומים לא הסתדרו. הם נעו בין כ-1,200 שקל בחודש ביסודי לכ-2,200 בתיכון. אבל נתון אחר התאים לטענה: הנתח של כל תלמיד בהוצאה הלאומית לחינוך, שכוללת גם רשויות מקומיות, עמותות והורים.

איך זה ביחס לעולם? ב-2015, ישראל אכן הוציאה על חינוך 6% מהתמ"ג, לעומת 5% בממוצע בארגון. אבל כשבודקים, כמו פייגלין, כמה מקבל תלמיד, אנחנו בכלל מתחת לממוצע. ב-2015 ההוצאה הלאומית לתלמיד יסודי ממוצע ב-OECD הייתה 8,539 דולר, ובישראל 7,971 דולר בלבד. ללמ"ס יש הסבר לכך: שיעור הצעירים בישראל מאוד גבוה, ומה שהעובדים מייצרים מתחלק בין יותר תלמידים.

פייגלין, אם כן, טועה. גם אם נביא בחשבון הוצאות שמחוץ לתקציב החינוך, התקציב לתלמיד בישראל נמוך מהממוצע במערב.

שיעור הצעירים

מה למדנו בדרך? מדינה מרובת תלמידים נאלצת לשלם יותר.

מתברר שהדמוגרפיה המיוחדת של ישראל מסבכת את ההשוואות הבינלאומיות. נתונים מ-2013 מלמדים שרק 18.4% מהתושבות והתושבים במדינת OECD ממוצעת היו בני פחות מ-15, לעומת 28.2% ישראל. ואם זה לא מספיק, בישראל שיעור הצעירים עולה בהתמדה, ובארגון כולו הוא בירידה. המשמעות היא שכדי להשקיע בתלמיד כמו במדינות אחרות, אנחנו נאלצים להקדיש לכך שיעור גבוה יותר מהתוצר.

לקריאה נוספת:

המשרוקית, תמר זנדברג על ההשקעה לילד בחינוך בישראל

המשרוקית, פייגלין על התקציב לתלמיד במערכת החינוך

המשרוקית, יועז הנדל על שיעור התלמידים בחינוך הציוני ובגיוס לצה"ל

משרד החינוך, ממצאים מרכזיים של המערכת לשיקוף תקציבי החינוך - תשע"ח

דו"ח מבקר המדינה, תקציב משרד החינוך: היבטים בתכנון, בפיקוח ובבקרה, נובמבר 2016

עוד כתבות

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים