גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לריבוי ילדים יש מחיר - ועוד שלושה שיעורים שלמדנו על מערכת החינוך

כל יום הוא הזדמנות ללמוד, במיוחד לבודקי עובדות • לקראת פתיחת שנת הלימודים חזרנו לנתונים שהציגו פוליטיקאים על אי–שוויון בבתי הספר, על תת–תקצוב ועל אובדן הממלכתיות - ונזכרנו בשיעורים שלמדנו כשניגשנו לחקור אותם • הנה כמה לקחים לעתיד שאפשר להפיק מטעויות העבר ● המשרוקית של "גלובס"

משה פייגלין, יאיר לפיד, סתיו שפיר, יועז הנדל / צילומים: אמיר מאירי, איל יצהר, כדיה לוי
משה פייגלין, יאיר לפיד, סתיו שפיר, יועז הנדל / צילומים: אמיר מאירי, איל יצהר, כדיה לוי

יועז הנדל מבלבל בין ממלכתי לציוני, סתיו שפיר משמיטה נתונים חיוביים ומשה פייגלין נבהל מהסכומים שמוציאים על תלמידים במדינת ישראל. המספרים שהפוליטיקאים אוהבים לזרוק באוויר בנוגע למערכת החינוך הישראלית עומדים למבחן. מה למדנו?

1. יאיר לפיד הזכיר לנו שישראל משקיעה מעט בילדי הגן, אבל בילדי בית הספר היא משקיעה יותר

יאיר לפיד / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

"ההוצאה הלאומית בישראל על מעונות ופעוטונים היא הכי נמוכה ב-OECD - פחות מרבע מהממוצע"

פייסבוק, 13.8

בפוסט של יאיר לפיד בפייסבוק נתקלנו בטענה מרחיקת לכת על ההזנחה של מערכת החינוך: "ההוצאה הלאומית בישראל על מעונות יום ופעוטונים היא הכי נמוכה בכל מדינות ה-OECD (פחות מרבע מהממוצע בארגון!) ". כרגיל, ניגשנו לבדוק.

ההוצאה הלאומית כוללת לא רק כסף ממשלתי, אלא גם מימון של עמותות ותשלומי הורים. ומתברר שלפיד מדייק: נכון לשנת 2015, האחרונה שיש עליה נתונים, ההשקעה הלאומית בחינוך לגיל הרך בישראל הייתה 2,713 דולר לילד - הכי נמוך ב-OECD. הממוצע בארגון היה 12,443 דולר לילד. בגני הילדים נמצאנו במקום הלפני אחרון, אחרי צ'כיה: כ-5,000 דולר לילד לעומת ממוצע של כ-8,500 דולר בארגון.

הבחירה להתמקד דווקא במעונות לגיל הרך (גילאי 3-0) משונה מעט, שכן רבים מהם פרטיים, ללא תקצוב ממשלתי, וגם אלה הציבוריים ממומנים ומפוקחים בידי משרד העבודה והרווחה. אם ישראל משקיעה מעט בילדי הגן, הרי היא משקיעה יותר בילדי בית הספר: גם שם אנחנו מתחת לממוצע ה-OECD, אבל רחוק מהתחתית. ביסודי ישראל במקום ה-19 מתוך 34 המדינות לגביהן יש נתונים; בתיכון 24 מתוך 33.

אז הטענה של לפיד נכונה, גם אם היא מתמקדת בשכבת הגיל שמצבה הוא הגרוע ביותר, באופן יחסי. אלה גילאי 3-0, שם משקלו של הכסף הממשלתי נמוך יותר, וההישענות על מקורות פרטיים יותר בולטת.

הגורמים שמשתתפים

מה למדנו בדרך? תקציב משרד החינוך לא מספר את כל הסיפור

ההתמקדות בהוצאה הלאומית היא תזכורת חשובה לנו, ולכל מי שעוקב אחרי תקצוב החינוך, שתקציבי הממשלה הם לא חזות הכול. רק כשליש מעלויות החינוך באות ישירות מתקציב המדינה, גם אם עליהן אנחנו לרוב יודעים יותר. במימון משתתפות גם רשויות מקומיות, ההורים עצמם, ועמותות - שאת חלקן המדינה מממנת בעקיפין. בדרך כלל קשה להשיג מידע מפורט על התקציבים האלה, והבעיה מחמירה משום שחלקן של הרשויות המקומיות והעמותות הפרטיות במימון החינוך הולך ועולה. 

2. סתיו שפיר ציטטה נתונים נכונים על אפליה בחינוך, אבל השמיטה את חצי הכוס המלאה 

סתיו שפיר / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

"התקצוב בחינוך הממלכתי-דתי גבוה ב-30% מאשר בממלכתי רגיל, וב-60% מאשר במגזר הערבי"

ראיון לאורית נבון, כאן חדשות, פייסבוק, 22.8.19

לפני שבוע שמענו את ח"כ סתיו שפיר מהמחנה הדמוקרטי, בראיון פייסבוקי לחדשות כאן, מדברת על הצורך לבנות את מערכת החינוך מחדש עם "תקצוב שוויוני, שמתעדף את מי שזקוקים ליותר". כדי להמחיש את הבעיה היא אמרה: "היום תלמידים ערבים וחרדים מקבלים הכי פחות תקציב ולומדים במדינת עולם שלישי. התקצוב בחינוך הממלכתי-דתי הוא ב-30% יותר גבוה מבתקצוב הממלכתי רגיל, ו-60% יותר גבוה מהתקצוב במגזר הערבי".

תהינו אם המספרים האלה מופרזים. חיפוש מהיר גילה שהם הופיעו בכותרות העיתונות הכלכלית, והם אמיתיים - על כל פנים, אם סומכים על המידע של פרויקט "שקיפות בחינוך", שמשרד החינוך עצמו השיק לפני כמה שנים. אבל מהטענה נשמט פרט חשוב, שגם עורכי העיתונים החמיצו: הפערים המדוברים לא נוגעים לכל שכבות הגיל.

בתיכונים, העלות הממוצעת של תלמיד בבית ספר ממלכתי דתי עמדה בתשע"ח על כ-40 אלף שקל; בחינוך הממלכתי היהודי - על כ-31 אלף שקל; ובבתי ספר ערביים - על פחות מ-25 אלף שקל. בחטיבת הביניים הפערים מצטמצמים מאוד. הממלכתי דתי עדיין בראש, אבל תלמיד בבית ספר ערבי - לא תאמינו - "מקבל" כ-1,500 שקל יותר ממקבילו בממלכתי יהודי. בבתי הספר היסודיים הפערים כמעט נעלמים.

אז שפיר - והכותרות - צודקות חלקית. הפערים שנקבו בהם בתקצוב הממשלתי נכונים לתיכונים, אבל לא לגילים הצעירים יותר. איך זה ייתכן? ההבדל טמון בתקצוב דיפרנציאלי, שהונהג ביסודיים ובחטיבות הביניים בסוף 2014, ובתיכונים בקושי התחיל.

תקציב ממשלתי לתלמיד

מה למדנו? אי-השוויון בחינוך עולה עם הגיל

אין טעם לדבר באופן כללי על פערי התקצוב בחינוך, משום שהמדיניות שונה משכבת גיל אחת לאחרת. בתיכונים הפער בין תלמיד בממלכתי דתי לתלמיד בבית ספר ערבי מגיע ל-64%, ביסודי הוא קרוב ל-0%. הסיבה היא שבמתווה של תקצוב דיפרנציאלי, ככל שהמצב הסוציואקונומי יורד, התקציב עולה. מאחר ששיעור גבוה יותר של בתי ספר ערביים נמצאים בחמישונים החלשים - הם מקבלים יותר. עם נסתכל רק בחמישון מסוים, תלמידה בממלכתי-דתי תקבל יותר מחילונית, שתקבל בתורה יותר מערבייה. 

3. יועז הנדל מבלבל בין "ממלכתי" ל"ציוני" ומפריז במספרים, אבל הוא עלה על משהו 

יועז הנדל/ צילום :איל יצהר

"50% מתלמידי כיתות א' לומדים בחינוך לא ציוני"

הבוקר הזה, כאן ב', 14.5.19

במאי 2019 התארח חבר הכנסת הטרי מטעם כחול-לבן יועז הנדל בתכניתו של אריה גולן בכאן ב'. הנדל טען שאחת הבעיות הגדולות בישראל נמצאת במערכת החינוך. הוא אמר: "מדינת ישראל נמצאת היום במצב מאוד ייחודי שבו מעל 50% מתלמידי כיתות א' לומדים בחינוך לא ציוני".

נודה על האמת, כשניגשנו לבדיקה הזאת לא מצאנו שום הגדרה ל"חינוך לא ציוני". פנינו להנדל, והוא ענה שהתכוון לכל מה שנמצא "מחוץ לחינוך הממלכתי". בדיקה קצרה באתר השקיפות של משרד החינוך גילתה שלפי ההגדרה הזאת, הוא טועה: בשנת הלימודים הקודמת נכנסו לכיתה א' 165 אלף זאטוטים. 126 אלף מהם למדו בבתי ספר ממלכתיים - 76%. אבל אפילו אם ב"חינוך לא ציוני" הנדל התכוון פשוט ל"יהודי", האמת לא לצידו: בכיתות א' הממלכתיות לומדים כ-95 אלף ילדות וילדים, שהם לבדם יותר מ-50% מתלמידי א' בישראל.

אף על פי כן, הבדיקה הזאת חשפה אותנו לתופעה מעניינת: בכיתות א', ובכל שכבות הגיל האחרות, מספר התלמידים בחינוך הממלכתי הולך ופוחת. במילים אחרות, אם היינו עורכים את הבדיקה בעוד כמה שנים (ומתעלמים מהתיוג של החינוך הלא ממלכתי כ"לא ציוני"), ייתכן שהנדל היה צודק. נכון להיום הוא לגמרי טועה.

חינוך לא ממלכתי

מה למדנו? החינוך הממלכתי בנסיגה עקבית

מוסדות ממלכתיים, שהמדינה לא רק מפקחת עליהם אלא גם מעסיקה ישירות את המורות והמורים, הם עדיין לב מערכת החינוך - אבל מאבדים בהדרגה את הבכורה. ב-2019 למדו כמעט 700 אלף תלמידים מחוץ למסגרות האלה. כשני שלישים הם יהודים שלמדו במוסדות "מוכר שאינו רשמי" (מוכש"ר), אבל גם בקרב הערבים, 40% למדו במוסדות מהסוג הזה. 50 אלף למדו ב"מוסדות פטור" יהודיים, שם אין שום פיקוח על חומר הלימוד. 37 אלף למדו במוסדות מסוג "ייחודי-תרבותי - ישיבות תיכוניות שנפטרו מפיקוח משרד החינוך לפני עשור. 

4. משה פייגלין נבהל מה"סכום הפנומנלי" שישראל שופכת על התלמידים. כשירדנו לפרטים הבנו שזה מחיר הדמוגרפיה

משה פייגלין / צילום: איל יצהר

"תלמידי ישראל נמצאים במקומות האחרונים במערב, כשבהשקעה הם מהראשונים בעולם"

"לפני החדשות", רשת 13, 11.3.19

בראיון בעיצומה של מערכת הבחירות הקודמת הציג משה פייגלין את תוכנית זהות לשיפור מערכת החינוך, שבמרכזה הפחתת המעורבות הממשלתית. לטענתו, ההשקעה פשוט לא משתלמת. "כשאתה מחלק את תקציב החינוך למספר התלמידים אתה מגיע לסכום פנומנלי של למעלה מ-3,000 ש"ח לתלמיד לחודש, ולא ברור למה", הוא אמר. "במבחנים הבינלאומיים, תלמידי ישראל נמצאים במקומות האחרונים במערב, כשבהשקעה הם מהראשונים בעולם".

כשהסתכלנו בתקציב משרד החינוך, והשווינו אותו ולנתונים על מספר התלמידים בישראל, הסכומים לא הסתדרו. הם נעו בין כ-1,200 שקל בחודש ביסודי לכ-2,200 בתיכון. אבל נתון אחר התאים לטענה: הנתח של כל תלמיד בהוצאה הלאומית לחינוך, שכוללת גם רשויות מקומיות, עמותות והורים.

איך זה ביחס לעולם? ב-2015, ישראל אכן הוציאה על חינוך 6% מהתמ"ג, לעומת 5% בממוצע בארגון. אבל כשבודקים, כמו פייגלין, כמה מקבל תלמיד, אנחנו בכלל מתחת לממוצע. ב-2015 ההוצאה הלאומית לתלמיד יסודי ממוצע ב-OECD הייתה 8,539 דולר, ובישראל 7,971 דולר בלבד. ללמ"ס יש הסבר לכך: שיעור הצעירים בישראל מאוד גבוה, ומה שהעובדים מייצרים מתחלק בין יותר תלמידים.

פייגלין, אם כן, טועה. גם אם נביא בחשבון הוצאות שמחוץ לתקציב החינוך, התקציב לתלמיד בישראל נמוך מהממוצע במערב.

שיעור הצעירים

מה למדנו בדרך? מדינה מרובת תלמידים נאלצת לשלם יותר.

מתברר שהדמוגרפיה המיוחדת של ישראל מסבכת את ההשוואות הבינלאומיות. נתונים מ-2013 מלמדים שרק 18.4% מהתושבות והתושבים במדינת OECD ממוצעת היו בני פחות מ-15, לעומת 28.2% ישראל. ואם זה לא מספיק, בישראל שיעור הצעירים עולה בהתמדה, ובארגון כולו הוא בירידה. המשמעות היא שכדי להשקיע בתלמיד כמו במדינות אחרות, אנחנו נאלצים להקדיש לכך שיעור גבוה יותר מהתוצר.

לקריאה נוספת:

המשרוקית, תמר זנדברג על ההשקעה לילד בחינוך בישראל

המשרוקית, פייגלין על התקציב לתלמיד במערכת החינוך

המשרוקית, יועז הנדל על שיעור התלמידים בחינוך הציוני ובגיוס לצה"ל

משרד החינוך, ממצאים מרכזיים של המערכת לשיקוף תקציבי החינוך - תשע"ח

דו"ח מבקר המדינה, תקציב משרד החינוך: היבטים בתכנון, בפיקוח ובבקרה, נובמבר 2016

עוד כתבות

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

הגדולה של וורן באפט היא הרבה מעבר לבחירת מניות מוצלחת

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש על סף מכירת השליטה גם באלרון

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● סכום העסקה המשוער: כ-90 מיליון דולר

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

אחרי פחות משנה: מנכ"ל חדשות 13 פורש מתפקידו

עפ"י הודעת רשת 13, אור צלקבוניק פורש על רקע "התוכנית המתגבשת לשינויים במודל פעילותה של חברת החדשות" ● רק לאחרונה דווח על שורת מהלכים שתכנן צלקובניק לבצע בחטיבת החדשות, כמו למשל קיצוץ מהדורת שישי לשעה בלבד; המהלך אומנם נותר על כנו, אך לא ברור מה יקרה בהמשך

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, shutterstock

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

פינוי פצועים מירי פצמ''רים בכרם שלום / צילום: N12

תקרית חריגה בכרם שלום: שבעה פצועים מפצמ"רים ששוגרו מרפיח, שלושה במצב קשה

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית • בסעודיה מדווחים: חמאס הגיב באופן חיובי על ההצעה המצרית; הנייה הבהיר: "עדיין מעוניינים להגיע להסכם כולל" • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, גבר כבן 65 נפצע קל מרסיסים • צה"ל והשב"כ חיסלו את אחד ממפקדי חטיבת רפיח בג'יהאד האיסלאמי • עדכונים בולטים