גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למי אצביע? אני צף בין גנץ, העבודה והמחנה הדמוקרטי

אם אתם מתכוונים לא להצביע, אני לגמרי מבין אתכם, רק אל תגידו שזה לא משנה ● זה משנה ועוד איך ● דעה

דרור פויר /  צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א.

את ההפוגה הקומית של השבוע סיפק חוק המצלמות בקלפיות, שנבלם בינתיים בוועדה המסדרת של הכנסת. החוק עצמו לא כל-כך מצחיק, אבל אני בטוח שכולנו צחקנו צחוק מריר, לפחות בלב, כשבמהלך הדיונים והמריבות אודותיו עלה שוב ושוב לאוויר המושג "טוהר הבחירות". טוהר? איזה טוהר ואיזה ברבוניות? טוהר זה התואר האחרון שאפשר להעניק לבחירות העכורות האלה שרצופות בקללות, הכפשות, השמצות, הקלטות וסחרירים שלגמרי מוציאים את החשק. טוהר הבחירות? יותר גועל הבחירות.

אני די מבין את אלה שבוחרים לא לבחור, זאת האמת. והם לא כל-כך מעטים; מדובר על כשליש מהישראלים בעלי זכות בחירה. זו אינה טענה נגד הלגיטימיות של מי שייבחר, כמובן, זו השיטה ואלה החוקים. אבל שלושים ואחת וחצי אחוזים מאיתנו לא הצביעו בבחירות באפריל, ואני קורא ששיעור חוסר ההצבעה הכללי צפוי לעלות בכאחוז אחד מהבחירות האחרונות ולעמוד על כשלושים ושניים וחצי אחוזים מבעלי זכות הבחירה, שזה יותר משני מיליון ישראלים. יותר ממה שהצביעו לכל מפלגה אחרת. או במילים אחרות: הרבה יותר אנשים לא הצביעו מאשר אנשים שהצביעו לכל המפלגות שאינן הליכוד או כחול לבן, שנכנסו לכנסת או שלא עברו את אחוז החסימה - ביחד! או במילים אחרות אחרות: כל התושבים של תל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע ואשדוד - ביחד!

כל-כך הרבה ישראלים אולי לא צודקים, אבל גם אי-אפשר לומר בפסקנות שהם טועים לגמרי; מבחירות מוקדמות לבחירות מוקדמות אפשר להבין אותם יותר, ואגב, אפשר לראות קורלציה ברורה בין בחירות שהוקדמו לאחוזי הצבעה נמוכים. כשהבחירות עצמן הופכות לגחמה לא ברורה, לא להשתתף בהן נראה יותר ויותר כמו צעד הגיוני - ובטח עקבי - יותר מאשר להשתתף בהן, והטיעונים בעד השתתפות הולכים ומאבדים תוקף כשאפילו לשאלה פשוטה כמו "על מה הבחירות האלה?" כבר אין תשובה טובה משהו כמו עשור. תשובה טובה, אם תהיתם, תהיה: "כי עברו ארבע שנים מהקודמות".

מי שלא מצביע משפיע / איור: תמיר שפר

ב.

הניוטרינו הוא חלקיק אלמנטרי, אחד ממרכיבי האטום ומיחידות הבסיס של היקום. הוא נמצא בכל מקום, כל הזמן. לניוטרינו יש את המסה הנמוכה ביותר מכל החלקיקים בעלי המסה ביקום. אין לו מטען חשמלי והוא בקושי מקיים אינטראקציה עם החומר שדרכו הוא עובר - והוא עובר דרכנו בעודנו מדברים, ויעבור גם כשייגמרו כל המילים. אם תרצו לחסום ולו מחצית מחלקיקי הניוטרינו תצטרכו לבנות קיר עופרת בעובי עשרות שנות אור.

קיר עופרת בעובי עשרות שנות אור שעומד באמצע החלל זה אומנם מחזה רב רושם, אבל אין מספיק עופרת ביקום. איך בכל זאת נדע מהי המסה של הניוטרינו? השבוע קראתי על כמה חברים מהמדע שניסו שיטה חדשה: במקום לחפש את החלקיק הכי קטן ולמדוד אותו, הם הלכו בגדול; הזינו לתוך מחשב על את כל מה שאנחנו בכל זאת יודעים על החלקיק, ובנוסף את כל המידע שיש לנו על משהו כמו 1.1 מיליון גלקסיות ואמרו לו - לך תביא!

אחרי משהו כמו חצי מיליון שעות חישוב, חזר המחשב עם תוצאה. אף שמעריצי דאגלס אדמס היו שמחים למשהו שמכיל את המספר 42, התוצאה שהתקבלה הייתה שלניוטרינו שנבדק יש מסה שאינה עולה על 0.086 eV (אלקטרון-וולט), שזה משהו כמו אחד חלקי שישה מיליון מהמסה של אלקטרון בודד. יכול להיות, אמרו החוקרים, שלעולם לא נצליח לדעת בוודאות את המסה המדויקת.

אבל חוץ מהעובדה שזה נורא מעניין, למה אני מספר לכם את זה בעצם? כי מוסר ההשכל מהסיפור הפיזיקלי הקטן שלנו הוא פשוט וידוע - צורת היקום לא מורכבת רק מהדברים שאנחנו רואים ומרגישים וחווים. אלה דווקא החלקיקים הכי קטנים, הכי קלים, הכי אדישים, הכי חסרי מטען והכי לא ברורים שנותנים לדברים הגדולים והמוכרים את הצורה שלהם, כמו גם את התנועה, המהירות והסיבוב. מה שאנחנו רואים נמצא ביחד עם כל מה שאנחנו לא רואים.

הנמשל כאילו כותב את עצמו. מי שלא מצביע, שלא יצביע - אני מבין אותו לגמרי, כאמור - רק שלא יגיד, מה כבר משנה ההצבעה שלי? כי היא משנה. נכון, היית רק קול אחד מ-4,309,270 (מספר הקולות הכשרים בבחירות הקודמות), אפילו לא שבריר של שבריר אחוז - ועדיין.

מה זה משנה? אני לא יכול לומר "מה" זה משנה - אבל העובדה היא שזה משנה. כי אם חלקיק אחד עם מסה זעירה שבזעירות, אחד מבין טריליוני מיליארדי חלקיקים שנעים מפה לשם, משפיע על גלקסיה שלמה, אז אל תשחק לי אותה מיוחד, בנאדם. אתה לא יותר ולא פחות מכל חלקיק אחר, חביבי, וגם אם לעולם לא יצליחו למדוד במדויק את המסה הפוליטית של כל אחד ואחד, הרי שיש לך השפעה! התמונה הגדולה לא תהיה אותה תמונה גדולה בלעדיך!

אני קורא על "דאגות במטות" ועל מאמצים שעושות חלק מהמפלגות על מנת להעלות את שיעור ההצבעה ואני מאשר לכל המפלגות לעשות שימוש במשל הניוטרינו. אחרי הכול, היקום הוא של כולנו.

ג.

גם אני אלך להצביע. למי? טרם החלטתי. בינתיים אני צף במרחב שבין בני גנץ, העבודה והמחנה הדמוקרטי, נותן לסקרים של הרגע האחרון להשפיע עליי; אולי יהיה צ’אנס למהפך, אולי נצטרך להציל מישהו, נראה. הפתק ששמתי בבחירות הקודמות היה מביא יותר תועלת בעולם בתור מטוס נייר, וגם הפעם הציפיות שלי לא בשמיים.

אחד הפתרונות היותר מוזרים להעלאת שיעור ההצבעה הוא תמיד הצבעה אלקטרונית. אנשים מדברים על הצבעה אלקטרונית כאילו זה מה שיציל את הדמוקרטיה. לא יודע מה איתכם, עם כל הכבוד לדמוקרטיה - אני הולך להצביע רק בשביל ללכת אל הקלפי ולעמוד מאחורי הפרגוד.

בכתבתו של חברי חן מענית על חוק המצלמות בקלפי, דיבר יפה פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, על הקלפי: הקלפי הוא מרחב מיוחד, לא בדיוק ציבורי, שהרי הוא אישי. לא בדיוק פרטי, שהרי הוא פוליטי. אתה חופשי בו, אבל הכללים נוקשים. לא חובה, לא בדיוק זכות. לא רחוב, אבל גם לא בית - מרחב מיוחד, כמו הפעולה המתבצעת בו: פעולה אישית עם השלכות ציבוריות.

אהבתי את זה, אבל אני אדם פשוט. מצדי, תנו לי את הרגע הזה מאחורי הפרגוד - כבר צירוף מילים מלא הוד. נחמד בקלפי; להיות לבד, בשקט, לקחת את הזמן, כל האופציות פתוחות לפניי ואני מוקף באותיות. נחמד להיות מוקף באותיות ובחלקי ניוטרינו. הלוואי שחלק מהשני מיליון שלא מצביעים ינסו את זה פעם.

אולי בפעם הבאה, היא כנראה מעבר לפינה.

עוד כתבות

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מפרשת אפשטיין לבורסת לונדון: פרסום חומרי החקירה מזעזע את כלכלת בריטניה

חשיפת קשרי שגריר בריטניה בארה"ב לשעבר ואפשטיין מטלטלת את ממשלת הלייבור ומערערת את אמון המשקיעים ● בעוד הליש"ט נחלשת ותשואות האג"ח עולות, בשווקים חוששים שנפילת סטארמר תסלול דרך להנהגה שמאלית שתנטוש את הריסון הפיסקלי לטובת הגדלת הוצאות

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

גמלאי צה''ל יהנו מפנסיות משופרות / צילום: Shutterstock

גמלאי צה"ל יהנו מפנסיות משופרות. העלות למדינה: מאות מיליוני שקלים

תזכיר חוק חדש מבקש לעדכן רטרואקטיבית את הפנסיה התקציבית של כ־6,600 פורשי קבע משנים 2013-2019, במהלך שמוערך בעלות חד־פעמית של 235 מיליון שקל ועוד עשרות מיליונים בשנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

האויו וואנג, יו''ר DAYU Conserving Water Group / צילום: באדיבות DAYU

בגיל 35 בלבד: המיליארדר הסיני שלוטש עיניים לישראל

האויו וואנג נכנס לנעלי אביו בגיל צעיר, וכיום חולש על אימפריה שמנסה לשנות את האופן שבו חקלאות, מים וטכנולוגיה מתחברים ● המיליארדר הסיני, שפועל להפריח את האזורים הצחיחים ביותר בעולם, בוחן כעת את רכישת נטפים הישראלית

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות המדינה מקבל את האישור הסופי

ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי אישרה את עסקת הרכישה ההיסטורית של וויז הישראלית בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר ● מדובר ברכישה הגדולה ביותר אי-פעם בישראל, ועסקה שתהפוך את ישראל למרכז פיתוח ומכירות אסטרטגי למוצרי סייבר בסביבת הענן של גוגל

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה, והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?