"זו בועה, אין אווירה של בחירות בתל-אביב"

בשעה 10:00 בבוקר (ג') בתי הקפה בכיכר דיזנגוף בתל-אביב מתעוררים ליום הבחירות. שעה קודם לכן, במרחק 5 דקות הליכה מהכיכר, המצביעים נעים בדלילות לקלפי שברחוב סירקין, ויום הבוחר דווקא נפתח בעצלתיים.

בבית הקפה "נחת" נערכים ליום עמוס מן הרגיל ודאגו מראש לתגבר היטב את הצוות. דן אוריאלי, בעלי קפה "נחת", מספר לנו כי למרות העומס הרב, הפדיון היום צפוי להיות נמוך מאשר ביום רגיל; העובדים מקבלים שכר על 200% משרה - 84 שקל לשעה, וזאת הפעם השנייה בחצי שנה שהעסקים צריכים לספוג הפסדים בשל יום הבחירות.

"עסקית, בצורה קרה, היה הרבה יותר הגיוני לסגור היום את העסק. כל שעה שלנו עולה לנו 900 שקל רק על משכורות העובדים - לא כולל מנהלים ולא כולל אותנו. ביום רגיל, מקום שמתנהל ממש טוב, עושה 10% רווח. אז תארי לעצמך מה קורה היום", אומר אוריאלי.

 בית קפה בתל אביב בבוקר הבחירות / צילום: שני אשכנזי

מרבית עובדי הקפה תכננו את היום כך שיספיקו לממש את זכותם הדמוקרטית. "בבחירות הקודמות הייתי יותר בטוח, אבל היום אני עדיין לא יודע בוודאות למי אצביע. ככל הנראה בסופו של דבר אצביע לכחול לבן, כי האינטרס שלי היום הוא שהשלטון יוחלף", מסביר ארז ספקטור.

מרבית העובדים במקום אכן מתכננים להצביע, אך אחת מהם, מונא חאג', מספרת כי היא איננה ממהרת לתת את קולה לאף פוליטיקאי. היא בת 25, גרה ברמת גן, במקור כפר קטן בצפון. היא הצביעה לאחרונה לפני 4 שנים, אך בסיבוב א' של הבחירות האלה נעדרה מן הקלפי, וכך תעשה גם היום.

לדברי חאג', "לך יותר חשוב להשמיע את הקול שלי ממני. אני מרגישה שאני בקושי בן אדם. אני קמה בבוקר ושומעת איש חשוב בממשלה שאומר שאני לא קיימת ולא מעניינת או אפילו מסוכנת, ואני צריכה כל הזמן להסביר לסביבה מי אני באמת. אם אני אומרת שאני ערבייה מהצפון, אני צריכה להסביר שאני גם בן אדם ולא מה שאתם חושבים.

"יש דברים יותר בסיסיים מלממש את הזכות לבחור במישהו שלא באמת מייצג אותי - אלא באופציה הפחות רעה מהאופציות הרעות. אני רוצה להרגיש שאני קיימת, שאני חשובה כאן למישהו, שאני לא אזרחית סוג ג'. בתור ערבייה פלסטינית, יש לי המון מאבקים ביום-יום. ללכת לשכנע את הממשלה שאני קיימת ושאני רוצה להיות אזרחית שווה, זה לא בסדר העדיפויות שלי. אני אף פעם לא אפגוש את האנשים שבממשלה ולא אצליח לשכנע אותם שאני קיימת, אני צריכה לעשות את זה קודם בסביבה הקרובה שלי. בכל מקום שאני נמצאת בו, אני תמיד רק 'הערבייה', למרות שיש לי הרבה דברים לספר על עצמי ולתת לסביבה. להצביע למפלגה מסוימת כדי לשלם כמה שקלים פחות על מוצר כזה או אחר, זה לא משהו שווה את זה, כשהדברים שבאמת יכולים לשפר את איכות החיים שלי לא יקרו".

את לא חושבת שהצבעה לאופציה העדיפה מבין האופציות יכולה להשמיע את קולך בכנסת?

"אם הייתי מאמינה שלהצביע למשותפת למשל ישנה את המעמד שלי ואת הדיכוי שלי, הייתי עושה את זה. אבל אפילו האנשים שאמורים לייצג אותי - לא מייצגים אותי, וקשה מאד ללכת ולהצביע רק מתוך חוסר ברירה".

"הגענו מוקדם בבוקר לחוף, ומאוחר יותר נחזור להצביע"

חוף הים של תל-אביב גדוש היום בתושבים מקצוות הארץ שהגיעו ליהנות מימי סוף הקיץ ומיון רגוע בעיר. נתנאל ושרה, תושבי ירושלים שעלו לפני כ-6 שנים לישראל מפלורידה וממונטריאול, מבלים את יום הבחירות בחוף הים. "הגענו מוקדם בבוקר לבלות עם הילדים בחוף, ומאוחר יותר נחזור להצביע", הם מספרים. כל אחד מהם מצביע למפלגה שונה במפה הפוליטית, ושניהם מסכימים: "זה שיש לנו דעות שונות, זה מה שהופך אותנו לזוג טוב".

נתנאל עדיין לא בטוח למי יצביע, אך הוא מצהיר כי לא יצביע לנתניהו ולא לגנץ, והוא חושב להצביע לאיילת שקד. "היא ימנית, אני לא יודע הרבה על המפלגות האחרות, אבל השקפותיה וההשקפות של בנט דומות לשלי. לא אצביע לנתניהו, כי אף אחד לא צריך להיות בשלטון הרבה זמן, אבל אני מעדיף אותו על גנץ. לא אצביע לו, אבל הוא ינצח בכל זאת. השמאל מפחיד אותי, הליברלים מפחידים אותי, ואני לא מסכים איתם". 

 חוף הים בתל אביב ביום הבחירות לכנסת ה-22 / צילום: שני אשכנזי, גלובס

שרה מעידה כי תצביע לכחול לבן. "הצבעתי להם בפעם האחרונה. אני אוהבת את הדעות ואת המצע שלהם. אנחנו צריכים שינוי בישראל, והסיטואציה עם הפלסטינים לא טובה, ובעשור האחרון לא הייתה התקדמות בנושא. אם אנחנו רוצים שלום - משהו צריך להשתנות. אני חושבת שאם צריך שינוי, זה מתחיל מלמטה - לחנך את האנשים הצעירים בשני הצדדים ולחיות בשלום".

נתנאל גם הוא מסכים שמשהו צריך להשתנות, אבל לא חושב שצפוי שינוי באופק: "אשתי צודקת כשהיא אומרת שצריך שינוי, אבל אנחנו במשך שנים מנסים לעשות שלום, והצד השני לא מגיע לשולחן. אנחנו תמיד ננסה להגיע לשולחן, אבל לדעתי זה גדול מהפוליטיקאים, כי יש שנאה בבסיס".

בני הזוג מסכימים כי לצלוח את מערכת הבחירות כשאתה אזרח שאינו דובר עברית היטב, זו משימה מסובכת למדי. "אין מקורות מידע טובים באנגלית או מידע לדוברי אנגלית כדי לעזור להם להבין את המצע ואת העמדות של המפלגות, אנחנו ממש צריכים ללכת לרחוב ולדבר עם נציגי המפלגות כדי להבין את הסיטואציה הפוליטית ומה שהמפלגות מציעות. אנחנו מקווים שבבחירות הבאות המפלגות והפוליטיקאים יעשו יותר בעניין הזה. יש לנו ממש מחסור במידע". 

"זו בועה, אין אווירה של בחירות בתל-אביב"

נוי מועלם מראשון-לציון, בת 24, וחברתה אופיר פרג'ון התל-אביבית חוגגות יום הולדת לחברה ביום החופש שלהן ועושות את דרכן לים. הן מלצריות שעובדות במשמרות, ולכן הן לא מתרגשות מיום החופש. "כולם פה שאננים, זו פשוט בועה. אין אווירה של בחירות בתל-אביב. במקום אחרים זה כמו יום חג, פה כולם יושבים שאננים בבתי קפה. אין ברחובות אווירה של בחירות או שלטים ואנשים שמנסים לשכנע", הן אומרות, כשהן מצביעות על רחוב בוגרשוב בואכה בן-יהודה. 

"אני מתכוונת ללכת להצביע בכל הכוח", מספרת מועלם. "אני מרגישה שהנשמה שלי והנשמה של ביבי מחוברות, אין דרך אחרת לומר את זה, גם גם אני לא מסכימה עם כל דעותיו, אבל אני לא רואה אופציה אחרת. אנשים חושבים שזו קללה שהוא הרבה זמן בשלטון, אבל הוא עושה המון. הכי קל לבוא מהצד, אבל אנחנו אנשי העם ואנחנו לא יודעים את כל הדברים הסודיים. כשאני מסתכלת מהצד, אני רואה שהאדם הזה קם כל בוקר ונושם וחי כדי לעשות לנו טוב ונותן את ה-100% שלו. אני מעדיפה אדם שנותן את כל כולו בשביל מטרה אחת - מדינת ישראל, מאשר מישהו שיזלוג לצדדים, והטובה שלנו היא לא הראשונה בשבילו. אני לא יכולה ללכת אחרי אחרים.

"ביבי עשה לנו כל-כך הרבה טוב ביחסים הבינלאומיים, וזה לא מובן מאליו. היו שנים שנעשה לנו בהן עוול. פתאום מדינות רבות תומכות בנו ומכירים בריבונות שלנו, למשל על רמת הגולן. עושים לביבי עוול מוגזם, כי זה קל וכיף. חורה לי הלכלוך שהיה כאן בבחירות האלה, בכל המערכת, וצריך לומר גם שהתקשורת היא מאד שמאלנית. זה היה נורא איך שרינה מצליח התנהגה לנתניהו. ראיתי את זה, וירדו לי דמעות, זאת הייתה חוצפה. אבל ביבי החזיר לה ולא נתן לה. בני גנץ גמגם, הוא חסר כריזמה וניסיון".

 חוף הים בת"א ביום הבחירות לכנסת ה-22 / צילום: שני אשכנזי, גלובס

פרג'ון, חברתה, עדיין לא יודעת איזו מפלגה תקבל את קולה בסבב הבחירות הזה. "בבחירות הקודמות שמתי פתק לבן. בחרתי ללכת לקלפי, כי הדמוקרטיה חשובה לי. לא יכולתי להצביע לאף אחד, הרגשתי שזו החלטה גורלית להצביע למישהו שאני לא מאמינה לו. לא מתחברת יותר מדי לאף אחד. בדעותיי אני ימין קיצוני, אבל אני לא מתחברת לכל הקטע החברתי של מפלגות הימין - אין מפלגה אחת שמתאימה את העמדות שלה לדעות שלי. לביבי יש הרבה חסרונות, ולבית היהודי אני לא מתחברת. היום, בגלל שאני כל-כך אוהבת את אמא שלי, אני אשתדל להצביע בשבילה, לפי מה שהיא תגיד שהיא רוצה שיהיה פה".

בבוגרשוב אנחנו פוגשים גם את תומס שמואלוב שגר במרכז תל-אביב, עצמאי, מבעלי רשת חנויות הצ'יפס "אמסטרדם", ולכן הוא עובד היום ממש כרגיל, או כדבריו - "הרבה יותר מן הרגיל". "היום הזה אמור להיות טוב לעסקים, ואני אופטימי", הוא אומר. "יום הבחירות הקודם היה טוב מהרגיל. אני אצביע היום לכחול לבן, זה הרע במיעוטו. לא הייתה לי התלבטות. רוב החברים שלי באזור יצביעו כחול לבן כדי לתת פייט לחרדים. אני מקווה שיהיה טוב". 

 חוף הים בתל אביב ביום הבחירות לכנסת ה-22 / צילום: שני אשכנזי, גלובס

"להצביע זה לבזבז אנרגיה וליפול בפח"

איתי זק, בן 42 ממרכז תל אביב, בעל עסק של דוגווקרים. "באופן כללי, אני לא חושב שדמוקרטיה היא משהו אמיתי. זה גימיק של אנשים שבשלטון שנועד לגרום לאנשים לחשוב שיש להם איזושהי יכולת השפעה ולהוציא זמן ואנרגיה על הדבר הלא נכון שלא באמת עושה שינוי. זה רק מאחז עיניים. איך אני גם יכול לסמוך על זה שהתוצאות שאנחנו רואים הן התוצאות האמיתיות".

אז מה הדבר האמיתי?

"יש אנשים שיש להם איזשהו כוח - אם זה גופי תקשורת או כסף או קשרים, והם אלו ששולטים באמת. פוליטיקאים, אנשי עסקים ועוד. גם הם מבינים שזה לא אמיתי והם רק משתמשים בזה כדי להישאר למעלה. כשמישהו מהם עובד לא לפי הכללים שלהם, אנחנו קוראים לו מושחת או עבריין. אי אפשר להמציא מערכת שלטונית שתנצח את הטבע האנושי - מי שחזק שורד. חזק במובן של יכולת ליצור קשרים, יכולת להניע אנשים, של ידע, של חוסן נפשי, אפילו של להיוולד למעמד הנכון (ואז הוא לא צריך לרדוף אחרי הכסף כל החודש והוא יכול לשמור על הסטטוס שלו). כשהייתי צעיר יותר כן האמנתי והצבעתי כי נולדתי לתוך זה, אבל התפכחתי. אנשים שחיו בתקופה של מלכים האמינו ששלטון על פי שושלת זה הדבר הנכון כי הם נולדו לתוך זה, ואנחנו מאמינים בדמוקרטיה עכשיו. ההבדלים בין המנהיגים שאת יכולה לבחור בהם הם יותר קטנים ממה שזה נראה, ובסופו של דבר כולם קרובים לאותה צלחת".

 איתי זק / צילום: שני אשכנזי, גלובס

אם לא בחירות, איך אנחנו יכולים להשפיע לדעתך?

"האמת? לא יודע. הכוח היחיד שקיים היום הוא של אנשים שנמצאים למעלה. אם אני לא מרוצה מהמצב אולי הבעיה היא בכלל בי, בזה שאני נמצא למטה. אם הייתי מקורב למי שבשלטון אז בטח הייתי מרגיש אחרת לגבי המצב. אם את רוצה להיות מיליונרית, למלא לוטו רק יפחית את הסיכויים שלך להיות עשירה כי את תחשבי שעשית את שלך ושעכשיו זה לא תלוי בך. אם תביני שלא תתעשרי בצורה כזאת, את תתחילי למצוא דרכים אחרות אמיתיות יותר. אותו הדבר לגבי שינוי. אם מישהו מבין שבבחירות זה לא יעבוד, הוא יחשוב איך באמת לעשות שינוי ויחפש בעצמו את הדרך האחרת. הצעד הראשון הוא לא להצביע ולא ליפול בפח הזה ולבזבז זמן אנרגיה במקום הלא נכון".