יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה / צילום: איל יצהר
"זה היה השבוע שהכי פחדתי בו לדבר עם אנשים או לעמוד לידם. לא, עדיין לא פיתחתי פוביות חברתיות, זה פשוט היה כנראה השבוע שהיה לי בו הכי הרבה מידע פנים אבר. וזה בחודש שבדרך-כלל בחיי כדירקטורית לא קורה בו כלום: אין דוחות, אין החלטות, הכול קצת מנומנם ומשעמם.
"השבוע לא עניתי לאף אחד לטלפון, ובטח לא יזמתי שיחות עם ברכות לשנה החדשה. פחדתי שלמרות שאני אלהג על מזג-האוויר, מישהו יקנה מניות, ואני (וגם הוא, אבל בכל זאת אני טיפה יותר מוטרדת ממני) אצטרך להוכיח שלא אמרתי כלום. פחדתי גם לעמוד ליד מישהו, כדי שלא יעשו אחר כך איכון פלאפונים".
[מתוך פוסט שפורסם בפייסבוק בערב ראש השנה על-ידי דירקטורית המכהנת בחברה ציבורית שחתמה על עסקה מהותית]
רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה מסמך המגבש לראשונה את מדיניות האכיפה הכוללת שלה. בהודעה לעיתונות ציינה יו"רית הרשות, ענת גואטה, כי החל מפרסום המדיניות עוברת הרשות לדור חדש של אכיפה - נתיב מהיר למי שעובד לפי הכללים ו"הורדה מהכביש" למי שעובר עליהם.
עושה רושם כי לפחות בכל הנוגע לשימוש במידע פנים, חלה עלייה בפעולות שהרשות נוקטת לצורך "הורדת שחקנים מהכביש". ב-12 החודשים האחרונים, לא פחות מ-9 חברות ציבוריות פרסמו דיווחים לפיהם חוקרי הרשות ביצעו חיפוש במשרדיהן במסגרת חקירה הנוגעת לעבירות שימוש במידע פנים, וכי נושאי משרה נחקרו בנדון.
משנת מאסר - עד 5 שנים בפועל
כאשר נחקקה עבירת שימוש במידע פנים לראשונה בשנת 1981, העונש בצידה היה מתון - שנת מאסר או קנס בסך 100 אלף שקל. אולם במשך הזמן חל שינוי ברור במדיניות החקיקתית, ובתיקון לחוק משנת 1998 הועלה משמעותית רף הענישה בגין העבירה, באופן שמאפשר הטלת חמש שנות מאסר בפועל.
במקביל להגברה באכיפת הרשות כאמור, ובהמשך ישיר לתיקון החוק, חלה בשנים האחרונות גם החמרה בענישה על שימוש במידע פנים על-ידי בתי המשפט. עונש מאסר בפועל בעקבות הרשעה בעבירה נגזר לראשונה על-ידי השופט חאלד כבוב בשנת 2012, ובמהלך השנים שלאחר מכן הוטלו עונשי מאסר נוספים בגין עבירה זו. פסיקות אלה של בית המשפט המחוזי זוכות ככלל לגיבוי מבית המשפט העליון, אשר באחד מפסקי הדין שנתן ציין כי מי שיעבור בעתיד עבירות של שימוש במידע פנים - מוטב שיידע כי הוא צפוי לעונש מאסר בפועל.
מרבית החברות הציבוריות כבר אימצו באופן וולונטרי תוכנית אכיפה פנימית בתחום ניירות הערך, במטרה לאתר ולמנוע הפרות ועבירות ולוודא ציות של החברה וגורמים קשורים להוראות חוק ניירות ערך, הנוגעות גם לשימוש במידע פנים. יצוין כי רשות ניירות ערך מתחשבת ביישום אפקטיבי של תוכנית אכיפה, באופן שיכול להתבטא בין היתר בסיווג ההפרה כקלה יותר ואף באי-נקיטת פעולות אכיפה כלל, הכול בהתאם לנסיבות המקרה.
תוכנית האכיפה צריכה להיות יעילה במובן זה שקיומה הביא להטמעת הדין ולציות לו, הלכה למעשה. פרט לכך, תוכנית אכיפה אפקטיבית תעניק הקלות רק בקשר לכשלים והפרות שהיו בקשר עם התחומים המוסדרים בה, ולא מעבר לכך.
עם או בלי קשר לעלייה באכיפה וההחמרה בענישה, חשוב שחברות ציבוריות יבחנו באופן שוטף את הצורך בעדכון תוכנית האכיפה ורענון נהליה, ככל שלמשל חלו התפתחויות מהותיות בחברה וסביבתה, התפתחויות ברגולציה או כתוצאה מלקחים מיישומה של התוכנית.
עבודה מהבית ואיומי סייבר
היות שחלק לא קטן מהפרשות הנחקרות על-ידי הרשות נוגעות לחשדות לשימוש במידע פנים בקשר עם עסקאות אקזיט או עסקאות מהותיות אחרות, רצוי לבחון את התייחסות התוכנית לאירועים מסוג זה, לרבות החובה לרענן נהלים עם תחילת המשא-ומתן, בחינת הצורך בהחלת "תקופת החשכה" שבמהלכה לא ניתן לסחור בניירות הערך של החברה, הקפדה על צמצום הגורמים החשופים למידע אודות העסקה (מתוך ומחוץ לחברה) למינימום ההכרחי, תוך יצירת רמות מידע שונות הדרושות לכל אחד מהגורמים ושמירת סודיות מוחלטת וכן תיעוד מלא של התהליך, כולל ביחס לאיזה מידע נחשף ובפני מי. יצוין בהקשר זה כי בהתחשב בכך שהרשות נוקטת גם הליכי אכיפה כנגד יועצים חיצוניים דוגמת רואי חשבון ועורכי דין חיצוניים, חשוב שגם הם יפעלו בנושא.
העולם התאגידי והסביבה העסקית המשתנים תדיר מייצרים איומים חדשים, שלא היו קיימים בעבר. דוגמה בולטת לכך היא מודל "העבודה הגמישה", או "עבודה מהבית", הצובר תאוצה ברחבי העולם וגם בישראל. בין החסרונות הנובעים מכך ישנם הוצאת מסמכים רגישים ממשרדי החברה והעלאת הסיכון למסירת מידע פנים לגורמים חיצוניים כגון קרובי משפחה. רצוי לשקול להתייחס לאפשרות העבודה מן הבית במסגרת תוכנית האכיפה באופן ספציפי, על-מנת להעלות את מודעות העובדים לסיכון הקיים בכך והצורך בהקפדה יתרה על סודיות, הן ביחס למסמכים רגישים והן בקיום "שיחות עבודה" עם גורמים חיצוניים.
עניין נוסף המתעורר בשנים האחרונות הוא איומי סייבר. קיימת עלייה מתמדת בחשיפה של חברות לאיומי סייבר שונים (למשל גניבת מידע או פרטי חיוב של לקוחות החברה, שיכולים להוות אירוע מהותי מבחינת החברה ועקב כך גם מידע פנים). רשות ניירות ערך האמריקאית התייחסה לכך באופן נקודתי והנחתה חברות לפעול למניעת שימוש במידע פנים בקשר עם חקירת תקיפות סייבר. על כן, רצוי לבחון את הצורך לכלול במסגרת תוכנית האכיפה התייחסות ספציפית לנושא של תקיפת סייבר כאירוע שיכול לעלות לכדי מידע פנים, לרבות הטלת מגבלות על מסחר בניירות הערך של החברה כל עוד האירוע נמצא תחת חקירה, כמו גם לוודא כי התוכנית ומגבלותיה חלות על כל עובדי החברה הרלוונטיים, לרבות אנשי מחשוב ונותני שירותים חיצוניים החשופים לעצם קיומה של התקיפה.
לסיכום, כדי להישאר על אותו "נתיב מהיר" נחשק עליו דיברה יו"רית הרשות ולמזער את הסיכון של "הורדה מהכביש", חשוב שתוכנית האכיפה הפנימית תהיה אפקטיבית ותתמודד בין היתר עם חשיפות החברה בכל הנוגע לשימוש במידע פנים, כאשר כחלק מהמעקב אחר יישום התוכנית, תעודכן התוכנית במידת הצורך כדי להתמודד עם מציאות החיים המשתנה והדינמית.
הכותב הוא שותף במחלקת שוק ההון במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות'