גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה יושבים בסוכה, והקשר בין נייר העיתון לעיתונות חזקה

אנחנו יושבים בסוכה לא כדי להיזכר כמה כיף היה להיות במדבר, אלא כמה גרוע זה היה ● לא כדי להעלות על נס את הארעי והטבעי, אלא לחגוג את הבטון והמזגן

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

 

א. לכבוד הגיליון הירוק שלנו אשלב בטור שלי טיפים בני-קיימא לדברים שאפשר לעשות עם העיתון שאתם מחזיקים ביד אחרי שסיימתם לקרוא - שלא תגידו שלא יוצא לכם ממני משהו. ראשית, שווה לשמור ערימה באוטו. אם יום אחד תתחפרו חלילה בחול או בבוץ, הדבר הכי טוב - אחרי חבר עם גרר - זה לגשת אל ערימת העיתונים ששמרתם ולהניח אותם מתחת לגלגלים התקועים. נייר העיתון, כנראה בגלל כל הידע, הכישרון, המאמץ וההתלהבות שמושקעים בכל עמוד ועמוד, מייצר חיכוך מיוחד שיחלץ את האוטו שלכם בקלי קלות, אם כי לא באותה מידה של קלות כמו חבר עם גרר.

ב. החיבור בין חג סוכות לטבע, הידוע בכינויו הנוכחי "משבר האקלים", מובן ומתבקש. כל בוגר גן יכול לדקלם לכם אותו מהסוף להתחלה: אסיף, ארבעת המינים, סתיו, סכך, התמקדות בארעי על חשבון הקבוע - ומה יותר ארעי ממצב העולם היום, לא ככה? נדמה שמה שלא נשרף נָמֵס, מה שלא נָמֵס מתייבש ומה שלא מתייבש - מוצף. השינוי הוא הקבוע ומה שיהיה לא דומה למה שהיה. סוכות, בשבתו כחג טבעי עם אלמנטים ירוקים מובהקים - אפילו בני ישראל הלכו ברגל ממצרים, לא השתמשו בכלים חד-פעמיים ולא טסו, חה-חה-חה סבא אתה גדול - הוא עוד הזדמנות טובה לדון במצב החרבנה (מבחינה אקלימית בלבד כי השאר גן עדן) של העולם היום.

אבל אפשר להסתכל על הקשר בין סוכות ומשבר האקלים גם אחרת. מקורותיו של משבר האקלים בהכרה שאנחנו כל-כך חזקים ומשפיעים עם הארובות והאגזוזים והתעשייה והמטוסים שלנו, עד שהצלחנו לשגע את העולם ולנצח את האקלים בעצמו. מה זה לנצח, להביס, למחוץ, על הברכיים הורדנו אותו - והבעיה שנראה לנו שהגזמנו. העניין הוא שכמעט ואין ספק שהאדם הוא יצור בעל עוצמה חזקה יותר מהעולם שאותו הוא מיישב.

כנ"ל סוכות. מה שבמבט ראשון נראה כחג שמציין את הקשר בין האדם וסביבתו, ואת מחזור החיים והזמנים וכדומה, הוא למעשה ההפך הגמור - מבחינתי, כל הסוכות הזה בא לציין את חוסר הקשר בין האדם לטבע ולחגוג את העובדה שהצלחנו להתנתק ממנו עד כמה שניתן ובמידה רבה להכניע אותו לצרכינו. אנחנו יושבים בסוכה לא כדי להיזכר כמה כיף היה להיות במדבר, אלא כמה גרוע זה היה. לא כדי להעלות על נס את הארעי והטבעי, אלא לחגוג את הבטון והמזגן. בדיוק בגלל זה מצווים אנו לשמוח בסוכות. מספיק להסתכל על דרישת המינימום ההלכתיות לסוכה - מקום למבוגר אחד מתכופף, בקושי - כדי להבין מה בדיוק חוגגים: את המרחק מהטבע. את הניצחון - אותו ניצחון שהופך מריר ככל שמשבר האקלים משתבר לו.

הנייר סובל הכל / איור: תמיר שפר

להתרחק מהטבע, כתבתי לא פעם, היא משימתו הראשונה והאחרונה, המיידית והנצחית של המין האנושי, כי הטבע תמיד היה רע לאנשים; יוכיחו היתוש והאריה, הסערה והבצורת, וכמובן - כל המחלות כולן. השאיפה המשותפת לרוב המוחלט של בני האדם ברוב המוחלט של ההיסטוריה הייתה לברוח מהטבע, רק אחר כך לנצח אותו; יוכיחו המערה והמלבוש, החקלאות והמנוע, וכמובן - כל התרופות כולן. הטבע הפך למשאת נפש רק אחרי שהכנענו אותו.

ג. כולם יודעים שאם לנקות חלונות - רק עם נייר עיתון: הוא לא משאיר אחריו סימנים. אפשר למצוא בכך משל עגום למצב, אבל זו עוד אחת מתכונותיו המופלאות של נייר העיתון. הוא לא מייצר רק חיכוך שיכול להזיז ממקומן מכוניות תקועות, הוא נייר שסופג כמעט הכול. כשאומרים ש"הנייר אינו סובל", לא מתכוונים לנייר שלנו - הוא קשוח, סובל הכול: הוא יספוג את הג’יפה שבתחתית הפח, הוא יאסוף אל קרבו את הרטיבות מהנעליים. ולא רק נוזלים יספוג העיתון, גם את הריחות שלהם יבלע אל קרבו. עיטפו בו פירות לא בשלים, והוא כבר יידע מה לעשות - בזכות נוסחה ייחודית שעלינו עליה כאן ב"גלובס", המוסף הזה יידע איך לתת לפרי לנשום בעודו כולא את האתילן, ההורמון שמאפשר לפרי להבשיל.

במהלך כל הפעולות הפשוטות האלה מתרחש תהליך עדין, שקוף כמעט לחלוטין, של דיפוזיה, שבו מילות העיתון נמהלות בנוף שאנחנו רואים דרך החלון כמו בטעם הפרי שאנו נוגסים בו, בכל צעד שאנחנו הולכים בנעליים היבשות, ואנחנו ממשיכים ללמוד, להתעמק ולהתבדר. איזה מוצר רב-שימושי!

ד. כל הדיבורים המופשטים שנכתבו לעיל בסעיף ב’ מגשימים את עצמם בעולם בצורה מושלמת עם הפטנט הישראלי המופלא, הנשגב, החד-פעמי - "מרפסת סוכה". ההמצאה שמגלמת יותר מכול את השאיפה אל הקבוע ואת הפחד מהארעי, מהשינוי העמוק, מהמדבר, מהבחוץ, מחוסר הנוחות, מהטבע הנוכחי - גם אם הוא בסך הכול חצר של בניין, ורק לשבוע. אבל מה שיכול במבט שטחי להיראות כחטא לעצם החג, או לכל הפחות - וסביר יותר להניח - תחמון הנובע מעצלנות, הוא בעצם הבנה עמוקה במיוחד של רוח החג: הניצחון על הנדודים. לא פלא שמרפסת סוכה - ודוק, לא סתם מרפסת חסרת תואר שאפשר, אם רוצים, לשים בה סוכה - הפכה למאסט בבניית שכונות לדתיים המהדרין בנס ובמצווה, אף על פי שמדובר רק בשבוע אחד בשנה. כאילו לומר: דווקא אז, דווקא עכשיו! למרות שלמדתי גם שאפשר לסחור בזכויות מרפסת הסוכה בין הדירות, לסחור בהן כמו בפליטות פחמן.

הדברים לא נאמרים כדי לסנוט בדתיים (אולי רק טיפה). הם לפחות עושים את עצמם עושים עניין מלצאת למרפסת, ויש משהו יפה בדרישה לקבל קו ישר לשמיים. אם כבר, החילונים בישראל פשעו הרבה יותר כלפי המרפסת: סגרו אותה בתריסולים כעורים, הפכו אותה למחסנים, לחדרים, ובהרבה יותר מדי מקרים ביטלו את המרפסת לגמרי. המרפסת הייתה הקורבן המשמעותי הראשון של מצוקת הדיור. במותה נלקחו השמיים מדורות שלמים של ישראלים. היא עיצבה אותנו. חדר הילדות שלי היה במרפסת סגורה שכזאת. אף פעם לא הייתי באמת בפנים, אף פעם לא הייתי באמת בחוץ.

בשנים האחרונות מתחילים להשיב לה את כבודה, אבל המרפסת העברית, ואני לא מגזים, היא אחד הכישלונות המהדהדים של הציונות. בערים שלמות בישראל אתה יכול להסתובב שעות בלי לראות אנשים סתם יושבים להם במרפסת. חיים מאחורי תריסים, מנותקים מהרחוב ומהאקלים. לא יודע איך אפשר, באמת, אני בלי המרפסת שלי הייתי כבר משתגע על בטוח.

אאחל לכם שבסוכות תהפוך גם המרפסת שלכם למרפסת סוכה והייתם אך שמח.

ה. נייר עיתון גם יודע לבודד. קחו עמוד או שניים, הרטיבו אותם מעדנות, סחטו, עטפו את הכוס או הבקבוק שאתם מחזיקים ביד ותראו בעצמכם: המשקה יישאר קר יותר בקיץ, וחם יותר בחורף. יש עוד אינסוף דברים שאפשר לעשות עם עיתון, דברים ושימושים שיוכיחו חד-משמעית - למי שעוד היה ספק - את חשיבותה של עיתונות חזקה ועצמאית בישראל. וזו רק ההתחלה, יש עוד הרבה לאן ללכת עם נייר העיתון: רק תחשבו שאם היה אפשר לאכול נייר עיתון, כל בעיות הרעב בעולם היו נפתרות.

עוד כתבות

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

קת'י ווד / צילום: Reuters

קת'י ווד שוב כובשת את צמרת התשואות בוול סטריט: האם ההצלחה תימשך

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים