גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה יושבים בסוכה, והקשר בין נייר העיתון לעיתונות חזקה

אנחנו יושבים בסוכה לא כדי להיזכר כמה כיף היה להיות במדבר, אלא כמה גרוע זה היה ● לא כדי להעלות על נס את הארעי והטבעי, אלא לחגוג את הבטון והמזגן

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

 

א. לכבוד הגיליון הירוק שלנו אשלב בטור שלי טיפים בני-קיימא לדברים שאפשר לעשות עם העיתון שאתם מחזיקים ביד אחרי שסיימתם לקרוא - שלא תגידו שלא יוצא לכם ממני משהו. ראשית, שווה לשמור ערימה באוטו. אם יום אחד תתחפרו חלילה בחול או בבוץ, הדבר הכי טוב - אחרי חבר עם גרר - זה לגשת אל ערימת העיתונים ששמרתם ולהניח אותם מתחת לגלגלים התקועים. נייר העיתון, כנראה בגלל כל הידע, הכישרון, המאמץ וההתלהבות שמושקעים בכל עמוד ועמוד, מייצר חיכוך מיוחד שיחלץ את האוטו שלכם בקלי קלות, אם כי לא באותה מידה של קלות כמו חבר עם גרר.

ב. החיבור בין חג סוכות לטבע, הידוע בכינויו הנוכחי "משבר האקלים", מובן ומתבקש. כל בוגר גן יכול לדקלם לכם אותו מהסוף להתחלה: אסיף, ארבעת המינים, סתיו, סכך, התמקדות בארעי על חשבון הקבוע - ומה יותר ארעי ממצב העולם היום, לא ככה? נדמה שמה שלא נשרף נָמֵס, מה שלא נָמֵס מתייבש ומה שלא מתייבש - מוצף. השינוי הוא הקבוע ומה שיהיה לא דומה למה שהיה. סוכות, בשבתו כחג טבעי עם אלמנטים ירוקים מובהקים - אפילו בני ישראל הלכו ברגל ממצרים, לא השתמשו בכלים חד-פעמיים ולא טסו, חה-חה-חה סבא אתה גדול - הוא עוד הזדמנות טובה לדון במצב החרבנה (מבחינה אקלימית בלבד כי השאר גן עדן) של העולם היום.

אבל אפשר להסתכל על הקשר בין סוכות ומשבר האקלים גם אחרת. מקורותיו של משבר האקלים בהכרה שאנחנו כל-כך חזקים ומשפיעים עם הארובות והאגזוזים והתעשייה והמטוסים שלנו, עד שהצלחנו לשגע את העולם ולנצח את האקלים בעצמו. מה זה לנצח, להביס, למחוץ, על הברכיים הורדנו אותו - והבעיה שנראה לנו שהגזמנו. העניין הוא שכמעט ואין ספק שהאדם הוא יצור בעל עוצמה חזקה יותר מהעולם שאותו הוא מיישב.

כנ"ל סוכות. מה שבמבט ראשון נראה כחג שמציין את הקשר בין האדם וסביבתו, ואת מחזור החיים והזמנים וכדומה, הוא למעשה ההפך הגמור - מבחינתי, כל הסוכות הזה בא לציין את חוסר הקשר בין האדם לטבע ולחגוג את העובדה שהצלחנו להתנתק ממנו עד כמה שניתן ובמידה רבה להכניע אותו לצרכינו. אנחנו יושבים בסוכה לא כדי להיזכר כמה כיף היה להיות במדבר, אלא כמה גרוע זה היה. לא כדי להעלות על נס את הארעי והטבעי, אלא לחגוג את הבטון והמזגן. בדיוק בגלל זה מצווים אנו לשמוח בסוכות. מספיק להסתכל על דרישת המינימום ההלכתיות לסוכה - מקום למבוגר אחד מתכופף, בקושי - כדי להבין מה בדיוק חוגגים: את המרחק מהטבע. את הניצחון - אותו ניצחון שהופך מריר ככל שמשבר האקלים משתבר לו.

הנייר סובל הכל / איור: תמיר שפר

להתרחק מהטבע, כתבתי לא פעם, היא משימתו הראשונה והאחרונה, המיידית והנצחית של המין האנושי, כי הטבע תמיד היה רע לאנשים; יוכיחו היתוש והאריה, הסערה והבצורת, וכמובן - כל המחלות כולן. השאיפה המשותפת לרוב המוחלט של בני האדם ברוב המוחלט של ההיסטוריה הייתה לברוח מהטבע, רק אחר כך לנצח אותו; יוכיחו המערה והמלבוש, החקלאות והמנוע, וכמובן - כל התרופות כולן. הטבע הפך למשאת נפש רק אחרי שהכנענו אותו.

ג. כולם יודעים שאם לנקות חלונות - רק עם נייר עיתון: הוא לא משאיר אחריו סימנים. אפשר למצוא בכך משל עגום למצב, אבל זו עוד אחת מתכונותיו המופלאות של נייר העיתון. הוא לא מייצר רק חיכוך שיכול להזיז ממקומן מכוניות תקועות, הוא נייר שסופג כמעט הכול. כשאומרים ש"הנייר אינו סובל", לא מתכוונים לנייר שלנו - הוא קשוח, סובל הכול: הוא יספוג את הג’יפה שבתחתית הפח, הוא יאסוף אל קרבו את הרטיבות מהנעליים. ולא רק נוזלים יספוג העיתון, גם את הריחות שלהם יבלע אל קרבו. עיטפו בו פירות לא בשלים, והוא כבר יידע מה לעשות - בזכות נוסחה ייחודית שעלינו עליה כאן ב"גלובס", המוסף הזה יידע איך לתת לפרי לנשום בעודו כולא את האתילן, ההורמון שמאפשר לפרי להבשיל.

במהלך כל הפעולות הפשוטות האלה מתרחש תהליך עדין, שקוף כמעט לחלוטין, של דיפוזיה, שבו מילות העיתון נמהלות בנוף שאנחנו רואים דרך החלון כמו בטעם הפרי שאנו נוגסים בו, בכל צעד שאנחנו הולכים בנעליים היבשות, ואנחנו ממשיכים ללמוד, להתעמק ולהתבדר. איזה מוצר רב-שימושי!

ד. כל הדיבורים המופשטים שנכתבו לעיל בסעיף ב’ מגשימים את עצמם בעולם בצורה מושלמת עם הפטנט הישראלי המופלא, הנשגב, החד-פעמי - "מרפסת סוכה". ההמצאה שמגלמת יותר מכול את השאיפה אל הקבוע ואת הפחד מהארעי, מהשינוי העמוק, מהמדבר, מהבחוץ, מחוסר הנוחות, מהטבע הנוכחי - גם אם הוא בסך הכול חצר של בניין, ורק לשבוע. אבל מה שיכול במבט שטחי להיראות כחטא לעצם החג, או לכל הפחות - וסביר יותר להניח - תחמון הנובע מעצלנות, הוא בעצם הבנה עמוקה במיוחד של רוח החג: הניצחון על הנדודים. לא פלא שמרפסת סוכה - ודוק, לא סתם מרפסת חסרת תואר שאפשר, אם רוצים, לשים בה סוכה - הפכה למאסט בבניית שכונות לדתיים המהדרין בנס ובמצווה, אף על פי שמדובר רק בשבוע אחד בשנה. כאילו לומר: דווקא אז, דווקא עכשיו! למרות שלמדתי גם שאפשר לסחור בזכויות מרפסת הסוכה בין הדירות, לסחור בהן כמו בפליטות פחמן.

הדברים לא נאמרים כדי לסנוט בדתיים (אולי רק טיפה). הם לפחות עושים את עצמם עושים עניין מלצאת למרפסת, ויש משהו יפה בדרישה לקבל קו ישר לשמיים. אם כבר, החילונים בישראל פשעו הרבה יותר כלפי המרפסת: סגרו אותה בתריסולים כעורים, הפכו אותה למחסנים, לחדרים, ובהרבה יותר מדי מקרים ביטלו את המרפסת לגמרי. המרפסת הייתה הקורבן המשמעותי הראשון של מצוקת הדיור. במותה נלקחו השמיים מדורות שלמים של ישראלים. היא עיצבה אותנו. חדר הילדות שלי היה במרפסת סגורה שכזאת. אף פעם לא הייתי באמת בפנים, אף פעם לא הייתי באמת בחוץ.

בשנים האחרונות מתחילים להשיב לה את כבודה, אבל המרפסת העברית, ואני לא מגזים, היא אחד הכישלונות המהדהדים של הציונות. בערים שלמות בישראל אתה יכול להסתובב שעות בלי לראות אנשים סתם יושבים להם במרפסת. חיים מאחורי תריסים, מנותקים מהרחוב ומהאקלים. לא יודע איך אפשר, באמת, אני בלי המרפסת שלי הייתי כבר משתגע על בטוח.

אאחל לכם שבסוכות תהפוך גם המרפסת שלכם למרפסת סוכה והייתם אך שמח.

ה. נייר עיתון גם יודע לבודד. קחו עמוד או שניים, הרטיבו אותם מעדנות, סחטו, עטפו את הכוס או הבקבוק שאתם מחזיקים ביד ותראו בעצמכם: המשקה יישאר קר יותר בקיץ, וחם יותר בחורף. יש עוד אינסוף דברים שאפשר לעשות עם עיתון, דברים ושימושים שיוכיחו חד-משמעית - למי שעוד היה ספק - את חשיבותה של עיתונות חזקה ועצמאית בישראל. וזו רק ההתחלה, יש עוד הרבה לאן ללכת עם נייר העיתון: רק תחשבו שאם היה אפשר לאכול נייר עיתון, כל בעיות הרעב בעולם היו נפתרות.

עוד כתבות

שלמה קרעי וגלי בהרב-מיארה / צילומים: דוברות הכנסת

"קיצוני וחריג": היועמ"שית קוראת לקיים דיון דחוף בבג"ץ על חוק השידורים של קרעי

לקראת הדיונים בעתירות שהוגשו לבג"ץ, בייעוץ המשפטי לממשלה מפרסמים היום את חוות-דעתם בעניין חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי ● לשיטתם, מדובר במקרה "קיצוני וחריג" שמצדיק את התערבות בג"ץ ● כמו כן, היועמ"שית קוראת להשהות את הדיונים בכנסת על החוק

פרויקט בקעת ערד1 של אנלייט / צילום: בילקטריק ישראל

שיא באגירה בישראל, מיליארדים בארה"ב: תנופת האנרגיה המתחדשת

רפק אנרג'י ושמיר אנרגיה חתמו אמש עם בנק דיסקונט על הסכם מימון של 800 מיליון שקל להקמת מתקן ייצור סולארי גדול בנגב ● המתקן יהיה בעל כושר ייצור של 174 מגהוואט, ויחזיק ביכולת אגירה של 974 מגהוואט-שעה, שצפוי להיות הגדול ביותר בישראל ● בארה"ב, אנלייט צפויה להשקיע 3 מיליארד דולר בפרויקט לייצור חשמל ושם יכולת האגירה תעמוד על 4 ג'יגהוואט-שעה

משרדי חברת BUYME / צילום: איל יצהר

איך הגיעה חברת BUYME לשווי של מיליארד שקל

הפניקס מנהלת מגעים לרכישת 65% מחברת המתנות והחוויות BUYME ממשפחות שחר וקז ● על פי הערכות, מכירות החברה צומחות ב–25%–30% בשנה, ומחזיקה בנתח השוק הגדול בתחומה

עידן מועלם / צילום: תמר מצפי

נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי עידן מועלם למ"מ מנכ"ל רמ"י

מינויו של מועלם אושר לאחר שראש הממשלה ושר השיכון לא רצו למנות לתפקיד בכירים ברמ"י ● המינוי יהיה במשרה חלקית וללא שכר לתקופה של 3 חודשים, אך לא מן הנמנע שיוארך

חוות השרתים באלבניה / הדמיה: APPA Architects

החברה הישראלית שתבנה את חוות השרתים הראשונה באלבניה

חברת ADC הישראלית תקים את החווה הראשונה עבור ממשלת אלבניה, שתתבסס על מעבדי אנבידיה ועל חשמל ירוק ● המיזם נהנה ממימון אירופי ומהיתרים מהירים בצל הידוק היחסים ● ראש ממשלת אלבניה אדי רמה הפך לאחד מתומכיה הבולטים של ישראל באירופה מאז פרוץ המלחמה

המכללה האקדמית תל חי בקריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

תרומת ענק לאוניברסיטת תל חי בקריית שמונה: 130 מיליון שקל מקרן רודברג

לפני כשבועיים אישרה המועצה להשכלה גבוהה את הפיכה של מכללת תל חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל, וכעת מגיעה התרומה מהקרן הקנדית ● אתמול אישרה הממשלה את תקציב האוניברסיטה: 600 מיליון שקל

הדמייה של רובע ריבל / צילום: 3dvision

תמורת 620 מיליון שקל: קרסו נדל"ן במו"מ עם כלל ביטוח למכירת 49% מרובע ריב"ל בתל אביב

לגלובס נודע כי המו"מ מתנהל מול חברת כלל ביטוח ופיננסים ● המתחם בשטח 14 דונם בדרום תל אביב כולל שלושה מגדלים, 410 דירות ושטחי מסחר ומלונאות ● שווי הפרויקט לאחר השלמתו מוערך בכ־4 מיליארד שקל ● לפי ההערכות, צפי לקבלת היתר והתחלת עבודות - ברבעון אחרון של 2026

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בת"א; טבע זינקה בכ-7%, מניות הביטוח קפצו

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.1% ● אופנהיימר מורידה המלצה על נובה: מאמינים כי העליות החדות במניה כבר מגולמות ● הישראלים פדו בינואר 2 מיליארד שקל ממדדי וול סטריט ורכשו קרנות מקומיות ● השקל נחלש מעט; מיטב: התחזקות השקל נבעה מהיחלשות הדולר ● בלומברג: ספקולנטים סינים דחפו את מחירי הזהב והיו הראשונים להפיל אותם

יובל באר אבן, מגדל / צילום: גל חרמוני

בכיר ממגדל: "ת"א תמשיך להוביל, מניות תקשורת ונדל"ן מניב יעלו, והשקל יתחזק"

יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים בחברת הביטוח מגדל, מעריך כי התמחור של הבורסה המקומית "נדיב - אבל ביחס לשאר העולם הוא בסדר" ● לדבריו, למרות העליות החדות בשנים האחרונות, "נדיר שיש מפולת בגלל תמחור גבוה" ● ומדוע הוא ממליץ דווקא על מניות שכבר קפצו?

מנכ''ל מִנהל התכנון רפי אלמליח ויו''ר מטה התכנון הרב נתן אלנתן / צילום: רז רוגובסקי

מינהל התכנון: "רווחיות עודפת של יזמים אינה עילה לצמצום נפח הבנייה"

בעקבות עדכון התקן השמאי שהגדיר רווח מזערי לפרויקטים של פינוי־בינוי, מדגישים גופי התכנון כי מבחן הרווח הוא רק "שלב מסייע", אחרי פרמטרים כמו "צפיפות ראויה, איכות עירונית ועוד"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

המאבק על התקציב מתחמם: הקלף שעשוי לעצור את רפורמות הדגל של האוצר

יועמ"שית הכנסת הודיעה כי תתנגד לשורת סעיפי חקיקה בחוק ההסדרים, בהם רפורמות החלב, הבנקים הקטנים ומס קרקעות ● בסביבת שר האוצר אומרים כי ההמלצות אינן מחייבות, אבל בממשלה מעריכים: בגלל החשש ליצור עימות מול הייעוץ המשפטי סמוך לחוק הגיוס - הוצאת הרפורמות מחוק ההסדרים לא תיתקל בהתנגדות

סניף של רשת הסטוק / צילום: סטודיו הסטוק

התחרות מחריפה: רשת הסטוק פותחת 6 סניפים בהשקעה של 12 מיליון שקל

רשת הסטוק תפתח שישה סניפים חדשים במחצית הראשונה של השנה ובסך-הכול תמנה 54 סניפים ● הרשת פועלת במודל של One Stop Shop ומציעה מגוון גדול של קטגוריות ומוצרים לתחום הבית ● מהלך ההתרחבות בא על רקע הפופולריות הגואה של רשתות הסטוק בישראל

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

הסכסוך בבנק הפועלים מסלים: הוועד טוען כי ההנהלה כופה עליו "מכסות" לסימון עובדים

הוועד פנה עם ההסתדרות באופן תקדימי לבית הדין האזורי לענייני עבודה, נגד הנהלת הבנק ● בוועד טוענים כי המנהלים נדרשים לסמן 5% מהעובדים בתור כאלה שנדרשים לשיפור, זאת כחלק משיחות המשוב התקופתיות המתבצעות הבנק

אמיר שביט / צילום: יח''צ

יו"ר רשות החשמל: "כשיש הגזמה במחירים, אין ברירה אלא להתערב"

אמיר שביט אומר שהגבלת המחירים שיצרני החשמל דורשים חסכה למדינה מאות מיליוני שקלים ● הוא תוקף את כשלי חברת החשמל, דורש להפריט את תחנת "גזר" ומאמין: המחירים ייוותרו יציבים

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? / צילום: Shutterstock

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

הבורסה בת"א הניבה תשואה של שנה שלמה בחודש הראשון של 2026 - 10%, וסיפקה רוח גבית לחוסכים בגמל ובהשתלמות, בהמשך לשנה קודמת "משוגעת" ● היסטורית נמצא כי ינואר חזק מוביל בדרך־כלל לשנה חיובית בתשואות ● עוד חודש מאכזב לחוסכים במסלולי S&P 500

"יותר ויותר אנטי-ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השפעתה של סין במזרח התיכון נמצאת בשפל, התקשורת הסעודית מאותת כי הסיכויים לנורמליזציה עם ישראל הולכים ומתמעטים, וג'ימיני של גוגל נקשר לפעילות ביטחונית בעזה • כותרות העיתונים בעולם

עו”ד שלמה (מומי) למברגר / צילום: אסף רחמים

עו"ד שלמה למברגר מצטרף כשותף למשרד בלטר, גוט, אלוני ושות’

לאחר שמונה שנים כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, שנודע בניהול תיקים מתוקשרים ומורכבים, יוביל במשרד בלטר, גוט, אלוני ושות' את תחום הרגולציה ועבירות צווארון לבן

טראמפ וחמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

אסטרטגיית הלחץ המקסימלי של טראמפ שדוחקת את טהרן לשולחן המו"מ

עגינת המשחתת בנמל אילת וריכוז הכוחות האמריקאים במרחב מעוררים דריכות במערכת הביטחון ● המומחים חלוקים אם זו "דיפלומטיית ספינות תותחים" שנועדה לכפות הסכם או הכנה למבצע רב־זירתי ● וגם: מה הסיכוי שתקיפה בטהרן תוביל להסלמה אזורית?

מדפים ריקים מחלב / אילוסטרציה: תמונה פרטית

ממחר: הרפתנים יעצרו את אספקת החלב למחלבות כמחאה על רפורמת סמוטריץ'

ארגון יצרני החלב הכריז על עצירת אספקת החלב למחלבות, דבר שעלול לשבש את אספקת החלב בכל הארץ כבר ממחר ● לטענת הארגון, הרפורמה בשוק החלב תביא לסגירת רפתות ותפגע בביטחון המזון ● סמוטריץ': "אזרחי ישראל לא יהיו בני-ערובה של מונופולים וקבוצות לחץ" ● מנהל אגף המשק בתנועת המושבים: "מתנצלים בפני הציבור על אי-הנוחות"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

גורמים איראניים: מוכנים להשעות את תוכנית הגרעין

בדרך למו"מ? באיראן רוצים להרגיע את המתיחות עם ארה"ב ● טראמפ: "הספינות הטובות ביותר בדרך לאיראן" ● דיווח: חמינאי העביר לפוטין הודעה חשאית - עשויים להסכים להעביר את האורניום המועשר לרוסיה ● לשכת רה"מ נגד סמל הוועדה לניהול עזה, הדומה לסמל הרשות הפלסטינית: "לא מקובל עלינו" ● עדכונים שוטפים