גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוכניות ייעודיות לחיסול העוני עדיין אינן תחליף לצמיחה

בשונה מרוב חתני פרס הנובל בכלכלה, למקבלי הפרס השנה, שעוסקים בתחום העוני העולמי, הייתה השפעה עצומה על חיי בני אדם רבים ● עם זאת, בפרספקטיבה רחבה של צמצום העוני בעולם, ההשפעה של מדיניות הסיוע לעניים, כולל זו הנובעת מהמחקר המודרני, היא זניחה

שכונת עוני בהודו / צילום: רויטרס, Anindito Mukherjee
שכונת עוני בהודו / צילום: רויטרס, Anindito Mukherjee

המדיניות הכלכלית שמיועדת לצמצום העוני בעולם הושפעה רבות מהתיאוריה הכלכלית. כבר במחצית השנייה של המאה הקודמת, סייעה התיאוריה של "מלכודות עוני" לעיצוב המדיניות לסיום העוני של הבנק העולמי והמדינות העשירות, שתורמות למדינות העניות. הרעיון של מלכודת עוני הוא שמדינה היא ענייה פשוט בגלל שהיא ענייה. העוני עצמו מונע התפתחות כלכלית והעוני אינו תוצאה של מדיניות כושלת, ממשלה מושחתת, או מכך שהמדינה מאוכלסת בבני אדם "בעייתיים", שאינם יכולים שלא להיות עניים.

המסקנה המרכזית מהתיאוריה של מלכודות עוני היא מדיניות "הדחיפה הגדולה" - אם רוצים לחלץ מדינה מעוני, צריך לסייע לה בהיקף נרחב: בהשקעה בתעשייה, בחקלאות, בחינוך, בבריאות, בתשתיות ובסיוע ישיר לעניים. סיוע מוגבל לא יספק את הדחיפה הגדולה, שמאפשרת למדינות להיחלץ ממלכודת העוני.

על בסיס הגישה הזו הוזרמו טריליוני דולרים למדינות עניות, אבל התוצאות היו מאכזבות. הסיוע אמנם שיפר במידה מתונה את חיי העניים, בעיקר בזכות שיפורים בתחום הבריאות (חיסונים, אנטיביוטיקה וסניטציה בסיסית), אבל את העוני הוא לא צמצם, הוא בעיקר הגדיל את תקציב הממשלות ואת השחיתות.

במקביל לסיוע, המשיכו כלכלני פיתוח, שחוקרים את חיי העניים במדינות העניות, לעסוק בתצפיות ובכתיבת מודלים שמסייעים להבין את העניים, ובעיקר מודלים רבים שמסבירים מלכודות עוני של בני אדם.

כמו בתיאוריה לגבי מלכודות עוני של מדינות, על פי גישת מלכודות העוני, בני אדם עניים פשוט בגלל שהם עניים: אדם עני לא יכול להשקיע בהון האנושי של ילדיו (חינוך ובריאות), ולכן ילדיו יגדלו להיות עניים, שאינם יכולים להשקיע בילדים שלהם, וכך מתמיד העוני. התיאוריה של העוני מסייעת, כך סברו, לפיתוח מדיניות לחילוץ מעוני.

כך למשל, החשיבה שעניים תקועים בעוני בגלל שאין להם גישה לאשראי זול, שיאפשר השקעה בעסקים קטנים, הובילה לפיתוח בנקים ומוסדות מגזר שלישי שהעניקו "מיקרו-אשראי" לעניים בהיקף נרחב. מוחמד יונס שהקים את בנק גרמין למיקרו-אשראי אף זכה בפרס נובל לשלום בשנת 2006 על תרומתו לחיסול העוני בעולם. אבל גם כאן השמחה הייתה מוקדמת. מיקרו-אשראי לא באמת הצליח לצמצם את העוני.

וכאן אנחנו מגיעים להתפתחות משמעותית במחקר על העוני, המחקר שזיכה את אביג'יט בנרג'י, אסתר דופלו ומייקל קרמר בפרס הנובל לכלכלה. במהלך העשורים האחרונים הובילו השלושה את התהליך, שבו מאות כלכלני פיתוח עוסקים בניסויים מבוקרים של מדיניות. לא עוד תצפיות פשוטות ולא עוד תיאוריה. ניסויים מבוקרים במדינות עניות הפך לסטנדרט הזהב למחקר בכלכלת פיתוח.

הרעיון פשוט: לפני שמיישמים מדיניות יקרה, בודקים בניסוי מבוקר, הכולל קבוצת טיפול וקבוצת ביקורת שנבחרות בצורה אקראית, אם זה בכלל עובד. למשל, אפשר לשער שהענקת ספרים לילדים עניים תשפר את הישגיהם הלימודים. ניסוי מבוקר מראה שלא באופן מהותי. לעומת זאת, ניסוי מבוקר מראה שטיפול נגד תולעי מעיים כן משפר הישגים לימודיים.

על פי גישה זו, מוטב להשקיע מאות מיליוני דולרים על ניסויים במטרה ללמוד מה באמת עובד, לפני שמשקיעים מאות מיליארדי דולרים על טיפול שלכאורה אמור לסייע.

נכון להיום מאות מיליוני בני אדם הושפעו לטובה, גם אם בעיקר בצורה מתונה, מתוכניות סיוע שפותחו בזכות המחקר המודרני בכלכלת פיתוח, המחקר שהעניק לשלושה את פרס הנובל. אין ספק שבשונה מרוב חתני פרס הנובל בכלכלה, למקבלי הפרס השנה הייתה השפעה עצומה על חיי בני אדם רבים. עם זאת, בפרספקטיבה רחבה של צמצום העוני בעולם, ההשפעה של מדיניות הסיוע לעניים, כולל זו הנובעת מהמחקר המודרני, זניחה.

בעשורים האחרונים תמונת העוני בעולם השתנתה דרמטית. רק לפני 50 שנה, מעל מחצית בני האדם בעולם חיו בעוני קיצוני - מתחת לכשני דולר (צמודים לכוח קנייה של שנת 2018) ליום לנפש. לפני 25 שנים נותרו עדיין שליש מבני האדם מתחת לקו העוני הקיצוני, והיום כ-10% בלבד חיים בעוני קיצוני.

הצמיחה הכלכלית המהירה בעשורים האחרונים של מדינות עניות, הבולטות בהן סין והודו, שחלקן מוגדרות היום כמדינות בעלות הכנסה בינונית, עומדת מאחורי הצמצום המדהים בעוני העולמי.

למחקר של זוכי פרס הנובל האחרונים ולכל תוכניות הסיוע היקרות, לא היה כל תפקיד בצמיחה הכלכלית הזו. אם דווקא רוצים לקשר את הצמיחה הכלכלית והחילוץ מעוני של רבים כל כך לחתן פרס נובל, הרי שמדובר במילטון פרידמן, כלכלן ענק (שנישא לגובה של 1.52 מטר) שזכה בפרס ב-1976.

הצמיחה המהירה של מדינות עניות קשורה לאימוץ מדיניות של כלכלת שוק תחרותית בצורה כזו או אחרת, הכוללת הגנה על זכויות קניין, ועידוד היוזמה הפרטית - הקפיטליזם המושמץ על ידי רבים.

פרידמן היה מתומכיו הנלהבים של מודל הכלכלה התחרותית, וכפי הנראה תרם במידה מסוימת לרפורמות כלכליות בכיוון הקפיטליסטי. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה ובאוניברסיטת ווריק באנגליה, מחקריו עוסקים בפיתוח כלכלי

עוד כתבות

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מדדי הקלינטק והביטחוניות ירדו ב-3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.9% ● טאואר זינקה לאחר שהודיעה על שת"פ עם אנבידיה, אך מחקה את העליות זמן קצר לאחר מכן ● מג'יק ומטריקס התאוששו מעט לאחר הצניחה במניות ה-IT אתמול ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

זום גלובלי / צילום: Reuters

מילה אחת מיותרת ברוסיה עלתה בשש שנות מאסר

ארה"ב והודו הגיעו להסכם מכסים חדש - לפחות לטענת טראמפ • גזר הדין החריג שהוטל על קומיקאי רוסי • ומי רצח את בנו של קדאפי? פרטים חדשים נחשפים • זום גלובלי, מדור חדש

קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית

הלוואות בתוך המשפחה / צילום: Shutterstock

האם יש תקרה לריבית בהלוואות שניתנות בתוך המשפחה?

אישה שעמדה לאבד את ביתה קיבלה הלוואה מבנה ● אלא שהריבית בהסכם חרגה מהמותר בחוק הלוואות חוץ בנקאיות ● מה קבע בית המשפט?

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

פרסומים לדירות חדשות כשהמחיר המצוין הוא למ''ר / צילום: צילומי מסך

במקום סכום כולל לדירה, מפרסמים מחיר למ"ר: מה עומד מאחורי השינוי השיווקי

עוד ועוד חברות שמוכרות דירות נוקבות במחיר למ"ר, ולא במחיר של הדירה ● המספרים האלה היו בדרך כלל שמורים לשמאים ולאנשי מקצוע, ולא לקהל הרחב ● המטרה: לעשות סטנדריטזציה למחירים ● מומחים: "המגמה כבר חורגת מתחום תל אביב"

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; הביטקוין צלל ב-10% לשפל של כמעט שנתיים

נאסד"ק ירד בכ-1.5% ● הביטקוין ירד ל-65 אלף דולר, חצי מהשיא שנקבע באוקטובר ● זינוק של 118% בהודעות הפיטורים בארה"ב, בינואר הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2009 ● דו"חות אמזון אחרי נעילת המסחר: ההכנסות צפויות לעלות לראשונה על 200 מיליארד דולר ● מחירי המתכות היקרות יורדים

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות השבבים עלו, מניות הנדל"ן איבדו גובה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● וול סטריט סגרה יום שלישי רצוף של ירידות, ה-S&P 500 עבר לתשואה שלילית מתחילת השנה ● אמזון צנחה אתמול במסחר המאוחר בכ-10%, בעקבות דוחות מעורבים שפרסמה ● הביטקוין צנח אתמול בכ-10% ונסחר הבוקר סביב 65 אלף דולר ● וגם: הכירו את מניית ה-AI החדשה שתיכנס היום למדד ה-S&P 500

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר