האם אקסון הונתה את המשקיעים בנוגע להשפעת משבר האקלים על פעילותה?

ביום שלישי נפתח בניו יורק המשפט נגד ענקית האנרגיה המואשמת בהטעיית משקיעים • כשברקע מחאת האקלים העולמית, האם התביעה נגד אקסון ותביעות נוספות ברחבי העולם הן רמז לבאות עבור המגזר העסקי וקריאה לחישוב מסלול מחדש, ואיך כל זה קשור לחברות הסיגריות?

הפגנה נגד אקסון מחוץ לאסיפת בעלי המניות של החברה / צילום: Ernest Scheyder
הפגנה נגד אקסון מחוץ לאסיפת בעלי המניות של החברה / צילום: Ernest Scheyder

ביום שלישי האחרון נפתח בארה"ב המשפט נגד ענקית האנרגיה ExxonMobil, המואשמת בהטעיית משקיעים בנוגע להשפעה האפשרית של שינויי האקלים על פעילותה. התובע הכללי של מדינת ניו יורק טען כי החברה השתמשה בנתונים פנימיים שונים מאלה שנחשפו בפומבי בעת חישוב ההשפעה של חוקים, מסים והיבטים כלכליים אחרים של שינויי האקלים בעשורים הבאים.

לטענת משרד היועץ, מדובר בהונאה שעלתה למשקיעים 1.6 מיליארד דולר, כשהם היו חשופים לסיכון גדול בהרבה מאשר זה שהובלו להאמין בו. התביעה בהנהגת לטיסיה ג'יימס טוענת כי אקסון ניהלה "תוכנית הונאה ארוכת-שנים". שר החוץ לשעבר של ארה"ב שכיהן תחת טראמפ, רקס טילרסון, כיהן כמנכ"ל אקסון מובייל משנת 2006 ועד 2016 - השנים המדוברות - וצפוי להעיד במשפט.

החברה עצמה מודה כי השתמשה בשיטות חיבור נפרדות, אך כופרת בטענה כי מדובר בהונאת משקיעים. דובר החברה טען כי היא מיישמת כראוי מדדים שונים - "עלות פרוקסי", שנועדה לשקף את ההשפעה של מדיניות האקלים על הביקוש העולמי; ועלות גזי חממה, המתייחסת להיטלים על פרויקטים של דלק מאובנים בתחומי שיפוט שונים.

לפי מחקר שפורסם בעיתון "הגרדיאן", אקסון היא אחת מ-20 חברות דלק המאובנים האחראיות על שליש מכל פליטת גזי החממה בעידן המודרני. החברה, שבסיסה בטקסס, תרמה כמעט 42 ביליון טונות של פליטות גזי חממה מאז שנת 1965. אם כך, אין פלא שאקסון היוותה משך זמן רב יעד עבור פעילי סביבה בשל תרומתה המשמעותית להחרפת משבר האקלים, ומפני שלאורך שנים ידעה כי שריפת נפט וגז מחממת בצורה מסוכנת את כדור הארץ, אך הכחישה זאת בפני הציבור.

ג'נט רדמן, פעילת גרינפיס בארה"ב המלווה את המאבק נגד אקסון וחברות אחרות המתדלקות בפעילותן את התעצמות משבר האקלים, אמרה ל"גלובס": "המקרה של אקסון מובייל הוא רק קצה הקרחון. אומנם זו תביעת האקלים הראשונה נגדם, אך יש עוד רבות בדרך. בשל הלחץ הציבורי של מאות אלפי תושבים, בעשרות ערים ומחוזות בארה"ב בהן ניו יורק, סן פרנסיסקו, בולדר, בולטימור ואפילו מדינת רוד איילנד - הוגשו תביעות נגד אקסון וענקיות דלקים פוסיליים אחרות בנוגע לאחריות הפיננסית שלהן ותפקידן ביצירת משבר האקלים.

"התוצאות העתידיות של המשפט בניו יורק החודש ישמשו לתביעות עתידיות כנגד אקסון. בדיוק כפי שחברות הטבק ידעו על סכנות העישון, אקסון ידעה לפני עשרות שנים על נזקי הדלקים הפוסיליים ובחרה לשקר לציבור, לממן פוליטיקאים ולחסום פעילות בעלת משמעות. אקסון חייבת לשאת באחריות, והיא לא חברת הדלקים היחידה.

"גרינפיס ימשיכו בפעילות להטלת אחריות על תעשיית הדלקים על חלקה במשבר האקלים ולאלה שכבר סובלים מתוצאותיו. הכחשת משבר האקלים היא לא פשע ללא קורבנות, וזה הזמן שמי שיצר את מצב החירום בו אנחנו נמצאים ייקח אחריות".

מי החברה הבאה שעל הכוונת?

התביעה נגד אקסון איננה התביעה הראשונה בנושא משבר האקלים הנדונה בבית משפט. "בשנים האחרונות אנו עדים לגל תביעות נגד 'ענקיות הפחמן' על אחריותן לנזקים בגין שינויי אקלים, ואף להפרה של זכויות אדם", הסבירה ל"גלובס" ד"ר עו"ד מיכל נחמני, מומחית למדיניות שינוי אקלים בלונדון סקול אוף אקונומיקס.

עו"ד מיכל נחמני / צילום:  אנגוס יאנג
 עו"ד מיכל נחמני / צילום: אנגוס יאנג

"אנחנו מסוגלים היום לכמת את תרומתם של התאגידים הגדולים לסך הפליטות, עוד מימי המהפכה התעשייתית, ולפיכך לתבוע נזקים יחסיים. התביעות האלה, ש-75% מהן מוגשות בארה"ב, הן מורכבות ודורשות מבית המשפט לעשות צעדים שהם מבחינתם מרחיקי לכת.

מה שמעניין בתביעה נגד אקסון, זה שהיא ברוח התביעות נגד חברות הטבק והאסבסט - לא צריך להמציא דוקטרינות משפטיות חדשות, ולא צריך להיות מדען אקלים ולקבוע האם החברות אחריות לנזקים שנגרמו בגין אירוע מזג-אוויר קיצוני או עלית מפלס פני הים. ידעת ותיעדת שהפעילות התעשייתית שלך גורמת לתוצאה מסוימת שיש לה השלכות נושאות סיכון, ולא הודעת למשקיעים? זו הונאת משקיעים. הבחירה בנתיב הזה היא אסטרטגית ונועדה להשיג ניצחון ברור. קצת כמו שאת אל קפונה לא כלאו על רצח וסחיטה באיומים, אלא על הונאת מס.

"באופן כללי, אנחנו עדים לכך שמשקיעים גדולים בעולם היום מתחילים לקחת את נושא משבר האקלים דרך הפריזמה שהם מכירים הכי טוב - פריזמת הסיכון - ולכן רבים מהם מתחילים לתבוע שינוי מהמזהמים הגדולים. סיכון של תביעה משפטית הוא מרכיב עיקרי בתבשיל הזה".

האם בעתיד הקרוב נראה תביעות אקלים גם בישראל?

"המסלול של בתי המשפט הוא כלי אסטרטגי - אנחנו רואים דייגים בסן פרנסיסקו תובעים את ענקי הפחמן, כי בשל הפעילות שלהם הים התחמם והפך חומצי ויצר אובדן הכנסה עצום לענף הדיג. אנחנו רואים חקלאי בפרו שתבע את ענקית אנרגיה גרמנית - RWE, מפני ששינוי אקלים המושפע מפעילותה גרם להצפת העמק שלו. מי שאחראי לכך אלה חברות הענק.

"האם בעתיד נראה גם את תושבי מבוא מודיעין שסבלו משריפות לפני כמה חודשים תובעים את ענקיות הנפט בגלל ששינוי אקלים מגביר את הסיכון לשריפות? האם השריפות בכרמל ב-2010 שהתרחשו אחרי חודשים של בצורת, התרחשו בשל השפעת שינויי האקלים, והאם אפשר לתבוע על כך נזקין? שאלות מצוינות. האם אפשר לדבר על הונאת משקיעים? בוודאי. בתי משפט מייצרים חשש למשקיעים - זה סיכון, על אחת כמה וכמה שפעמים רבות מדובר בקרנות הפנסיה שמחזיקות את החסכונות של כולנו. משקיעים ישראלים צריכים בהחלט להיות חלק מזה".

עו"ד תמי גנות, מנהלת אסטרטגיה ומדיניות בארגון "אדם טבע ודין", מבהירה כי הארגון עתיד לעסוק בנושא בהרחבה בשנה הקרובה, וכי פעילים ברחבי העולם נושאים כעת עיניים לבית המשפט בניו יורק ועוקבים אחר הדיונים במטרה ללמוד מהם ולהקיש למדינתם. "ישראל סובלת ותסבול עוד יותר מהשלכות שינוי האקלים. בין היתר התחממות, בצורות, שריפות ושיטפונות, ולכן ברמה התאורטית ניתן לטעון כי גם כאן מדובר בנזקים שאפשר לשקול תביעה בגינם כנגד גורמים מרכזיים שתרמו למשבר ולעוצמתו.

"החלטת בית המשפט בארה"ב, לכשתינתן, עשויה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת. הציבור לא מוכן יותר לשלם את המחיר על נזקים שגרמו פוליטיקאים אדישים וחברות שרוצות לגרוף יותר רווחים. בישראל המונח 'משפט אקלים' כלל לא מוכר, ואנחנו ב'אדם טבע ודין' מתכוונים לפתח את התחום בשנים הקרובות. מתבקש גם להפנות כעת את הזרקור לממשלת ישראל שעדיין לא הפנימה את חומרת המצב ולא פועלת מספיק להפחתת גזי החממה בתחומה ולהערכות ומתן מענה לנזקי האקלים".