"ארגונים חייבים להקצות את המשאבים לחדשנות ומי שלא יעשה כן יישארו מאחור"

מנכ"ל ריטייל אינוביישן קלאב אורן פארן סיפר באירוע עושים שוק של "גלובס" כי כיום פועלים בארץ 350 סטארט-אפים בתחום בריטייל • מיכאל גבאי מ-Trigo טען כי "בסטארט-אפים מבינים שלעבוד בישראל זה משהו שבסופו של דבר יעזור להם כשחקנים בינלאומיים"

רצפת המכירה של המחר, כנס עושים שוק, גלובס / צילום: איל יצהר, גלובס
רצפת המכירה של המחר, כנס עושים שוק, גלובס / צילום: איל יצהר, גלובס

"כשאנחנו התחלנו למפות את השוק היו קרוב ל-150 סטארט-אפים בתחום של הקמעונאות בארץ. היום אנחנו כבר עוברים את ה-350. זה נובע מסיבה מאוד פשוטה - המון סטארט-אפים עשו הסבה לקמעונאות על בסיס טכנולוגיה שלפני כן לא היו מתקרבים איתה לתחום, וזה הולך להתגבר בשנים הקרובות", כך העריך מנכ"ל ריטייל אינוביישן קלאב אורן פארן בפאנל רצפת "המכירה של המחר - הסטארט-אפים שישנו את עתיד הקמעונאות" שהתקיים היום (א') ב"עושים שוק", אירוע שוק המסחר האלקטרוני של "גלובס". את הפאנל הנחו שני מוזס ועמרי זרחוביץ'.

ריטייל אינוביישן קלאב הוא גוף שהוקם על ידי בכירי ענף הקמעונאות במטרה לצמצם את הפער הטכנולוגי בין תעשיית הריטייל-טק לבין ענף הקמעונאות. הגוף, סיפר פארן, "הוקם לפני כשנתיים ומשתתפים בו קבוצות הקמעונאות הגדולות בארץ, במטרה לחבר בינן לבין סטארט-אפים. זאת, במטרה לאפשר לסטארט-אפים להריץ את המוצרים שלהם בשטח, מבלי שייקח להם חצי שנה רק כדי לקבוע פגישה בחברה". לדברי פארן, "רכבת הבכירים שמגיעה לישראל כדי להיפגש עם קבוצות של 10 אנשים זה משהו מדהים. העניין הוא שגם השחקנים המקומיים חייבים להתחיל להזיז את עצמם ולהתחיל לעבוד".

פארן טען כי "ארגונים חייבים להקצות את המשאבים לחדשנות ומי שלא יעשה כן יישארו מאחור", זאת משום ש"הם משרתים דור שהוא לא אותו דור שלנו - דור שחושב ומתנהג אחרת ושאם לא נלמד לדבר את השפה שלו לא נוכל למכור לו. העניין הוא שאי אפשר להפוך טכנולוגיים לא ביום אחד ולא בשנה-שנתיים, אלא צריכים לשם כך אנשים בתוך הארגון".

מיכאל גבאי מ-Trigo (טריגו) הדגיש את החשיבות של עבודה עם לקוחות מקומיים עבור הסטארט-אפים. הוא טען כי "בסטארט-אפים מבינים שלעבוד בישראל ולעשות את הניסויים בישראל עם שחקן מקומי שעונה באפיון מהיר - זה משהו שבסופו של דבר יעזור להם כשחקנים בינלאומיים. כמובן שתעשיית ההייטק מסתכלת על השוק העולמי, אבל לכל הקמעונאים העולמיים שאנחנו עובדים איתם חשוב לדעת שיש לסטארט-אפים קהל מקומי שעובד איתו". טריגו, הסביר גבאי, "מפתחת מערכת שמאפשרת לקונים להיכנס לכל חנות פיזית לקחת מה שהם רוצים ופשוט לצאת בלי שום צורך בקופה. בעזרת מצלמות פשוטות בתקרת החנות עוקבים אחרי כל מה שקורה במרחב החנות וניתן לזהות מה הלקוחות נוטלים מהמדפים ושמים בעגלה".

דוגמה נוספת למוצר טכנולוגי לתחום הריטייל הציגה בפאנל ליהיא פינטו-פרימן מחברת SYTE (סייט). החברה מציעה מערכת אותה הגדירו כמעין "שאזאם למוצרי צריכה". כפי ששאזאם מזהה באופן אוטומטי קטעי מוזיקה, כך סייט מאפשרת לצלם מוצר ולקבל מוצרים דומים לו. "סייט מחברת בין השראה לבין המוצרים של הקמעונאים. אם ראיתי שולחן, כיסא, או מנורה בבית של חברים והם מצאו חן בעיניי - אני צריכה להיות מסוגלת לפעול על ההשראה הזאת, ולמצוא באופן מיידי את המוצרים הדומים", הסבירה פינטו-פרימן, "אנחנו קוראים לזה השראה כדי להדגיש את השוני ממילים - משום שלפעמים קשה להסביר את ההשראה במילים".

חברת supersmart (סופרסמארט) מפתחת אפליקציה בעזרתה הלקוח סורק את המוצרים בזמן הקנייה, כך שבסופה, במקום לעמוד בתור רגיל לקופה, הוא מכניס את העגלה למתקן ומקבל את החשבון תוך שלוש שניות, אגב שהיא מוודאת שכל המוצרים בעגלה אכן נסרקו. מנכ"ל החברה יאיר קלפר, טען בפאנל כי "הקמעונאים שיישארו רלוונטיים, הם מי שיזהו בסופו של דבר את הקשר הנכון בין האונליין לאופליין. רואים את חברות האונליין הכי גדולות בעולם פותחות חנויות באופליין, כי הן הבינו שישי גבול למה שאפשר לעשות, וחייבים להתקרב ללקוחות פיזית".

קלפר סיפר עוד כי תהליך המכירה לקמעונאיות שהיה בעבר ארוך מאוד, התקצר, וכי "ממחזור מכירה של שנתיים וחצי אני רואה מחזורי מכירה של חצי שנה בלבד".

פראן העיד מצדו על הפתיחות הגוברת מצד הקמעונאיות. "הסיטואציה שבה סטרט-אפ קטן מישראל עם 50 עובדים מציג לדירקטוריונים של חברות שמעסיקות מעל לחצי מיליון היא סיטואציה יחסית חדשה בעולמות הקמעונאות, שנובעת מתוך הרצון המאוד חזק שלהם להכניס טכנולוגיות חדשות. הם מבינים שאחרת הם יהיו בבעיה בתחרות מול החברות האחרות שכן יטמיעו טכנולוגיות מהסוג הזה", סיפר פראן.

פינטו-פרימן קינחה בסיפור שמסכם לדבריה את כל מה שטכנולוגיה ישראלית יודעת לעשות: "בדצמבר בשנה שעברה המוצר שלנו שולב באפליקציית 'ביקסבי' המותקנת בטלפונים של סמסנונג, כך שהיא אפשרה למשתמש להצביע על מוצר וכך למצוא באופן אוטומטי את הפרטים עליו. יום אחד, פגשתי בכנס בלאס וגאס את אחד מאנשי צוות הבדיקות של סמסונג, שסיפר לי 'הייתי חלק מהצוות שבדק אתכם', והחמיא לנו ב'כל הכבוד על מה שעשיתם, זה עובד מאוד יפה". ואז הוא שאל אותי כמה אנשים אנחנו. עניתי - 40. הוא ענה 'ארבעים אלף, מרשים מאוד'. אני חושבת שזה אומר הכל".