השקעות אלטרנטיביות / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
רשות ני"ע מתייחסת בכובד ראש לנושא ההשקעות האלטרנטיביות ומפרסמת מסמך הדרכה לציבור תחת השם "המדריך לגלקסיה להשקעות לא מפוקחות". מדובר ביוזמה ברוכה, אשר יש לה צורך אמיתי לאור ריבוי ההצעות המגיעות לציבור וכן עקב הקושי של המשקיעים להגיע למידע מלא ואמיתי על ההשקעות המוצעות להם.
השקעות אלטרנטיביות הן כל ההשקעות שאינן נסחרות בשוק ההון, כאג"ח ומניות, אלא כהסכם בין שותפים לצורך השקעה בפעילות כלכלית כלשהי. תחום זה רחב ומגוון והוא למעשה מביא לכך שחלק מכספי הציבור המשקיעים יוצא מחשבון הבנק שלו ועובר לגורמים אחרים, מנהלי הקרן המבצעים את ההשקעות בפועל. מדובר בהשקעות ישירות בנדל"ן, במתן אשראי מסוגים שונים, בהשקעה בחברות, בפרויקטים בתחום התשתיות ועוד. פעמים רבות ההשקעה אינה נזילה ואינה רשומה בחשבון הבנק שלנו. המנהל אינו מפוקח ולמעשה כל אחד יכול להקים קרן או לגייס כסף להשקעה אלטרנטיבית.
התחום פרח בשנים האחרונות עקב העושר והנזילות הגבוהים שיש בעידן הכלכלי הנוכחי - שילוב של הריביות והתשואות הנמוכות בשוקי ההון. בתקופה זו קיים היצע נרחב של השקעות אלטרנטיביות ולכן מדובר במסמך הרשות על "תופעה מסוכנת". מדוע מסוכנת? ראשית, כי היו בשנים האחרונות לא מעט הונאות ונפילות בפח והרשות מונה במסמך את חלקן. עבור המשקיע, ההצעות להשקעה נראות טוב והן מפתות בשלב המכירה, אולם חסר ידע ומידע ברור לגביהן לצורך החלטה מושכלת. המידע חסר גם לאחר ביצוע ההחלטה וההשקעה, לאחר שהמשקיע הוציא מחשבונו את מיטב כספו ולעיתים אפילו שלח אותו אל מעבר לים, לניהול של גורמים שגם לגביהם אין לו מידע נגיש. רושם חיובי וקסם אישי אינם מספיקים כדי לפעול נכון ולשמור על חסכונותינו. צריך יותר מכך.
לכן חשוב לנסות ללמוד את הקרנות ולהבין אותן, ואו אז לברור את אלו שפוטנציאל ההצלחה שלהן גדול יותר וסיכויי הכישלון של המשקיע בהן נמוכים יותר. לשם כך רשות ני"ע מפנה את הציבור לייעוץ מקצועי. אך בהיעדר מעורבות של יחידות הייעוץ בבנקים, לאן יפנו המשקיעים?
אין גופים אובייקטיביים רבים הבוחנים קרנות אלטרנטיביות אשר ברשותם ידע וכלים ובעיקר ניסיון כדי להצליח לעמוד על המשמר, אלא שהבעיה היא שלרוב גופים אלה מייעצים לגופים המוסדיים בישראל והידע נשמר בגופים הגדולים, ללא זליגה לציבור המשקיעים המשווע למידע מהימן אודות הכוכבים האמיתיים הסובבים בגלקסיה. כדי להבין טוב יותר את דבריה וכוונתה של הרשות, עיבדנו כאן לנוחיותכם את המסמך לפי מספר נושאים עיקריים.
מי יודע מי ראה היכן וכיצד מנוהל כספנו?
הבעיה בהשקעות לא מפוקחות היא שאין דרך לפקח ולראות כיצד פועל מנהל הקרן שנתנו לו את כספנו לצורך ההשקעה, לדעת היכן באמת הכסף נמצא, היכן נמצאים הנכסים בהם השקענו, מהם כללי המשחק וכיצד כספנו יחזור אלינו. אמנם אלו שלהם נתנו את מיטב כספנו מעוניינים להצליח ולא להונות אותנו, אך קיימים ניגודים ברורים בשאיפות ובכוונות של כל אחד מהצדדים. כדי לצמצם את הסיכון הגלום בניגודים אלו, עלינו לבחון ולהכיר את כל כללי המשחק ואת האנשים, לשאול עליהם, לבדוק את מנגנון ההשקעה ורק לאחר מכן להחליט אם הוא מתאים לנו. בחלק גדול מהמקרים התשובה תהיה "לא", זה לא מתאים לנו.
איך נמכרת לנו השקעה הלא מפוקחת?
מסמך הרשות עוסק בכך רבות - איך ובעיקר מדוע מצליחים למכור לנו דברים שלא מתאימים לנו? קרנות שלא היינו קונים אילו היינו יודעים ומבינים טוב יותר או בלשון המסמך, "מדוע אנשים מתפתים"?
פעמים רבות אין מדובר ב"קרן" מסודרת אלא בפרויקט או הלוואה מסוכנת שנראית כמו השקעה אלטרנטיבית מקובלת. את זה צריך לבחון ולהבין לפני ההחלטה, כאשר יש לכך מבחנים וסימנים רבים אשר מוכרים לנו היטב. את חלקם אנו יודעים להציף והם נמצאים במסמך בדיקה מסודר. השורה התחתונה היא שקל לחדור את מערכות ההגנה האנושיות והפסיכולוגיות שלנו. מציעים תשואה נאה של 12% ויותר, מספרים לנו שרבים וטובים משקיעים, כי זאת הזדמנות נדירה שתחלוף מהר, ואנחנו? אופטימיים ורוצים להרוויח, להצליח. תפקידו של היועץ האובייקטיבי הוא לסנן את היצע הקרנות בצורה חסרת רגשות ועם פחות מעורבות. בגופים המקצועיים הבוחנים את הקרנות האלטרנטיביות הנתונים מראים כי רק אחת מ-11 קרנות עוברת את מערכת הסינון.
איך נדע את האמת על ההשקעה?
הרשות שואלת איך ניתן לזהות השקעה לא מפוקחת, אך יש כאן שאלה עמוקה יותר, כיצד ניתן לזהות מתי לא נותנים לנו את כל המידע האמין והיא אף משתמשת במילה "הונאה". גם הרשות אומרת ובצדק, שלא כל השקעה לא מפוקחת היא השקעה רעה או טובה, בדיוק כפי שהדבר נכון גם לגבי השקעה כן מפוקחת ולכן נחדד את השאלה, "כיצד לבנות מהמידע, את התמונה הדרושה לי להחלטה נכונה"?
יש מידע חסר, מידע מטעה, מידע לא רלוונטי ואת כל זה צריך לנתח: לרכז, לבקר, להשוות, להוציא מסקנות, כלומר עבודה של אנליסט. ניתוח המידע דורש ניסיון והבנה כמו גם יכולות, משאבים וזמן. הוא דורש יכולת השוואה וניסיון עם קרנות רבות, דורש קשרים כדי לשאול אחרים שמכירים את מנהלי ההשקעה המוצעת לנו, דורש זמן וכסף כדי לנסוע לעיתים לארצות אחרות כדי לבדוק נכסים ולפגוש את המנהלים פנים אל פנים ועוד. את זה כמעט אף משקיע בודד לא יכול לעשות בכוחות עצמו.
מהם סימני האזהרה?
הרשות מונה שורה חשובה של סימנים, בהם תשואה גבוהה "מובטחת", לחץ בזמן להחלטה מהירה, מחסור בחומרים ועוד. סימנים אלו ורבים אחרים מוכרים היטב והרשות מנתה אותם נכונה, אבל זהו אתגר גדול עבור המשקיע. חסרים לו כאמור המשאבים והידע, גם אם הוא לקוח מנוסה, בעל היקף נכסים גדול או מייצג ארגון גדול. תמיד יהיה חסר את מרכיב ה"ניסיון", תחושת הבטן, ההבנה כי זה "לא יעבוד".
ושוב, אין אני מתייחס לעניין של רמאות, אלא לסיכוי ההצלחה בהשקעה המוצעת. הניסיון, היכרות עם מנהלי השקעות רבים, עם קרנות רבות, כאלו שהצליחו וכאלו שפחות, היכולת לחפש ולשאול במקום שאיש לא חשב עליו, כן, בעיקר לשאול שאלות ולחפש את הבעיות, כל אלו יכולים לשמור על המשקיע. לכן הרשות מבקשת, בצדק, "לחשוב פעמיים". מניסיוננו, דרושות הרבה יותר משתי מחשבות.
המשקיע לא באמת יכול לבדוק בעצמו
טוב. קראתם את מסמך הרשות. האם עכשיו אתם מבינים מה וכיצד לבדוק? האם עבור המשקיע, העיסוק בתחום זה באמת יכול להיות פשוט יותר מאשר מסע ברחבי הגלקסיה?
ברור לכל כי גם המסמך של הרשות וגם הספרות הקיימת בנושא, לא מסייעים למשקיעים ללמוד ולהבין את הדרוש כדי לקבל החלטה מבוססת ואחראית, בין אם על כספם ובין אם על כספי אחרים.
לכן, לקראת סיום המסע לגלקסיה, הרשות מציעה כי אם לאחר שבדקתם עדיין "הדברים אינם ברורים", כדאי לפנות לגורם אובייקטיבי המתמחה בהשקעות מסוג זה. ליועץ מומחה בתחום זה יש כלים וידע, מודל דירוג פנימי, ניסיון, משאבים הדרושים לבדיקה ועוד. ישנם רבים המשווקים את ההצעות להשקעות אלטרנטיביות לצורך קבלת דמי הפצה ושיווק, אך אין הם בודקים ואין להם מה לתרום למשקיע. לעומת זאת, גורם מייעץ המכבד ומעריך את עצמו כבעל מקצוע בתחום ההשקעות, יספק לכם את הדרוש כדי לקבל החלטות שתהיינה נכונות יותר ותצמצמנה את מרחב הטעות.
הכותב הוא מנכ"ל חברת אג'יו - ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות בע"מ, פירמת הפמילי אופיס המלווה אירגונים ומשפחות במשק בייעוץ השקעות ובתוך כך עוסקת בבקרה ובחינת של השקעות אלטרנטיביות עבור לקוחותיה. אין לראות בייעוץ תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק