במועצת רמ"י הוחלט להאריך את מחיר למשתכן בשנה נוספת

מנתוני רמ"י עולה כי מאז הופעלה תוכנית מחיר למשתכן ב-2015 פורסמו מכרזי קרקע עבור 115,912 יח"ד, ובוצעו עסקאות עבור קרקע לבניית 90,542 יח"ד

שר האוצר משה כחלון בביקור בפרויקט מחיר למשתכן בלוד /  צילום: יוסי אלוני
שר האוצר משה כחלון בביקור בפרויקט מחיר למשתכן בלוד / צילום: יוסי אלוני

מועצת מקרקעי ישראל החליטה היום (ג') להאריך את תוקפה של תוכנית מחיר למשתכן עד סוף שנת 2020.

מנתונים שהציג מנהל רמ"י, עדיאל שמרון, עולה כי מאז הופעלה תוכנית מחיר למשתכן ב-2015 פורסמו מכרזי קרקע עבור 115,912 יחידות דיור, ובוצעו עסקאות עבור קרקע לבניית 90,542 יחידות דיור. כ-80% מיחידות הדיור שרמ"י הקצתה הועברו לתוכנית מחיר למשתכן (71,489) לעומת כ-20% לשוק החופשי (19,053). ההנחה על הדירות נעה בין 19%-25% משווי הדירה. שמרון: "תוכנית מחיר למשתכן, בשילוב שיווקי קרקע לדיור על ידי רמ"י, בהיקפים שלא היו מעולם, חיסלו למעשה את המחסור שנוצר בשנים הקודמות בקרקע לדיור ויצרו הזדמנות טובה לדיור עבור אזרחי ישראל."

יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, שר האוצר משה כחלון, אמר כי "תוכנית מחיר למשתכן הביאה למהפכה בשוק הדיור בכך שהעלתה סוף סוף את הזוגות הצעירים לראש סדר העדיפויות הלאומי. לראשונה מזה שנים, לזוגות הצעירים יש הזדמנות אמיתית לרכוש דירה במחיר הוגן, והם קופצים על ההזדמנות הזו. אנחנו רואים זאת בנתוני ההרשמה לתוכנית ובנתוני המשכנתאות".

אליאס טנוס, מנכ"ל קבוצת בסט, מסר: "אני מברך על החלטת רמ"י להמשיך את התוכנית הממשלתית בשנה נוספת. אני חושב שבגדול התוכנית היא טובה ובהחלט עזרה ללא מעט זוגות צעירים ברחבי הארץ. עם זאת הייתי מצפה, שבשנה הקרובה, יישמו כמה לקחים שנלמדו מהשנים האחרונות למשל לפתוח את התוכנית לעוד קהלים כמשפרי דיור למשל, להקפיד על סטנדרטים של תכנון, לפתוח מכרזים בעוד ערים במעגל השני והשלישי של תל אביב ובמקביל לבצע צעדים נוספים תומכים כשחרור מכרזים לשוק חופשי, שיסייעו בהורדת מחירי הדירות לטובת הציבור".

יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ, יהודה כתב, אומר בעניין הארכת תוכנית מחיר למשתכן, "תוכנית מחיר למשתכן מנציחה את הפריפריה ויוצרת פערים סוציאליים ודמוגרפיים. אין כל הגיון שאחד יקבל הנחה של מליון שקלים ויותר במרכז למשל בראשון לציון, ואחר יקבל הנחה של מאה אלף שקלים בלבד בפריפריה, בדימונה למשל. מדובר בתוכנית שעלותה למדינה כ-10 מיליארד שקל, אותם המדינה יכלה לקחת לטובת תוכניות יותר רלוונטיות. מבחינתי מדובר בתוכנית למסתכן ולא למשתכן. קבלנים אומנם מצטרפים ומתחרים על קרקעות במכרזי התוכנית, אולם בעיקר משום שעליהם להביא עבודה לחברה שבבעלותם, ומכיוון שאין קרקעות זמינות אחרות בשוק. אולם, הם נכנסים לתוכנית לא בשמחה אלא מכורח המציאות".

היועץ הכלכלי תמיר בן שחר: "הבעיה היא שפריסת היצע הדירות אינה תואמת לגודל, למיקום ולמאפייני הביקוש של קהלי יעד שונים. לא נערכה בחינה אסטרטגית כלכלית כנדרש. דומה להעדר התכנון בשווקי נדלן אחרים בישראל. כמו כן, האכיפה של ניהול ההגרלות חובבניות ומייצרת מצבים שבהם זכו מי שלא נדרשו להן/שאינם קהל היעד של תוכנית זו. זאת ועוד שחלק מההגרלות מבוצעות באזורים נעדרי ביקוש. אני ממליץ למדינה - לייצר אסטרטגיה כלכלית כוללת לשוק המגורים בכלל, ובפרט בהתייחס לצורך בתתי-אזורי ביקוש".

ד"ר רינה דגני, מכון גיאוקרטוגרפיה: "אני חושבת שמחיר למשתכן זה דבר מבורך. נכון שהוא לא הוריד את המחירים ולא עשה צדק חברתי ובכל זאת עשה משהו חיובי. השאלה היא למה הוא מיועד. הוא לא הוריד את המחירים והקרקע, אבל כן נתן דירות. לדעתי, צריך להגביל את מחיר למשתכן לא לאזורי הביקוש. כרגע, אין לזה שום הצדקה חברתית. תראה מי קנה את זה? כל עשירי ישראל. לא לזה התכוונה התוכנית".