גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא צריך להתרגש מכל הנתניהו והגנץ והליברמן האלה

הימים ימי חוסר אמון - אנשים לא מאמינים לפוליטיקאים, לבנקאים, לשוטרים, לגנרלים, לשופטים, לפרקליטים ולעיתונאים ● אז נכון שעכשיו קצת קשה, ילדים, אבל ככה זה תמיד בימים הראשונים של הטלת הספק

דרור פויר/ צילום: יונתן בלום
דרור פויר/ צילום: יונתן בלום

א. והימים ימי חוסר אמון. נדמה שזה פחות או יותר הנושא היחיד בישראל של שלהי העשור השני של האלף השלישי שרובנו יכולים להסכים עליו, כלומר להתווכח על אודותיו בלהט. לציבור אין אמון במוסדות המדינה, במערכת המשפט, במשטרה, בממשלה, בבנקים, בצבא, בתקשורת כמובן, באפשרות לתקן את העולם, בטוב שבאדם, זה בזה. אנשים, לפחות הפסימיים שבהם, איבדו אפילו את האמון במחר - מבחינתם, אנחנו כבר בשלבי סוף העולם עם משבר האקלים וכל זה, נותר רק להתווכח כמה זמן נשאר - כמעט כלום או רק טיפה. האם זה הרגע האחרון או שכבר מאוחר מדי. בעיניי, זה חוסר האמון המדכא מכולם, שהרי מה נותר אם לא מחר? אם אין מחר, היום לעולם לא יהפוך לאתמול. כל החלומות והתקוות והשאיפות שעוד נותרו לי מונחות שם, באחד מהמָחָרים האלה, בתוך מחסן שאני לא יודע איפה הוא ועוד לא מצאתי את המפתח אליו.

כמובן שלאף אחד אין ולו טיפ-טיפת אמון בסקרים - מלבד בסקרים שמודדים חוסר אמון. אלה, דווקא אלה, זוכים לאמון רחב בצורה מפתיעה. "יש חוסר אמון בכל הכיוונים, בכל הגזרות ולכל הרוחב", הגדיר את זה נחמד פרופ' יוג'ין קנדל במסגרת הגיליון המיוחד שהוציא "גלובס" בנושא. הציבור, כמובן, עוד פחות גרוע מראשי המפלגות שלו. אלה לא יאמינו האחד לברכת הבוקר טוב של השני. עצוב לי עליהם, לא ברור אם נולדו בלי מרכיב האמון בנשמה או שזה פשוט הלך ונשחק על רצפת מסדרונות השלטון עד שכל מה שנותר בנקודה שבה שכן פעם אמון תמים של ילד, זה רק גוש מחוספס וקשה בצבע לא ברור וריח לא נעים.

סתם, לא עצוב לי עליהם.

ב. אחת מתכונות היסוד של אותו אמון אבוד, כמו גם אחת התוצאות העיקריות שלו, זו היציבות, או הרצף. אלה היין והיאנג של הדבר. היציבות והרצף מייצרים את האמון - גם מחר תזרח השמש והתפוחים יפלו מהעצים לאדמה ולא יעופו השמימה. הרי אם הבנתי נכון, אין לנו שום דרך מדעית לדעת בצורה ברורה לחלוטין במיליון אחוז שהגרביטציה תהיה אותה גרביטציה גם מחר ולא תשתנה או תחדל כמו כל הדברים האחרים ביקום פחות או יותר. אנחנו פשוט נותנים אמון בכוח. האמון מייצר בתורו את היציבות ואת הרצף ומאפשר את ההתקדמות האנושית.

הנמשל ברור, אני חושב. 'סתכלו על הניסיונות העקרים, ובעיקר המשעממים, להקים ממשלה (כמה זמן זה כבר נמשך, אגב, כי מרגיש שעברו יובלות): ברמות כאלה של חוסר אמון בין הצדדים הפוליטיים לבין עצמם ובין הציבור לבינם - לא תיתכן שום יציבות ולא ייכון שום רצף. אין סיכוי. לא לפני הבחירות הבאות ולא אחריהן, לא באחדות ולא במיעוט. כשהמילים האלה נכתבות (ברשותכם, בואו נהנה יחד מרגע נדיר של ארס-פואטיקה ואינטרוספקציה: אני אוהב לכתוב את המילים האלה, "כשהמילים האלה נכתבות" - בעיניי זה ניסיון נאצל ואבוד מראש ללכוד את הרגע בכנפיו, להחזיק את הרוח באגרוף. הרי עוד לא סיימת לכתוב את המילים "כשהמילים האלה נכתבות", והמשפט כבר שקרי לחלוטין, כי המילים כבר נכתבו, הרגע התעופף, אי אפשר להחזיק את הרוח באגרוף) יש לגנץ עוד יממה של ניסיונות. ככל הנראה, הוא כבר נכשל כשהמילים האלה נקראות (הו, יהירות אינסופית - מנין לי לדעת מתי נקראות המילים, אם בכלל?), אבל גם אם הצליח - אני לא רואה הרבה סיכוי שהצליח ליצור מבנה יציב שיאפשר סוג של רצף. נתניהו, לעומתו, אומנם מצליח כבר שנים לייצר רצף - שלו בראשות הממשלה - אבל זה הדבר היחיד. בחזית האמון והיציבות לא הולך לו מי-יודע-מה טוב. אף שכמו שכתב עמית סגל לאחרונה, "כל עוד השיח הפוליטי כולו התנקז לדיון האובססיבי בעד נתניהו ונגדו, המערכת נראתה מאוזנת יחסית".

מאבדים את האמון במחר / איור: תמיר שפר

ג. זו רק אשליה. אשליה של איזון ויציבות. ממשלות נתניהו שורדות, אבל סובלות מחוסר שקט, תחלופה גבוהה של שרים, תפקוד נמוך, משברים בלתי פוסקים, בחירות תכופות ודרגות חשדנות רציניות במיוחד. נתניהו מנסה כבר שנים להעמיד את המשולש אמון-יציבות-רצף על קודקוד אחד בלבד, ואנחנו יודעים טוב מאוד איך הוא עושה את זה: כמו שמסובבים סביבון. ברגע שהוא מפסיק את רצף הסיבובים והסחרירים המסחררים שלו - הסביבון נופל, המשולש קורס וכולנו הולכים לעוד בחירות. פעם בחירות היו כיף, אתם זוכרים?

החדשות הרעות, לפי סגל, הן שעידן היציבות (או אשליית היציבות) בישראל הגיע לסיומו. לא רק בישראל, כפי שאנחנו יודעים. היציבות השלטונית הולכת ומתרופפת - יחד עם העלייה בחוסר האמון, כי שני אלה תמיד הולכים יד ביד, כבר ראינו - בעוד מדינות בעולם, חלק לא קטן מהן שוכנות בסביבתנו או לפחות חולקות איתנו את הים התיכון. זו רוח התקופה, וכבר אמרנו שאת הרוח אין לתפוס, לא באגרוף ולא בשום דבר אחר.

אבל רגע - אם זו רוח התקופה, לא יכול להיות שאלה רק חדשות רעות, נכון? הרי כפילוסופים שמחייבים את החיים (מלשון חיוב, לא חובה) אנחנו סוברים שהדברים נעים אל עבר הטוב. אנשים מבקשים ממני: דרור, תסביר עוד פעם למה אתה מתכוון שהדברים נעים אל עבר הטוב, הרי מסביב יהום הסער.

והרי ברור שהדברים נעים אל עבר הטוב הכללי, בשביל לראות את זה צריך פשוט להסתכל אחורה ולראות מה השגנו, כמין. כפרט, דרור פויר לא השיג שום דבר שיצדיק פסל שלו אוחז בחנית ורכוב על סוס מכונף, ובכל זאת אין שום תקופה אחרת בהיסטוריה שהייתי מעדיף לחיות בה - מלבד העתיד. ומנין אני יודע שהעתיד יהיה טוב יותר מההווה? בדיוק כמו שאני יודע שגם מחר תזרח השמש והתפוחים יפלו מהעצים לאדמה ולא יעופו השמימה. אני לא יכול להוכיח את זה במיליון אחוזים, אני פשוט נותן אמון בכוח. כי עוד נפשי דרור שואפת, כתב טשרניחובסקי, כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו - רוח עז!

ד. הימים ימי חוסר אמון, זה נכון, אבל כאנרכיסט-כיס בדימוס אני לא יכול שלא לחייך חיוך גדול של סיפוק: אנשים לא מאמינים לפוליטיקאים, לא מאמינים לבנקאים, לשוטרים, לגנרלים, לשופטים, לפרקליטים ולעיתונאים - לא יודע מה איתכם, לי כל חוסר האמון הזה ברשויות נשמע כמו הזמנה לגן עדן - מתוך חוסר אמון בקיים נוצרת חברה בריאה יותר. ואם אתם לא רואים את זה, זה בסדר: העתיד יימשך הרבה אחרינו, והוא טוב יותר מכל מה שאתם יכולים לדמיין. ובגלל זה אני לא כל-כך מתרגש מכל הנתניהו והגנץ והליברמן והבנט וכל האלה, הם לא באמת מזיזים לי, עם כל הכבוד.

אז נכון שעכשיו קצת קשה, ילדים, אבל זה תמיד ככה בימים הראשונים של הטלת הספק. בעולם בלי אמון הבנאדם חש עצמו זר, אין יציבות וזה מה שמסביר את הסחרחורת. והכי חשוב: אל תשכחו שהכול הולך להשתפר פלאים מתישהו. לא יודע בדיוק מתי, לא יכול להתחייב על יום, אין לי תאריך מדויק. לא, לא השבוע, יכול להיות שזה ייקח קצת יותר זמן. אין לי תאריך בקירוב ואני גם לא יכול לתת אומדן נרחב. סביר להניח שזה יקרה עוד באלף הזה, אל תתפסו אותי במילה, יכול להיות גם באלף שאחר כך, העניין הוא שהכול נע אל עבר היופי והטוב היציב והרציף.

אתם לא חייבים להאמין בזה, כמובן. להאמין שהכול יהיה גרוע יותר תמיד אפשר. זה הכי קל.

עוד כתבות

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר, אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר משופרסל התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת-הלב של רשות ניירות ערך?

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה