כך ייראה העידן הפוסט-דיגיטלי במערכת הבריאות

הטכנולוגיות המובילות של המאה ה-21 נכנסו למערכת הבריאות באיחור ובאיטיות, אבל היום כבר ניתן לומר שהעידן הדיגיטלי הוא חלק בלתי נפרד מהן. בדוח שפרסמה לאחרונה חברת הייעוץ והמחקר הטכנולוגי Accenture, הצהירו 82% מהמנהלים בתעשייה הרפואית שרשתות חברתיות, יישומי מובייל, כלי אנליזה חדשים ומחשוב ענן הם היום רכיבי ליבה ביכולות הטכנולוגיות של הארגון. 97% מבכירי תעשיית הביומד אמרו שקצב החידושים שלהם הואץ בזכות הטכנולוגיות הללו. אך מה הלאה?

חברת הייעוץ, שנכנסה לישראל לפני כעשור ומנוהלת על ידי שמעון אלקבץ, ממפה את הדור הבא של הטכנולוגיות הדיגיטליות במערכת הבריאות שאמור להוביל לשינוי בעשור הקרוב: בינה מלאכותית, יומן מבוזר (Distributed Ledger, השם הרחב יותר לטכנולוגיות בסגנון בלוקצ'יין), מציאות רבודה או מדומה, ובעתיד המעט רחוק יותר - מחשוב קוואנטי. 

לפי הדוח, כ-71% מבכירי חברות מדעי החיים חושבים שהטכנולוגיות הללו יובילו לשינויים מרחיקי לכת בחברות שהם מנהלים כבר בשנים הקרובות. אחת הדוגמאות שהדוח נותן לאופן שבו הטכנולוגיות החדשות ישנו את תחום מדעי החיים היא התקנות החדשות של ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) לניהול שרשראות אספקה של תרופות. התקנות קוראות ליצירת מערכת לניטור הפצת תרופות מרשם לרוחב ארה"ב עד 2023. סביר כי מערכת התיעוד תנוהל בשיטה של יומן מבוזר. עבור חברות רבות, שיטות של יומן מבוזר, שהטמעתן כבר החלה באופן ניסיוני, יכולות לחסוך סכומים משמעותיים בניהול תהליכי גבייה, בעיקר כאשר מדובר בתהליכים שדורשים שיתוף מידע רגיש בין גורמים רבים (בית חולים, חברת ביטוח, חברת תרופות וכדומה).

התאום הדיגיטלי שלי

בסקירת הפוטנציאל של מציאות רבודה ומדומה, הדוח מדבר על האפשרות ליצור "תאום דיגיטלי" לכל אדם, שניתן יהיה לדייק אותו עוד יותר באמצעות בדיקות הדמיה ייחודיות, והוא ישמש לתכנון פעולות רפואיות כמו ניתוחים מורכבים. "תאום דיגיטלי" כזה הוא כמו הדמיה מלאה של הגוף שלנו משולבת עם מידע שנאסף באופן רציף לאורך שנים - על אופן ההתנהגות של אותו גוף ושל מערכות ביולוגיות שונות בתוכו בתנאים שונים. באקסנצ'ר רואים זאת בתור חלק ממגמה שהם מכנים "שיווק לדקה הזאת" או "פרסונליזציה לדקה הזאת". לא עוד רק התאמה אישית למי שאנחנו בדרך כלל, אלא הבנה ואפילו ניבוי של מי שאנחנו נהיה ומה נרצה או נצטרך ברגע המגע. 88% מהמנהלים שרואיינו במסגרת הדוח טענו כי התאמה אישית לדקה הזאת (או שנייה, או פחות מכך) יכולה להעניק יתרון תחרותי לחברות בתחומן.

בינה מלאכותית כבר משמשת לעיבוד מידע גנומי, מולקולרי ותאי לשם האצת תהליכי פיתוח תרופות וניבוי תופעות לוואי כדי להחליט אם הפיתוח שלהן כדאי. מערכות ביג דאטה ובינה מלאכותית בהקשר הזה הן מעין מודלים של מערכות ביולוגיות, המחליפים שימוש במערכת החיה בחלק מהמקרים. חברת 1Qbit היא חברה שכבר מציעה שירותי מחשוב קוואנטי, לשם ניבוי המבנה הצפוי של תרופות שעוד לא סונתזו.

בדוח מציינת חברת אקסנצ'ר כי ה-FDA ורשויות רגולטוריות אחרות פיתחו תקנות מיוחדות כדי לאפשר שימוש בטכנולוגיות של למידת מכונה ובינה מלאכותית בתכנון תרופות, וב-FDA אפילו מחפשים באופן אקטיבי חברות שיהיו מוכנות לבחון את המסלול הזה.

בתחום הניסויים הקליניים, טכנולוגיות דיגיטליות של הדור הקודם בשילוב עם טכנולוגיות ענן חדשות כבר מאפשרות למטופלים להשתתף בניסוי מרחוק, בלי להגיע לקליניקה, ומאפשרות גם תיעוד וניהול של תוצאות הניסוי ועיבודים מורכבים יותר מבעבר על אותו המידע. הגישות הללו, ששמות את הנבדק מרכז, מאפשרות קיצור של זמני גיוס החולים והשלמת הניסוי, בעיקר כשמדובר באוכלוסיות מיוחדות שקשה יותר להגיע אליהן.

הנגשת טיפולים

במקביל לשיפור הגישה של חברות התרופות לנבדקים, מתרחש גם תהליך בכיוון ההפוך של הנגשת הטיפולים למשתמשים. כך, לדוגמה, חברת Express scripts מתכוונת להשיק בשנת 2020 את הרשימה המקיפה הראשונה של כל היישומים הדיגיטליים למניעה, ניהול או טיפול במחלות. ברשומה, כל חברה תציג את הערך הטיפולי של הפתרון שלה ואת יחס העלות-תועלת שלו, כדי לאפשר למשתמשים - וגם לחברות הביטוח - לבחור את המוצר המועדף עליהם.

בתחום הייצור, מערכות של בינה מלאכותית מאפשרות לנהל את הייצור טוב יותר, אם על ידי בקרת איכות ואם על ידי ניהול נכון של מלאי. כאשר מדובר במלאי במערכות רפואיות, הכוונה היא גם לכוח אדם. מערכת שהוטמעה לאחרונה בבית חולים גדול שאקסנצ'ר ליוותה אותו, הובילה לשיפור של 50% ביכולת המענה של אחיות בבית החולים לאתגרי המשמרת שלהן.

44% מהמרואיינים בדוח אמרו כי הם סבורים שהטכנולוגיה תדרוש שינוי דרמטי בהגדרות התפקיד של רוב כוח העבודה שלהם בשנים הקרובות. אותם עובדים ישמחו לשמוע כי 64% מהמנהלים מאמינים שהעובדים הקיימים מתקדמים יותר מבחינה טכנולוגית מאשר הארגון עצמו. כך, השינוי לא ידרוש עבור ארגונים אלה תחלופה משמעותית של כוח האדם. עם זאת, הארגונים יצטרכו להבין כיצד הם מייצרים תהליך קבוע של הכשרה וכיצד הם מנהלים את השינוי.