שר הביטחון | בלעדי

יועמ"ש הכנסת לבג"ץ: הליך מינוי בנט לשר ביטחון מנוגד לחוק

היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון סבור כי הליך מינויו של נפתלי בנט לתפקיד שר הביטחון היה פגום ומנוגד לחוק יסוד הממשלה • על פי חוות הדעת של ינון, על הממשלה מוטלת הייתה החובה לקבל את אישור הכנסת למינוי • עם זאת, ינון לא מבקש לפסול את המינוי

נפתלי בנט בועידת השלטון המקומי MUNI-EXPO 2019, תל אביב / צילום: חורחה נובומינסקי
נפתלי בנט בועידת השלטון המקומי MUNI-EXPO 2019, תל אביב / צילום: חורחה נובומינסקי

היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון סבור כי הליך מינויו של נפתלי בנט לתפקיד שר הביטחון היה פגום ומנוגד לחוק יסוד הממשלה. על פי חוות הדעת של ינון, שהוגשה כתגובה לעתירה בבג"ץ נגד המינוי, על הממשלה מוטלת הייתה החובה לקבל את אישור הכנסת למינוי.

על פי חוק יסוד הממשלה, רשאית הממשלה להעביר סמכויות משר אחד לאדם אחר רק לאחר אישור הכנסת. אולם סעיף 30(ד) לחוק היסוד קובע כי ממשלת מעבר "רשאית למנות חבר הכנסת להיות שר בתפקיד של שר שחדל לכהן; מינויו של שר לפי סעיף זה אינו טעון אישור של הכנסת". אלא שלטענת הייעוץ המשפטי של הכנסת, סעיף זה לא רלוונטי למינוי של בנט, שבו בנט לא התמנה במקום שר שחדל לכהן אלא בעקבות העברת התיק מראש הממשלה שממשיך לכהן לידיו של בנט.

בתגובה לעתירה נכתב כי "לשיטתנו, סעיף 30(ד) מבטא את התפיסה לפיה כאשר שר עוזב את הממשלה נוצר 'ואקום תפקודי' שקיים צורך חיוני למלא אותו, ועל כן מוצדק במקרה זה לסטות מעקרון היסוד המשטרי-חוקתי לפיו מינוי שרים מחייב את אישור הכנסת. ואולם, עמדתנו היא כי חוק היסוד לא קובע חריג גורף לפיו כל מינוי של שר בתקופת ממשלת מעבר יהיה פטור מאישור הכנסת, והוא בוודאי אינו קובע כי שינוי בחלוקת התפקידים הפנימית בין השרים בתקופת ממשלת מעבר יהיה פטור גם הוא מאישור הכנסת. לגישתנו, הסעיף צמצם את הנסיבות המצדיקות סטייה מעקרון היסוד רק לנסיבות שבהן שר חדל כליל מכהונתו בממשלה".

לדברי ינון, "הכרה בהתפטרות שכזו פותחת פתח רחב לשינוי של חלוקת התפקידים בין השרים ללא אישור הכנסת, באופן הממקסם את האינטרסים והצרכים הפוליטיים של ממשלת המעבר, ללא שנוצר צורך חיוני-תפקודי ליתן מענה לוואקום תפקודי ממשי", וכי "יש לזכור, כי ממשלת מעבר אינה נהנית מאמון הכנסת, אלא מכהנת רק מכוח עיקרון הרציפות השלטונית שנועד לשמר את המצב הקיים. לפיכך, יש לפרש את סעיף 30(ד) בצמצום ובאופן קוהרנטי עם עקרונות היסוד הקבועים בחוק היסוד, ואין מקום להרחיבו מעבר לכך".

חרף זאת, מבקש עו"ד ינון כי בג"ץ לא יקבל את העתירה ויורה על ביטול מינויו של בנט, אלא רק יחיל את פרשנותו לחוק מכאן ואילך. לדברי ינון, אין להורות על ביטול מינויו של בנט לשר הביטחון משום שמינויו הסתמך על פרשנות היועץ המשפטי לממשלה שאישר את המינוי, משום שהנושא טרם נדון בפסיקה וכן "מאחר שהמינוי נסמך על מינויים קודמים שנערכו באופן דומה".

ינון סיים את תגובתו לעתירה בהתייחסות למעמדו המשפטי של ראש הממשלה נתניהו כאשר מעל ראשו מרחף כתב האישום. לדברי ינון, אין לבטל את מיניו של בנט מסיבה נוספת: "לאור החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, יתכן וייקבע כי יש מניעות מן הדין להמשך כהונת ראש הממשלה כשר בממשלה. ככל שכך ייקבע, הרי שממילא ראש הממשלה, גם לשיטתנו, כאמור, ייכנס לגדר 'שר שחדל לכהן' לפי סעיף 30(ד), ויקום הצורך למנות שר אחר במקומו גם כשר הביטחון, ללא קבלת אישור הכנסת".

העתירה הוגשה על ידי עמותת שומרי הסף המיוצגת על ידי עו"ד ליאור דץ ועו"ד יוסי אור הכהן.