גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

והרי התחזית לשנים הקרובות בישראל: חם יותר ויבש יותר

הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות בעד 1.2 מעלות עד שנת 2050 ● ההשלכות הצפויות הן על כל תחומי החיים ● לדברי מנהל השירות המטאורולוגי, "החקלאות תצטרך לעבור רביזיה מקיפה כדי להמשיך ולהתקיים בהיקפים משמעותיים"

בצורת / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
בצורת / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דו"ח חדש של השירות המטאורולוגי מציג לראשונה ניתוח בהיקף נרחב של מגמות הטמפרטורה וכמויות המשקעים, על בסיס נתוני עבר מרחבי הארץ, וניתוח תחזיות של מודלים אקלימיים לעשורים הקרובים. הדו"ח מגלה כי הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות צלזיוס בשנים 1950-2017, כששלושים השנים האחרונות תרמו תרומה מכרעת לעליה זו. לפי התרחיש האופטימי, הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפוי לעלות עד סוף 2050 בעוד כ-0.9 מעלות צלזיוס, או בתרחיש הפסימי, בו האנושות לא נוקטת פעולה לצמצום פליטת גזי החממה, בכ-1.2 מעלות צלזיוס. כלומר, אם לא ישתנה דבר, בסה"כ מדובר בצפי עלייה של 2.7 מעלות בשנים 1950-2050.

עוד נמצאה עליה בתדירות מספר הימים והלילות החמים ביחד עם ירידה בתדירות הימים והלילות קרים, מגמה שצפויה להימשך. מגמת ההתחממות בולטת יותר בעונת הקיץ, הן במדידות העבר והן בתחזיות, כך שהקיץ הישראלי הופך חם יותר בכל שנה. כמות המשקעים הכללית בישראל פחתה בשלושים השנים האחרונות, ועל פי תחזיות המודלים היא תפחת עד סוף המאה ה-21 ב-15 עד 25 אחוז, מה שמעמיד בסכנת התייבשות את מקורות המים.

"הממצאים מראים בבירור שישראל מתחממת בקצב מהיר יותר מעלית הטמפרטורה הממוצעת העולמית, ביחוד בקיץ. מגמת העלייה בטמפרטורה בעשורים הקרובים גם היא ברורה. נראה שלקראת אמצע המאה עומסי החום שנחווה בתקופת הקיץ יהיו כבדים", אומר לגלובס ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי. "אם היום לשוטט במישור החוף בחום אוגוסט זה תענוג קטן, בעוד כמה עשורים כאשר הטמפרטורה תעלה בעוד מעלה או שתיים זה עלול להיות משהו כל כך לא נעים שננסה להימנע ממנו".

עוד מוסיף סתיו כי "הממצאים מראים גם מגמה מדאיגה בכמויות המשקעים - נטייה כלפי מטה. אמנם לא רואים שינוי משמעותי ביחס לשנים האחרונות עד לאמצע המאה, אבל במחצית השנייה של המאה מגמת הפחתת המשקעים כנראה מתחזקת. יחד עם הגידול הצפוי באוכלוסייה, זו לא בשורה טובה למשק המים ובוודאי לא לחקלאות. אם בשנים האחרונות האקלים לא פינק את החקלאים, לקראת סוף המאה כנראה החקלאות תצטרך לעבור רוויזיה מקיפה על מנת להמשיך ולהתקיים בהיקפים משמעותיים. משק המים כנראה לא יוכל לוותר על מתקני התפלת מים גדולים".

בדומה למגמת ההתחממות הגלובלית, גם ישראל מתחממת - ואף בשיעור גבוה יותר. לפי המדידות, ניתן לזהות בבירור עלייה של הטמפרטורה הממוצעת מאז שנות השמונים. שיעור העלייה ב-30 השנים האחרונות עומד על 0.53 מעלות צלזיוס בעשור. במהלך שנות התשעים נרשמה עלייה בולטת. הן מגמת החימום ארוכת הטווח והן המגמה בתקופה הקצרה מובהקות סטטיסטית. מגמת החימום צפויה להיות גבוהה ב-1.8-1.5 מעלות צלזיוס בשנים 2021-2050 ביחס לממוצע בשנים 1961-1990. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ, בשנים 2021-2050, צפויה לעלות ב-1.9-2.2 מעלות צלזיוס בממוצע, ובעונת החורף עליית הטמפרטורה ממוצעת צפויה לעמוד על כ-1.3 מעלות.

ביחס לתקופת השנים 1961-1990 תדירות מספר הלילות הקרים, בהם הטמפרטורה הנמדדת עומדת על פחות מ-7 מעלות, נותרה ללא שינוי בשנים 1971-2000. ואמנם, ב-30 השנים האחרונות תדירות הימים הללו ירדה, ועל פי התחזיות האקלימיות צפויה להמשיך לרדת גם בעתיד, עד כדי הפחתה ממוצעת של כ-13 ימים בשנים 2021-2050. בניגוד לירידה במספר הלילות הקרים, נצפתה עליה מובהקת בתדירות מספר הלילות החמים בהם טמפרטורת המינימום גדולה מ-20 מעלות צלזיוס וביתר שאת בתקופה האחרונה, בדגש על מישור החוף. מגמה זו צפויה להתעצם אף יותר, כך שבמרבית מאזורי הארץ צפויה תוספת ממוצעת של מעל ל-40 לילות חמים בשנה ביחס למספרם בשנים 1961-1990, או תוספת ממוצעת של 21 לילות ביחס לשנים 1988-2017.

בנוסף, נמצא גידול מובהק בעשורים האחרונים בתדירות מספר הימים בהם טמפרטורת המקסימום גדולה מ-30 מעלות צלזיוס, מגמה שעל פי התחזיות האקלימיות צפויה להמשך גם בעשורים הקרובים. מספר הימים החמים באזור מישור החוף והשפלה צפוי לעלות ב-20 ימים בתרחיש האופטימי, או ב-40 ימים באם לא ינקטו פעולות לצמצום פליטות גזי החממה והגבלת עליית הטמפרטורה.

הכלכלה אינה חסינה

"שינוי האקלים אינו עוד תיאוריה אלא חלק מהמציאות של תקופתנו והשלכותיו ניכרות בכל רחבי כדור הארץ. זה מספר עשורים חוקרי האקלים מזהים שינויים של ממש בתבניות האקלים", כתבו מחברי הדו"ח. "התחזיות, המתבססות על המשך העלייה בריכוזם של גזי החממה, מראות כי שינויים אלו הם רק ההתחלה של תהליך אשר עתיד להתעצם במהלך המאה ולטלטל את כל מגזרי החברה, את ענפי המשק השונים וככל הנראה גם את מערך היחסים הבינלאומיים".

למגמות האקלימיות השפעות צפויות על כל תחומי החיים; התייבשות נחלים, פגיעה בעמידות המערכות האקולוגיות ובמגוון הביולוגי היבשתי והימי, התגברות שכיחות של שריפות, התפרצות מינים פולשים ועלייה בזיהום האוויר. לצד כך, עלייה בשכיחות ובעוצמת גלי החום - תופעה המחמירה במרחב אורבני צפוף, מעמידה בסיכון בריאותי רבים. האקלים המשתנה מהווה גורם משמעותי בהתפרצות מחלות, ואירועי מזג אוויר קיצוניים שתדירותם תעלה - צפויים להגדיל תחלואה ועומסים בבתי החולים.

הכלכלה איננה חסינה מפני תוצאות המשבר האקלימי, והוא צפוי לכווץ את הכלכלה העולמית וגם את כלכלת ישראל עד סוף המאה. ההשפעה על היבולים החקלאיים ברורה; כמותם ואיכותם עלולה להינזק באופן משמעותי, וגם מקורות המים אינם חסינים מפגיעה. צפויה עליה במליחות מי התהום וירידה באיכותם, וכן ירידה בפוטנציאל הפקת המים. צפויה הפחתה משמעותית בכמות המים באגן היקוות של הכינרת ושינויים במליחות מי הכינרת.

הדו"ח של השירות המטאורולוגי ממחיש את הדחיפות לא רק בהפחתת פליטות גזי החממה, אלא גם בהיערכות להתמודדות בפועל עם תוצאות משבר האקלים. ביולי אשתקד התקבלה בממשלה החלטה 4079, "היערכות ישראל להסתגלות עם שינויי אקלים", מתוך הבנה כי הסתגלות היא תהליך ארוך טווח. ההחלטה קוראת למשרדי הממשלה לבנות תוכנית הסתגלות והיערכות, ובכך "להקטין את הסיכון הבריאותי, הסביבתי והכלכלי, ולמקסם את התועלות מתוך ההזדמנויות שיעלו".

מתוך כך, קמה מנהלת שינויי אקלים, האמונה על תכלול עבודת משרדי הממשלה בנושא. נכון לעת הזו, המנהלת איננה מתוקצבת ולא מוקצה לה כוח אדם ייחוד. לדברי ד״ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית לשעבר של המשרד להגנת הסביבה ומי שהובילה את התכנית הלאומית להיערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים, ״התכנית חייבת להיות מובלת ע״י מדען אקלים וכן חייבת להיות מתוקצבת לפחות בעבור הקמת מרכז חישובי לאומי שיספק נתונים, מידע, הערכות ומחקר באופן שוטף בנושאים אקלימים והידרו-אקלימים וברזולוציה גבוהה עבור כלל משרדי הממשלה וגופי מחקר בכלל שעבודתם תורמת להבנת השינויים האקלימים בישראל ובאזור, שכן אחרת לא נוכל לדעת באיזה קצב ולמה להיערך. העדר השקעה כזו גובלת בחוסר אחריות לאומי".

תגובת גרינפיס ישראל לדו"ח השירות המטאורולוגי: "הנתונים חושפים היום בבירור שאנחנו במצב חירום אקלימי ולכן עלינו לפעול בהתאם. היום קיבלנו אישוש נוסף לכך שהמשבר הזה לא ייפסח על ישראל; המזרח התיכון הוא אזור מוכה אקלים בו קצב ההתחממות גבוה פי 2 מהממוצע העולמי ואנו כבר חווים גלי חום מתמשכים ובצורת כרונית שמאיימת על היציבות האזורית. ממשלת ישראל לא עושה את הצעדים המינימליים הנדרשים כדי להתמודד עם המצב, עליה  להכריז לאלתר על מצב חירום אקלימי ולהודיע על הפסקת חיפושי הנפט והגז בישראל.

"בנוסף יש למנוע ממשרדי האנרגיה, האוצר והכלכלה לטרפד את מאמצי המשרד להגנת הסביבה להעביר עד סוף שנת 2020 חוק שמטרתו להעביר את המשק הישראלי לכלכלה דלת פחמן. שריפת דלקים מזהמים, צריכה מופרזת של בשר והרס מערכות אקולוגיות חיוניות כמו יערות העד והאוקיינוסים, מחממים את כדור הארץ וגורמים לתופעות של מזג אוויר קיצוני כמו גלי חום, שריפות, בצורות והצפות. כנגד כל היגיון ולמרות האזהרות החדות, פליטות גזי החממה ממשיכות לטפס וזו לא פחות מפצצה מתקתקת. אנחנו עומדים בפני עידן שבו חלק ניכר מהחי והצומח על פני כדור הארץ ייכחד וגלים של מאות מיליוני פליטי אקלים יחפשו אחר מזון ומחסה".

עוד כתבות

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב