שלושה בסקירה אחת: ספרים לסוף השבוע

"גחליליות בלילה" / אסופת סיפורים של נשים שחוו אלימות במשפחה, רימונים

במיוחד בימים אלה, כשלעיתים קרובות מדי אנחנו מתבשרים על רצח נוסף של אישה בידי בן זוגה, ראוי לקרוא את הפרויקט המיוחד הזה, אסופת סיפורים קצרים של נשים שחוו אלימות במשפחה - אלימות זוגית, אלימות הורים כלפי ילדים, אלימות מילולית, פיזית וכלכלית.

יעל שכנאי, עורכת, סופרת והמו"לית של הוצאת רימונים, התגייסה לנושא ופרסמה קול קורא לנשים לשלוח את סיפורן האישי ומתוכם בחרה 16. בשונה מהכתבות הרבות המתפרסמות על הנושא, אלה הם סיפורים של ממש, חלקם חזקים מאוד, לופתים את הגרון ממש. זו לא חוויה קלה, אך חשובה, ובסופו של דבר גם מעודדת: בבסיסו של הספר עומדת התקווה שאפשר לצאת ממעגל האלימות ויש חיים טובים וחופשיים אחרי.

"שלג" / רונית מטלון, עם עובד

בדצמבר 2017 נפטרה הסופרת רונית מטלון, והיא בת 58 בלבד. בעזבונה נמצאו גרסאות שונות של נובלה בשם "שלג" שהתחילה לכתוב בשנים 2004-2002. יצירה על קשר בין גבר לאישה, שפעם היה ביניהם סיפור אהבה, ועכשיו הם נשואים לבני זוג אחרים וחיים בארצות אחרות. הוא בישראל, היא בניו יורק. ובכל זאת, היא יוצרת איתו קשר מחדש, אחרי שנים של ניתוק.

בשנות חייה האחרונות חזרה מטלון אל הנובלה, אבל לא הספיקה לסיים אותה. גרסאות שונות שלה נמצאו במעטפה בחדר עבודתה. אחת מהן, בתוספת אחרית דבר מאת עורך הספר דרור משעני, הפכה להיות הספר הזה.

"חדר ענק נפתח" / מעיין בן אריה, פראג

בבסיס הספר הזה עומדת האמונה שלסיפורים יש כוח מרפא, ושלסיפור הנכון ברגע הנכון יש כוח לחולל שינוי של ממש. אומנם ספר מהזן מעורר ההשראה, אבל בניגוד לספרים רבים בז’אנר, הוא כתוב בצניעות ובחן רב, מלא באהבת אדם (וסיפור) ונטול חשיבות עצמית מעיקה. מעיין בן אריה היא story teller מבטן ומלידה, ובסיפוריה היא מצליחה להביא מבט ייחודי על אנשים, מצבים וגם על עצמה. למי שלא מפחד מספרים קצת רוחניקיים.