מי הוא הישראלי שעומד מאחורי קמפיין פייסבוק לשנאת מוסלמים?

תחקיר של העיתון הבריטי "גרדיאן" חשף מעורבות של ישראלים בקמפיין נגד שמאלנים ומוסלמים, לרבות אחד אריאל אלקאראס, "תכשיטאי" מלוד (שמכחיש כל קשר לקמפיין) • אך חשיפות קודמות מצביעות על מאמצים לקידום גזענות מזה שנים

נשים מוסלמיות / צילום: רויטרס
נשים מוסלמיות / צילום: רויטרס

העיתון הבריטי "גרדיאן" חשף בסוף השבוע שעבר קמפיין שמטיף למשטמת מוסלמים ושמאלנים על דפי פייסבוק באמצעות פייק ניוז, למשל "דיווחים" על מעשי זוועה שביצעו כביכול מסתננים מוסלמים. החידוש הגדול הוא שחלק מהקמפיין הזה הובא לגולשים באדיבות יזמים ישראלים. לפחות אחד מהם זוהה בוודאות כאדם חי ונושם בעיר לוד. האחרים - אולי אמיתיים, אולי בוטים.

אבל מסעות דיגיטליים כאלה, בלי טביעת אצבעות ישראלית, נגד אויבי המדינה/העם/החברה - אינם חדשים. מזה שנים הם מזינים מי יודע כמה מיליוני גולשים שהמבנה הנפשי שלהם דוחף אותם לחפש מושאי לשנאה. על-פי תחקיר בבאזפיד (אתר חדשות אמריקאי פופולרי) ממרץ השנה, ענקיות המדיה החברתית, פייסבוק, יוטיוב ואמזון, מנסות לטהר את הפלטפורמות שלהן מזוהמת קמפיינים מחוללי נזקים חברתיים.

כך, למשל, קוצץ משמעותית מספר העמודים הדיגיטליים שמזהירים את הציבור מפני "סכנות" בחיסונים מפני מחלות ילדות כגון חצבת. פרופוגנדה של ארגוני טרור כדעאש נעלמה כמעט כליל, ואתרים של גזענים לבנים מטואטאים אל מחוץ לאתרים. באזפיד אינו מביא נתונים על אנטישמיות, אך קובע כי המאבק נגד תכנים אנטי-מוסלמיים לא הצליח לנקות אותם מהרשת.

הכשל הזה בולט לנוכח העובדה ששיש עליה באלימות נגד מוסלמים בארה"ב ובהתקפות על מסגדים ברחבי תבל, לרבות הטבח במסגד בניו זילנד שבו נהרגו 50 אנשים במרץ. לדברי חוקרים שמצוטטים בבאזפיד, פייסבוק היא הפלטפורמה העיקרית לתכנים אנטי-מוסלמיים.

כך, למשל, על-פי דיווח בבאזפיד מ-2017, עמוד הפייסבוק "American President Donald Trump" מושך 400 אלף גולשים וטוען כי מטרתו היא "ליידע את תומכי הנשיא בכל החדשות שקשורות בו". במקרים רבים ההתייחסות לדונלד טראמפ היא שאלות האם הגולשים מעדיפים שהנשיא יגרש, יעצור או יתלה מוסלמים. למשל: "חדשות מתפרצות: פליטים מוסלמים הרגו 30 אנשים במישיגן מפני שטראמפ הפציץ את סוריה. האם תתמוך בטראמפ אם הוא יתלה אותם?". 

על רקע זה, מעניינת התרומה הישראלית לקמפיין נגד המוסלמים בפייסבוק. מדובר לא רק במאמץ לקידום משטמה, לדברי העיתון, אלא גם על דרך לעשות כסף על-ידי ניצול התנועה - וממילא מההכנסות מפרסומות - בדפים אנטי-מוסלמיים שמושכים המוני גולשים. חלק גדול מהפוסטים יצאו בזעם נגד שתי הצירות המוסלמיות הראשונות בבית הנבחרים בוושינגטון: ראשידה טלאיב, ממוצא פלסטיני, ואילהאן עומר, ילידת סומליה. עומר היא שיאנית: 1,400 פוסטים עסקו בה. טלאיב צועדת אחריה עם 1,200 פוסטים.

על-פי התחקיר ב"גרדיאן", הדמות הישראלית הראשית במאמץ הזה הוא אחד אריאל אלקאראס, בשנות ה-30 לחייו, "תכשיטאי" מלוד, שהזדהה ברשת כ-Ariel1238a.

לאחר שהעיתון יצר קשר עם אלקאראס כדי לקבל ממנו תגובה, הורדו מהרשת כמה אתרים ששמו נקשר בהם, או, לחלופין, נמחק חלק גדול מהתגובות הגולשים באתרים שנותרו. בכל אופן, אלקאראס סירב להגיב לפניות בטלפון או באי-מייל. כתב "גרדיאן" החליט אפוא לבקר בביתו. וכך מתאר העיתון את הפגישה:

"כאשר הגענו לדירתו בעיירה ליד תל-אביב (לוד), פתחה אישה מבוגרת את הדלת. היא קראה לאלקאראס, והוא הופיע לבוש בחולצת טי ובמכנסי טרנינג. באמצעות מתרגם הכחיש אלקאראס מעורבות כלשהי או ידע על מעורבותו ברשת, אך הודה כי פעם הוא 'נכלל בקבוצה, משהו שקשור בישראל'. הוא סירב להשיב על שאלות לגבי עבודתו, אך הודה כי הוא מתעסק עם מחשבים. כדבריו: 'כן, אך זה לא עניינך. כל זה לא קשור אליי'. הוא סגר את הדלת, אך אחר-כך רץ אחרי הכתב ברחוב ודרש לדעת כיצד הוא הגיע אליו".

"גרדיאן" מציין כי אלקאראס הוא האדם האמיתי היחידי שעמו הצליח ליצור קשר. בתחקיר העיתון הוזכרו כמה שמות נוספים, ובהן "רוחלה" ו"תהילה", אך לא מן הנמנע כי מדובר בבוטים. איך הן שולבו במעגל היצירה? לדברי אחד ממנהלי העמודים בפייסבוק, הגיעה אליו אי-מייל מאחת שהציגה את עצמה כ"רוחלה" מישראל. היא ביקשה שתינתן לה הזדמנות להצטרף כעורכת לעמוד בשם "Pissed of Deplorables" (בתרגום חופשי: המגונים שנשבר להם, רמז לכינוי שהדביקה הילארי קלינטון לתומכי טראמפ בקמפיין של 2016). היא טענה כי הנושאים שבהם עוסק העמוד חשובים לה, וכי היא שואפת להפיץ את האמת כפי שהיא רואה אותה.

פנייה דומה הגיעה מ"תהילה". האם אלה נשים בשר ודם? לאלוהי האינטרנט פתרונים. איש לא ראה אותן פנים אל פנים.

*** גילוי מלא: מאז פברואר 2019 פועלת "המשרוקית של גלובס" בשיתוף-פעולה עם פייסבוק, כחלק מהמאבק של פייסבוק בהפצת חדשות כזב ומידע שגוי בפיד. במסגרת שיתוף-הפעולה בודקת "המשרוקית של גלובס" מידע שנוטר וסומן על-ידי גולשים כחדשות מזויפות. שיתוף-הפעולה נוצר כחלק ממהלך כולל של פייסבוק המתבצע בשיתוף-פעולה עם עשרות ארגונים לבדיקת עובדות בעולם שהוסמכו ואושרו בתקן הרשת הבינלאומית של ארגוני בדיקת העובדות - IFCN, והוא כולל תגמול.