השליח שנטען ששיקר, חצי מיליון השקל שלא שולמו לעובד הזר ופסק הדין שבוטל אחרי 6 שנים

בינואר 2014 חויב י' לשלם למעלה מחצי מיליון שקל לעובד זר שטען כי הועסק בתנאי עבדות • 6 שנים לאחר מכן טען המעסיק: לא קיבלתי מעולם את התביעה, את הזימון לדיון וגם לא את פסק הדין • בדיון התגלה: השליח הורשע בעברו בשורת עבירות מרמה וזייף עשרות רבות של "תצהירי מוסר"

פסק דין / צילום: shutterstock
פסק דין / צילום: shutterstock

שופט בית הדין האזורי לעבודה יוסף יוספי ביטל פסק דין, שש שנים לאחר שניתן, נגד מעסיק שחויב לשלם למעלה מחצי מיליון שקל לעובד זר.

פסק הדין שניתן בינואר 2014 חייב את המעסיק י' לשלם לעובד זר מתאילנד מאות אלפי שקלים, לאחר שזה טען כי הועסק בתנאי עבדות, וכי זכויותיו הסוציאליות נרמסו. פסק הדין ניתן בהיעדר כתב הגנה של המעסיק, אשר כלל לא התייצב לדיון - לכן כל טענות התביעה התקבלו אוטומטית. השופט יוספי כתב ב-2014 כי "בתיק מצוי אישור מסירה כדין" של כתב התביעה למעסיק י', וכיוון שהוא לא התייצב לדיון ולא הגיש כתב הגנה, דין התביעה להתקבל במלואה.

הזמן חלף, והעובד הזר שב לארץ מוצאו כבר לפני שנים. אלא שהמעסיק י' גילה על עצם קיום התביעה ועל פסק הדין נגדו רק לפני חודשיים. זאת, כאשר עורך דינו של העובד הזר הגיש בקשה למתן צו כינוס נכסים והכרזה על י' כפושט רגל עקב אי-קיום פסק הדין.

י' מיהר להגיש בקשה לביטול פסק הדין נגדו וטען כי חרף קביעת השופט מ-2014 שבתיק מצוי אישור מסירה כדין של כתב התביעה, הוא מעולם לא חתם על קבלת התביעה ולא ידע על קיומה. לטענת י', כתב התביעה מעולם לא הומצא לו, גם לא הזימון לדיון וגם לא פסק הדין שניתן. לדבריו, הכתובת המצוינת באישור המסירה של כתב התביעה איננה כתובתו, והוא מעולם לא התגורר במקום. לגרסתו, חתימתו זויפה על אישור המסירה, ותצהיר השליח על כך שלכאורה מסר לו את כתב התביעה - שקרי.

מפעל לזיוף

עורכי דינו של המעסיק י', אילון עישר וסיון גבריאלי ממשרד  סימון-עישר-דסקל, חיפשו ומצאו כי השליח, נעם איתן, הורשע בעברו בשורה של עבירות מרמה וזייף עשרות רבות של "תצהירי מוסר", על אף שלא ביצע את המסירה לחייבים. השופט יוסי טורס כתב בגזר הדין המרשיע נגד איתן כי "קשה להפריז בחומרת מעשיו של הנאשם. הנאשם הקים 'מפעל' לזיוף אישורי מסירה, תוך עשיית שימוש במספר רב של חותמות מזויפות של עורכי דין. באחת הפעמים אף זייף חתימה של משרד רואי חשבון והנפיק מסמך חשבונאי שבו עשה שימוש במערכת ההוצאה לפועל". השופט טורס אישר את הסדר הטיעון שגזר על איתן 10 חודשי מאסר בלבד, תוך שהוא מציין כי מדובר בעונש מקל באופן משמעותי.

אולם אין זו ההסתבכות המשפטית היחידה של איתן. התברר כי כמה וכמה פסקי דין ניתנו בעבר בעקבות זיופים של אישורי מסירה וחותמות על-ידי איתן. בין היתר, בעבר תבע אותו עו"ד יעקב כשדי, ששכר את שירותיו כדי למסור הודעות לחייבים. עו"ד כשדי טען כי התברר לו בדיעבד כי אישורי המסירה והתצהירים של איתן בדבר מסירה לחייבים שונים הם כוזבים. שופטת בית המשפט השלום בכפר-סבא מירב בן-ארי פסקה לעו"ד כשדי פיצויים של 30 אלף שקל, תוך שהיא מציינת כי "בעקבות האמור, עו"ד כשדי הגיש תלונה במשטרה. במקביל נאלץ עו"ד כשדי להגיש בקשות לביטול פסקי דין ולביטול הליכים בהוצאה לפועל".

פסק דין אחר, שניתן על-ידי השופטת עפרה אטיאס, מלמד כי איתן פוטר משתי חברות שליחויות וחקירות פרטיות בשל זיופים דומים.

ההליך נפתח מחדש, פסק הדין בוטל

בדיון שהתקיים השבוע בבקשתו של המעסיק י' לבטל את פסק הדין שחייבו לשלם מאות אלפי שקלים לעובד הזר, החליט השופט יוספי לקבל את הבקשה והורה על ביטול פסק הדין. השליח איתן לא התייצב לדיון, לאחר שעורך דינו של העובד הזר ניסה לאתרו ללא הצלחה.

"מובן שיש לקבל את הסברו של בא-כוחו של העובד הזר בדבר אי-ידיעתו אודות מעלליו של השליח שבהם הורשע", ציין השופט יוספי. "בא-כוחו של העובד הזר הוא עורך דין ותיק ומנוסה, ואין להניח כי יעבוד עם שליח מתוך ידיעה שעסקינן בעבריין מורשע". אולם השופט יוספי סיים וקבע כי "בהיעדרו של השליח מהישיבה היום, יש לקבל את הבקשה של המעסיק י' לביטול פסק הדין נגדו ולטובת העובד הזר".

בעקבות פתיחתו מחדש של ההליך בין המעסיק י' לעובד הזר, נקבע כי כתב ההגנה של י' יוגש עד אמצע ינואר 2020.

חרף העובדה שהתעורר יותר מחשד סביר למעשה זיוף ועבירת מרמה של השליח, השופט יוספי לא העביר בקשה למשטרה לזמנו לחקירה ולהעמידו לדין. מדוברות בתי הדין לעבודה נמסר בתגובה כי "בהחלטה שניתנה לא נקבע כי החתימה זויפה. ההחלטה ניתנה עקב היעדרו של השליח, דבר שמנע אפשרות לחקור את השליח ואת המעסיק י' ולקבוע איזה גרסה לקבל כנכונה.

"בהיעדר אישור המסירה המקורי, גם לא ניתן היה להעבירו לידי גרפולוג מומחה לקבלת חוות-דעת, כפי שביקש המעסיק י'. בנסיבות אלה, לא ניתן היה לקיים דיון בשאלה אם חתימת הנתבע זויפה, וממילא לא נקבע כל ממצא בנושא. לפיכך הנושא לא הועבר לחקירת משטרה.

"כמובן שאין בכל האמור לעיל כדי למנוע מהמעסיק י' לפנות ולהגיש תלונה למשטרה, דבר שהוא יכול לעשות בכל שלב בלי כל קשר להליך האזרחי המתנהל בבית הדין". ○

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988