גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בת ים הדור הבא: כך מתכננים להפוך את אזור התעשייה הישן והמוזנח לפארק עסקים

כבר עשור שעיריית בת ים מנסה לקדם תוכניות שיהפכו את אזור התעשייה הישן והמוזנח של העיר לפארק עסקים ● בקרוב ייפתח שם בית המשפט החדש שעובר מרחוב שוקן בת"א, ואז אולי יהיה צ'אנס אמיתי לשינוי

בית המשפט החדש בבת ים / צילום: איל יצהר, גלובס
בית המשפט החדש בבת ים / צילום: איל יצהר, גלובס

בשבוע שעבר חתם שר המשפטים אמיר אוחנה על "צו הקמה" לבית משפט השלום בעיר בת ים. הצו יאפשר לפתוח בקרוב - כנראה בחודש פברואר 2020 - את הבניין החדש שנבנה לבית המשפט באזור התעשייה של העיר, שיכלול בית משפט שלום, בית משפט לתעבורה ובית דין אזורי לעבודה.

בית המשפט יישב בין הרחובות ניסנבוים וקינמון, על שטח של שבעה דונם, והוא תוכנן על ידי משרד האדריכלים אמר קוריאל. המבנה כולל 15 אלף מ"ר ואמור להחליף את בתי המשפט הממוקמים כיום ברחוב שוקן בתל אביב (תעבורה ועבודה).

הצו לפתיחתו של בית המשפט הוא לא רק אקט פורמלי, אלא צעד פוליטי ואסטרטגי שנועד להעצים את אזור התעשייה של העיר כמשאב כלכלי, בהנחה שבית המשפט יקים מסביבו אקו-סיסטם של משרדי עורכי דין ושירותים נוספים.

בית המשפט החדש הוא לא השינוי היחיד שמתהווה לאחרונה במתחם. בצומת הרחובות ניסנבוים והחרושת נבנים מגדלי אפטאון, קומפלקס שכולל מגדל משרדים בן 29 קומות ומגדל מגורים בן 46 קומות. שני המגדלים ממוקמים מעל שתי קומות מסחר בשטח של כ-9,500 מ"ר. התכנון הוא של משרד האדריכלים יסקי, מור סיוון.

בשנים האחרונות מקודמות באזור התעשייה תוכניות בינוי למבני תעסוקה, מסחר ומגורים בקנה מידה שלא היה כאן אי-פעם - בסך-הכול כ-2.5 מיליון מ"ר לתעסוקה וכ-5,250 דירות - והתוכניות נמצאות בשלבי תכנון שונים, חלקם ראשוניים מאוד.

אזור התעשייה של בת ים כיום / צילום: איל יצהר, גלובס

כך במתחם האורגים - 10 קומות משרדים ומסחר ו-32 קומות מגורים; במתחם מיכל נגרין - 19 קומות מסחר ומשרדים; במגדל השנהב - 28 קומות מגורים, מסחר ותעסוקה; במתחם בנימיני - שני מגדלי מגורים בגובה 39 קומות ומגדל משרדים בגובה 47 קומות; במתחם בת-ימון - מגדל מגורים בגובה 38 קומות; ב"דפוס מעריב" - שלושה מגדלים למגורים ותעסוקה; במתחם קסטרו - שני מגדלים בגובה 38 קומות; ועוד.

זכויות בנייה של עד 600% לכל מגרש

הבעיה היא שהעיר מפנטזת כבר עשור על טרנספורמציה של אזור התעשייה, המלאכה והמסחר המיושן והמוזנח שלה לרובע עסקים ומגורים שיחלץ את העיר מהגירעון הכבד שבו היא שרויה וההתקדמות היא איטית מאוד.
על רקע ההכרזות על מצוקה כלכלית קשה והתמודדות מול איום לסיפוח בת ים לתל אביב, השכנה הצפונית והעשירה, אחד הפתרונות שהעיר המציאה כדי להתמודד עם המצוקה הכלכלית, כבר לפני 10 שנים, היה מיתוגו של אזור התעשייה והמלאכה הישן שלה, כ"רובע העסקים העירוני". הוכנה תוכנית אסטרטגית גדולה שהמציאה מנגנון שיעודד יזמים לבוא ולהשקיע, אך בפועל, זה מתקדם לאט. קשה לשכנע את היזמים בפוטנציאל הגלום באזור.

התוכנית לרובע העסקים העירוני של בת ים הוכנה על ידי האדריכל צדיק אליקים. היעדים שהתוכנית הציגה היו הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר באזור ל-2.5 מיליון מ"ר, "על מנת לייצר לעיר גנרטור כלכלי", לייצר אזור פעיל בשעות היום והלילה, ולקדם תנופת פיתוח שתניע את העיר כולה.

התוכנית של אליקים לא קיבלה אמנם תוקף סטטוטורי, אך חלק מעקרונותיה מיושמים: העצמת זכויות של עד 600% לכל מגרש, עידוד בינוי למגורים, ותמריצי תוספת אחוזי בנייה ליזמים שיגיעו ראשונים. התוכנית מדברת גם על שינוי באיכות המרחב הציבורי וקישוריות לחלקי העיר השונים.

צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים, מכיר בבעייתיות של אזור התעשייה, אך פניו לעתיד. לדבריו, "כשאני הייתי דובר מועצת הנוער העירוני, לפני 25 שנים, היה לנו מפגש אצל ראש העיר שבו הוצגה לנו תוכנית של התחדשות אזור התעשייה הישן. במשך כל התקופה הזאת לא עשו כלום כדי לקחת את המשאב הכי מוצלח שיש לבת ים ולהפוך אותו למניב. למתחם ב.ס.ר בבני ברק, או למתחם האלף בראשון לציון אין שום יתרון אמיתי על האזור שלנו. יש לנו קצת פחות מ-1,000 דונם במיקום מעולה. אנחנו יכולים היום להציע לבנקים, לחברות סלולר, לחברות ביטוח לעבור אלינו ולקבל תמורה הרבה יותר טובה מכל האופציות מסביב".

אבל עברו 10 שנים מאז שתוכנית ההתחדשות לאזור הוצגה לראשונה ויש רק שני בניינים. איך אתה מסביר את זה?

"במסגרת התוכנית הכלכלית שעשיתי כשנכנסתי לתפקידי פעלתי לשנות ולתת עדיפות לכל שימוש שאינו מגורים. כלומר, תעסוקה, הייטק, סלולר, מלונאות ואפילו תעשייה קלה. אלה דברים שאנחנו נותנים להם עדיפות. זה שינוי דרמטי כי עד היום בת ים בנתה את עצמה לדעת רק במגורים. האמירה הלא רשמית היתה שבת ים תהיה הפתרון למצוקות הדיור של מדינת ישראל. זה לא יהיה יותר".

מה המשמעות של צמצום הבנייה למגורים?

"כיוון שאנחנו הולכים על עירוב שימושים, אנחנו משנים את התמהיל. עד היום עירוב השימושים באזור העסקים היה לפי יחס של 50:50. כלומר, לוקחים את כל הקונספט של אזור עסקים מתקדם ודופקים אותו לגמרי עם בנייה למגורים. זה פנטסטי ליזמים וגרוע לאינטרס של התושבים. אני הפכתי את זה. היעד שאני קבעתי זה 80:20. אנחנו רואים היום שאנשים עומדים אצלנו בתור".

"בוועדות התכנון לא דוחפים לכיוון בת ים"

יזם הנדל"ן משה אהרוני אחראי למגדל אפטאון - הסנונית הראשונה בהתחדשות של אזור התעשייה בבת ים. שלושה דונם מתוך שבעת הדונמים של המגרש שעליו הוקם המגדל הוא ירש מאביו ואת השאר רכש מחברת צ'מפיון מוטורס. לדבריו, "אני לא יכול להגיד שאזרחי בת ים הם סוג ב', אבל, אני חושב שבוועדות התכנון לא דוחפים לכיוון בת ים. קשה ליזמים שמגיעים הנה להרים פרויקטים. המערכת הבנקאית לא נותנת מימון בשלב הראשון כי האזור עדיין לא מפותח. מה שעוד מקשה את העבודה זה מחלקת ההנדסה של עיריית בת ים. החבר'ה לא היו רגילים לעבוד בהיקפים כאלה. זה צוואר בקבוק, אבל אני מרגיש את זה, זה יתפרץ בבת אחת".

היזם משה אהרוני / צילום: אייל פישר, גלובס

למה שאנשים יגיעו לאזור תעסוקה באמצע בת ים?

"אני יזם, לי יש אמונה. אני רואה קדימה, מה שאנשים אחרים לא ראו. לי יש בניין ובו 184 דירות ועוד בניין עם 75 דירות, באותו מתחם. אנשים קונים וגם גרים. כשאתה בונה מגדל אנשים רוצים לגור בגובה. במחיר שאני מבקש כאן אתה לא יכול בתל אביב. מה שאני מבקש בשקלים, בתל אביב מבקשים בדולרים. באים משפרי דיור מבת ים, אבל גם מגבעתיים וכפר סבא".

אתה מדבר על קשיים ביורוקרטיים אבל זה עובדה שיש כבר יותר מ־15 תוכניות מקודמות. איך אתה מסביר את זה שעדיין לא קורה הרבה?

"אני מכרתי 116 אלף מ"ר. זה יותר גדול ממידטאון בתל אביב. אני רואה את האזור הזה כמו את הבורסה ברמת גן. צריך להביא לפה עוד יזמים ולתת להם עוד הטבות".

אדריכלית שירה שפרכר, סגנית מהנדס העיר, מסבירה שהשינוי קורה, אבל לאט. לדבריה, "תוכנית ב.י 600, היא עגלה כבדה וקשה להזיז אותה. אני מקווה שנצליח לאשר אותה סטטוטורית ב-2020. יש עוד תוכניות שנמצאות בשלב ההיתרים לקראת בנייה.

"אני חושבת שחלק מהסיפור של הזמן הרב קשור לניהול. השנה הקמנו מסלול ירוק לקידום תוכניות והיתרים, אנחנו מקדמים מנהלת של האזור באמצעות החברה הכלכלית. אני מאמינה שנרגיש את כל הדברים האלה מהר".

אזור התעשייה של בת ים

שפרכר אופטימית כי היא מבינה היטב את ההתפתחות העתידית של סביבת אזור התעשייה. "היתרון הגדול של אזור התעסוקה הזה מאזורי תעשייה אחרים קשור לכך שהוא נמצא בין הרכבת הקלה, שתעבור בצד המזרחי שלו, לבין המטרו, שיעבור בצד המערבי. נאבקנו קשות כדי לקבל תחנת מטרו נוספת בקצה אזור העסקים" היא אומרת.

לדבריה, "נוסף לכך, יש לאזור הזה נגישות לנתיבי איילון וגם לרכבת הכבדה. אני רואה את אזור התעסוקה בבת ים בראייה רחבה יותר ורואה את הזרוע שיוצאת מרחוב ניסנבוים, דרך רחוב יוספטל, לכיוון איילון, שזה לגמרי חלק מהמע"ר שלנו. על קניון בת ים יש תוכנית למגדל תעסוקה ואנחנו מקדמים תוכנית גדולה של מתחם מגורים ותעסוקה - פינוי-בינוי - שייקרא 'שער יוספטל', שרק בה יש 240 אלף מ"ר של מסחר ותעסוקה, כולל אלמנטים ציבוריים".

"חברות הייטק גדולות לא יעברו לכאן"

היועץ הכלכלי תמיר בן שחר מחברת "צ'מנסקי בן שחר" היה שותף בהכנת תוכנית המתאר של העיר. התפיסה שלו את עתיד אזור התעשייה הישן שונה במקצת מההצהרות האופטימיות של ראשי העיר. לדבריו, "במשך השנים היה לבת ים אזור תעשייה שלא היה מוגדר בקונספט שלו, עם הרבה מאוד שימושים מבולבלים, כמו שהיה באזור התעשייה הצפוני בנתניה, או בצ'ק פוסט בחיפה. בליל של מסחר עם מלאכה, ועסקים קטנים כאלה ואחרים.

"אזור התעשייה הזה ממוקם במקום שמייצר לו נחיתות. הוא רחוק, ואין לו הגדרה. ולכן עוצמת הביקושים אליו קטנה. העתיד של בת ים הוא בצמתים שלאורך האיילון. שם היא צריכה לעשות את פרוייקטי הנדל"ן מניב שלה. גם הרכבת הקלה שאמורה להגיע לאזור התעשייה הזה תייצר אולי ביקושים, אבל לא כאלה שמסוגלים להתמודד עם מתחם האלף, פארק אלקטרה ובוודאי כל מה שצומח מצפון לתל אביב".

אז מה בעיניך העתיד של אזור התעשייה של בת ים?

"חברות הייטק גדולות לא יעברו לכאן מתל אביב. אני מעריך שיהיה כאן עירוב שימושים. מסחר בקומת הקרקע, קצת משרדים ומגורים. לאור המיקום, קשה להגדיר את המקום הזה. לבת ים יש מרכז עיר, אם רוצים שזה יהיה המרכז החדש, צריך להעביר אליו פונקציות שיעצימו אותו".

עוד כתבות

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב