עיריית ת"א מטילה מגבלות דרמטיות על חברות הקורקינטים השיתופיים

עיריית תל אביב מגבילה דרמטית את חברות הקורקינטים הפועלות בעיר ומוציאה הנחיות חדשות שיחייבו את החברות להצמיד לכלים קסדות ולוחיות רישוי. החובה להצמיד קסדה לכלי תחבורה חשמלי בהשכרה מונהגת בתל אביב בפעם הראשונה בעולם כמו כן העירייה הודיעה כי תאסור נסיעה באזורים שהיא מחשיבה כ"מוטי הולכי רגל", למשל במתחם העץ בנמל תל אביב.

■ למעקב היומי של "גלובס" ובית החולים איכילוב אחר מספר הנפגעים מתאונות קורקינט ואופניים חשמליים »

בתל אביב פזורים יותר מ-8,000 קורקינטים להשכרה ועל פי הערכות עוד אלפים פרטיים. בחודש אוגוסט האחרון כבר יצאה העירייה עם פיילוט שכלל תנאים ומגבלות למפעילי הקורקינטים השיתופיים: העירייה דרשה זמינות של הכלים בכל רחבי העיר, שמירה על הסדר במרחב הציבורי, אזורי שירות מועדפים, הגבלת מספרם המרבי של הכלים (ל-2,500 למפעיל), אזורים מוגבלי חניה ועוד.

המגבלות החדשות כוללות גם האטת הנסיעה ממהירות של 25 קמ"ש המותרת בחוק למהירות של 15 קמ"ש, כך למשל באזור טיילת גורדון. באזורים אחרים כאמור תיאסר נסיעה לחלוטין. מי שיהיה אמון על המגבלות הללו היא מערכת ה-GPS שמותקנת בכלים, שתדע לבלום את הנסיעה במקומות האסורים ולהאט אותה במקומות המסומנים.

על פי הודעה העירייה, כבר בתוך שבועיים החברות יידרשו להתקין מספר זיהוי לכל הכלים אשר נמצאים במרחב הציבורי בעיר. לוחיות הרישוי יאפשרו לאזרחים לדווח לעירייה על כלים שנוסעים על המדרכות. הדיווחים יועברו לחברות, שיצטרכו להשית סנקציה בעצמם על המפרים - למשל אחרי שלושה דיווחים לחסום משתמש. העירייה מצפה לקבל עדכונים ודיווחים מהחברות על תגובתן לדיווחים. גם החרמות של כלים יעלו מדרגה - כיום העירייה אוספת כלים שפזורים במקומות המפריעים יותר או פחות למרחב הציבורי - והחברות מחויבות לשלם 62 שקל לשחרור כל כלי. לפי המגבלות החדשות כלים ללא לוחיות רישוי יוחרמו גם הם.

מגבלה נוספת מתייחסת לפן האקולוגי: החל מ-1 באפריל 2020, החברות יחויבו למחזר סוללות שיצאו מכלל שימוש ולא להשליך אותן לאשפה. 

סוגיית הקסדה - מאתגרת

בחודש האחרון מפרסמים "גלובס" ובית החולים איכילוב מדי יום את מספר הנפגעים מתאונות קורקינטים ואופניים חשמליים. ההנחיות החדשות של העירייה מצטטות את הנתונים הללו כטריגר שהוביל להחמרת האכיפה. בשל קושי לקבל נתונים אודות מספר הנפגעים בתאונות של קורקינטים, פנינו בחודש שעבר לבית החולים "איכילוב" בתל-אביב (המרכז הרפואי על-שם סוראסקי), שמקבל אליו את מרבית הנפגעים מתאונות קורקינט ואופניים חשמליים בישראל מתוקף מיקומו במרכז העיר, וביקשנו שיספק לנו נתון יומי אודות מספר הנפגעים, שאותו נפרסם מדי יום ויום. יצאנו מנקודת הנחה, שרק דרך עיסוק יומיומי בנושא, ועדכני עד כמה שניתן, נוכל להוביל לשינוי חברתי ובתקווה לצמצם את מספר הנפגעים וההרוגים. מספר הנפגעים שהגיעו למיון איכילוב מאז ה-18.11.19 עומד על 288, בדרגות פגיעה שונות ובגילאים שונים: מילד בן 8 ועד למבוגר בן 89 שסובל פגיעת ראש.

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה ציטטה היום את הנתונים מפרויקט "גלובס" ואיכילוב ואמרה: "על פי נתוני בית החולים "איכילוב", ב-15% מהתאונות מדובר בפגיעות ראש שניתן למנוע אותן אם הרוכבים יחבשו קסדות".

סוגיית הקסדות היא מאתגרת. במצב אידיאלי היא יכלה להיפתר דרך חינוך המשתמשים מתוך ההבנה שהם יימנעו מנסיעות ספונטניות כשאינם מצוידים בקסדה, אלא שהרוכבים עצמם מקפידים על כך פחות. הצמדת הקסדות לכלים אמורה למגר את התופעה אלא שהיא מאתגרת את המפעילות. מנכ"ל חברת הקורקינטים השיתופיים BIRD ישראל יניב ריבלין מסר כי "אין פתרון נראה לעין לנושא הקסדות בעולם כולו. אנו מחויבים לכללי הרגולציה ועושים מאמצים טכנולוגיים מגוונים, הבאים לידי ביטוי בבחינת טכנולוגיות חדשות הנוגעות לקסדות, בפיתוחים מתקדמים ובהשקעה יתרה של משאבים כספיים, בין אם בהתאמת האפליקציה לדרישות הרגולטור ובין אם במהלכי הסברה רחבים לציבור בישראל. לצד המחויבות הבלתי מתפשרת שלנו כחברה, על הרוכבים להבין כי מדובר בכלי תחבורה לכל דבר ועליהם לנהוג על פי הכללים. אנו מצויים בעיצומו של תהליך חיובי שבמסגרתו חל שיפור ניכר במספר הרוכבים החובשים קסדות וחלה ירידה ניכרת ברכיבה על המדרכות. המצב אינו מושלם אך אנו בדרך הנכונה".

גם מנכ"ל חברת הקורקינטים השיתופיים WIND, יוחאי עבאדי, אמר ל"גלובס" כי חובת הצמדת הקסדות לכלים היא תקדים עולמי. מנגד אמר עבאדי, "אנחנו מבינים את הבעייתיות. בטיחות הרוכב היא מטרה עליונה ונושא הקסדות הוא מאוד רגיש ואנחנו מבינים את זה ונקדם את הנושא".

לשאלה האם הקסדות, שלפי התקנות יהיו חייבות להיות מוצמדות לכלים כבר ביוני 2020 יותקנו באמצעות סלסלה או מתקן אחר דוגמת מנעול חכם, השיב כי "אנחנו בוחנים אפשרויות שונות".

בסופו של דבר אתם חברה מסחרית. גם קסדות וגם התאמות טכנולוגיות להגבלות מהירות. הדרישות הללו מתורגמות לעלויות.

"אין ספק שההגבלות מקשות על השירות הבסיסי של החברה, אבל אנחנו פועלים יחד עם העירייה ועם הרשויות השונות, לומדים את הצרכים והשפעות של המוצרים ומתאימים את עצמנו. העירייה היא שותפה נהדרת לתהליך שיאפשר לנו להגיע לנוהלי עבודה על בסיס קבוע ולא על בסיס של משהו חולף זה. גם העירייה מודעת לזה שבסופו של דבר אנחנו חברות מסחריות ולכן ניתן להטיל עלינו מגבלות עד לשלב מסוים. מנגד, להבדיל מקורקינטים פרטיים, אנחנו יודעים לעשות אדפטציה למערכות שלנו. העיר היא מערכת מסובכת וכדי להפעיל את השירות, אי אפשר רק לזרוק קורקינטים. מערכת היחסים שלנו עם העירייה מבוססת על חובות גם מצידה, בעיקר בחובה שלה לפתח שבילי אופניים, לסמן מספיק מקומות חניה בשטחי העיר ולחשוף את התושבים לחוקים ולמגבלות שחלים על המשתמשים. החברות השיתופיות מוציאות כסף מכיסן כדי לקדם את נושא הבטיחות. עוד לפני התקנות, ב-2019-2018, כל הספקיות חילקו אלפי קסדות". עבאדי מציין כי גם עיריית אחרות דוגמת רמת גן, גבעתיים חולון ובת ים נוקטות פעולות הכוללות סלילת שבילי אופניים.

גישה דומה מציג גם מנכ"ל חברת הקורקינטים השיתופיים ליים, יניב גודר: "אנו מברכים על כך שעיריית תל אביב מבינה את יתרונות הרכיבה השיתופית על פני הפרטיות ופועלת למען הגברת הבטיחות בדרכים. בתל אביב קיימת בעיה אמיתית של צפיפות משתמשי דרך ועומסי תנועה כבדים ואין ספק שהחברות המציעות פתרונות תחבורה מתקדמים ושיתופיים נותנות את המענה הטוב ביותר כיום, הבא לידי ביטוי במספר הרכיבות ואורכן. עיריית תל אביב מבינה שפתרון זה הכרחי ופועלת כדי להגביר את בטיחות השימוש אף מעבר לקבוע בחוק. במקביל, אנו עושים ככל יכולתנו כדי לאתר פתרונות שיוכלו להקל על נגישות הקסדות וחבישתן. לצערנו, נכון לרגע זה, אין פתרונות להצמדת קסדה ואנחנו עובדים על מציאת פתרון בהקדם האפשרי. אנו שבים וקוראים לרשויות להגביר את האכיפה ולא לאפשר מצב שבו משתמשים ירכבו ללא קסדה".

ומה יהיה על הקורקינטים הפרטיים?

הצעדים של עיריית תל אביב מרחיקי לכת, אולם חלק מהם מעוררים קשיים ברמת האכיפה. בעירייה אומרים כי ינסו ליזום שינויי חקיקה שיאפשרו את הצעדים, אולם הדבר יתאפשר רק אחרי הקמת ממשלה. בינתיים מ-1 בינואר יצורפו 25 פקחים נוספים לטובת הגברת האכיפה. כיום פקחי העירייה אינם מורשים להטיל קנסות על אי חבישת קסדה והדבר נמצא בסמכות המשטרה בלבד ולכן כיום האכיפה היא מוגבלת.

העירייה איננה מתייחסת בשלב זה לנושא תשתיות הנסיעה, שגם הוא דורש מענה, למשל שבילים ייעודיים. כמו כן הכללים שמפורטים, לרבות הצמדת לוחית רישוי, אינם כוללים את אלפי בעלי הכלים הפרטיים, המהווים את רוב הכלים שנעים במרחב הציבורי. התחום הזה עדיין פרוץ למדי ודורש הסדרה נוספת, למשל בנושא של הגבלת המהירות שהכלי יכול להגיע אליה. כיון חלק מבעלי הכלים "משפרים" את יכולות המהירות באופן פיראטי. רפורמה בתחום של הכלים הפרטיים יכולה לבוא שינוי רק מכיוון משרד התחבורה.

האכיפה של העירייה מול החברות תיעשה דרך רישיון ההפעלה שלהן. נקודת המוצא היא שכדי לפעול בעיר עליהן לעמוד בתנאי ההסדרה וחברה שלא תעמוד בהן לא תקבל היתר. בעירייה מעריכים כי כ-10% מהנסיעות בעיר מבוצעות בכלים זעירים אישיים. עיריית תל אביב מנהלת יחסים אינטרסנטית עם חברות הקורקינטים. היא יודעת לפנות אליהם להצבת כלים במקומות עמוסים שאליהם התחבורה הציבורית דלה, כך למשל בתקופת האירוויזיון או בעת משחקי כדורגל שנערכים באצטדיון בלומפילד, היא יודעת שהקורקינטים מהווים פתרון תחבורתי נוח למשל בסופי שבוע (שהתברכו לאחרונה בתחבורה הציבורית החינמית בשבת). העירייה משתפת את החברות בדילמות שלה, כך שגם אתמול היא כינסה אותן לפני פרסום התקנות האמורות. אלא שנשאלת השאלה האם החברות יוכלו לעמוד בתנאים והאם זה ישתלם להן? הצמדת קסדות לכלים הוא אתגר שהחברות לא מכירות מהמדינות האחרות שבהן הן פועלות. זהו אתגר טכני לא פשוט. בטיחות הנוסעים היא מעל הכטל וכל מהלך שנעשה בכיוון הוא חיוני להפחתת המספרים המצמררים שמפרסם "גלובס" מדי יום. עם זאת, גם בעיריית תל אביב מבינים שלא יוכלו לדחוק את הספקיות אל הפינה יותר מדי וגם לעירייה יש חובות לטפל בתשתיות, ובעיקר בשבילי האופניים נעדרים מרבים מצירי התנועה המרכזיים, שישרתו גם את הרוכבים בכלים החשמליים וגם את הולכי הרגל. במקביל חלה על משרד התחבורה החובה לטפל בכלים הפרטיים, שמספרם גבוה מהכלים השיתופיים.