סוף לחניון הפיראטי "טסים" בכפר טרומן: בעליו חוייבו להשיב את הקרקעות למדינה

משפחת קלקודה, בעלת חניון "טסים" הנמצא בכפר טרומן כ-10 ק"מ מנתב"ג, תיאלץ להשיב את האדמה למדינה ולשלם דמי שימוש של יותר מ-7 מיליון שקל לרמ"י • החניון שימש במשך שנים כחניון פיראטי לאנשים שטסו לחו"ל

שלט לחניון טסים / צילום: תמר מצפי, גלובס
שלט לחניון טסים / צילום: תמר מצפי, גלובס

משפחת קלקודה, בעלת חניון "טסים" הנמצא בכפר טרומן כ-10 ק"מ מנתב"ג, ששימש במשך שנים כחניון פיראטי לאנשים שטסו לחו"ל - תיאלץ להשיב את האדמה למדינה ולשלם דמי שימוש של יותר מ-7 מיליון שקל לרמ"י. כך קבע בית המשפט המחוזי מרכז. זאת, לאחר שבמשך שנים קיימה במקום מיזם לחניה לציבור הטסים לחו"ל, בנצלה את העומס על חניוני נתב"ג ומחירי החניות היקרים. במשך תקופה מסויימת הפעילה המשפחה גם צימרים בקרקעות הללו.

מדובר בפסיקה תקדימית, שאולי מאותתת גם לאחרים, שנוהגים להשתמש בקרקעות מדינה לשימושים אסורים. כידוע, ישנם לא מעט עבריינים כאלה, בעיקר שמשתמשים בקרקעות חקלאיות לשימושי מסחר. ואולם ספק אם יש מתחרים למיזם "טסים", מבחינת הבוטות שלו. שבאה לידי ביטוי בלא מעט ערכאות שיפוטיות.

על פי השיטה של המיזם, לקוחות היו מתקשרים לחניון, מוסרים מראש את פרטי הטיסות שלהם לחו"ל ובחזרה, על מנת לתאם מראש את מסירת הרכב והחזרתו לידם. אנשי החניון היו מגיעים לשדה לוקחים את הרכב מהנוסע, מחנים אותו בחניון, ומחזירים אותו לרשות הבעלים עם מועד הנחיתה.

מאז 2010 ניהלה רש"ת מלחמה במיזם הזה, ומנהל נתב"ג, הוציא אף צווי הרחקה לקלקודה האוסרים עליו להיכנס לתחומי נתב"ג (למעט לצרכי טיסה), בנימוק שקלקודה התנהל בצורה מסחרית בנת"בג, מבלי לקבל היתר, ותוך הפרעה להפעלת נתיב ההמתנה בטרמינל 3. מספר ישיבות משפטיות התנהלו בעניין, מבחינה זו, ונאסר על קלקודה להמשיך במיזם.

ואולם בנוסף לכך, גם הסבת הקרקע החקלאית לצורכי חניון מסחרי אינה חוקית, וכאן נכנסה רמ"י לתמונה, כשתבעה מבני הזוג יצחק ועמליה קלקודה, להשיב לידיה את שתי הנחלות החקלאיות, שמהן הפעילו את המיזם שלהם.

היום קיבלה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז דפנה קדראי את התביעה, שהוגשה באמצעות ליטל סדובסקי ורינה מיוחס, מנהלת מחלקת מקרקעין בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) בליווי היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.

השופטת קיבלה את עמדת המדינה כי בני הזוג קלקודה עשו במקרקעין שימושים חורגים באופן קיצוני, הפרו את מטרת ההסכם ואת זכותם להחזיק במקרקעין ובנסיבות אלו קמה לרשות מקרקעי ישראל הזכות לקבל בחזרה את אותו החלק שבקשר אליו נעשתה ההפרה ללא כל חובה לשלם למושב או למי מחבריו פיצוי.

היא דחתה את טענות משפחת קלקודה, כי המיזם נערך בעקבות הרפורמה במשק החלב, שהכניסה אותם למשבר, וכי קבלת העתירה תהיה בלתי הוגנת כלפיהם, משום שבעלי נחלות רבים עושים שימושים חורגים . "זו טענה בעלמא, ודינה להידחות", כתבה השופטת בפסק הדין. " מעבר לכך, הנתבעים רמסו ברגל גסה את שלטון החוק, תוך הפרה שיטתית, ממושכת ומודעת של הוראות ההסכם ותוך ניצול הקרקע שניתנה להם לטובת האינטרסים הכלכליים הפרטיים שלהם.. בנסיבות אלו, אין להם אלא להלין על עצמם וממילא לא מתקיימים בעניינם שיקולים של צדק המחייבים תוצאה שונה".

השופטת כתבה עוד על המשפחה, כי "הנתבעים "צפצפו" על הוראות החוק, על החלטות בית המשפט, על החלטות מקרקעי ישראל ועל הוראות הסכם המשבצת. בכך, הפרו הנתבעים הפרה יסודית, קשה ומתמשכת את הוראות הסכם המשבצת ואת מטרת החכירה העומדת ביסודו"... "אשר על כן, מצופה מרמ"י להציב גבולות נאותים ולנקוט במדיניות ברורה בכל הקשור בשימוש לא חקלאי בקרקעות שהוחכרו בתנאים מיטבים מתוך הנחה שישמשו לצרכי חקלאות בלבד; ובמקרים שבהם עושים ברי הרשות במקרקעין ציבוריים ככל העולה על דעתם, ונהנים מכך מנהג בעלים, מצופה כי רמ"י כנאמן הציבור וכמייצגו ינקוט בצעדים משפטיים הולמים כנגדם ויפעל לקבל את הקרקע בחזרה. כך נעשה בתיק זה - וכדין".

בנוסף התקבלה בבית המשפט הגישה, לפיה יש להטיל על עברייני מקרקעין קנסות ו/או תשלומים לרמ"י, שיהלמו את אופי ההנאה שהפיקו מהעבירות שלהם, כולל רכיב הרווח היזמי. לכן, חויבו בני הזוג קלקודה בתשלום דמי שימוש של 7.02 מיליון שקל, בגין שימושים הבלתי חוקיים שביצעו בנחלות, בהסרת מבנים לא חוקיים שבנו בשטחם וב-100 אלף שקל בגין הוצאות המשפט.

עו"ד ליטל סדובסקי מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) לפסק הדין ציינה, כי "מדובר בפסק דין חשוב ותקדימי המהווה אבן דרך בפעולות האכיפה האזרחית שהמדינה נוקטת על מנת למגר את התופעה של שימושים בלתי חוקיים בקרקעות שנמסרו לשימוש חקלאי".