המספרים שמאחורי הפקקים: הכנסות המדינה ממיסוי רכב זינקו ב-2018, וכך גם הזמן שלנו על הכביש

מהסקירה עולה כי מיסוי הרכב תרם קרוב ל-4.5% מהתל"ג, הצפיפות בכבישים נוסקת בחדות והנסועה של בעלי הרכב הצמוד זינקה בשיעור דו ספרתי

פקקי תנועה באיילון/ צילום: איל יצהר
פקקי תנועה באיילון/ צילום: איל יצהר

שנת 2018 הייתה שנה מצוינת לגובי מיסי הרכב בישראל. על פי הסקירה שנתית של רשות המסים על ענף הרכב לשנת 2018, שפורסמה היום (ד'), בשנה שעברה זינקו ההכנסות ממס קניה על כל סוגי הרכב בכ-20% והסתכמו ב-10 מיליארד שקל. בתוספת מסי ייבוא על חלקי חילוף ומכס הסתכמו מסי הייבוא על רכב ב-11.1 מיליארד שקל באותה שנה.

רשות המסים טוענת כי העלייה נובעת בין השאר מכך, ש-2017 הייתה שנה דלה בייבוא כלי רכב עקב הקדמת שחרורים מהמכס ב-2017 ואולם על פי הנתונים 2018 הייתה אחת משלוש השנים החזקות ביותר בגביית מסים על רכישת רכב ותחזוקתו. על פי הנתונים המצטברים של הרשות, בעשור האחרון בלבד זינקו הכנסות המדינה ממיסים על רכישת רכב בשיעור של כ-32%.

על פי נתוני הדו"ח, סכום מס הקניה הממוצע לרכב נוסעים עמד בשנה שעברה על כ-35 אלף שקל לרכב, ירידה ריאלית של כ-0.8%, כאשר השיעור הממוצע של מס הקניה ירד מ-59.7% (ב-2017) ל-57.7%.

אולם נציין כי הנתונים הללו מוטים: על פי נתוני הדו"ח בשנת 2018 ובמיוחד ב-2019 חלה עליה חדה בייבוא של כלי רכב היברידיים ורכבי פלאג אין, ושיעורם הגיע ליותר מ-20% מסך כלי הרכב המיובאים (והנמכרים). מכיוון שמס הקניה על כלי רכב אלה נמוך משמעותית מהמס על כלי רכב רגילים מטבע הדברים הם "מושכים מטה" גם את סכום מס הקניה הממוצע לרכב נוסעים וגם את ממוצע מס הקניה. זו הייתה אחת הסיבות להעלאת מס הקניה על כלי רכב היברידיים ב-15% שתיכנס לתוקף בתחילת 2020. לאחר עליית המס, צפוי מס הקניה הממוצע על רכב חדש לחזור לשיעור "הנורמטיבי" בישראל - אך לא בעולם - של כ-60%-70%.

האוצר: "לנו זה עולה יותר"

נראה כי אפילו הגבייה המאסיבית שנרשמה ב-2018 עדיין לא הרגיעה את תיאבון האוצר למיסוי רכב מכיוון, שלטענת האוצר היא עדיין אינה מכסה את העלויות החיצוניות של השימוש ברכב.

בהקשר זה כותבים מחברי הסקירה כי "משקל המיסוי על רכב בישראל ביחס לתמ"ג וביחס לסך ההכנסות ממסים ממשיך את מגמת הירידה שנמשכת כשני עשורים. בשנת 2018 שיעור ההכנסות ממיסוי רכב היווה 3.7% ביחס לסך ההכנסות. שיעור ההכנסות ממסי יבוא על רכב מתוך התמ"ג עמד בשנת 2018 על 0.8%. בתוספת מיסי דלק לתחבורה ואגרות רישוי, סך ההכנסות ממיסוי רכישת רכב והשימוש בו, לא מגיעות לכיסוי העלויות החיצוניות הנגרמות מהשימוש ברכב (גודש, תאונות, זיהום אוויר, רעש, עלויות הקמה ותחזוקה של כבישים ועוד). סך כל המסים על כלי הרכב והדלק לתחבורה מגיע לכ-3 אחוזי תוצר, ואילו סך העלויות החיצוניות מרכב מוערך בכ- 6-7 אחוזי תוצר".

עם זאת נציין כי האוצר "שוכח" להוסיף את ההכנסות ממס שווי השימוש על רכב צמוד, שנכללות בסעיף בהכנסות הכלליות ממס הכנסה ומניבות לקופת המדינה עוד כ-5 מיליארד שקל בשנה. בתוספת שווי השימוש סך כל המסים על רכישת כלי רכב והשימוש בהם מתקרב לכ-4.5 אחוזי תוצר - מהנתונים הגבוהים בעולם המערבי.

על פי מחברי הדו"ח מתקיימת בישראל מגמה ארוכת טווח של "שחיקת מחירי המכוניות החדשות ביחס למדד המחירים" לצרכן וכי ביחס לרמה היחסית של 2008 ההוזלה ב-2018 הסתכמה בכ-10.1% בשנת 2018. עם זאת, הנתונים אינם לוקחים בחשבון את ההתחזקות הדרמטית של השקל ביחס למטבעות ייבוא. בניכוי אותה התחזקות נראה שבפועל המחירים כיום גבוהים משמעותית.

ציי הרכב: קפיצה בנסועה

בהקשר לציי הרכב מעריך הדו"ח כי בסוף 2018 כמות כלי הרכב הצמודים הסתכמה בכ-311 אלף שהם כ-9.4% מכלי הרכב הפעילים. מתוכם כ-240 אלף היו בבעלות חברות ליסינג. עם זאת מהדו"ח עולה שחלקם של בעלי הרכב הצמודים בנסועה המשיך להיות גבוה משמעותית מחלקם מסך כלי הרכב שעל הכבישים ואף עלה.

על פי נתוני משרד התחבורה ועיבוד רשות המסים, הנסועה הממוצעת של רכבי נוסעים צמודים לעובדים זינקה ב-2018 בשיעור משמעותי של 16.4% והסתכמה בכ-28 אלף ק"מ בשנה, גבוה משמעותית מהנסועה של כלי רכב בבעלות פרטית, שנסעו בממוצע כ-14 אלף ק"מ באותה שנה. אחת הסיבות היא ככל הנראה ריבוי כלי הרכב ההיברידיים הצמודים. על פי נתוני רשות המסים כלי רכב כאלה נוסעים בממוצע 20% יותר מכלי רכב "רגילים".

הדו"ח מגלה גם כי רשות המסים "מוטרדת" מכך, שכלי הרכב ההיברידיים, שהם חסכוניים יותר, מייצרים פחות בלו דלק למדינה. בסקירה נכתב כי "גידול מהיר במצבת כלי הרכב ההיברידיים היווה אחד מהגורמים שהביאו להאטה בגידול ההכנסות מבלו דלק על אף המשך הגידול בכמות כלי הרכב הנעים על הכבישים ובנסועה של כלי רכב. כך למשל, בהשוואה לשנת 2010 גדלה הנסועה הכוללת של כלי רכב פרטיים ב- 42%, ואילו הכנסות מבלו על בנזין עלו ב- 34% בלבד".

ניתן להסיק מכך, שאם בטווח הבינוני-ארוך ריבוי כלי רכב חשמליים על כבישים ישראל יתחיל לפגוע משמעותית בהכנסות המדינה ממיסוי דלק, האוצר ישקול צעדים להגדלת המיסוי מהם בצורה משמעותית.

לבסוף, גם הסקירה השנתית של הרשות מצביעה על עומק הבעיה של הגודש בכבישים. על פי נתוני הרשות צפיפות כלי הרכב לקילומטר כביש בישראל עמדה ב-2018 על כ-177 כלי רכב לקילומטר, זינוק של כמעט 27% בצפיפות לעומת תחילת העשור.