פרשנות: סצינת הבלוקצ'יין הישראלית תתעורר לחיים ב-2020?

אף סטארט-אפ ישראלי בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים עוד לא הצליח לממש את ההבטחה שלו, בסיכומה של 2019 • עם זאת, פעילות המחקר בתחום ממשיכה לצמוח - ונותנת לתעשייה המקומית תקווה לעתיד • פרשנות

בלוקציין / אילוסטרציה: shutterstock
בלוקציין / אילוסטרציה: shutterstock

כל מי שמכיר את תעשיית הבלוקצ'יין ועוקב אחריה בשנים האחרונות, שם ודאי לב לשינוי המשמעותי שחל בה ב-2019. אחרי שב-2018 דעכה ההתלהבות מהמטבעות הקריפטוגרפיים, ושוק הקריפטו שקע אל תוך תקופת שפל, הותירה השנה האחרונה את הייפ הבלוקצ'יין של 2017 כזיכרון עמום בלבד. המצב הזה נכון גם לסצינת הבלוקצ'יין הישראלית, שהייתה תוססת מאוד עד לפני שנה וחצי.

מבין מאות חברות הבלוקצ'יין שצמחו בישראל בשנים האחרונות, אלה שצלחו את 2019 הן כיום קטנות ו"רזות" יותר מבחינה פיננסית. ההבטחות הגדולות שהביאו עמן חברות שהצליחו לגייס מאות מיליוני דולרים בהנפקות מטבע דיגיטלי (ICO) ב-2017, כמו סירין לאבס, עם טלפון הבלוקצ'יין שפיתחה, או בנקור, עם זירת המסחר המבוזרת שלה, לא התממשו בהתאם לציפיות.

סירין ובנקור היו שניים מהסטארט-אפים הכי מדוברים בתעשייה עד לפני שנתיים, אבל כיום הם רק עוד שניים מהרבה מיזמי בלוקצ'יין ישראלים ששווי המטבע שלהם כמעט נמחק לחלוטין. מעבר להתרסקות המטבעות, הלחץ הרגולטורי הכבד נגד גיוסי ה-ICO, בעיקר מצד רשות ניירות ערך של ארה"ב (SEC), הצליח לפגוע גם בחברות מובילות בתחום, כמו Kik, שסגרה השנה את מרכז הפיתוח שלה בתל אביב.

עם זאת, חשוב להבין כי מצבה של תעשיית הבלוקצ'יין הישראלית אינו שונה בהרבה ממצבה של תעשייה זו באופן כללי בעולם. גם מיזם הבלוקצ'יין של ענקית הטכנולוגיה האמריקאית פייסבוק, שהשיקה ביוני את פרויקט המטבע הדיגיטלי ליברה, סובל מחבלי לידה לא קלים - וזוכה להתנגדות עזה מצדם של רגולטורים בארה"ב ובאירופה. אגב, כפי שפרסמנו ב"גלובס" השנה, חלק גדול מהצוות של Calibra - סטארט-אפ הבלוקצ'יין של פייסבוק - עובד בתל אביב.

מיזמי הבלוקצ'יין הישראליים לא זכו עד כה לתמיכה משמעותית מצד הרגולטורים הפיננסיים או מצד הממשלה בישראל. כך, בדוח המקיף של איגוד האינטרנט הישראלי, שאת עיקריו פרסמנו ב"גלובס" בחודש שעבר, נכתב כי "בישראל טרם גובשה תשתית רגולטורית הוליסטית, התומכת ביישומיה הרחבים של טכנולוגיה מבוזרת זו ובמתן מענה כולל לאתגרים שהיא יוצרת".

תחום הקריפטוגרפיה בלט השנה לטובה

ובכל זאת, כפי שעולה מבדיקת איגוד הביטקוין הישראלי, שאת ממצאיה אנו חושפים היום ב"גלובס", עוד מוקדם להספיד את תעשיית הבלוקצ'יין המקומית: עם כ-150 חברות, המעסיקות מאות יזמים, מפתחים וחוקרים בתחום, נכון לסוף 2019, ישראל עוד לא אמרה את המילה האחרונה בכל הקשור לטכנולוגיית הבלוקצ'יין. באופן מיוחד בלטו השנה בפעילותם הסטארט-אפים הישראליים בתחום הקריפטוגרפיה, Starkware, QED-IT ו-Duality. דואליטי אף נבחר לאחד מעשרת הסטארט-אפים המבטיחים של "גלובס" לשנת 2019.

ראוי גם לציין כי דווקא בשנה המאתגרת הזאת, הצליחה קהילת הבלוקצ'יין הישראלית לערוך לראשונה אי פעם שבוע מיוחד של אירועים ומפגשים בינלאומיים בתחום, במסגרת "שבוע הבלוקצ'יין של תל אביב". זה, ללא ספק, היה אחד מרגעי החסד של סצינת הבלוקצ'יין המקומית השנה.

מעבר למצבן של החברות הישראליות בתחום, ראוי לשים לב להתפתחות המחקר והלימוד בכל הנוגע לבלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים. בבדיקה שערכנו ב"גלובס" עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית באוקטובר, מצאנו כי שש מבין תשע האוניברסיטאות המקומיות מציעות לפחות קורס אחד בנושאים אלה, נוסף על חמש מכללות אקדמיות שמשלבות את הנושאים בתוכניות הלימודים שלהן. על פי הבדיקה, ברוב המוסדות האקדמיים האלה מדובר בקורסים שנפתחו בשנה-שנתיים האחרונות. באוניברסיטת תל אביב גם הושק השנה מכון לחקר יישומי הבלוקצ'יין.

האם סצינת הבלוקצ'יין הישראלית תתעורר לחיים בשנת 2020? קשה לנבא, במיוחד כשמדובר בתעשייה צעירה המבוססת על סטארט-אפים קטנים בעיקר - אבל התפתחות המחקר בתחום היא תהליך משמעותי, שעשוי להניב תוצאות חיוביות בטווח הרחוק. 

רזה יותר, נוצצת פחות: תעשיית הבלוקצ'יין הישראלית מסכמת את 2019

רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.