בפגרה שלא נגמרת: מי קבע שהכנסת צריכה להיות משותקת בגלל הבחירות

שנת 2019 ולפחות מחציתה של שנת 2020 ירשמו בדברי ימי הכנסת כשנים האבודות. שתי כנסות, 120 ח"כים, כ-360 יועצים ודוברים, 783 מיליון שקל תקציב ו-837 עובדי מדינה בהשבתה מלאה.

מאז דצמבר 2018, עת פוזרה הכנסת ה-20 בחוק מיוחד להקדמת בחירות, יצאו המחוקקים לפגרת בחירות. הם לא העלו על דעתם שתהיה זו "שנת נופש" ממושכת. והנה, מסתיים דצמבר 2019 ופגרת הבחירות נמשכת ונמשכת ואין שינוי באופק. אולי אחרי הבחירות השלישיות היא תגיעה לקיצה.

בין מערכות הבחירות באפריל ובספטמבר, שלוש ועדות בלבד עבדו בחודשי הקיץ: ועדת חוץ ובטחון זמנית, ועדת כספים זמנית וועדת החינוך, שהוקמה כדי להתמודד עם פתיחת שנת הלימודים ולסייע לשר חינוך חדש וחסר ניסיון. אחרי בחירות ספטמבר הושבעו, שוב, 120 ח"כים, אך דבר לא קרה מבחינת עבודת חקיקה והפיקוח. ב-12 בדצמבר עבר חוק פיזור הכנסת ה-22, בלי שקמו ועדות (למעט ועדת חו"ב זמנית וועדת כספים זמנית) ובלי אף חוק נוסף.

בהיעדר ועדות מתפקדות, ובעיקר ללא ועדת הכנסת שלא הוקמה, מתנהלת הכנסת באמצעות ועדת הסכמות, שבה חברים שניים בלבד: ח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן וח"כ מיקי זוהר מהליכוד. אם השניים לא מגיעים להסכמות, מוענק ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין קול מכריע, וכך הכנסת ה-22 אינה מתפקדת כרשות עצמאית וביקורתית ומפקחת על הממשלה. למעשה נמשך המצב שבו מתפקדת ללא פיקוח רשות מבצעת שלא קיבלה את אמון הציבור.

ניסנקורן עומד אף בראש הוועדה המסדרת של הכנסת (התחליף הזמני לוועדת הכנסת) ושם הוחלט ב- 15 בדצמבר לצאת לפגרת בחירות. בהחלטה נכתב כך: "בהתאם להוראות סעיף 18 לתקנון הכנסת, היום האחרון של כנס החורף הוא יום ראשון 15 בדצמבר. למחרת יום שני, 16 בדצמבר, תחל פגרת בחירות והיא תימשך עד לכינוסה של הכנסת ה-23". אבל האם חייבים לצאת לעוד פגרה בגלל מערכת הבחירות?

אין חובה בחוק

עיון בהוראות סעיף 18 לתקנון הכנסת מלמד, שאין שום חובה לשהות בפגרה בתקופה של בחירות. כך קובע הסעיף: "יושב ראש הכנסת, לאחר התייעצות עם סגניו ובאישור ועדת הכנסת, יקבע את המועדים שבהם ייפתחו ויסתיימו כנסי הכנסת, בכפוף לאמור בסעיף 9 לחוק הכנסת".

סעיף 9 לחוק הכנסת, גם הוא לא מחייב יציאה לפגרה בתקופת בחירות: "הכנסת תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות, הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות; משכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות...בשנה שמתקיימות בה בחירות לכנסת ובשנה שחל בה היום הקובע כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, יכול שמספרם, מועד פתיחתם או משכם של הכנסים יהיה שונה מהקבוע בפסקה", נכתב בחוק.

בכל מערכת בחירות עד היום, היה מקובל שהכנסת בפגרה. אחרי 3 או 4 שנים של עבודת חקיקה, רפורמות, תקציבים ועבודת פיקוח, מרבית חברי הכנסת נעזרו בתקופת פגרת הבחירות לחידוש קשר עם בוחרים, פריימריז, דיונים פנים מפלגתיים וחוגי בית. אולם כעת, אין פריימריז באף אחת מן המפלגות, למעט התמודדות קצרה בין נתניהו לסער. רוב הרשימות רצות עם אותם המועמדים ומפלגה כמו כחול לבן, אפילו ציינה שאת הקמפיין שלהם הם ירימו רק החל מסוף חודש ינואר.

"החוק לא צפה מצב של שלוש מערכות בחירות בשנה, ולכן הנורמות פתוחות לפרשנות", אומרת ד"ר חן פרידברג, מרצה בכירה באונ' אריאל ועמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "הפעילות בכנסת, גם פעילות הפיקוח על גופי ממשל, נגזרת מקואליציה ואופוזיציה. ברגע שאין קואליציה ואופוזיציה קשה להגיע להסכמות בנוגע לשיבוץ בוועדות והתכנים שיועלו בהם".

היא מוסיפה כי "הכנסת אינה מורגלת בשיתוק כה ממושך, ולמרבה הצער הפוליטיקאים מקבלים את ההחלטות מכוח האינרציה תוך העדר מודעות לכך שניתן כרגע גם לפעול אחרת. מן הצד, זה נראה לי שיהיה להם קשה להגיע להסכמות באשר לוועדות והמשך עבודה ללא פגרה".

הח"כים עדיין בוחנים

האם יש דרך משפטית לגרום לחברי הכנסת לעבוד? עו"ד שחר בן- מאיר, המשמש בשנים האחרונות כעותר ציבורי ומעלה בפני בג"ץ ובפני ועדת הבחירות המרכזית סוגיות חוקתיות בעייתיות בהתנהלות רשויות השלטון, אומר ל"גלובס" כי החלטות הכנסת חוסות תחת הגדרת "מעשה מנהלי". בג"ץ מצדו לא נוטה להתערב בהחלטות מנהליות, בשל עקרון הפרדת הרשויות - וכך הסיכוי שהרשות השופטת תכתיב לוועדה המסדרת את מועדי הפגרות אינו גבוה.

"גלובס" פנה לחברי הכנסת שבכוחם להביא לשינוי המצ"ב: יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ח"כ מיקי זוהר, ח"כ אבי ניסנקורן וח"כ עודד פורר. ניסינו להבין מדוע החליטו על פגרה והשבתת פעילות הכנסת. תקווה קטנה ניתן למצוא בדבריו של זוהר, שמסר כי "עניין הקמת הוועדות נידון כרגע ביני לבין אבי ניסנקורן ונשקל בחיוב לאור הנסיבות".

גם ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו, שמפלגתו התנגדה לכינון ועדת הכנסת, מסכים כי מדובר צריך לנקוט צעד חריג בגלל הנסיבות החריגות. "המצב הנוכחי הוא בלתי נסבל ושערורייתי. בכוונתנו לגייס 25 חתימות על מנת לכנס את הכנסת לדיון פגרה מיוחד בנושא ביטול פגרת הבחירות ופיקוח הכנסת על הממשלה. יש צורך דחוף בהקמת ועדות שיפקחו באופן שוטף על ממשלה ששריה הבכירים לא קיבלו את אמון הציבור ולא את אמון הכנסת".

ח"כ ניסנקורן העומד בראש הוועדה המסדרת, מסר לנו באשר לאי עבודת ועדות הכנסת, כי "אנחנו בוחנים כעת את המצב והקמת הועדות בתיאום עם סיעות נוספות". ניסנקורן הוסיף כי העבודה באמצעות ועדת ההסכמות, נועדה לנטרל את הפוליטיזציה של ההליכים בכנסת במהלך מערכת הבחירות. "המשמעות של עבודה באמצעות ועדת הסכמות תוך כדי פגרת הבחירות, היא שלא יועברו מהלכים החורגים מהמוסכם. כך למשל הליכוד לא יכול היה להעביר גם את חוק המצלמות בקיץ".

מדוברות הכנסת נמסר בתגובה כי: "ההחלטה על יציאה לפגרת בחירות בסמוך לאחר התפזרות הכנסת אינה ייחודית לכנסת ה-22. מדובר בפרקטיקה שנוהגת בכנסת מימים ימימה והיא לא קשורה בהכרח לקיומם של בחירות מקדימות במפלגות. התכלית העומדת מאחורי קיומה של פגרת בחירות והטלת מגבלות על כינוס המליאה והוועדות היא שהפעילות הפרלמנטרית בכנסת בתקופה זו לא תנוצל על ידי חברי הכנסת והסיעות לצורכי מערכת הבחירות. לצד זאת, יש לזכור כי גם בתקופת הפגרה ניתן לקיים דיונים, הן בוועדות הקיימות והן במליאה כאשר הדבר נדרש".