הגישה הקפיטליסטית להשקעות בנות-קיימא

ראוי לתת משקל להשקעה בת-קיימא (ESG) בשווקים מתעוררים, לאור מידת שקיפות נמוכה וחוסר העדפה לבעלי המניות בהשוואה לעולם המפותח • אילו קרנות סל מוצעות למשקיעים הפרטיים המעוניינים בחשיפה למגזר זה?

השקעות בנות-קיימא / אילוסטרציה: שאטרסטוק
השקעות בנות-קיימא / אילוסטרציה: שאטרסטוק

האפשרות לתשואת יתר באמצעות השקעה בת-קיימא (ESG) מתרחשת כבר כיום בשווקים המתעוררים. ב-10 השנים שבין 2010 ל-2019 מדד ה-ESG של השווקים המתעוררים של MSCI הציג תשואה כוללת של כ-100% - בערך פי שלושה מהתשואה של מדד MSCI לשווקים המתעוררים, שעמדה על כ-35%.

כותבי טור זה גאים במידה מסוימת להיחשב לקפיטליסטים, ואינם מעוניינים לספק ייעוץ מוסרי בנוגע לאפשרויות השקעה. עם זאת, על פי תפיסתנו, קיים נימוק סביר לתת משקל להשקעה בת-קיימא (ESG) בשווקים מתעוררים, לאור מידת שקיפות נמוכה וחוסר העדפה לבעלי המניות בהשוואה לעולם המפותח - מה שמצריך יכולות סינון לבחירת חברות העונות לדירוג ESG.

בטור זה נסקר באופן אובייקטיבי את תהליך השקעות ה-ESG של קרנות סל ונספק רציונל להפעלת סינון זה כדי להמשיך וליהנות מביצועים טובים יותר לעומת מדדי שווקים מתעוררים מסורתיים.

אנו מציינים את קרן הסל XTrackers MSCI Emerging Markets ESG Leaders (סימול EMSG) של חברת DWS (חברה בת של דויטשה בנק) ככלי השקעה מתאים למשקיע הפרטי. למשקיעים עם דרישות נזילות גבוהות יותר, אנו ממליצים על iShares ESG MSCI EM ETF (סימול ESGE). קרנות הסל האלה מחזיקות בחברות גדולות ובינוניות במדינות מתפתחות בעלות דירוג ESG גבוה ביחס לסקטור שלהן (ראו הסבר מפורט יותר בהמשך).

קרן הסל EMSG עוקבת אחרי מדד MSCI Emerging Markets ESG Leaders. קרן EMSG הציגה מאז השקתה, בדצמבר 2018, תשואה כוללת של 19.3%, לעומת תשואה של 15.5% עבור מדד MSCI Emerging Markets.

רציונל להשקעת ESG במדינות מתפתחות

השקעה פאסיבית - כלומר, השקעה על בסיס מדד יחס משוקלל לפי שווי שוק - היא גישה טובה להשקעה כשהחברות המרכיבות את המדד מנוהלות באופן "קפיטליסטי", והשיקול החשוב הוא הישרדותן לטווח הארוך. מדד אחד כזה הוא S&P 500 של ארה"ב. באופן כללי, חברות בארה"ב נדרשות על פי חוק להתנהל לטובת בעלי המניות לטווח הקרוב והארוך

בשווקים מתעוררים (EM), חברות רבות משמשות כלי למדיניות ציבורית של הממשלה. לא כל החברות בשווקים המתעוררים נתונות לבעיה זו, אבל שיעורן גבוה משמעותית לעומת חברות בשווקים מפותחים. דוגמאות לחברות מסוג זה כוללות את הבנקים הלאומיים של סין, שנאלצים להלוות כדי לתמוך בצמיחה הלאומית, או חברת הנפט הלאומית של מקסיקו Pemex - חברה מושחתת, המשמשת "כספומט" במדינה. לחברות אלה כמובן אין את התפיסה המערבית של "Fiduciary duty" - כלומר, עדיפות להחזר לבעלי מניות.

סוגיות אלה, בין השאר, הובילו לביצועי חסר משמעותיים של מניות ב-EM ביחס לשווקים המפותחים, הקשורים בחלקם לניהול לא יעיל, וגם לשיעור גבוה יותר של "מחלוקות" (כמו שחיתות או שערוריות חשבונאיות). בתקופה של 10 השנים שהסתיימה ב-2019, קרן הסל העוקבת אחר השווקים המפותחים של MSCI רשמה תשואת יתר של 110% מול ה-EEM.

ל-ESG כ"סוג נכס" אין הגדרה מדויקת, אבל בפועל השקעה כזאת עובדת כך: ראשית, מוגדרת קבוצת קריטריונים על פי מדדים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי ספציפיים. שנית, כל חברה (או מניה) שנמצאת במדד היחס, חייבת להיות מדורגת בכל הערכים שהוגדרו. נוסף על כך, למניות מוקצות משקולות בהתאם לציונים שלהן (ציונים גבוהים יותר מובילים להעדפה בקרן ESG).

לאור היעדר האחידות בין הגדרות ה-ESG, על המשקיעים לשים לב מקרוב לתהליך בפועל, שבאמצעותו מופעל ESG, ולהתאמה במדד הייחוס.

הבדלים בחשיפת הקרנות בפועל

לאחר שתיארנו את התהליך הכללי שבו מיושמים מסנני ESG, מהן התוצאות נטו בקרן סל נתונה? כלומר, איך החשיפות של קרנות ESG שונות ממדד הייחוס?

חשיפות אלה נבדלות בכל מקרה לגופו, אבל נתמקד בתעודת הסל EMSG לעומת תעודת הסל של EEM. קרן סל EMSG בוחרת את המניות בכל מגזר עם דירוג ה-ESG הגבוה ביותר בסקטור. באופן זה מושווים, למשל, ציונים של חברת אנרגיה נתונה למניות אנרגיה אחרות.

דוגמאות לחברות שקיבלו משקל גבוה יותר ב-EMSG כוללות את עליבאבא (11.8% לעומת 5.9% משקל ב-EEM) וחברת האנרגיה ההודית Reliance (עם 2.0% לעומת 1.0% ב-EEM). חברות המודרות מ-EMSG כוללות את חברת האלקטרוניקה סמסונג והבנק הלאומי הסיני ICBC. ציונים לחברות בודדות ניתן למצוא באתר של ספק המדד.

משקיעים המעוניינים בחשיפה לקרן ESG של מדינות מתפתחות, יכולים לבחור בין קרנות הסל XTrackers MSCI Emerging Markets ESG Leaders (סימול EMSG) ו-iShares ESG MSCI EM ETF (סימול ESGE). ההבדל העיקרי בין הקרנות הוא מתודולוגיית המשקולות: EMSG משקללת מניות ביחס לסקטור שלהן בצורה משמעותית יותר, בעוד ESGE מבצעת התאמות קלות יותר.

קרן ESGE הציגה בשנת 2019 תשואה כוללת של כ-20.3%, לעומת 19.5% עבור EMSG ו-18.2% עבור EEM. לקרן ESGE יש היקף נכסים של כ-890 מיליון דולר ודמי ניהול שנתיים של 0.25%, לעומת EMSG עם סך נכסים של 8.3 מיליון דולר בלבד ודמי ניהול של 0.20%. קרן ESGE, שמחזיקה בכ-300 מניות, הוקמה בינואר 2016, לעומת EMSG, המחזיקה ב-441 מניות והוקמה בדצמבר 2018. 

הכותבים הם מנכ"לית משותפת ואנליסט בבית ההשקעות אופנהיימר. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם