הצוללת | פודקאסט

"אם אתה לא קיים בשום מקום, אתה לא יכול לשלם שם מסים"

פרופ' רונן פלן, מחוקרי מקלטי המס המובילים בעולם, מסביר בראיון לפודקאסט "הצוללת" איך חברות הענק הצליחו לבודד את עצמן מהכללים שחלים על כל השאר, למה עולם העלמת המסים התכווץ דרמטית, ואיך ייראה המאבק שיגדיר את כלכלת העולם במאה ה-21 • האזינו

רונן פלן, מומחה עולמי למקלטי מס / צילום: איל יצהר, גלובס
רונן פלן, מומחה עולמי למקלטי מס / צילום: איל יצהר, גלובס

"התפתח פה משהו שהוא בעצם עניין של כוח", אומר פרופ' רונן פלן, אחד החוקרים המובילים בעולם למקלטי מס. "משהו שנמצא במרכז הכלכלה הבינלאומית, ומשמש בעיקר חברות ענק, שנעזרות בארבע חברות החשבונאות הגדולות, בבנקים ובפירמות משפטיות גדולות. ביחד אלה יוצרים כוח אדיר שמאפשר לחברות הענק לבודד את עצמן עד כמה שניתן מהחוקים ומהתנודתיות - בעוד שאחרים לא. אפקט הלוואי הוא הבדל עצום בין עשירים לבין עניים, הרגשה של רבים ברחבי העולם, כולל אלה שחיים במדינות עשירות, שאין להם שום כוח, הכול נעלם להם. והם צודקים".

פלן (‭,(62‬ במקור מחיפה, גר ועובד כבר כמה עשורים בבריטניה, ומשמש פרופ' ליחסים בינלאומיים בסיטי יוניברסיטי, לונדון. תחום מקלטי המס, עליו כתב שלל ספרים ומאמרים, מושך בשנים האחרונות הרבה תשומת לב, בגלל הדלפות כמו 'מסמכי פנמה', או 'מסמכי פרדייז'. מסמכים שמככבים בהם מקורבים של הנשיא פוטין, שרים בממשל טראמפ, שמות כמו מסי, מדונה, שאקירה, ואפילו מלך סעודיה ומלכת אנגליה.

פלן חקר את התחום הזה הרבה קודם. הוא נחשף אליו במקרה, בשנות השמונים, כשכתב את הדוקטורט שלו, בלונדון סקול אוף אקונומיקס. הוא החליט לנסות לענות על שאלות גדולות, כמו למשל 'מה זו מדינה?', דווקא דרך היוצאים מהכלל. המדינות הכי קטנות ומשונות. "יש לך מדינה כמו אנדורה, שהיא שארית מתקופת הפיאודליזם, ועדיין משלמת מס לבישוף של ברצלונה. איך מדינות כאלה נשארו, איך הן מחזיקות מעמד, ואפילו מצליחות? גיליתי שזה עולם שלם שלמעשה מהווה חלק מרכזי מהאופן שבו הכלכלה המודרנית מתנהלת".

עולם הצללים של מקלטי המס

בראיון לפודקאסט "הצוללת", מבית "גלובס", מתאר פלן את האבולוציה של עולם הצללים של מקלטי המס, והגלגולים שעברו עליו מאז התפתח כדי לשרת את המשפחות העשירות של אירופה אחרי מלחמת העולם הראשונה. אחרי ההתפוצצות של התחום בעידן הגלובליזציה, הגיעה בעשור האחרון ההתעוררות של המדינות, ובראשן ארצות הברית, שהידקה את הפיקוח על התחום והובילה חקיקה אגרסיבית.

התוצאה, לפי פלן, היא ש"העולם הזה, מבחינת הימנעות של אנשים פרטיים מתשלום מסים, התכווץ בצורה רצינית". הוא מציין הערכות לפיהן אזרחי המערב שרוצים להשתמש במקלטי מס על מנת לחמוק ממיסוי, זקוקים היום להון של ‭ 250 ‬ מיליון דולר לפחות. רק האולטרה עשירים "מסוגלים לשלם לייעוץ שדרוש על מנת להשתמש במקלטי מס מודרניים, ויש להם מספיק כסף כדי שהבנקים וחברות ייעוץ אחרות יהיו מוכנים להסתכן בשבילם. הם לא יסתכנו בשביל 5 מיליון ואפילו בשביל ‭ 50‬ מיליון דולר. הסיכון גדול מדי עבורם".

ולכן, פלן מסביר, כיום לא נכון לדבר על מקלטי מס. המונח שהוא מעדיף הוא מרכזי פיננסים אוף-שור שמציעים שלל שירותים לחברות ענק, שמסוגלות לנצל את הבדלי החקיקה בין מדינות שונות. פלן מציע את הדוגמה המפורסמת של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, כמו אפל למשל, שניצלו הבדלי חקיקה בין אירלנד לבין ארה"ב כדי להעביר קניין רוחני לחברת בת אירית - שאינה חייבת מסים באף אחת משתי המדינות. "החברה עצמה, בגלל ההבדלי החוקים, מבחינה מסוימת לא קיימת בשום מקום. אם אתה לא קיים בשום מקום אתה לא יכול לשלם שם מסים, כי בשום מקום אין מסים".

"אין שום דבר פרטי"

"חלק ממקלטי המס הקלאסיים", מפרט פלן, "קבוצה שניתן לקרוא לה ה'אליטה' - שכוללת בין היתר את הולנד, לוקסמבורג, סינגפור, הונג קונג, איי קיימן, ברמודה ואירלנד - התפתחו מעבר למקלטי מס. המדינות האלה יוצרות חוקים מאוד ספציפיים, ויש להן מערכת משפטית שמאוד קשובה לצרכים של חברות. למשל, צרכים בתחום המיסוי וניהול הסיכונים".

ומה התוצאה?

"זה יוצר מצב שבו החברות המודרניות הגדולות, אלה שבאמת מתוחכמות, הצליחו ליצור מבנים משפטיים ששומרים עליהם מסיכונים, וגם מהרבה ממה שהן קוראות לו 'עלויות', כולל מסים. חברות אחרות, שלא מסוגלות להיות כל כך מתוחכמות, משלמות: הן צריכות לשלם מסים, והן צריכות לפעול לפי חוקי מעביד, ועוד".

"ודאי שחלק מהכוח הזה מגיע מכך שהן מעסיקות הרבה אנשים ומגלגלות הרבה כסף", מודה פלן. "אבל זה לא הכוח המרכזי שלהן. זו טעות לחשוב כך. הכוח האדיר מגיע מהיכולת שלהן להתחמק מחוקים. נוצר מצב שמשה מקים לעצמו בית קפה קטן ברחוב, ולידו יש סטארבקס. משה משלם מסים, וסטארבקס מוגנת. ותוך כמה שנים אין משה. הוא לא יכול להתחרות בסטארבקס. ופתאום אתה מגלה שכל מרכז העיר זה רק חברות גדולות, אין שם שום קיוסקים כמעט".

כלומר מבחינה משפטית, סטארבקס שוכנת בעולם אחר מזה שבית הקפה הקטן בפינה פועל בו.

"בודאי. זה הרי בסך הכול קפה. לפי דעתי קפה די ממוצע, אבל זה עניין אישי. השאר זה ישות משפטית, שמצליחה להשתמש בחוקים הקיימים, על מנת ליצור מצב שאף אחד אחר לא יכול להתחרות בה. וזה נכון בכל השוק. זה יצר סנטרליזציה, ריכוז אדיר של כוח בידי חברות ברחבי העולם. אתה הולך במרכז העיר, ורואה רשתות ועוד רשתות. ומצד שני, אתה רואה מצב שבו יש אנשים מאוד עשירים, שמהווים אחוז קטן והולך מהאוכלוסייה, ומנגד כמות אדירה של אנשים, כולל מה שקראנו לו מעמד הביניים, שבעצם רק שורדת. האם זה אומר שכל הכוח הלך לחברות האלה? לא".

כלומר?

"יש שלושה מרכזים אדירים שמסוגלים להתמודד עם החברות האלה: ארצות הברית, האיחוד האירופי וסין. אם השלישיה הזאת מסכימה על חוקים מסוימים, זה יהיה החוק העולמי שיתיישרו איתו. אם הם לא מסכימים, וזה מה שקורה היום, נוצר מצב שבו חברות מסוגלות איכשהו לשחק ביניהן. אבל הכוח האמיתי בתקופת הגלובליזציה לא עבר מהמדינה לחברות. הוא עבר מהרבה מדינות למעט מאוד מדינות. ולכן המאה ה-‭21‬ נשלטת על ידי מדינות גדולות מאוד, שסביבן יש מעין מדינות פריפריה - וישראל היא אחת מהן".

בראיון איתו מסביר פלן עוד מה הקשר בין עלייתה של הסיטי אוף לונדון למלחמת סיני, איך הגלובליזציה שינתה את חברות הענק המודרניות, ומה המאבק שיגדיר את המאה ה-‭.21‬ אתם מוזמנים להאזין לפודקאסט "הצוללת" באתר "גלובס", או באפליקציית הפודקאסטים המועדפת עליכם.