גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תשואות גבוהות למשקיעים, עסקים פחות טובים למנהלי הקרנות

סוגי הקרנות שמצליחות לגייס כספים בשנתיים-שלוש האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, הם הקרנות המחקות והקרנות הכספיות ● מפת ההעדפות של הלקוחות ושל היועצים: מהן קטגוריות ההשקעה הגדולות ביותר בקרנות המסורתיות המנוהלות, בקרנות הסל ובקרנות המחקות?

האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות? / הדמיה: shutterstock
האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות? / הדמיה: shutterstock

תעשיית קרנות הנאמנות, שנחשבת בישראל כמיועדת לניהול נכסים פיננסיים לטווח קצר ובינוני, מצויה בעמדת נחיתות טבעית ומובנית מול תעשיית קופות הגמל וקרנות הפנסיה שמיועדות לטווח ארוך, וגם מול קרנות ההשתלמות, שהן על פני השקעה לטווח בינוני של 6 שנים.

שלוש סיבות עיקריות יצרו את המצב הזה. ראשית, משום שהחיסכון לטווח ארוך זוכה לעידוד המדינה ונמצא תחת קביעה מנדטורית של חובת חיסכון פנסיוני, וכך, מידי שנה זורמים למכשירים השונים של חיסכון לטווח ארוך עשרות מיליארדי שקלים "על אוטומט". זה לא קורה בתעשיית קרנות הנאמנות.

שנית, קרנות הנאמנות סובלות מאפליית מס מול מכשירי החיסכון האחרים לטווח ארוך וגם מול קרנות ההשתלמות שהן לטווח בינוני, הן בשלב הכניסה למכשירים האלה והן בשלב היציאה מהם.

שלישית, קרנות הנאמנות סובלות מהיעדר חינוך פיננסי ראוי של הציבור בישראל, שפוגע בתעשייה הזו בדרכים שונות.

מעבר לכל אלה, תעשיית קרנות הנאמנות מוצאת את עצמה בשנים האחרונות מתמודדת בתחרות עם שורה של מוצרים תחליפיים, אם אלה הן קופות גמל להשקעה שיש להן פוטנציאל ליתרונות מס עתידיים, אם זה מול פוליסות פיננסיות שיש להן נכסים לא סחירים והמעבר ממסלול למסלול בהן לא כרוך בתשלום מס, ואם זה השקעות אלטרנטיביות דוגמת קרנות תשתיות, קרנות חוב ואחרות, שאמנם הן השקעות לא נזילות אבל מגלמות פוטנציאל תשואה גבוה יותר. גם תעשיית קרנות הגידור מציבה אתגר משמעותי בפני תעשיית קרנות הנאמנות בהתמודדות על כספו של הציבור, ובעיקר, כמובן, בפלח האמיד שלו.

ולבסוף, אין לשכוח שהרבה מאוד כסף היפנה הציבור בעשור האחרון לרכישת נדל"ן, והכספים הללו יצאו מפיקדונות וממכשירי חיסכון לטווח בינוני, ובראש וראשונה מקרנות נאמנות ומניהול תיקים.

גם במונחים של נתח השוק של תעשיית קרנות הנאמנות מתוך סך הנכסים הפיננסיים של הציבור (מדד מקובל לבדיקה), התמונה אינה מעודדת, ולכך נקדיש כתבה נפרדת.

ואף על פי כן, יהיה זה לא נכון להספיד את תעשיית קרנות הנאמנות, תעשייה של כ-350 מיליארד שקל. נכסים, שעומדים מול פקדונות ועו"ש הציבור בבנקים שמסתכמים בכמעט טריליון שקל. זהו מאגר כספים שחלקם יכולים לזרום לתעשיית קרנות הנאמנות. נכון, לא כולם, שכן חלק מהכספים הם כספי תאגידים שמיועדים לשימוש וחלקם כספי משקי בית שמיועדים אף הם לשימוש, אבל חלקם יכול להגיע לחיסכון בדרכים שונות, לרבות באמצעות קרנות נאמנות, והסיבה שהן לא הגיעו עד היום היא שוב אותה סיבה - רמה נמוכה מאוד של חינוך פיננסי שגורמת לציבור "לשבת" כבר מזה כ-5 שנים בפקדונות ועו"ש שנותנים לו בין 0% ל-1% בשנה, ולא להשקיע באפיקי השקעה "מסוכנים" שיכולים היו להעניק לו הרבה הרבה יותר.

מובן שמתן הטבות מס לחיסכון באמצעות קרנות נאמנות בדומה למה שניתן לקופות גמל להשקעה יכול לסייע, אבל לא נראה שזה מעשי בשלב זה.

התוצאה היא שהיקף הנכסים שמנהלת תעשיית קרנות הנאמנות כולה: קרנות אקטיביות, קרנות כספיות, קרנות סל (לשעבר - תעודות סל), וקרנות מחקות גדל אמנם בשנים האחרונות, אבל חלק ניכר מאוד מהצמיחה של התעשייה נבע מעליית ערך שנרשמה תודות לגאות בשוקי המניות והאג"ח בעולם ובישראל, ולא מכניסת כספים.

התעשייה האקטיבית המסורתית

אם נכנסים לתוך הסוגים השונים של קרנות הנאמנות, הרי ששני המגזרים שצומחים בשנתיים-שלוש השנים האחרונות, ובעיקר - בשנה האחרונה, הם אלה של הקרנות המחקות ושל הקרנות הכספיות, שעלו מנקודת השפל שלהן בשנת 2016, בעוד שקרנות הסל נמצאות בנסיגה והקרנות המסורתיות המנוהלות מדשדשות במקום.

הצמיחה של הקרנות המחקות נובעת מההעדפה שנותנים יועצי המערכת הבנקאית למכשיר הזה, שהוא פשוט להבנה ומקל עליהם את ההתמודדות מול הלקוח. הנסיגה של קרנות הסל נובעת מהכבדה של מלאי גדול, היותו מכשיר מעט מורכב יותר מן הקרנות המחקות, ומעמדה רגולטורית שפגעה באפשרות להחזיק קרנות סל על ידי גוף קשור באותו בית השקעות.

ואשר לקרנות הכספיות. אלה משמשות תחליף משופר לעו"ש ברמת התשואה ולפקדונות ברמת הנזילות. חלק מהגידול המפתיע שלהן נובע מהפיכת תעודות סל פקדונות ג'מבו לקרנות כספיות בעקבות הרפורמה שנעשתה (תיקון 28) וחלק גם מרכישה מוגברת של קרנות כספיות דולריות.

התוצאה היא: ההכנסות של התעשייה מצויות בירידה למרות שסך נכסיה מצוי בעלייה. במגזר המוביל בנכסים של הקרנות המסורתיות האקטיביות, למשל, ההכנסות של מנהלי הקרנות ב-2019 ירדו בכ-4%, תוצאה של יציאת כסף מקרנות נאמנות עם דמי ניהול יותר גבוהים וכניסה של כסף לקרנות נאמנות עם דמי ניהול יותר נמוכים.

החלוקה בין מכשירי ההשקעה האלה משקפת את נטיית הלב של ציבור הלקוחות ובמידה לא קטנה את זו של היועצים, שלהם השפעה גדולה על החלטות הלקוחות. בתוך קטגוריות ההשקעה בכל אחד מן המגזרים האלה יש משקל גדול לייעוץ שמספקים היועצים והיועצות ללקוחות בהתאם לפרופיל ההשקעה שנקבע להם אחרי תהליך ארוך של איפיון.

התעשייה הפסיבית

התעשייה האקטיבית המסורתית: דומיננטיות לאג"ח

התעשייה האקטיבית מתאפיינת בדומיננטיות מובהקת של איגרות החוב. סך נכסי כל הקטגוריות האג"חיות לסוגיהן מגיע לכ-160 מיליארד שקל, וזאת מתוך היקף נכסים כולל של 189 מיליארד שקל, 85%.

נכון אמנם שחלק מן הקרנות האג"חיות אינן קרנות אג"ח על טהרת איגרות החוב, וחלקן משלבות רכיב מנייתי שיכול להגיע עד 50% מנכסיהן, אבל גם אם נפרק אותן למרכיביהן, נגלה ששיעור איגרות החוב בתעשיית קרנות הנאמנות מגיע לכ-70%. כל זאת, בלי להביא בחשבון את הקרנות הכספיות שהן חלק מהתעשייה האקטיבית ורוב נכסיהן הן אג"ח קצרות (מק"מ, נע"מ) עם אופי שמדמה קרנות מחקות.

הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשיית הקרנות המסורתיות היא, ובהפרש ניכר, הקטגוריה של אג"ח כללי (עם ובלי מניות) עם 84.2 מיליארד שקל, יותר מחצי מכלל נכסי הקרנות האג"חיות, ואחריה קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח מדינה: 32.6 מיליארד שקל, והמתמחות באג"ח חברות: 26.8 מיליארד שקל.

גדלים אלה מייצגים, כאמור, בשורה התחתונה את העדפות הציבור, והחלק המעניין בכך הוא שמפת ההעדפות הזו של הציבור בתעשייה האקטיבית שונה לחלוטין ממפת ההעדפות של הציבור ככל שמדובר בתעשייה הפסיבית בכלל, ובקרנות המחקות בפרט, שמייצגות יותר את הציבור מקרנות הסל שבהן מעורב גם כסף גדול של הגופים המוסדיים.

התעשייה האקטיבית מול הפסיבית

התעשייה הפסיבית: דומיננטיות למניות

הקטגוריה של המניות (ישראל וחו"ל), ולא זו של האג"ח, שולטת ללא עוררין בתעשייה הפסיבית, הן בקרנות המחקות: 16.7 מיליארד שקל מתוך סך נכסים של 40.9 מיליארד שקל, כ-41%, והן, ובמיוחד, בקרנות הסל: 63.8 מיליארד שקל מתוך סך נכסים של 93.3 מיליארד שקל, כ-68%. הקטגוריה המנייתית מרכזת, איפוא, יחד 80.5 מיליארד שקל מתוך סך נכסים כולל של התעשייה הפסיבית - 134.3 מיליארד שקל, כלומר, כ-60%. בתוך הקטגוריה הזו, בהקשר של החלוקה בין מניות ישראל לבין מניות בחו"ל, בקרנות המחקות, היחס הוא פי יותר משניים לטובת מניות חו"ל, ובקרנות הסל הוא עומד על כפי 1.5.

קרנות סל וקרנות מחקות ראש בראש

הקטגוריה השנייה בגודלה בתעשייה הפסיבית היא זו של אג"ח חברות שסך נכסיה מסתכם ב-36.6 מיליארד שקל, כ-27% מסך הנכסים של התעשייה הפסיבית. נכסי קרנות הסל בקטגוריה זו (22.5 מיליארד שקל) גדולים מנכסי הקרנות המחקות בקטגוריה הזו (14.1 מיליארד שקל), אבל מבחינת המשקל היחסי הוא גבוה הרבה יותר דווקא בקרנות המחקות: 34.5% לעומת 24.1%.

אחרי הקטגוריה המנייתית, וזו של אג"ח חברות, נמצאות בהפרש ניכר, הקטגוריה של אג"ח מדינה עם כ-11.1 מיליארד שקל, אג"ח כללי עם כ-3 מיליארד שקל, ואחרונה, אג"ח חו"ל עם כ-1.8 מיליארד שקל בלבד.

הקטגוריה הגדולה היחידה שבה הקרנות המחקות גדולות יותר מקרנות הסל, היא זו של אג"ח מדינה. 

הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו