גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הרעיון של שקד למנוע תשלומי פנסיה מעובדים זרים - לא מוסרי, לא יהודי ומקומם

שרת המשפטים לשעבר שקד ממשיכה לצבוע מאבקים לטובת זכויות אדם כ"שמאלנות" ואת מי שמגן על זכויות עובדים כ"אויבי המעסיקים" • המציאות הקשה של העובדים הזרים עלולה להפוך ליותר קשה • וגם: התפיסה התביעתית פוגעת בפרקליטות. טוב יעשה הארגון אם יגייס סנגורים

סרטון התעמולה של איילת שקד, שבו היא מציעה לפגוע בזכויותיהם של עובדים זרים / צילום: פייסבוק
סרטון התעמולה של איילת שקד, שבו היא מציעה לפגוע בזכויותיהם של עובדים זרים / צילום: פייסבוק

1.

בארץ שמלאה כולה משפט, היה זה עוד שבוע סוער בגזרה המשפטית. מועד פתיחת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נקבע ל-17 במרץ; הפרקליטות אישרה כי בכוונתה לבדוק את "פרשת המימד החמישי"; ופרטים נוספים על התנהלות היועמ"ש אביחי מנדלבליט והרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי בפרשת "מסמך הרפז" נחשפו בערוץ 13.

אבל עם כל הכבוד לנושאים הללו, דווקא הצהרה של שרת המשפטים לשעבר (ואולי גם לעתיד) ח"כ איילת שקד, בנוגע לתנאי העבודה של עובדים זרים תפסה את תשומת-לבי. חשוב לעסוק בה.

במהלך סיור שערכה במושב עין-יהב בערבה, התייחסה שקד לאופי התשלום לעובדים הזרים ואמרה כי "חקלאי ישראל קורסים תחת הנטל של העסקת העובדים הזרים. אנחנו בימינה מתחייבים לשנות את התנאים. נתחיל מביטול הפנסיה של העובדים הזרים". מאוחר יותר צייצה שקד בטוויטר: "נושא הפנסיה לעובדים זרים, חורה להרבה שמאלנים בפיד. הם מעדיפים שחקלאים ומסעדנים יקרסו, העיקר שמצפונם הנאור יהיה שקט". שקד הוסיפה, כי "אף אחד לא מכריח אותם (העובדים הזרים) להגיע לעבוד כאן בתנאים הוגנים. תסלחו לי, אבל מצפוני שקט בידיעה שאני עוזרת לאותם חקלאים, מסעדנים ומשפחות המעסיקות עובד סיעוד וכורעות תחת הנטל".

האמירות הללו של שקד, שעלולות להפוך בקרוב למציאות חוקית, מקוממות.

ראשית, מרגיז ומכעיס הניסיון של שקד לסמן את אלה שתומכים בפנסיה לעובדים זרים כ"אויבי" המעסיקים הישראלים שלהם. כאילו שהדרך היחידה והנכונה של המדינה לעזור לחולים הסיעודיים, למסעדנים או לחקלאים, היא באמצעות פגיעה במי שמקלח אותם ומאכיל אותם בכפית, שוטף את הכלים במסעדות שלהם או קוטף את הפלפלים הצהובים והאדומים בשדות שלהם. אם שקד רוצה לעזור למסעדנים ולחקלאים היהודיים, יש 100 דרכים טובות לעשות את זה בלי לפגוע בזכויות של הפועלים הפשוטים, שמצילים את הכלכלה שלנו, שכן הם עושים עבודות שאף יהודי לא מוכן לעשות.

ההצהרות של שקד הן מרגיזות גם משום שהיא ממשיכה את הטרנד הדוחה של חלק מהפוליטיקאים והעיתונאים מהימין לסמן את כל מי שתומך בזכויות אדם או בזכויות של עובדים זרים כ"שמאלני", כמעט עוכר ישראל. כאילו שתמיכה במתן פנסיה לעובדים זרים קשורה לעמדה פוליטית ימנית או שמאלנית. שקד, שמתיימרת לייצג ציבור דתי-לאומי, מציגה כאן עמדה שהיא לא רק אנטי-מוסרית במהותה, אלא גם אנטי-יהודית.

התורה הזהירה אותנו לבל נפגע בגרים שבתוכנו לא פחות מ-36 פעמים, מתוך הבנה שרמתה המוסרית של חברה ושל כל פרט בה, נבחנת בעיקר לפי יחסה לאחר ולשונה.

לגופם של דברים, הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים לא אמורות להיות פריבילגיה לעובד, בין אם הוא יהודי, ערבי או תאילנדי, אלא זכות בסיסית שלו. מאז ינואר 2008 מחויבים כלל המעסיקים בארץ להפריש לעובדים כספים לקופות גמל ופיצויי פיטורים, לפי צו ההרחבה הכללי לביטוח הפנסיוני. החובה חולשת גם על עובדים זרים, שכן החוק בישראל חל על כל מי שנמצא בתחומה גם אם אינו תושב או אזרח. לפי חוק עובדים זרים, ההפקדות לפנסיה ולפיצויים מופרשות לחשבון בנק מיוחד והעובדים הזרים רשאים לפדות אותן כשהם מסיימים את העבודה וחוזרים לארצותיהם.

צריך גם לזכור שרבים מהעובדים הזרים, בשל חולשתם והתלות שלהם במעסיקים מוותרים מרצון על זכויות רבות. היו בעבר מקרים רבים מדי שבהם מעסיקים החזיקו שלא כדין בדרכונים שלהם או ניצלו אותם לרעה. שכרם נמוך ורבים מהם מועסקים באמצעות חברות כוח-אדם ולא בהעסקה ישירה.

בשיחה שניהלנו היום עם מנהל של מסעדה מוכרת בתל-אביב, הוא תיאר בפנינו את תנאי העבודה של העובדים הזרים שמועסקים אצלו. "יש לנו עובדים מתאילנד, ויש לנו עובדים אפריקאים. שוטפי הכלים עובדים אצלנו כל יום מעשר בבוקר ועד אחת אחר חצות בעמידה בשטיפת כלים. יש להם יום חופש אחד בשבוע. גם טבחי ההכנות עובדים 12/13 שעות ביום. כולם מועסקים דרך חברות כוח-אדם שאחראיות על תנאי ההעסקה שלהם". זו המציאות הלא פשוטה של אותם אנשים שעובדים אצלנו ומשרתים אותנו ומסייעים לכלכלה שלנו. מציאות שאיילת שקד רוצה להחמיר.

2.

מערכת הלחצים שמופעלת על הפרקליטות ועל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בשבועות ובחודשים האחרונים היא אולי חסרת תקדים. על רקע ההחלטה להגיש כתב אישום חמור נגד ראש הממשלה נתניהו, חוזרים ותוקפים נתניהו ואנשיו את הפרקליטות ומטילים ספק בעצם הלגיטימיות שלה ושל החלטותיה.

אם צריך לסמן שני שיאים של שפל מבין לא מעטים שהיו עד כה, אפשר להצביע על "נאום הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" שנשא שר המשפטים אמיר אוחנה ב-29 באוקטובר 2019 ובנאום שנשא רה"מ זמן קצר לאחר שהיועמ"ש מנדלבליט הודיע על הגשת כתב אישום נגדו ב-21 בנובמבר 2019. אוחנה טען כי בתוך הפרקליטות יש מעין תת-ארגון שתכליתו לחסל קריירות פוליטיות וציבוריות. נתניהו טען, כי "אנחנו עדים לניסיון של הפיכה שלטונית נגד ראש ממשלה בעלילות-שווא".

נתניהו ואוחנה טועים ומטעים. הפרקליטות אינה מושחתת. רוב הפרקליטים הם ישרים ועובדים בשביל כולנו. העבודה שעשו הפרקליטות והיועמ"ש בנוגע לתיקי ראש הממשלה היא ראויה לשבח ואם נתניהו רוצה להוכיח את חפותו ראוי שיילחם עליה בבית המשפט במקום להסית נגדם. ואחרי שאמרנו את כל זה, ובמנותק מאוחנה ונתניהו, צריך להוסיף ולומר שישנה גם ביקורת לא מעטה על הפרקליטות שהיא עניינית ומתבקשת.

אם צריך לסמן בעיה מרכזית גדולה בעבודת הפרקליטות, שהיא אולי כמעט אינהרנטית לאופי התפקיד התביעתי, הרי שמדובר בחוסר יכולת מספק לבדוק את עצמה, לקבל ביקורת, ולראות מי עומד מולה. ולא כשמדובר בראש ממשלה חזק ואמיד אלא דווקא במקרים היומיומיים של האזרחים הקטנים שהסתבכו עם רשויות החוק.

זה נובע בעיקר מכך שהפרקליטים מורגלים לבוא בבוקר למשרד ולבית המשפט ולעסוק בניסיון להרשיע את הנאשמים שעומדים מולם. זוהי עבודתם. זהו תפקידם. אבל כשהניסיון להרשיע הופך לשגרה, הרבה יותר קשה לראות את הצד השני. וזה מוליד מקרים כמו למשל של עמוס ברנס או אלישע חייבטוב שהורשעו במעשי רצח, ככול הנראה על לא עוול בכפם, או "סתם" מקרים של חשודים ונאשמים שזכויותיהם נפגעות.

את ההתרגלות הזאת, לראות כמעט כל תיק בעיניים תביעתיות, עם רצון "לספק את הסחורה" ולהביא להרשעה, קשה לשנות, אבל יש דרכים די פשוטות לשפר את המצב. אחת מהן היא לגייס לשורות הפרקליטות הפלילית עורכי דין שיש להם ניסיון בסנגוריה ובהגנה על נאשמים וחשודים. כיום, כמעט ואין בפרקליטות הפלילית, ודאי בדרגים הגבוהים שלה, עורכי דין שעסקו בסנגוריה.

לפרקליט שעמד משני צדי המתרס, שהגן על חשודים ונאשמים וכעת הוא תובע חשודים ונאשמים יכולה להיות ראייה שלמה יותר של התיק ושל האדם העומד מולו. בצה"ל זה דבר מקובל שעורכי דין מהסנגוריה הצבאית עוברים לפרקליטות הצבאית, ולהפך. היועמ"ש מנדלבליט בעצמו, היה גם סנגור צבאי ראשי וגם פרקליט צבאי ראשי. אין סיבה שמערכת התביעה האזרחית לא תאמץ לעצמה נוהל דומה. הגיע הזמן שהפרקליטות תגייס לשורותיה עורכי דין מהסנגוריה הציבורית ושהסנגוריה הציבורית תגייס לשורותיה פרקליטים.

עוד כתבות

הציבור מעדיף נזילות על ריבית / צילום: Shutterstock

הציבור מעדיף נזילות על ריבית: המלחמה עצרה את העברת הכספים לפיקדונות

הרבעון האחרון של 2023, בו פרצה המלחמה, סימן שינוי מגמה ביתרת העו"ש של הישראלים: מצניחה חדה מתמשכת, היא זינקה ב־43 מיליארד שקל ● בין הסיבות: העדפה לכסף נזיל בסביבת אי־ודאות, קיטון בהוצאות וגיוס מילואים מסיבי ● וגם: מה עשתה המלחמה למינוס שלנו?

העסקאות ממשיכות ליפול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ניומד, ענבל מרמרי, איל יצהר, אלבטרוס, shutterstock,

עסקאות במיליארדים? לאן נעלמה ההבטחה הגדולה של הקשרים עם האמירויות

חברת הנפט של אבו דאבי תכננה לרכוש 50% מניו־מד יחד עם BP, אך הקפיאה את המו"מ בגלל המלחמה ● זו אינה הפעם הראשונה שהשקעה אמירתית לא מבשילה ● מאז הסכמי אברהם, הציפיות לגל עסקאות פגשו רגולציה ושיקולים ביטחוניים ● מנגד, התיירות פורחת והנוכחות האמירתית בקרנות ההון סיכון בעלייה

סניף של סופר פארם / צילום: בר - אל

מכה לסופר פארם: בוועדת הכלכלה מקדמים חקיקה שתחליש את כוחה

לפי הצעת החוק שמקדמת ועדת הכלכלה, בכל קניון חדש שייפתח בחמש השנים הבאות - חנות הפארם הראשונה בו לא תהיה של סופר פארם ● נכון ל-2021, נתח השוק הכספי של הרשת היווה כ-85% עם כ-7.5 מיליארד שקל הכנסות

ג׳נסן הואנג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה / צילום: Reuters, Walid Berrazeg

האירוע שכל התעשייה חיכתה לו: אנבידיה מציגה את הדור הבא של הבינה המלאכותית

הכנס השנתי של החברה הלוהטת בעולם התקיים בסן חוזה וסיפק שורה של בשורות מרכזיות ● מהדור הבא של שבבי הבינה המלאכותית, דרך שיתוף-פעולה עם אפל ועד לחידושים בענף הרכב ● כל הפרטים מהאירוע השנתי של אנבידיה

חנות משקפיים. ענף האופטיקה מתאושש / צילום: תמר מצפי

לראשונה מתחילת המלחמה: מחזורי הקניות בכל הענפים הבולטים במגמת עלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי שורת קמפיינים בענף האופטיקה הובילו ל"חזרה לשגרת קניות כמעט מלאה"

צילומים: AP - Ng Han Guan, Jeff Dean, Alexander Zemlianichenko, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

קלקולים כלכליים: הסיכונים המרכזיים שמאיימים על הפריחה בשוקי המניות

דווקא כשמדדי מניות בעולם נמצאים בשיאי כל הזמנים, חשוב להתייחס לסיכונים שעלולים להעיב על השווקים ● הסיכונים המיידיים הם התחדשות האינפלציה במדינות רבות או לחלופין האטה כלכלית, ומתיחויות גאו-פוליטיות שיסלימו למלחמות ● כתבה שנייה מתוך שתיים

טוקיו, יפן. השינוי קרוב? / צילום: טלי בוגדנובסקי

לראשונה מזה 17 שנה: יפן העלתה את הריבית

הבנק המרכזי ביפן הודיע הלילה על שינוי היסטורי לאחר 17 והעלה את הריבית במדינה ל-0.1% ● זאת לאחר שאפילו משבר האינפלציה העולמי ב־2022 לא הביא את יפן לחרוג ממדיניות הריבית השלילית ● בין הסיבות לשינוי: עליות שכר חדות

ולדימיר פוטין בנאום לאחר הבחירות ברוסיה. נבחר ל-6 שנים נוספות / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

פוטין נבחר לנשיא בפעם החמישית. מה צפוי עכשיו לרוסיה?

בעוד שהניצחון של ולדימיר פוטין בבחירות לנשיאות רוסיה לא מפתיע, היקף הניצחון שלו - עם כ-88% מהקולות - עלול לתת לגיטימציה למורשת ולמלחמה התוקפנית שלו ● הקדנציה החמישית בתפקיד תתמקד ככל הנראה במלחמה באוקראינה - ובלוודא שהרוסים ימשיכו לתמוך בה

לימסול, קפריסין. מקלט המס הכי נגיש לישראלים / צילום: Shutterstock

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים ביעד ההשקעה הפופולרי

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים, הכנסות וחברות של ישראלים בקפריסין, שהפכה ליעד השקעה פופולרי הודות למדיניות מס אטרקטיבית ● גורם ברשות: "חברות רבות רשומות בקפריסין כשהשליטה והניהול מתבצעים מהארץ" ● עסקי הנדל"ן להשקעה בסכנה למיסוי של עד 50%

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מחירי הנפט קפצו ב-2%

הנאסד"ק עלה ב-0.8% ● מדד שנגחאי עלה ב-1% ● מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל ● מחר תתפרסם ביפן החלטת הריבית, ובגולדמן זאקס צופים שזו תעלה בפעם הראשונה מזה 17 שנה ● היום נפתחת ועידת ה-GTC השנתית של אנבידיה ● מיטב: יוון, איטליה ומדינות במזרח אירופה עשויות להיות יעד לפיזור השקעות מהמדדים היקרים בארה"ב

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מרכב עד בנקאות: פיטורים של מאות עובדים בעסקים של אמנון שעשוע

בתוך חודשיים הבנק הדיגיטלי וואן זירו, חברת מכשירי העזר אורקם וכעת גם מובילאיי הודיעו על מהלכי התייעלות שבמסגרתם יפוטרו בסה"כ מעל 200 עובדים ● שעשוע בתגובה לפיטורים במובילאיי: "זו הייתה החלטה קשה" ● מקורבים לחברה טוענים כי אין קשר בין שלושת המקרים

רכב חשמלי בטעינה. עיוותי מס הופכים אותו לפחות משתלם / צילום: Shutterstock

זכאים לרכב מהעבודה? הבחירה בדגם חשמלי פחות משתלמת בגלל עיוות מס

מס שווי השימוש העתיק, שמכניס למדינה 5 מיליארד שקל בשנה, לא מותאם לעידן הרכב החשמלי: מציע "הטבה" שנשחקת במהירות ומספק מוטיבציה שלילית לעבור לרכב חסכוני וירוק ● בציי הרכב ממשיכים להעדיף רכבי בנזין מזהמים, אבל נראה שהאוצר מעדיף זאת כך

רני צים / צילום: איל יצהר

רני צים רוצה את הכסף של פסגות: מסדר לעצמו אקזיט של רבע מיליארד שקל

לאחר שוויתר על חלום בית ההשקעות, מנסה צים להוציא לפועל עסקת בעלי עניין ענקית: מכירת החזקותיו בחברת מרכזי קניות הנושאת את שמו לפסגות תמורת 250 מיליון שקל ● העסקה נדרשת לתמיכת בעלי מניות המיעוט - בהם יניב בנדר, שותפו של צים לרכישת פסגות

עמית הלוי, הליכוד / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם חוק הגיוס של יאיר לפיד לא עמד במבחן בג"ץ?

ח"כ עמית הלוי טען כי גם חוק הגיוס של יאיר לפיד לא עבר את מבחן בג"ץ, אבל הוא לא קיבל הזדמנות ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: shutterstock

כבר שלושה עשורים מפנטזים על התרופה הזו, עכשיו היא אושרה

בסוף השבוע האחרון אושרה לשיווק בארה"ב תרופה של חברת מדריגל לכבד שומני, שוק שבמשך שלושה עשורים נחשב בעל פוטנציאל אדיר ומושא הפנטזיה של חברות תרופות ● האם התרופות נגד השמנה הרסו את החלום, ואיך ינסו התרופות הבאות בצנרת לפצח את השוק

מרואן עיסא. האם חוסל? / צילום: מתוך הרשתות החברתיות

מספר 3 בחמאס ואחד מאדריכלי ה-7 באוקטובר: מי היה מרוואן עיסא?

תקיפה נרחבת בנוסיראת בשבוע שעבר נועדה לחסל את מרוואן עיסא, סגן מפקד גדודי עז א־דין אל־קסאם וכעת בחמאס בודקים האם הוא אכן חוסל ● זהו ניסיון החיסול השני שלו של עיסא, שהתחנך מגיל צעיר במוסדות שמזוהים עם האחים המוסלמים

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

החיים המפנקים שאחרי הפוליטיקה: כמה מרוויחה איילת שקד על 25 שעות עבודה בשבוע?

לפי הדוח שפרסמה היום קרדן נדל"ן, השרה לשעבר הרוויחה בשנה החולפת שכר של 1.53 מיליון שקל ● עפ"י הסכם השכר של שקד, שאושר בשנה שעברה, היא מקבלת שכר חודשי של 70 אלף שקל עבור 25 שעות שבועיות בלבד

רס''ב (במיל') סבסטיאן איון ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ב (מיל') סבסטיאן איון נפל בקרב בצפון הרצועה

הודעה נמסרה למשפחתו של איון, בן 51 מראש העין • המשלחת הישראלית הגיעה לקטאר והחלו שיחות מו"מ לעסקה • גורם ישראלי בכיר: "נציגי חמאס בקטאר לא יקבלו את ההחלטות. מי שיקבל את ההחלטות יהיה סינוואר" • משרד החוץ האמריקני ביקש מישראל מידע בעקבות דיווחים על מעצר כתב אל-ג'זירה בפשיטה על בית החולים  • עדכונים בולטים 

יניב פרטוש (מימין) וניב חורש / צילום: שי פרנקו

יניב פרטוש מונה למנכ"ל משותף בסוכנות הדיגיטל ארלו של ראובני־פרידן

פרטוש יכהן בתפקיד במקביל לניב חורש, מבעלי הקבוצה, שביצע את התפקיד עד כה לבדו ● במקביל למהלך בוצעה שורה של מינויים נוספים בסוכנות

הוות''ל לא עוזרת בהורדת מחירי הדיור / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הוותמ"ל תהפוך קבועה ובענף זועמים: "זלזול בדמוקרטיה וברשויות המקומיות"

אנשי מקצוע מותחים ביקורת קשה על הממשלה, שעומדת להחליט על הפיכת הוועדה למתחמי דיור מועדפים לוועדת קבע ● זאת בטענה לרמיסת הרשויות המקומיות, תוכניות מתאר קיימות ומתנגדים, וליצירת מאגר של מלאי תכנוני לא מעודכן, שאינו תורם לירידת מחירי הדירות