גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניר צוק לא מפסיק להשמיץ ומי צריך שר חדשנות: מה קרה השבוע בהייטק

למה פוליטיקאים ומשרדי ממשלה מקדמים הקמת משרד הייטק, מיהי החברה החדשה במועדון חדי הקרן, מה חושב ניר צוק חושב על המתחרה המרה צ'ק פוינט ומי המציא את ההעתק-הדבק ● מה קרה השבוע בהייטק

ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו  / צילום: תמר מצפי
ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו / צילום: תמר מצפי

איך זה שיש שר חקלאות, אבל אין שר הייטק? לא יודע אם יש קשר בין שני הדברים אבל זאת שאלה שעולה לא מעט פעמים כדי להראות את החשיבות של תעשיית ההייטק לכלכלה הישראלית ואת הצורך בשימור היתרון שלה על פני מדינות אחרות.

במהלך השבוע ארגנה סיעת כחול לבן מפגש לכ-100 אנשי הייטק שבו הציגו היו"ר בני גנץ וח"כ יזהר שי את תוכנית המפלגה לקידום תעשיית ההייטק. אחד מהסעיפים היה הקמת משרד הייטק על בסיס משרד המדע והטכנולוגיה. המשרד החדש, כך מוצע, יקבץ תחתיו את רשות החדשנות, רשות התקשוב וישראל דיגיטלית. גם במשרד המדע עצמו יש מי שמקדמים תהליך דומה.

במשרד התקשורת רוצים גם הם להגדיל את סמכויות המשרד ולקבל אחריות על רשות התקשוב וישראל דיגיטלית (כלומר הם שמים דגש על חיבור בין התשתיות הטכנולוגיות בישראל לשירותים לאזרח, ושמים בצד את האחריות על קידום התעשייה, למשל משיכת הגדלת שיעור התעסוקה, עידוד השקעות בתחומים מסוימים וכו').

אורי ברקוביץ' דיבר עם כל מיני גורמים, לציטוט ולרקע, כדי להבין מה הבעיה במצב הנוכחי, האם זה לא יגרום לפוליטיזציה של קידום התחום ואולי בכלל מדובר במשרדים שמנסים למצוא הצדקה לקיומם?

השאלה האחרונה היא חשובה בעיניי. צריך לזכור מה התמריצים של אנשים - לחלקם יש רצון להיות רלוונטיים, להגדיל את כוחם ותקציבם, אחרים (כמו פוליטיקאים במסע בחירות) מנסים לקרוץ לקהלים מסוימים, אולי למצוא לעצמם ייעוד בממשלה, אם מפלגתם תוביל אותה. זה לא אומר שהם לא צודקים ולא שהם מקדמים משהו שהם לא מאמינים בו. אבל תמריצים של אנשים, במודע או שלא במודע, הם דבר שצריך להילקח בחשבון.

תמריצים רלוונטיים גם לשר העתידי, אם אכן יחליטו להקים משרד כזה. קידום ההייטק היה יחסית חף מפוליטיקה במשך הרבה שנים. כפי שמישהו אמר לנו, "בתעשיית ההייטק לא רוצים להפוך לגורם לחץ". הבעיה היא שבשנים האחרונות, ככל שההייטק הפך להיות מנגנון לשיפור איכות חייהם של אנשים, בגלל שכר גבוה מהממוצע, פוליטיקאים (ברמה מקומית וברמת המדינה) החלו להשתמש בנושא לשיפור מעמדם.

רשויות מקומיות פותחות חללי עבודה ואקסלרטורים גם במקומות שלא זקוקים לכך, פוליטיקאים מתגאים בפתיחת מרכזי פיתוח זרים מבלי לשאול האם הם נחוצים (בכחול לבן שואפים להגדיל את מספרם, אל תשאלו אותי למה), ועוד שלל יוזמות שונות ומשונות לקדם הייטק בפריפריה, שזאת מטרה חשובה אבל הדרך לא בהכרח נכונה. או כמו שמישהו אמר לנו: "ככה נולדות תקלות כמו פארק ההייטק בבאר שבע". וכפי שכנראה כבר כתבתי כאן: ההייטק הוא אמצעי לשיפור איכות החיים, לא מטרה בפני עצמה.

בחזרה לעניין השר, דווקא בגלל החשש מתמריצים כאלו, יש מי שמציע למנות סגן שר באחד המשרדים שיהיה אחראי על הנושא. אולי זה יפתור את האתגר הזה. אחרים סבורים כי רשות החדשנות עושה עבודה מספיק טובה, וכי אין צורך במינוי שר מעליה. ח"כ שי סבור כי מכיוון ש"תקציב הרשות לחדשנות מדלדל", אז כוחה מוגבל והיא לא יכולה להוביל פרויקטים לאומיים כמו זה שמנסים לקדם למשל בתחום המחשוב הקוונטי. לדבריו, גם פורום תל"מ - שמאגד את הרשות, משרד האוצר, מפא"ת, והוועדה לתכנון ותקצוב של ההשכלה הגבוהה - אינו מספיק. זאת למרות שחברי הפורום מספרים על תיאום ויכולת להניע פרויקטים.

אולם אני שואל עוד שאלה, שפחות עסקנו בה בכתבה - מה התרומה של חיבור בין רשות החדשנות לרשות התקשוב וישראל דיגיטלית. בין שני הגופים האחרונים אני עוד מבין, אבל נראה לי שהחיבור בין שלושת הגופים הוא לא מחויב. כן, לרשות החדשנות יש אפשרות לדחוף פיילוטים בתחומים כמו פינטק, וכך אולי להצליח לחבר בין פירות פיתוחי ההייטק בישראל לבין השירותים בהם משתמשים האזרחים.

אבל האם החיבור הזה הכרחי ברמה של הקמת משרד חדש? אולי הפתרון הוא בכלל להכפיף את כל הגופים למשרד ראש הממשלה. לחילופין, ניתן להשאיר את הרשות במשרד הכלכלה, ולמנות סגן שר שייקח על עצמו אחריות גם על סוגיות רגולטוריות, שאולי הרשות פחות עוסקת בהן. שר הייטק נשמע כמו דבר נחוץ, אבל האם זה באמת נכון? אני לא בטוח.

לכתבה של אורי ברקוביץ'.

ניר צוק לא מסוגל שלא להשמיץ את צ'ק פוינט

בענף הסייבר ה(די) משעמם, היריבות של צ'ק פוינט ופאלו אלטו נחשבת לחומר עיתונאי מסקרן. יזמים ששירתו ביחד ב-8200, אחד מהם (ניר צוק) עבד אצל השניים האחרים (גיל שויד ושלמה קרמר, שהקימו את צ'ק פוינט עם מריוס נכט) ואז הלך להקים חברה מתחרה.

ולא סתם חברה מתחרה, אלא כזאת שהדנ"א שלה הפוך לגמרי, דבר שאיפשר לה לעקוף את צ'ק פוינט בשווי השוק (24 מיליארד דולר לעומת 18 מיליארד דולר) ובהכנסות בשנה האחרונה (3 מיליארד דולר לעומת 2 מיליארד דולר). כל זאת, חשוב לציין, על חשבון השורה התחתונה. צ'ק פוינט היא מכונת מזומנים משומנת עם שיעור רווח נקי (Non-GAAP) של 46% לעומת 17% בלבד של פאלו אלטו, שבמונחים חשבונאיים בכלל מפסידה.

בשנים האחרונות נפגשתי הרבה עם שויד. בהתחלה הוא לא היה מדבר על פאלו אלטו בכלל. במהלך הזמן הוא התייחס אליהם פה ושם, באופן מדוד ומכובד. השבוע נפגשתי לראשונה עם צוק. בשנים האחרונות היה נראה שדי מחביאים אותו ורק בחודשים האחרונים הוא חזר להתראיין. הרושם מבחוץ היה שהוא די נרגע, כבר הרבה זמן לא שמענו איזו עקיצה פומבית. אבל כשיושבים איתו, זה מרגיש שזה חזק ממנו.

גם כשהוא לא מבטא את השם של צ'ק פוינט, אפשר לזהות די בקלות למי הכוונה. ולא פעם הוא גם ממש התייחס אליה באופן מפורש - אמר שאת רוב העובדים שלה לא היה מעסיק, שהוא לא מבין איך חברה שמאבדת נתח שוק נוקטת באסטרטגיית רווחיות או רוצה להיות הקונסולידטור של הלקוחות, וגם אומר: "יש הרבה חברות סייבר מדהימות בישראל, צ'ק פוינט היא לא אחת מהן".

הביקורת שלו לא נגמרה שם: על הרכישות של מיקרוסופט, בהן אדאלום, הוא אמר שפאלו אלטו בחנה לרכוש אותן אבל "הן לא שוות כלום, אין שם מוצר". אגב, אחרי פרסום הראיון מישהו שלח לי דוח של גרטנר שבו מיקרוסופט הייתה בפינה העליונה - החיובית - ואילו פאלו אלטו הרחק בפינה השמאלית, באזור של שחקניות הנישה. יש דוחות של גרטנר על כל מיני תחומים, כך שתמונת המצב משתנה מדוח לדוח, אבל כנראה שהזלזול הגורף במיקרוסופט הוא, בלשון המעטה, לא במקום.

צוק גם דיבר על האסטרטגיה של החברה בענן לעומת המתחרות והסביר למה תעשיית הסייבר צריכה להשתנות (יש יותר מדי סטארט-אפים). "אם זה תלוי בי - וזה תלוי בי - זה ישתנה". למה? את זה כבר תצטרכו לקרוא.

לראיון המלא.

אז איפה, איפה הן?

בשבועות האחרונים, אחרי שבדקנו כמה נשים יש בדירקטוריונים של חדי הקרן (4 מ-140), המשכנו ב"גלובס" לבדוק את המצב בשורה של תחומים - ענפים עסקיים שונים, קופות חולים, אוניברסיטאות וכו' וכו'. בחלק מהתחומים יש רגולציה שמחייבת מינימום של נשים דירקטוריות (למשל בחברות ממשלתיות ובחברות ציבוריות).

ועדיין, נחשו מה - המצב הכי גרוע הוא בחברות הייטק - בחדי הקרן שיעור הנשים היה ממש עלוב (3%) אבל גם בחברות ההייטק שנסחרות בוול סטריט נשים מהוות פחות מחמישית מהדירקטורים (בחצי מהחברות יש את המינימום הנדרש - אישה אחת בדירקטוריון).

בבנקים, בקופות החולים ובהייטק: באיזה ענף יש הכי מעט נשים בדירקטוריונים?

140 חברות ישראליות, רק 24% נשים בדירקטוריונים: הרשימה המלאה.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון

מה בתעשייה

קרנות:

  • קרן הון הסיכון גרוב ונצ'רס (Grove Ventures) הודיעה היום (ג') כי גייסה 120 מיליון דולר לקרן ההשקעות השנייה שלה (בסך הכל מנהלת הקרן 230 מיליון דולר). הקרן מיועדת להשקעה בחברות סטארט-אפ ישראליות בשלבים המוקדמים, המפתחות טכנולוגיה עמוקה. הקרן לא חשפה את זהות משקיעיה. גרוב ונצ'רס הוקמה ב-2015 ויש בה ארבעה שותפים: דב מורן, סיגלית קלימובסקי, לוטן לבקוביץ' ועמרי גרין. לידיעה המלאה.

גיוסי הון:

  • חברת הסייבר סנטינל וואן מתל אביב ביצעה סבב גיוס בהיקף של סביב 200 מיליון דולר, לפי שווי של 1.1מיליארד דולר (בסך הכל גייסה החברה 430 מיליון דולר). סנטינל וואן הוקמה ב-2013 על ידי שני חברי ילדות מפתח-תקווה, תומר וינגרטן, המכהן כמנכ"ל, ואלמוג כהן, שלא משמש בתפקיד פעיל בשלוש השנים האחרונות. סבב הגיוס, אותו הובילה קרן אינסייט האמריקאית, הוא השני שמבצעת סנטינל וואן בתוך תשעה חודשים. בין המשקיעות הבולטות בה יש, מלבד אינסייט, את Upwest, סמסונג ונצ'רס, אקסל, רד פוינט ואחרות. בסבב הנוכחי הצטרפה להשקעה בחברה קוואלקום ונצ'רס, לצד משקיעים נוספים. לידיעה המלאה.
  • חברת הסטארט-אפ הישראלית וויליוט (Wiliot), שמפתחת חיישן בלוטות' שמיועד להפוך כל חפץ למכשיר מחובר (IoT), גייסה 20 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 70 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי טל תמיר, ירון אלבוים ואלון יחזקאלי. בסבב הגיוס הנוכחי נכנסו להשקעה בחברה הקרנות וינטג', ורייזון ונצ'רס, קרן של חברת Maersk השוודית, חברת פפסיקו וחברת התקשורת היפנית NTT DOCOM O. בין המשקיעים הקיימים של החברה נמנים חטיבת ההשקעות של שירותי הענן של אמזון (AWS), סמסונג ונצ'רס, זרוע ההשקעות של Mereck הגרמנית, Avery Dennison, קוואלקום ונצ'רס, וקרנות ההון סיכון 83North, גרוב ונצ'רס ו-NVP. לידיעה המלאה.
  • חברת דרייבז (Driivz), שמפתחת טכנולוגיה להטענה של רכב חשמלי, גייסה 11 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 23 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2012 על ידי דורון פרנקל וצחי מרקור. את סבב הגיוס הובילה קרן ההשקעות התאגידית Centrica Innovations, והשתתפו בו גם Gilbarco Veeder-Root, קרן Inven Capital ועוד.
  • חברת Actiview, שמפתחת טכנולוגיית מציאות מדומה (VR) שמסייעת לארגונים למצוא עובדים מתאימים, גייסה 10 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 18 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי מתנאל ליבי, טל קולווין וגיל אשר. את סבב הגיוס הובילה קבוצת טדי שגיא.
  • חברת Zero Networks (זירו נטוורקס) הישראלית, שמפתחת פתרונות Zero Trust בעבור רשתות ארגוניות, הודיעה על 4.65 מיליון דולר. החברה הוקמה בשנה שעברה על ידי בני לקונישוק ויוסף הרוש. את סבב הגיוס הובילו הקרנות F2 Capital ו-Pico Venture Partner, והשתתפו בו גם אריאל מיסלוס, שי מורג וגלעד אנגל.

עוד כתבות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? יכול להיות שאתם מתחת לקו העוני של הזמן

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון