בניין בבידוד לאחר שדייריו נדבקו בנגיף הקורונה / צילום: Kham, רויטרס
התפרצות הקורונה וההוראות החדשות של משרד הבריאות ששולחות עשרות אלפי ישראלים לבידוד מציבות עובדים שכירים ועצמאים, כמו גם מעסיקים, בפני מצב חדש ולא תמיד ברור לגבי זכויותיהם וחובותיהם. עו"ד מידן גריסרו, מומחה במתן ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי בתחום דיני העבודה לחברות, מעסיקים ועובדים, מנסה לפזר את מסך הערפל.
האם עובד שנדרש להישאר בביתו בבידוד, בעקבות חשש שנדבק בנגיף הקורונה, יקבל תשלום בגין ימי הבידוד?
"על פי הוראת השעה שהוצאה על ידי משרד הבריאות, תקופת בידוד הבית תיחשב לתקופת היעדרות עקב מחלה והעובד יהיה זכאי לתשלום בגין ימי המחלה, בהתאם למקובל במקום העבודה שלו. לרוב, יום המחלה הראשון אינו מזכה בתשלום, ביום השני והשלישי משולם 50% משכרו של העובד, ומיום המחלה הרביעי ועד תום ימי המחלה - העובד יהיה זכאי לשכר מלא. משרד הבריאות פרסם עדכון לתעודת המחלה הגורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בית)(הוראת שעה), התש"ף-2020, שעניינו תעודת מחלה גורפת להורים אשר ילדם נדרש לבידוד. נקבע כי תעודת המחלה הגורפת תהיה בתוקף גם לפי חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), תשנ"ג-1993, ותעמוד בתוקפה ביחס לכל תקופת הבידוד החלה על עובד אשר ילדו שוהה בבידוד. על העובד לספק למעסיק הצהרה בה יפורטו שם העובד, מספר ת.ז, התקופה בה לא מסוגל העובד להגיע לעבודה עקב הבידוד וסיבת הבידוד.
בנוסף להצהרה, עובד אשר הוא או ילדו נמצאים בבידוד לאחר שובם מחו"ל, יספקו למעסיק הוכחה על כך".
האם התייחסות החוק שונה לגבי עובד שחזר מנסיעת עבודה ונדרש להישאר בבידוד?
"לא. הוראת השעה גם אינה מתייחסת באופן ספציפי להבדל בין אדם שנדרש לשהות בבידוד כיוון שחזר ממדינה שבה יש התפרצות של הנגיף, או מכיוון שהוא בא במגע בארץ עם נשא של הנגיף. במקרה של הקורונה, אנחנו רואים שרוב האנשים שנדרשו להיכנס לבידוד בית הם דווקא ישראלים שלא יצאו מתחומי המדינה, אלא כאלה שבאו במגע עם נשאים של הנגיף, כמו תיירים או כאלה שחזרו מחו"ל. כך או כך, הוראת השעה מתייחסת אליהם בצורה שווה לעניין הבידוד, שכר, ימי מחלה ועוד".
האם ניתן לפטר עובד הנמצא בבידוד?
"לא. לפי הוראת השעה אסור לפטר עובד הנמצא בבידוד, כיוון שהוא מוגדר כמצוי בתקופת מחלה. כל עובד המקבל מכתב פיטורים או הזמנה לשימוע במהלך תקופת הבידוד שלו, או זמן קצר לאחר מכן - עליו לפנות לעו"ד המומחה בדיני עבודה לבירור זכויותיו. על כן, ואף בהתאם להוראות השעה, אם עובד נמצא בבידוד, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי למעסיקו, על מנת שזה יידע כי העובד מצוי בתקופת מחלה, וכי חלות עליו הגבלות בפיטורים ובעריכת שימוע".
מה קורה כאשר יש ילדים קטנים שצריכים להישאר בבידוד ואחד ההורים צריך להישאר איתם?
"לפי החוק, הורה רשאי להיעדר מהעבודה ולהישאר עם ילדו בתקופה מסוימת על חשבון 'ימי מחלת ילד', כפי שמוגדר בחוק. מעבר לכך, ההורה יכול להיעדר על חשבון ימי המחלה שלו. אם גם אלו מסתיימים, ייתכן שהוא יידרש לשוב לעבודה".
האם מעסיק יכול לדרוש פיצוי מהמדינה בגין הפסדים?
"לצערי, הנושא אינו מוגדר בהוראת השעה. מצד אחד, לא מדובר במצב חירום ביטחוני, שרשויות המדינה כבר מתורגלות וערוכות אליו, אלא במצב חירום בריאותי. ייתכן שהמדינה תשקול מתן פיצוי למעסיקים בגין כוח עליון, כפי שנעשה לאחרונה בעקבות המצב הביטחוני. שר התחבורה התבטא בנושא ואמר שיש לשקול פיצוי לחברות התעופה. הדבר אמנם לא גובה, עדיין, במעשים בשטח, אך ייתכן שזוהי סנונית ראשונה המעידה על כוונת הממשלה בנושא".
כיצד נהגו במצבים דומים בעבר, כאשר המדינה למעשה חייבה תושבים להישאר בבית?
"מוזר ככל שיישמע, עד היום לא היה מצב דומה בארץ. כאמור, לא מדובר במצב חירום ביטחוני, אלא רפואי. ככזה, ההגדרה שלו בחוק שונה לחלוטין ממצב של מלחמה או מצב חירום אחר. המקרה הדומה ביותר לכך היה אך לפני כחודשיים, כאשר נורו טילים על אזור גוש דן, והמדינה הוציאה התראה שלא להגיע למקומות העבודה באזור גוש דן. כעבור זמן קצר, התברר כי עובדים שלא הגיעו לעבודה, בעקבות ההתראה, אינם זכאים לשכר בגין יום זה, וגם עובדי המדינה בעצם הפסידו יום עבודה. הדבר נמצא כרגע בהידיינות משפטית, ונראה כי אף במקרה זה הסוגיה תגיע לערכאות המשפטיות".
האם עובד שבעת בידוד עבד מהבית יקבל שכר כרגיל?
"נושא העבודה מהבית אינו מוסדר דיו בחוק הישראלי. למעשה, גם במדינות אחרות החוק עדיין לוקה בחסר בכל הקשור לעבודה מהבית. עם זאת, יש כמה כללי אצבע בהקשר זה: אם אדם עובד מהבית כשכיר, ביתו הוא משרדו לכל דבר ועניין. לפיכך, אם אדם יכול למלא את תפקידו גם כשהוא בביתו - הרי שהדבר יחשב לו כיום עבודה לכל דבר. שכן, אם ממילא הוא עובד מהבית ואינו מגיע למשרד, אז מדוע שעכשיו, כשהוא מצוי בבידוד, אך עדיין עובד, יירדו לו ימי מחלה? עם זאת, במקרה שבו העבודה נפגעת כתוצאה מאי-הגעתו של העובד לעבודה, כמו אי-קיום פגישות וכדומה, ניתן להתקזז עם העובד על כך ולהחשיב לו את ימי הבידוד כימי מחלה.
"חשוב להדגיש בהקשר זה כי עובד לא יוכל לקבל תשלום כפול בזמן עבודתו מהבית בזמן בידוד, הן בגין דמי המחלה והן בגין שכר".
האם עצמאים יכולים לדרוש החזר על אובדן ימי עבודה או אובדן רווחים בעקבות הדרישה שישארו בבידוד?
"על פניו נראה שכן, וזאת אף שמעמד העצמאים בישראל אינו מוסדר והם אינם זכאים לזכויות רבות המגיעות לשכירים, כמו ימי מחלה, דמי אבטלה ועוד. במקרים רגילים, העצמאי סופג את כל העלויות המושתות עליו כתוצאה מימי מחלה שלו או של עובדיו או כתוצאה מהמצב הביטחוני. כך, לדוגמה, בהקשר אחר, במקרה של יום שבתון עקב בחירות, העצמאי אמור לשלם לעובדיו שכר מלא בגין יום זה.
"במקרה הנוכחי, נראה שמדובר במצב חירום לאומי, וההנחיות שנתן משרד הבריאות במסגרת צו בריאות העם מעידות על כך. ייתכן מאוד שהמדינה תשקול להשתתף ולפצות את העצמאים בדרך כזו או אחרת בגין ההפסדים/הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מחיובם או חיוב עובדיהם להישאר בבידוד בית.
"בעבר כבר הועלו כמה הצעות לשיפור תנאי העצמאים, כגון מתן ימי מחלה, תשלום דמי אבטלה ועוד, אולם יוזמות אלה לא הבשילו לכדי הצעת חוק. אני סבור שחייבים לנצל את ההזדמנות ואת צו השעה ולקדם עניינים אלו בכל ההקדם".
האם עובדים במערכת הבריאות ואחרים הבאים במגע עם נשאי קורונה זכאים לתוספת סיכון?
"בדרך כלל, נושא השכר מוסדר בהסכם העסקה שעליו חותם העובד עם כניסתו לעבודה או בהסכמים קיבוציים שחלים על המעסיק. ההסכמים הנ"ל אמורים לכלול את כל תנאי השכר שלהם זכאי העובד הנובעים מתפקידו. כך, לדוגמה, עובד שמתוקף תפקידו נוסע לחו"ל - דמי האש"ל, כמו גם הזמן ששוהה העובד מחוץ לביתו, מגולמים כבר בשכרו. כך גם בצבא, למשל, רמת הסיכון של כל חייל מגולמת במשכורתו החודשית.
מערכת הבריאות הינה מערכת גדולה, מסועפת ומורכבת. האנשים הבאים במגע ישיר עם החולים, כמו הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובמרפאות הם חלק קטן בלבד ממערכת זאת. סביר להניח שהשכר שמשולם להם כבר מגלם בתוכו את הסיכון הקיים בחשיפה לזיהומים, מחלות וסיכונים שונים. עם זאת, בגלל אופיו של נגיף הקורונה, והתפשטותו המהירה, ייתכן שגם מעגלים שאינם אמורים להיות במגע עם חולים יידבקו. אלה, ככל הנראה, ייאלצו 'לפתוח מחדש' את הסכם העסקה שלהם או את ההסכמים הקיבוציים, ככל שישנם, או לתבוע את הנזק שיגרם להם בהמשך, בצורה נפרדת.
"ישנם עובדים וגופים שיכולים לדרוש תוספת סיכון כיוון שעד היום הם לא היו חשופים למצבי סיכון, כמו עובדי רשות שדות התעופה, הנמצאים בקו הראשון עם הנוסעים המגיעים מחו"ל וייתכן שנושאים את המחלה. עובדים אלה לא שיערו, בעת שהתקבלו לעבודה, כי הם יהיו חשופים לנגיפים ולכן לא הסדירו זאת במסגרת תנאי העסקתם. ייתכן שעובדים אלה יוכלו לדרוש תוספת בשל כך".
האם יש מוקד מידע ייעודי לעובדים שלא בטוחים כיצד לנהוג?
"משרד הבריאות הקים מוקד ייעודי, בשיתוף מד"א וקופות החולים, המרכז את כלל המידע הבריאותי בנושא. מספרו של המוקד הוא 5400*, מכל טלפון. כמו כן ניתן לפנות ישירות לאתרי קופות החולים השונות לקבלת מידע".
המדריך מתבסס על דיני העבודה של מדינת ישראל החלים במועד כתיבתו, לרבות "צו בריאות העם" שהוצא על ידי משרד הבריאות בהקשר לנגיף הקורונה