חברת החשמל | ראיון

היועצת המשפטית של חברת החשמל בטוחה שהיא עובדת במקום שכולנו אוהבים לשנוא. בלי סיבה

עו"ד יעל נבו, היועצת המשפטית של חברת החשמל, בראיון אישי • על המעבר מרשות התחרות למגזר העסקי, על פרשת השחיתות של חברת החשמל וסימנס, ועל הביקורת על הפשרה עם המצרים בגין הפרת הסכם הגז: "ההסדר הוא טוב. האלטרנטיבה היא בין חצי מיליארד דולר שהשגנו - לבין אפס"

עו"ד יעל נבו, היועצת המשפטית של חברת החשמל / צילום: יונתן בלום, גלובס
עו"ד יעל נבו, היועצת המשפטית של חברת החשמל / צילום: יונתן בלום, גלובס

הבית

כשהיא פותחת את דלת הווילה המעוצבת שלה ברמת השרון, המחשבה הראשונה שעולה בראשי היא ש"היועצת המשפטית של חברת החשמל - חברה עם מחזור כספי של מעל 20 מיליארד שקל, ומעל 12 אלף עובדים - לא נראית כמו שציפיתי". היא לובשת סקיני ג'ינס, טי-שירט ומגפונים אופנתיים, ונראית קצת כמו תיכונסטית שחזרה הרגע מיום הלימודים. "הרבה אומרים לי את זה כשהם רואים אותי בפעם הראשונה, שאני לא מה שהם ציפו. אני קטנטונת כזאת, אז זה מטעה", היא אומרת לי בחיוך נעים.

הבית של יעל ובועז נבו מעוצב בסגנון מודרני, עם נגיעות של טבע עירוני. במטבח שולט הצבע הלבן, אך את הסלון כובשים גווני אדמה, המתחברים אל תמונת קיר עצומה בגווני ירוק התלויה בפינת האוכל ואל הירוק העז של שלהי החורף הנשקף מהחצר. בחלל פזורים רהיטי עץ ייחודיים (מהשולחנות ועד לשידות עץ בעלות מראה כפרי) שאני מגלה במהרה שהגיעו ישירות ממפעלו של בועז ברומניה. "אני עיצבתי. אני אוהבת עיצוב ואסתטיקה", אומרת לי בעלת הבית.

היא פורסת עוגה שאימא שלה, בת ה-86, הכינה, מכינה הפוך ומתיישבת על הספה בסלון רחב-הידיים, ואנחנו צוללות אל תוך השיחה שמרחיקה מהר מאוד את "תדמית התיכונסיטית" הראשונה מהתודעה. כשהיא מדברת על עבודתה, על המאבקים שניהלה בשם חברת החשמל לאחרונה ועל המשאים-ומתנים בהם השתתפה, כשמיליארדי שקלים על הכף, היא נלהבת, וניכר עליה שהיא אוהבת את עבודתה בכלל, ואת חברת החשמל בפרט. "זו חברה מדהימה, שנמצאת בעיצומו של שינוי דרמטי", היא אומרת לי ברצינות תהומית, וקשה שלא להידבק בהתלהבות שלה.

ילדות

"נולדתי בארה"ב. הוריי למדו שם באוניברסיטה. הם חזרו לארץ כשהייתי בת שנה וחצי והתמקמו ברמת השרון. אני הצעירה במשפחה, יש לי שני אחים מבוגרים ממני.

"אמי עבדה במנהלה באל-על, ואבי מהנדס מכונות. הוא גאון, סופר-מוכשר. הוא עבד תקופה בטמפו, והיה זה שהביא את בקבוקי הפלסטיק המתנפחים לארץ. לפני כן היו רק בקבוקי זכוכית. בזכות עבודתה של אמי באל-על היינו טסים המון בילדות, בתקופה שזה לא היה כל-כך מקובל כמו היום. זו אחת המתנות הכי גדולות שיכולנו לקבל בתור ילדים, כי גדלנו בבית של שני שכירים, בית ממוצע לחלוטין, ורק בזכות הצ'ופר הזה יכולנו לחוות הרבה מאוד טיסות לחו"ל, להיפתח לעולם, להכיר תרבויות נוספות, טעמים אחרים, מסעדות.

"אבי בן 91 ואמי בת 86, ושניהם פעילים מאוד, צלולים, עושים ספורט והליכה כל יום. אני מאוד מעריכה אותם על דרכם בתור צעירים, האופן שבו הם בנו את חייהם והאופן שהם גידלו וחינכו אותנו. גדלתי בבית מאוד משפחתי, מאוד 'אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד', בית שתמיד חינך למצוינות. אני מי שאני היום בזכות הדחיפה של הוריי. הם שני שכירים שבאו מבתים פשוטים יחסית, ולנו תמיד היה בבית הכול ותמיד חינכו אותנו לשאוף להצטיין. לא להסתפק בבינוניות. בבית זה התבטא בדברים הכי קטנים, היומיומיים, וכלה בלימודים ובקריירה.

"מילדות הייתי סוג של מנהלת, מאוד בוסית כזאת, על אף שאני אחות צעירה לשני אחים בוגרים. הגדירו אותי בתור הטרוריסטית בבית, אבל ממקום מאוד חיובי ולא שתלטני".

חלום הרפואה 

"בתור ילדה היה לי חלום להיות רופאה למחלות דם. לא יודעת למה נתפסתי דווקא לזה, אבל זה היה מאוד ממוקד אצלי. בתיכון אפילו עשיתי בירור אם אני יכולה לעבוד או להתנדב בחופש במעבדות הדם באיכילוב. למדתי 5 יחידות ביולוגיה ונמשכתי למקצוע הזה, אבל גם תמיד הייתי סוג של ליטיגטורית. הייתה לי יכולת שכנוע ותמיד כשהיו צריכים לנהל מאבק שכבתי, אז אני ייצגתי את התלמידים ושכנעתי.

"בצבא שירתי כקצינת מבצעים של חיל התותחנים, ולפני כן כקצינת המבצעים של קורס הקצינים של תותחנים. כשהשתחררתי, מאוד התלבטתי בין רפואה לעורכת דין. אני לא יכולה להצביע על הרגע שבו נפלה ההחלטה לבחור במשפטים, אבל אני חושבת שתוך כדי צבא כבר הרגשתי שאני יותר רוצה לכיוון המשפטים ופחות לתחום של רפואה. לא הייתה לי דמות מכוונת, או שקרה משהו מכונן, פשוט נרשמתי ללימודי משפטים, וזהו.

"בלימודים הרגשתי שהגעתי למקום הנכון. מאוד נהניתי והתחברתי למקצוע. התחלתי לעבוד במשרד עורכי הדין 'דן כהן שפיגלמן' כסטודנטית לפני שסיימתי את הלימודים, והמשכתי שם גם את רוב ההתמחות שלי, כשאת סוף ההתמחות עשיתי אצל השופטת שרה דותן בבית המשפט".

בראש משרד "דן כהן שפיגלמן" עמד השופט בדימוס דן כהן, שלימים היה מעורב כדירקטור בחברת החשמל בפרשת השוחד בסימנס-חברת החשמל; הודה והורשע בלקיחת שוחד בגובה 4 מיליון שקל מחברת סימנס עבור קידום זכיותיה במכרזים של חברת החשמל.

"לא הייתי בקשר עם דן כהן בתום ההתמחות, ולא פגשתי אותו במהלך ההליך המשפטי שנוהל נגדו על-ידי חברת החשמל בעקבות פרשת השוחד. זה סתם צירוף מקרים עגום מאוד, ואני שמחה שהפרשה הזו מאחורינו. הפרשה התפוצצה כמובן לפני שנכנסתי לתפקידי בחברת החשמל, ולמזלי רוב ההתדיינות מולו הייתה לפני כניסתי לתפקיד.

"זו פרשה עגומה, ששייכת לעבר. עם כל המנגנונים ועם כל הבקרות שפותחו בחברת החשמל לאחר הפרשה, ברור שאירוע כזה לא יכול לקרות שוב. כל הגורמים הרלוונטיים כבר לא עובדים בחברה, כל מי שהורשע נתבע אזרחית על-ידי החברה, ואנחנו סגרנו את כל התביעות האלה בסכומים משמעותיים.

"היום יש בחברת החשמל הרבה מאוד מנגנוני בקרה, גם מבחינת זכויות חתימה וגם מבחינת ההליכים המכרזיים, וכל החלטה עוברת כל-כך הרבה שלבים, שאולי קצת לקחו את המטוטלת לצד השני באופן מוגזם. ההליכים הפכו להיות מסורבלים יותר. אבל אחרי טראומה כזו אין ברירה לחברה אלא ללכת ולהיות מחמירה יותר, ועם הזמן כשנוצרת תרבות ארגונית אחרת אפשר לחזור לאיזשהו איזון. הצעדים שננקטו בחברה הם הצעדים הנכונים כדי למנוע הישנות של מקרי שוחד ושחיתות. הנהלים מאוד מחמירים, ואנחנו במקום אחר לחלוטין מזה שהחברה הייתה לפני פרשת סימנס".

מהמגזר הציבורי לעסקי

"תוך כדי הלימודים לבחינות לשכת עורכי הדין התפרסמה כתבה ב-7 ימים על יורם טורבוביץ', שהיה אז הממונה על ההגבלים העסקיים. קראו לו 'הטורבו'. עד אז לא ספרו בכלל את תחום ההגבלים בעסקאות במשק, והוא הביא את הנושא הזה לתודעה העסקית. קראתי עליו ועל המהפכה שהוא עשה בתחום הזה וסימנתי לעצמי 'פה אני רוצה לעבוד'.

"כשסיימתי את הלימודים הם לא חיפשו עובדים, אבל לא היה אכפת לי. שלחתי לרשות ההגבלים העסקיים (כיום נקראת רשות התחרות, א' ל"ו) קורות חיים והתקשרתי בנחישות ללשכה שם, עד שזימנו אותי לראיון, עשו לי ועדת איתור והתקבלתי למחלקת חקירות. הייתי עורכת הדין הראשונה במחלקה, וזו הייתה תקופה מדהימה. בתור עורכת דין צעירה להיחשף לעסקאות גדולות במשק, לשבת בחקירות מול ראשי המשק, לעשות חיפושים ולהיות בלב האקשן - זאת הייתה תקופה מרתקת ומעשירה.

"משם עברתי למי עדן. מאוד רציתי לעבור לעולם העסקי, כי אני מאוד 'ביזנס-אוריינטד' בחשיבה ובגישה שלי. רציתי להיות קרובה לדברים כשהם קורים, ולהיות שותפה לתהליכים, ולכן בחרתי להיות יועצת משפטית בחברה ולא במשרד עורכי דין, כי משרד בסוף נותן שירות משפטי בסוף התהליך או רק לצורך המשא-ומתן המשפטי, ואני רציתי להיות חלק מהתהליך העסקי.

"כשיצאתי מרשות התחרות לשוק העסקי, המשק התחיל להפנים את כללי ההגבלים העסקיים. בשבועיים הראשונים שלי בתפקיד היה איזשהו משא-ומתן לרכוש חברה, ישבתי במשא-ומתן עם משרד עו"ד חיצוני שליווה אותנו ופתאום שמתי לב שהם מדברים על עסקה שהיא בעצם מיזוג, והם בכלל לא לקחו בחשבון כתנאי מתלה לעסקה את אישור הממונה על ההגבלים למיזוג כזה. לא הערתי על כך בישיבה, אבל בסופה שאלתי את השותף במשרד על זה, והוא אמר לי 'לא חשבנו על זה'. זה ממש לא היה במודעות. הכניסו את זה כתנאי לעסקה, וזה באמת עיכב את הסגירה של העסקה בכמה זמן, אבל זה נעשה כמו שצריך ולפי חוק".

היום המשק מחונך מבחינת הגבלים עסקיים ותחרות?

"אני לא יודעת אם מחונך, אבל מודע. האכיפה הייתה מאוד דומיננטית בשנים האחרונות, ולכן הנושא ההגבלי, התחרותי, נילקח בחשבון בכל עסקה. היום טיפה מחזירים חזרה את שיקול-הדעת למשק. רשות התחרות מנסה להנהיג מציאות שלא צריך להגיע לעסקים בכל עניין, אלא שהם יעשו הערכה עצמית. הבינו גם שם שהשוק כבר מספיק מודע כדי להחזיר מעט את השליטה לידיו".

הדרך לחברת החשמל

"אחרי תשע שנים במי עדן עברתי לצים. כל עולם הספנות היה עולם חדש ולא מוכר עבורי, ולצערי הדבר הראשון שפגשתי בצים היה הסדר החוב הראשון שהחברה עשתה עם הנושים. זה היה בית ספר מבחינה מקצועית. קראו לי 'מלכת הפלן-בי', כי אני הייתי אחראית על החזית של ההכרזה על 'צ'פטר 11'. היינו מוכנים עם מסמכים להגשה תוך 24 שעות של צ'פטר 11 במקרה שהמשא-ומתן להסדר חוב נופל.

משם הגעתי לחברת 'נייר חדרה'. עבדתי עם עופר בלוך, אותו מנכ"ל שאני עובדת איתו היום בחברת החשמל, אבל לשם הגילוי הנאות אני חייבת לומר שהגעתי לחברת החשמל חודש וחצי לפניו. זה לא שהוא הביא אותי. ממש במזל היו לנו שני הליכים מקבילים לחלוטין, ושנינו התקבלנו. מבחינתי זה מזל גדול וזכות גדולה מפני שהוא מנהל מדהים, מנהיג את ההנהלה להישגים משמעותיים ומגבה.

"חברת החשמל (חברת החשמל) בעיני זה האתגר של הקריירה שלי. ברגע שנכנסתי, מעבר לפעילות השוטפת, קיבלתי מספר משימות מפתח, מהיו"ר ומהדירקטוריון: הרפורמה בחברה, הסדר נכסים, פתיחה של הסכם הגז והפחתת עלויות הגז שהחברה רוכשת, המשא-ומתן עם הפלסטינים והחוב הפלסטיני והבוררות מול המצרים על הפרת הסכם אספקת הגז. לא מעט אתגרים שכולם התקדמו בצורה מדהימה והתגבשו בתקופה האחרונה להסדרים".

הצעת היו"ר המצרי

"נכנסתי לתפקיד היועצת המשפטית של חברת החשמל באפריל 2015, ובמאי 2015 החלו המגעים לפשרה מול המצרים בגין הפרת הסכם הגז, עוד לפני שפסק הבוררות נגדם ניתן. נשלחתי על-ידי יו"ר הדירקטוריון, יפתח רון טל, עם משימה - לחזור עם תוצאות, ואני באופיי משימתית ורואה הצלחה ביישום משימות.

"התביעה שלנו הייתה על 4 מיליארד דולר, וכך התחלנו את המגעים מולם, והם מנגד התחילו בכך שהם הציעו להחזיר לנו את ההוצאות המשפטיות שהיו במהלך ההליך המשפטי. כמובן שאנחנו סירבנו והיה איזשהו נתק של תקופה ארוכה, ושוב חזרנו למשא-ומתן עם דרישות מאוד גבוהות והם הציעו לנו סכומים מאוד נמוכים. הם באו למשא-ומתן מעמדה של כוח, כי למרות שתוך כדי המשא-ומתן כבר התקבל פסק הבוררות (החברות המצריות חויבו בפיצויים בהיקף 2.3 מיליארד דולר לטובת חברת החשמל, א' ל"ו), הם ידעו שלנו כחברה ישראלית יהיה כמעט בלתי אפשרי לאכוף פסק בוררות במצרים. עשינו את כל המאמצים כדי לבחון איך אפשר למקסם את הסכום שאנחנו גובים מהם חזרה במסגרת פסק הבוררות. הפעלנו חברת איתור נכסים בינלאומית מהמובילות בעולם, שהתמקדה בנכסים מחוץ למצרים, מפני שבתוך מצרים לא היה לנו סיכוי לגבות את החוב הזה.

"המצרים ידעו בדיוק מה יש בידיהם, ולכן במסגרת המשא-ומתן שאנחנו התעקשנו על סכומים גבוהים יותר, אז יו"ר חברת הגז המצרית הסתכל עליי ואמר לי 'כל מה שאני יכול להציע לך זה לבוא לעקל לי את המשרד בקהיר, את מוזמנת לבוא ולנהל את העסקים שלך מקהיר ואני מציע לך גם את הטלפון שלי', ואז הוא ממש הושיט לי את הטלפון שלו באקט מתריס, ואמר לי 'זה פחות או יותר מה שאתם תצליחו לקבל אם תתחילו להפעיל אמצעי גבייה באמצעות עיקולים על נכסים'. זו גם הייתה המסקנה של אותה חברה לאיתור נכסים שהפעלנו, שאם נתחיל לעקל נכסים בעולם, נגיע לסכומים מאוד נמוכים.

"הגבתי באדישות ובנוקשות, וחזרתי על הדרישה שלנו לסכומים גבוהים יותר. זה חלק מטקטיקה של משא-ומתן, לא נעלבתי ולא התקפלתי, ולבסוף הגענו מבחינתו לתוצאה מצוינת בהסדר שהושג (חברת החשמל חתמה על הסכם פשרה שבמסגרתו קיבלה מהמצרים התחייבות לתשלום 500 מיליון דולר בשמונה השנים הקרובות, א' ל"ו).

ספגתם ביקורת על התוצאה הזאת, שאתם רואים אותה כהצלחה. המבקרים רואים את ההסדר כוויתור על 2.3 מיליארד דולר שנפסקו לטובת חברת החשמל בפסק בוררות.

"קבלנו ביקורת מפני שיש פער גדול בסכומים בין פסק הבוררות לבין סכום הפשרה, אבל אני חושבת שמה שלא מבינים, גם הציבור וגם גופים שונים בארץ שעתרו עכשיו לבית המשפט סביב הנושא הזה, הוא שהאלטרנטיבה היא לא בין ה-500 מיליון דולר, שזה סכום אדיר לקבל, והוא מובטח - לבין פסק הבוררות שהתקבל, אלא האלטרנטיבה היא בין ה-500 מיליון דולר האלה לאפס או לסכומים מזעריים.

"אלמלא הפשרה היינו מצליחים לגבות כ-40 מיליון דולר. נעזרנו גם ביועצים אסטרטגיים וגם ביועצים משפטיים שמתמחים בגבייה של חובות של ממשלות ושל מדינות, וזו הייתה חוות-הדעת של כולם. עשינו גם ניסיונות למכור את החוב הזה, וקרן אחת חזרה אלינו עם הצעה שהיא נמוכה באופן משמעותי מהפשרה.

"ההסכם הוא טוב, גם בהיבט של הסכומים שלו. כל מי שמכיר משאים-ומתנים עם המצרים לא העלה על דעתו שנגיע לסכומים כאלה, גם מבחינת הבטוחות שקיבלנו וגם מבחינת המנגנונים לבטל את ההסכם".

תעריפי החשמל

"אנחנו בעיצומה של הרפורמה בחברת החשמל. ההסכם שנחתם לפני שנה ואושר בממשלה הוא הישג אדיר, שהגיע אחרי למעלה מ-20 שנה של משאים-ומתנים ואחרי מספר תוכניות רפורמה שכבר היו רגע לפני התממשות, ונפלו ברגע האחרון. התחרות הייתה החלק הבעייתי בתוך חברת החשמל, והשינוי בשוק התחיל גם בלי לחתום על רפורמה, אבל הרפורמה פותרת את הבעיה.

"בדצמבר האחרון מכרנו את תחנת הכוח הראשונה. זו הייתה פעם ראשונה בהיסטוריה של חברת החשמל שמוכרים תחנת כוח, והיא עברה לידיים פרטיות. התמורה הייתה מעל ומעבר לכל הציפיות והובילה להפחתה של 4% בתעריף החשמל".

וזה בסופו של דבר מה שמעניין את הציבור - התעריפים. הציבור הישראלי מרגיש שהוא משלם יותר מדי, ושחשבון החשמל שלו מנופח.

"הציבור לא משלם יותר מדי, גם במדדים אובייקטיביים. כשמשווים את תעריפי החשמל בישראל לתעריפי החשמל בעולם אנחנו במקום טוב באמצע, אפילו כלפי מטה. מקום שלישי מלמטה ביחס ל-OECD. תעריפי החשמל בארץ הם לא יקרים והם במגמה של ירידה כל הזמן. ב-2019 הייתה הפחתה וב-2020 כבר הייתה הפחתה של 4%. אנחנו כל הזמן פועלים להוזלת עלויות לחברת החשמל , ולמעשה להוזלת תעריפים.

"חברת החשמל זו חברה שאוהבים לשנוא לצערי, וגם אני הייתי בצד הזה. כשהייתי בשוק הפרטי אז הדעה שלי הייתה כדעתו של רוב הציבור, אבל כשהגעתי לחברה, גיליתי שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. זו חברה מדהימה, עם ידע משמעותי, אנשי מקצוע מדהימים, חברה שעוברת שינוי, מתייעלת והחשיבה שלה היא חשיבה עסקית. המצב הפיננסי של חברת החשמל משתפר, החוב החיצוני הופחת במעל 10 מיליארד שקל בשנים האחרונות, התעריף במגמה של ירידה, ואם נמשיך עם הקו של התמורה שאפיין את מכירת תחנת הכוח הראשונה במכירת התחנות הבאות, התעריף יופחת כל שנה בגין המכירות הללו, כי יש בכל שנה עכשיו מכירה של תחנה.

"משהו בתודעה של הציבור צריך להשתנות, אבל גיליתי שלא משנה כמה טוב אנחנו עושים, תמיד הכותרות בסוף הן שליליות. בסוף יש מי שקם ומשמיץ את הפעילות, ואני חושבת שהנושא המצרי הוא דוגמה, כי היו כל-כך הרבה כותרות שליליות על עסקה שהיא כל-כך טובה לציבור, הון עתק חזר לציבור. החברה קיבלה החלטה לרדוף את החברות האלה עד שיחזירו לנו את העלויות שנגרמו לציבור, והחזרנו כסף שלדעתי רוב הציבור ראה אותו ככסף אבוד.

"הביקורת שלי היא נגד אותם גורמים שפועלים לשמר את התדמית הישנה של חברת החשמל שאינה רלוונטית עוד מזה תקופה ארוכה. כחברת הנהלה שמעורבת באופן פעיל בשינוי הדרמטי שעוברת חברת החשמל יש לי אחריות לשקף את השינוי הזה ללקוחות ולרגולטורים. יש הנהלה ודירקטוריון שלוקחים אחריות כלפי ציבור הלקוחות ומחויבים להם, וזה דבר שקשה להעביר למי ששבוי בקונספציות שלפני שני עשורים ברוח של 'יד על השלטר'. אנחנו לא שם".

ביקורת נוספת שנשמעת ממש בימים האחרונים היא דווקא נגד היוזמה של חברת החשמל להעניק מימון של 30 אלף שקל לכל זוג עובדים מהקהילה הלהט"בית שמבקש לאמץ ילד בהליך פונדקאות. חלק מהמבקרים את המהלך טוענים, כי זו אפליה ושימוש בכסף ציבורי לטובת עובדי חברת החשמל.

"מדובר ביוזמה של ועד העובדים, מכספי העובדים, וזאת על רקע של ועדה בחטיבת משאבי אנוש שהוקמה במטרה לבחון את נהלי החברה והתנהלותה בהקשר למשפחות חדשות. באופן אישי, אני חושבת שזו יוזמה ברוכה ומשקפת חלק מתפיסת שוויון כלפי כל הקהילות שמרכיבות את הפסיפס הישראלי. בכלל, חברת החשמל היא בעיני דוגמה ומופת בכל מה שקשור לגיוון והכלה".

סדר יום אופייני

"עומס, עומס, עומס. זה סדר היום שלי. אני מתעוררת בשש-שש וחצי, וקוראת מיילים כמה דקות. הבת הצעירה שלי אומנם כבר ב-יב', אבל אני עדיין מכינה לה סנדביץ' וחותכת לה סלט טרי לארוחת בוקר כל בוקר. לפני שאני יוצאת לעבודה, אני עוברת על העיתונים עם כוס קפה, ואז יוצאת לדרך.

"הישיבות בחברת החשמל מתחילות מאוד מוקדם, אז הרבה פעמים בשמונה אני כבר בחיפה. אני מחלקת את זמני בין חיפה, שם נמצא המטה המרכזי, ושם רוב עורכי הדין שלי, לבין הלשכה בתל-אביב. יש גם הרבה נסיעות לירושלים, הרבה ישיבות במשרדי ממשלה שונים וברשות החשמל, ואני מבלה הרבה על הכביש, לצערי. הימים שלי עמוסים בישיבות, בפגישות, במשימות. אני מאוד משחררת לעורכי הדין במחלקה, כי אני מאוד סומכת עליהם ומגבה אותם.

"יום העבודה שלי לא באמת נגמר אף פעם. יש ימים שיש לי ישיבות בירושלים אחר-הצהריים, ואני גומרת את היום בירושלים בתשע וחצי בערב, ויש ימים שאני משתדלת להגיע בחמש הביתה, ולעשות הפסקה קלה כשהשגרה מאפשרת זאת. גם כשאני מגיעה הביתה אני הרבה פעמים מנצלת את הזמן של הספורט, את ההליכה בשדות שליד הבית, לשיחות ועידה.

"אני תמיד זמינה, אבל אני משתדלת למצוא זמן גם לעיסוקי פנאי שלי שהם הליכה, קריאה, תרבות, הצגות, תערוכות, מופעי מוסיקה. אני נפגשת הרבה עם חברות, כי בעלי במשך השבוע נמצא בחו"ל. אני מאוד אוהבת לקרוא, בעיקר ספרות ישראלית. עכשיו אני קוראת את ספרו של רון לשם 'יפים כמו שהיינו'".

אמא קרייריסטית

"להיות אמא קרייריסטית לשתי בנות, עם בעל שעובד בחו"ל ונמצא כבר 20 שנה על הקו לרומניה, זה התמודדות לא קלה. למזלי, הוריי תמיד היו לצדי, תמיד היו מוכנים לכל הקפצה.

"הקריירה שלי תמיד הייתה תובענית, אבל אני גם בן אדם של איזונים, ולאורך כל הקריירה תמיד הקפדתי על העיקרון שאם אין צורך אמיתי בעבודה, אז אני בארבע וחצי בבית, מוציאה את הילדות מהגנים ונמצאת איתן. התמזל מזלי להיות עם בוסים שהעריכו אותי מספיק, ואת המסירות והטוטאליות שלי, ואפשרו לי את האיזון הזה. כשהייתי בבית בארבע וחצי, הייתי זמינה 24/7, וכולם ידעו את זה. היו לי הרבה מאוד שיחות ועידה תוך כדי המקלחות של הילדות.

"אני מאוד מאמינה בשילוב בין אימהות לקריירה, ומאמינה שצריך לשמור על איזונים. כשצריך להיות בעבודה אז יום ולילה, אבל כשהשגרה לא מחייבת את זה, אז היא צריכה להיות מאוזנת ונורמלית. אני אומרת את זה גם לגברים שעובדים אצלי".

קריירה חלופית

"אם לא הייתי יועצת משפטית כנראה שהייתי מעצבת פנים, כי אני מאוד אוהבת את עולם העיצוב, או שהייתי עושה משהו בעולם של הארגון. אני קמב"צית בנשמתי. אני יודעת ואוהבת לתכנן דברים על הדקה, לארגן אופרציות".

לא יודעים עליי

"במקום העבודה לא יודעים שיש לי גם חוש הומור. עם חברים ובסביבה הקרובה שלי אני הרבה יותר פתוחה וחופשייה, ובמקום העבודה לא". 

מי מעורר בי השראה? מישל אובמה

מה מכעיס אותך?

"אי-אמירת אמת".

על מה את מתחרטת ?

"שאני לא מקדישה מספיק זמן להוריי".

מי מעורר בך השראה?

"מישל אובמה. זה אולי נשמע רדוד או נשי מאוד, אבל אני חושבת שהיא ידעה לקחת את הפוזיציה שהיא הייתה בה, כדי לעשות שינוי אמיתי ולהוביל דברים שהיא מאמינה בהם. 

לו היית יכולה להיוולד מחדש, מי היית רוצה להיוולד?

"אני עצמי, אבל גבוהה יותר. אני קטנטונת, וזה לא מפריע לי, אבל יותר מרשים להיכנס לחדר עם קצת יותר גובה".

מהי החולשה הכי גדולה שלך?

"KFC - קנטקי פרייד צ'יקן. 

מה מניע אותך לקום בבוקר?

"העשייה, המיילים, האייפון. הדבר הראשון שאני רואה בבוק, אלה המיילים, כשאני עדיין במיטה".

מה גורם לך להרגיש טוב עם עצמך?

"כשאני מצליחה, גם בדברים קטנים. לפעמים למצוא חניה טובה בתל-אביב גורם לי להרגיש שאני על גג העולם. להגדיר לעצמי יעד ולהשיגו זה הדבר המספק ביותר".

מתי בכית בפעם האחרונה?

"בהפסקת הפרסומות. אני בוכה בקלות, מכל שטות. אני יכולה לבכות כשאני רואה אנשים זרים נפגשים בשדה התעופה".

מתי צחקת בפעם האחרונה?

"בארוחת הערב המשפחתית בשישי. הבנות שלי ירדו עליי ועל בעלי, והן שנונות וחריפות. אני יכולה להתפקע מצחוק מהירידות הקטנות האלה, ובגדול כל דבר מצחיק אותי. קל להצחיק אותי".

מה חסר לך בחיים?

"זמן לעיסוקי פנאי, ובעיקר שקט נפשי. 

איזה חטא היית מבצעת לו היית יודע שלעולם לא תיתפסי ולא תשלמי כל מחיר?

"הייתי נוסעת על השוליים. אני מבלה כל-כך הרבה זמן בכבישים, אז הייתי רוצה לעקוף את הפקקים".

מהו המאכל האהוב עליך?

"לחם טרי עם חמאה ומלח, אבל גם סטייק טוב ותפוחי אדמה בכל צורת עשייה. 

מהו הריח האהוב עליך?

"ריח של אוויר אחרי הגשם ומצעים אחרי כביסה".

מהו הצליל האהוב עליך?

"הקול של בנותיי".

כיצד היית רוצה למות?

"בשינה, בשיבה טובה, כשאני צלולה".

עו"ד יעל נבו

52, נולדה ומתגוררת ברמת השרון. נשואה לבועז, בעל מפעל לעיבוד עץ ברומניה, ואם לשתי בנות ● יועצת משפטית של חברת החשמל, חברת הנהלה והסמנכ"לית אישה הראשונה בחברה. תחתיה עובדים כ-70 עורכי דין ● חתומה על התיקונים שנעשו לאחרונה בהסכם לרכישת גז מול שותפות תמר, ועל הסכם לרכישת גז מלוויתן - מהלכים שהובילו לחיסכון מוערך של כ-145-175 מיליון דולר בעלויות רכש הגז ● מובילה את המשא-ומתן עם נציגי הרשות הפלסטינית לגיבוש הסכם למכירת חשמל ושירותים נלווים בשטחי הרשות, שבמסגרתו הושג תשלום חוב של כמיליארד שקל ● חתומה על הסכם פשרה עם חברות הגז המצריות שלפיו ישולם לחברת החשמל 500 מיליון דולר בגין הפרת הסכם אספקת הגז ממצרים ● לשעבר יועצת משפטית ומזכירת חברת "נייר חדרה" וקבוצת מי עדן וכן דירקטורית חיצונית בחברת "אנליסט"

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988