גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחיר האזרחי: כך פגע הקיפאון הפוליטי בתקציב של העמותות החברתיות

בישראל רשומים כיום כ-48 אלף ארגונים ללא כוונה רווח, ובמרביתם סופרים בזהירות את הכסף וזקוקים לכל אגורת תמיכה שהממשלה מעבירה להם ● אלא שבגלל מערכות הבחירות הרצופות, 2020 החלה ללא תקציב, והבור הולך ומעמיק ● את המחיר ישלמו האוכלוסיות הנזקקות ביותר בחברה

ניידת של הוועד למלחמה באיידס / צילום: הוועד למלחמה באיידס
ניידת של הוועד למלחמה באיידס / צילום: הוועד למלחמה באיידס

מערכת הבחירות השלישית מגיעה לקו הסיום, וייתכן שבחודשים הקרובים תמונה ממשלה, לאחר תקופה ארוכה של אי-יציבות פוליטית. אך המגזר השלישי, אותם ארגונים המספקים שירותי רווחה לממשלה ועמותות המקבלות מדי שנה מענק ממשרדי הממשלה, לא ישכחו בקלות את שנת הטלטלות. שנת 2020 החלה ללא תקציב, וגופים רבים הנדרשים להעניק שירות לאזרחים מתמודדים עם התוצאות. עבור חלקם, מדובר במודל הכנסות מרכזי.

ענבל וורטמן-שהם היא מנכ"לית עמותת "אבני דרך לחיים", הפועלת למען חיים עצמאיים בקהילה לאנשים על הספקטרום האוטיסטי. העמותה שלה עוסקת בדיור, תעסוקה ופנאי - ומהווה בית ומענה לקהילה גדולה הזקוקה לסיוע ולכלים לשילוב חברתי מוצלח. כ-80% מהכנסות העמותה נסמכות על השירותים שהיא מעניקה למדינה. כעת, מכרזים רבים הוקפאו, ותוכניות נבלמות בשל היעדר התקציב. הפגיעה ב-2020 עומדת על 1.8 מיליון שקל מתוך 5 מיליון שקל תקציב מתוכנן. "אחרי שהמדינה הפריטה את שירותי הרווחה, עכשיו היא חונקת את כל הארגונים, ויהיה מאוד קשה לקום מזה. יש צמצום של השמות (ההתחייבות הכספית של המדינה עבור הדייר שמופנה על ידי הרווחה) לשירותים עבור אנשים עם מוגבלות בכלל ואוטיסטים בפרט, וגם כך מדובר בתקנים מעטים לעומת הצורך גם בימי שגרה", היא מספרת. "בגלל הבחירות, יש הקפאה של תקציבי רווחה, ומשום שאין תקציב, מקצצים בשירותים ואין לאדם שזכאי לשירות ודאות. במקביל, אנחנו חייבים לשלם שכר דירה, משכורות, תשלומים שוטפים לספקים וכמובן מסים. המדינה עוצרת השמות, אבל אנחנו ממשיכים לשלם לעובדים שלנו. אין מימון לבור שנוצר".

לפי וורטמן-שהם, גם שירותים שזכו במכרז הופכים בלתי ישימים. העמותה הקימה מרכז תעסוקה חדש להכשרת בוגרים על הספקטרום לשילוב בתעסוקה, שכרה מקום, גייסה צוות, אך כעת בגלל הקיפאון - העובדים הסוציאליים לא יכולים להפנות אליו משתתפים. "ללא השירות הזה הם נשארים בבית ללא מסגרת יומית, במקום לעבוד ולהתפרנס. בינתיים זה נזק של חודש אחד, אבל אין לנו שום ביטחון לגבי ההמשך. רוב הלחץ של המשפחות מופנה אלינו. גם תוכנית לצעירים במצבי סיכון, שהייתה אמורה להיפתח ב-1 במרץ, נמצאת ללא מימון המדינה, אף שהיא נתנה אישור לכך. בלי אותו תשלום של המדינה יהיה בלתי אפשרי להעניק את השירות. התפקיד של השר הוא להילחם על המשאבים, אבל אין מי שידאג לאינטרס של הרווחה מול האוצר עכשיו - כששר הרווחה התחלף בשר זמני והמדינה נמצאת בתקופת בחירות. זו שחיקה של השירותים החברתיים עד דק, ולשרים מעלים משכורות". 

הכנסות המלכרים בישראל

כ-30% מהכנסות מרכזי הסיוע - מהרווחה

מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית פועלים סביב השעון. הם מפעילים קווי חירום לנשים, גברים ונוער, וזמינים למי שנפגעו ברגעים הכי קשים, כאשר לעתים ישנו קושי גדול לפנות לאדם קרוב או כל גורם אחר - ולפעמים פשוט אין אפשרות כזו. מעבר לכך מעניקים שירותים חיוניים אחרים כגון ליווי בהליך הפלילי שלא ניתנים בידי אף גורם אחר במדינה. בשנה האחרונה קיבלו מרכזי הסיוע יותר מ-50 אלף פניות ברחבי הארץ, ועם עליית המודעות לנושא, גם אופי הפניות השתנה, ובמרכזים מספרים שבשנה האחרונה הם הפכו להיות מעין "חדרי מיון אקוטיים" שאליהם מגיעים מקרים קשים, שחלקם דורשים מענים מורכבים כמו פתרונות דיור, ליווי אישי ותעסוקתי ומענה נפשי מורכב.

התקציב השנתי הכולל לכל המרכזים הוא 8 מיליון שקל, וכרגע מדברים על קיצוץ של 30%. בסכום הזה צריכים להתחלק תשעה מרכזי סיוע ועוד שלושה ארגונים. כ-30% מהכנסות מרכזי הסיוע נסמכות על תמיכה ממשרד הרווחה. "בגלל הבחירות, יש תחושה חזקה של חוסר יציבות ואנחנו פועלים בחוסר ודאות כשמגיעים אלינו אנשים בלי רשת ביטחון ותמיכה. הם לא יכולים פשוט ליפול בין הכיסאות. אנחנו מחכות לראות מה קורה עם התקציב של 2020, ואנחנו ממש על הקצה של מה שנותר משנה שעברה", מספרת מרים שלר, מנכ"לית מרכז סיוע תל אביב. "יש הרבה מאוד מענים ושירותים שלא נוכל להמשיך לספק, עדי כדי פיטורים, אם לא יינתן מענה תקציבי בקרוב. זה מצב מעוות. שלוש פעמים בשנה לשפוך מיליארדים על מערכות בחירות, אבל כשצריך כסף לשירותים לאזרחות ואזרחים - אין. השירותים החיוניים זקוקים לתקציבים האלו. אנחנו במצב של הישרדות כבר שנה, אבל בסופו של דבר זה יתפוצץ. הפתרון חייב להימצא בהקדם, מדובר פה בחיי אדם ובצרכים אקוטיים של אלפי פונות ופונים מדי שנה".

גם ניצן כהנא, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מספרת על פגיעה בשירותי שיקום בעלי חשיבות חברתית גבוהה. לדבריה, "אף שממשלת המעבר אישרה תוספת של 30 מיליון שקל לשנה עבור שיקום נשים מזנות, בהיעדר פיקוח של הכנסת שלא התכנסה יותר משנה - משרדי הממשלה ומשרד הרווחה לא מימשו את התקציבים, והכסף שהיה צריך להגיע לאוכלוסייה שכיום אין לה מענה טרם הגיע. כיום העמותות נושאות בנטל בזמן שהמדינה לא מקבלת אחריות. אישה שרוצה לצאת ממעגל הזנות נתמכת בעיקר על ידי עמותות ותרומות. זה אבסורד שהמדינה מבינה שצריך לטפל בהן ולא עושה זאת".

הוועד למלחמה באיידס נאלץ לפגוע בשירותים שהוא מספק ולהשהות שירותים חדשים. משמעות הבחירות המתמשכות והקפאת התקציבים עבור העמותה היא אובדן מוערך של חצי מיליון שקל מתוך תקציב של 3 מיליון שקל.

לדברי חן שמילו, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס, "ההתקשרויות שלנו עם משרד הבריאות הן במסגרת מיזמים משותפים למניעת HIV, ותמיכה לארגוני מטופלים שבה אנו מקבלים סכום די זעום על שנת הפעילות הקודמת. לפני היציאה לבחירות, משרד הרווחה לראשונה הסכים לקבל אחריות ולעבוד איתנו על שירותים פסיכו-סוציאליים לאנשים שמקבלים תשובה חיובית ל-HIV. כל המיזמים בשני המשרדים - הקיימים והמתוכננים - הוקפאו לחלוטין ואין אפילו צפי לחידושם, הכול עקב אי היציבות הפוליטית והבחירות החוזרות. הנפגע הישיר והמיידי הוא הציבור, ובייחוד קבוצות במצבי סיכון להידבקות. אנחנו נאלצים עכשיו לקיים את הפעילויות שלנו בהיקף מאוד מצומצם. כך למשל, צמצמנו דרסטית את ניידות הבדיקה האנונימית ל-HIV בקרב קבוצות במצבי סיכון, עד שההתקשרויות יחודשו. הדרג המקצועי במשרדים לגמרי איתנו, אבל המצב הפוליטי מונע מהם לעבוד עבור הציבור. אני גם חש שיש קשיחות יתר אצל החשכ"ל. הם הרי יודעים שיש סעיפים תקציבים לא מנוצלים, ומצד שני מונעים אפילו את שימור המצב הקיים המדינה צריכה לקבל אחריות, וזה לא יקרה אם נחיה מבחירות לבחירות".

צינור ההנשמה הולך ונסגר

לאחר עוד מערכת בחירות ותקופה ארוכה של חוסר ודאות, עמותות רבות נושאות עיניים לנבחרי הציבור העומדים להיכנס לתפקידם, ומקוות כי סבב הבחירות הארוך יגיע לסיומו. ללא תקציב מדינה, אחרי סבב קיצוצים, אנשיהן מקווים כי תקופת השגרה תגיע במהרה, והם יוכלו להתרכז בשיקום השירותים שנפגעו. חלקן הצליחו לזכות בתקופה הזו בגלגל הצלה מהחשכ"ל, ויש גם כאלו המקורבות לפוליטיקאים - שהצליחו לעבור את התקופה הזו ללא פגיעה משמעותית. אך עבור חלק מהעמותות, צינור ההנשמה הולך ונסגר, והן משוועות לעזרה.

בישראל רשומים כיום כ-48 אלף ארגונים ללא מטרות רווח (90% הם עמותות), והיא בין הגדולות בעולם מבחינת מספר הארגונים הרשומים ביחס למספר התושבים ומבחינת היקף הפעילות הכלכלית של הארגונים. מעל ל-36% מסך התקציבים של המגזר מתנקז ל-68 ארגונים גדולים ועשירים (בעלי תקציב מעל 100 מיליון שקל), המהווים 1% בלבד מכלל ארגוני המגזר השלישי. כלומר, במרבית הארגונים, סופרים בזהירות את הכסף וזקוקים לכל אגורת תמיכה שהממשלה מעבירה להם. תוצר המלכ"רים היה 5.4% מהתוצר המקומי הגולמי בשנים 2018-2017 (אומדנים מוקדמים) ו-5.3% בשנת 2016. מממצאי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016 עולה שבשנה זו סך ההכנסות השוטפות של מלכ"רים היה 146.3 מיליארד שקל. 50.3% מכלל הכנסות המלכ"רים היו מהעברות ממשלה, 34.1% ממכירת שירותים, 7.8% מתרומות מחו"ל, 6.9% מתרומות משקי בית, עסקים ומלכ"רים בישראל ועוד 0.9% מהכנסות מריבית. ב-2016 היו 473 אלף משרות שכיר במלכ"רים ו-480 אלף מתנדבים.

מחצית השירותים החברתיים שהפריט משרד הרווחה מסופקים על ידי מלכ"רים. אם יש חוזה ל-2020 עם כמה פעימות תשלום, המדינה תשלם - אך לאו דווקא בזמנים שאליהם התחייבה. בפועל אין התקשרויות חדשות כי המשרדים עובדים עם תקציב המשכי. כל שינוי בחוזה מחייב ועדת חריגים במשרד האוצר. ולוועדה הזו רק המשרדים יכולים להגיש בקשות, לפי תעדוף שלהם.

"גם רשויות שצריכות להדק את החגורה לא ממשיכות התקשרויות עם עמותות", אומרת ליאור פינקל-פרל, מנכ"לית "מנהיגות אזרחית", ארגון-הגג של המגזר השלישי בישראל. "תמיכות צומצמו עד כמעט נעלמו, ובפועל אנחנו לא יודעים לכמת את רוחב הפגיעה. הצפי הוא שלפני ספטמבר לא יהיה תקציב. אפילו היכולת לתחזק את הקיים נפגעת. זו פגיעה רב-מערכתית. ארגונים מצטמצמים, סוגרים פרויקטים וחלקם בסכנת סגירה - אם השנה הזו תמשיך כך. פיטורים כבר יש בחלק מהמקומות. אנחנו עובדים בשיתוף הקרנות עצמן ואל מול הפילנתרופים כדי לנסות לייצר רשת ביטחון לשנה הלא ודאית הזו. בסופו של דבר זו אחריות של המדינה לספק את השירותים שהיא התחייבה להם". 

אולי זה הזמן לחשוב על מודלים של הכנסות עצמיות.

"הארגונים החברתיים נקלעו למצב חירום, ובמצב כזה אתה עושה מה שאתה יכול כדי לשרוד את התקופה הזו. אך חשוב לזכור שמדובר בפגיעה בשירותים חברתיים, שכאמור, המדינה אחראית להם ומסבסדת אותם. כך, אנו צפויים לפגיעה בארגונים שמספקים שירותים אלה, וחשוב וחמור מכך, פגיעה באזרחים עצמם. לצד זה, בשוטף, יש בשנים האחרונות מגמה שבה הארגונים מפתחים מנגנונים של הכנסות עצמיות. המטרה היא להפסיק או לצמצם את ההסתמכות על כספי הממשלה והפילנתרופיה, כדי שהארגון יישאר בר-קיימא גם בעתות חירום. כמעט בכל ארגון שהוא מבוסס, יש יחידת רווח שמייצרת הכנסה עצמית לארגון. האם זה מספיק מפותח וקורה בארגונים קטנים או חדשים? לא מספיק, אבל זו המגמה. אין מנוס אלא ללמוד ממצב החירום הזה: אין ברירה אלא להכניס את זה למערכת של כל מלכ"ר שקם, כחלק אינהרנטי מהאופן שבו הוא מפתח משאבים. זו גם הפכה להיות דרישה של הפילנתרופיה, שרוצה לראות אימפקט ארוך-טווח - דבר שקשה מאוד להשיג אם יש תמיכה רק לזמן מוגבל. זה מהלך שדורש התאמות של הרגולציה הקיימת, שתכיר בצורך ותתמוך בו, ושל ‘חינוך שוק’, תהליך שייקח כמה שנים, אבל בעתות משבר אנחנו גם לומדים על מה שחשוב, הכרחי ונחוץ בשוטף".

עוד כתבות

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מפרשת אפשטיין לבורסת לונדון: פרסום חומרי החקירה מזעזע את כלכלת בריטניה

חשיפת קשרי שגריר בריטניה בארה"ב לשעבר ואפשטיין מטלטלת את ממשלת הלייבור ומערערת את אמון המשקיעים ● בעוד הליש"ט נחלשת ותשואות האג"ח עולות, בשווקים חוששים שנפילת סטארמר תסלול דרך להנהגה שמאלית שתנטוש את הריסון הפיסקלי לטובת הגדלת הוצאות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

צוללים לשוק האג"ח: מתי הוא עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה, ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה ומניות  בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להערך לביצוע העסקה

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

מגמה מעורבת באסיה; הניקיי חצה לראשונה את רף ה-58 אלף נקודות

בורסת טוקיו עשתה היסטוריה, שם נמשך הראלי שהחל עם ניצחונה של הנשיאה סנאה טקאיצ'י בבחירות במדינה ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דרמה בתחתית - מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל״ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

"תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם

טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● בדרג המדיני ובמערכת הביטחון בישראל מעריכים שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן לא יבשיל לעסקה ● עדכונים שוטפים

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית החולים הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין ביה"ח שבירושלים למשרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה שהמאבק מול אגף תקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל", היו ברקע