גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחיר האזרחי: כך פגע הקיפאון הפוליטי בתקציב של העמותות החברתיות

בישראל רשומים כיום כ-48 אלף ארגונים ללא כוונה רווח, ובמרביתם סופרים בזהירות את הכסף וזקוקים לכל אגורת תמיכה שהממשלה מעבירה להם ● אלא שבגלל מערכות הבחירות הרצופות, 2020 החלה ללא תקציב, והבור הולך ומעמיק ● את המחיר ישלמו האוכלוסיות הנזקקות ביותר בחברה

ניידת של הוועד למלחמה באיידס / צילום: הוועד למלחמה באיידס
ניידת של הוועד למלחמה באיידס / צילום: הוועד למלחמה באיידס

מערכת הבחירות השלישית מגיעה לקו הסיום, וייתכן שבחודשים הקרובים תמונה ממשלה, לאחר תקופה ארוכה של אי-יציבות פוליטית. אך המגזר השלישי, אותם ארגונים המספקים שירותי רווחה לממשלה ועמותות המקבלות מדי שנה מענק ממשרדי הממשלה, לא ישכחו בקלות את שנת הטלטלות. שנת 2020 החלה ללא תקציב, וגופים רבים הנדרשים להעניק שירות לאזרחים מתמודדים עם התוצאות. עבור חלקם, מדובר במודל הכנסות מרכזי.

ענבל וורטמן-שהם היא מנכ"לית עמותת "אבני דרך לחיים", הפועלת למען חיים עצמאיים בקהילה לאנשים על הספקטרום האוטיסטי. העמותה שלה עוסקת בדיור, תעסוקה ופנאי - ומהווה בית ומענה לקהילה גדולה הזקוקה לסיוע ולכלים לשילוב חברתי מוצלח. כ-80% מהכנסות העמותה נסמכות על השירותים שהיא מעניקה למדינה. כעת, מכרזים רבים הוקפאו, ותוכניות נבלמות בשל היעדר התקציב. הפגיעה ב-2020 עומדת על 1.8 מיליון שקל מתוך 5 מיליון שקל תקציב מתוכנן. "אחרי שהמדינה הפריטה את שירותי הרווחה, עכשיו היא חונקת את כל הארגונים, ויהיה מאוד קשה לקום מזה. יש צמצום של השמות (ההתחייבות הכספית של המדינה עבור הדייר שמופנה על ידי הרווחה) לשירותים עבור אנשים עם מוגבלות בכלל ואוטיסטים בפרט, וגם כך מדובר בתקנים מעטים לעומת הצורך גם בימי שגרה", היא מספרת. "בגלל הבחירות, יש הקפאה של תקציבי רווחה, ומשום שאין תקציב, מקצצים בשירותים ואין לאדם שזכאי לשירות ודאות. במקביל, אנחנו חייבים לשלם שכר דירה, משכורות, תשלומים שוטפים לספקים וכמובן מסים. המדינה עוצרת השמות, אבל אנחנו ממשיכים לשלם לעובדים שלנו. אין מימון לבור שנוצר".

לפי וורטמן-שהם, גם שירותים שזכו במכרז הופכים בלתי ישימים. העמותה הקימה מרכז תעסוקה חדש להכשרת בוגרים על הספקטרום לשילוב בתעסוקה, שכרה מקום, גייסה צוות, אך כעת בגלל הקיפאון - העובדים הסוציאליים לא יכולים להפנות אליו משתתפים. "ללא השירות הזה הם נשארים בבית ללא מסגרת יומית, במקום לעבוד ולהתפרנס. בינתיים זה נזק של חודש אחד, אבל אין לנו שום ביטחון לגבי ההמשך. רוב הלחץ של המשפחות מופנה אלינו. גם תוכנית לצעירים במצבי סיכון, שהייתה אמורה להיפתח ב-1 במרץ, נמצאת ללא מימון המדינה, אף שהיא נתנה אישור לכך. בלי אותו תשלום של המדינה יהיה בלתי אפשרי להעניק את השירות. התפקיד של השר הוא להילחם על המשאבים, אבל אין מי שידאג לאינטרס של הרווחה מול האוצר עכשיו - כששר הרווחה התחלף בשר זמני והמדינה נמצאת בתקופת בחירות. זו שחיקה של השירותים החברתיים עד דק, ולשרים מעלים משכורות". 

הכנסות המלכרים בישראל

כ-30% מהכנסות מרכזי הסיוע - מהרווחה

מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית פועלים סביב השעון. הם מפעילים קווי חירום לנשים, גברים ונוער, וזמינים למי שנפגעו ברגעים הכי קשים, כאשר לעתים ישנו קושי גדול לפנות לאדם קרוב או כל גורם אחר - ולפעמים פשוט אין אפשרות כזו. מעבר לכך מעניקים שירותים חיוניים אחרים כגון ליווי בהליך הפלילי שלא ניתנים בידי אף גורם אחר במדינה. בשנה האחרונה קיבלו מרכזי הסיוע יותר מ-50 אלף פניות ברחבי הארץ, ועם עליית המודעות לנושא, גם אופי הפניות השתנה, ובמרכזים מספרים שבשנה האחרונה הם הפכו להיות מעין "חדרי מיון אקוטיים" שאליהם מגיעים מקרים קשים, שחלקם דורשים מענים מורכבים כמו פתרונות דיור, ליווי אישי ותעסוקתי ומענה נפשי מורכב.

התקציב השנתי הכולל לכל המרכזים הוא 8 מיליון שקל, וכרגע מדברים על קיצוץ של 30%. בסכום הזה צריכים להתחלק תשעה מרכזי סיוע ועוד שלושה ארגונים. כ-30% מהכנסות מרכזי הסיוע נסמכות על תמיכה ממשרד הרווחה. "בגלל הבחירות, יש תחושה חזקה של חוסר יציבות ואנחנו פועלים בחוסר ודאות כשמגיעים אלינו אנשים בלי רשת ביטחון ותמיכה. הם לא יכולים פשוט ליפול בין הכיסאות. אנחנו מחכות לראות מה קורה עם התקציב של 2020, ואנחנו ממש על הקצה של מה שנותר משנה שעברה", מספרת מרים שלר, מנכ"לית מרכז סיוע תל אביב. "יש הרבה מאוד מענים ושירותים שלא נוכל להמשיך לספק, עדי כדי פיטורים, אם לא יינתן מענה תקציבי בקרוב. זה מצב מעוות. שלוש פעמים בשנה לשפוך מיליארדים על מערכות בחירות, אבל כשצריך כסף לשירותים לאזרחות ואזרחים - אין. השירותים החיוניים זקוקים לתקציבים האלו. אנחנו במצב של הישרדות כבר שנה, אבל בסופו של דבר זה יתפוצץ. הפתרון חייב להימצא בהקדם, מדובר פה בחיי אדם ובצרכים אקוטיים של אלפי פונות ופונים מדי שנה".

גם ניצן כהנא, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מספרת על פגיעה בשירותי שיקום בעלי חשיבות חברתית גבוהה. לדבריה, "אף שממשלת המעבר אישרה תוספת של 30 מיליון שקל לשנה עבור שיקום נשים מזנות, בהיעדר פיקוח של הכנסת שלא התכנסה יותר משנה - משרדי הממשלה ומשרד הרווחה לא מימשו את התקציבים, והכסף שהיה צריך להגיע לאוכלוסייה שכיום אין לה מענה טרם הגיע. כיום העמותות נושאות בנטל בזמן שהמדינה לא מקבלת אחריות. אישה שרוצה לצאת ממעגל הזנות נתמכת בעיקר על ידי עמותות ותרומות. זה אבסורד שהמדינה מבינה שצריך לטפל בהן ולא עושה זאת".

הוועד למלחמה באיידס נאלץ לפגוע בשירותים שהוא מספק ולהשהות שירותים חדשים. משמעות הבחירות המתמשכות והקפאת התקציבים עבור העמותה היא אובדן מוערך של חצי מיליון שקל מתוך תקציב של 3 מיליון שקל.

לדברי חן שמילו, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס, "ההתקשרויות שלנו עם משרד הבריאות הן במסגרת מיזמים משותפים למניעת HIV, ותמיכה לארגוני מטופלים שבה אנו מקבלים סכום די זעום על שנת הפעילות הקודמת. לפני היציאה לבחירות, משרד הרווחה לראשונה הסכים לקבל אחריות ולעבוד איתנו על שירותים פסיכו-סוציאליים לאנשים שמקבלים תשובה חיובית ל-HIV. כל המיזמים בשני המשרדים - הקיימים והמתוכננים - הוקפאו לחלוטין ואין אפילו צפי לחידושם, הכול עקב אי היציבות הפוליטית והבחירות החוזרות. הנפגע הישיר והמיידי הוא הציבור, ובייחוד קבוצות במצבי סיכון להידבקות. אנחנו נאלצים עכשיו לקיים את הפעילויות שלנו בהיקף מאוד מצומצם. כך למשל, צמצמנו דרסטית את ניידות הבדיקה האנונימית ל-HIV בקרב קבוצות במצבי סיכון, עד שההתקשרויות יחודשו. הדרג המקצועי במשרדים לגמרי איתנו, אבל המצב הפוליטי מונע מהם לעבוד עבור הציבור. אני גם חש שיש קשיחות יתר אצל החשכ"ל. הם הרי יודעים שיש סעיפים תקציבים לא מנוצלים, ומצד שני מונעים אפילו את שימור המצב הקיים המדינה צריכה לקבל אחריות, וזה לא יקרה אם נחיה מבחירות לבחירות".

צינור ההנשמה הולך ונסגר

לאחר עוד מערכת בחירות ותקופה ארוכה של חוסר ודאות, עמותות רבות נושאות עיניים לנבחרי הציבור העומדים להיכנס לתפקידם, ומקוות כי סבב הבחירות הארוך יגיע לסיומו. ללא תקציב מדינה, אחרי סבב קיצוצים, אנשיהן מקווים כי תקופת השגרה תגיע במהרה, והם יוכלו להתרכז בשיקום השירותים שנפגעו. חלקן הצליחו לזכות בתקופה הזו בגלגל הצלה מהחשכ"ל, ויש גם כאלו המקורבות לפוליטיקאים - שהצליחו לעבור את התקופה הזו ללא פגיעה משמעותית. אך עבור חלק מהעמותות, צינור ההנשמה הולך ונסגר, והן משוועות לעזרה.

בישראל רשומים כיום כ-48 אלף ארגונים ללא מטרות רווח (90% הם עמותות), והיא בין הגדולות בעולם מבחינת מספר הארגונים הרשומים ביחס למספר התושבים ומבחינת היקף הפעילות הכלכלית של הארגונים. מעל ל-36% מסך התקציבים של המגזר מתנקז ל-68 ארגונים גדולים ועשירים (בעלי תקציב מעל 100 מיליון שקל), המהווים 1% בלבד מכלל ארגוני המגזר השלישי. כלומר, במרבית הארגונים, סופרים בזהירות את הכסף וזקוקים לכל אגורת תמיכה שהממשלה מעבירה להם. תוצר המלכ"רים היה 5.4% מהתוצר המקומי הגולמי בשנים 2018-2017 (אומדנים מוקדמים) ו-5.3% בשנת 2016. מממצאי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016 עולה שבשנה זו סך ההכנסות השוטפות של מלכ"רים היה 146.3 מיליארד שקל. 50.3% מכלל הכנסות המלכ"רים היו מהעברות ממשלה, 34.1% ממכירת שירותים, 7.8% מתרומות מחו"ל, 6.9% מתרומות משקי בית, עסקים ומלכ"רים בישראל ועוד 0.9% מהכנסות מריבית. ב-2016 היו 473 אלף משרות שכיר במלכ"רים ו-480 אלף מתנדבים.

מחצית השירותים החברתיים שהפריט משרד הרווחה מסופקים על ידי מלכ"רים. אם יש חוזה ל-2020 עם כמה פעימות תשלום, המדינה תשלם - אך לאו דווקא בזמנים שאליהם התחייבה. בפועל אין התקשרויות חדשות כי המשרדים עובדים עם תקציב המשכי. כל שינוי בחוזה מחייב ועדת חריגים במשרד האוצר. ולוועדה הזו רק המשרדים יכולים להגיש בקשות, לפי תעדוף שלהם.

"גם רשויות שצריכות להדק את החגורה לא ממשיכות התקשרויות עם עמותות", אומרת ליאור פינקל-פרל, מנכ"לית "מנהיגות אזרחית", ארגון-הגג של המגזר השלישי בישראל. "תמיכות צומצמו עד כמעט נעלמו, ובפועל אנחנו לא יודעים לכמת את רוחב הפגיעה. הצפי הוא שלפני ספטמבר לא יהיה תקציב. אפילו היכולת לתחזק את הקיים נפגעת. זו פגיעה רב-מערכתית. ארגונים מצטמצמים, סוגרים פרויקטים וחלקם בסכנת סגירה - אם השנה הזו תמשיך כך. פיטורים כבר יש בחלק מהמקומות. אנחנו עובדים בשיתוף הקרנות עצמן ואל מול הפילנתרופים כדי לנסות לייצר רשת ביטחון לשנה הלא ודאית הזו. בסופו של דבר זו אחריות של המדינה לספק את השירותים שהיא התחייבה להם". 

אולי זה הזמן לחשוב על מודלים של הכנסות עצמיות.

"הארגונים החברתיים נקלעו למצב חירום, ובמצב כזה אתה עושה מה שאתה יכול כדי לשרוד את התקופה הזו. אך חשוב לזכור שמדובר בפגיעה בשירותים חברתיים, שכאמור, המדינה אחראית להם ומסבסדת אותם. כך, אנו צפויים לפגיעה בארגונים שמספקים שירותים אלה, וחשוב וחמור מכך, פגיעה באזרחים עצמם. לצד זה, בשוטף, יש בשנים האחרונות מגמה שבה הארגונים מפתחים מנגנונים של הכנסות עצמיות. המטרה היא להפסיק או לצמצם את ההסתמכות על כספי הממשלה והפילנתרופיה, כדי שהארגון יישאר בר-קיימא גם בעתות חירום. כמעט בכל ארגון שהוא מבוסס, יש יחידת רווח שמייצרת הכנסה עצמית לארגון. האם זה מספיק מפותח וקורה בארגונים קטנים או חדשים? לא מספיק, אבל זו המגמה. אין מנוס אלא ללמוד ממצב החירום הזה: אין ברירה אלא להכניס את זה למערכת של כל מלכ"ר שקם, כחלק אינהרנטי מהאופן שבו הוא מפתח משאבים. זו גם הפכה להיות דרישה של הפילנתרופיה, שרוצה לראות אימפקט ארוך-טווח - דבר שקשה מאוד להשיג אם יש תמיכה רק לזמן מוגבל. זה מהלך שדורש התאמות של הרגולציה הקיימת, שתכיר בצורך ותתמוך בו, ושל ‘חינוך שוק’, תהליך שייקח כמה שנים, אבל בעתות משבר אנחנו גם לומדים על מה שחשוב, הכרחי ונחוץ בשוטף".

עוד כתבות

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

גיא הדס / צילום: רמי זרנגר

אחרי 16 שנה: סמנכ"ל התקשורת, קשרי ממשל ואחריות תאגידית בבזק, גיא הדס, פורש

עפ"י הודעת בזק, הדס יישאר בתפקידו ככל שיידרש להעברה מסודרת של התפקיד ● עדיין לא ברור מי יהיה מחליפו של הדס, או לאן פניו מיועדות

אהוד אולמרט, רה''מ לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האם החלטה 1701 קוימה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט?

אולמרט טען כי בתקופתו החלטה 1701 קוימה. הממשלה בראשותו גרסה אחרת ● המשרוקית של גלובס

מייסדי נו ניים סקיורוטי שי לוי ועוז גולן / צילום: יח''צ יוסי זליגר

אחרי שקיבלה תג מחיר של מיליארד דולר: נו ניים הישראלית נרכשת רק ב-450 מיליון דולר

חברת התקשורת האמריקאית אקמאי הודיעה על סגירת העסקה לרכישת חברת הסייבר ● בדצמבר 2021, גייסה החברה 135 מיליון דולר, לפי שווי של מיליארד דולר אחרי הכסף, והרכישה מהווה ירידה של 55% בערכה של החברה הישראלית

איתי בן זקן (משמאל) ונמרוד שדות, מייסדי האניקומב / צילום: יוסי זליגר

חברת הביטוח הדיגיטלית האניקומב גייסה 36 מיליון דולר

האניקומב מציעה ביטוח דיגיטלי לבעלי בתים משותפים בארה"ב, שוק שמוערך ב-34 מיליארד דולר ● החברה תשתמש בכספי הגיוס להעמקת היתרון הטכנולוגי המבוסס AI שלה ולהתרחבות לשווקים משיקים

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר, לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

וויז מציגה את הגיוס הגדול של חברה ישראלית אי פעם

חברת הסייבר בניהולו של אסף רפפורט מציגה קצב צמיחה מסחרר ושורת צעדים שאפתניים ● ארבע שנים בלבד אחרי הקמתה, הכריזה וויז על גיוס של מיליארד דולר ● בין המשקיעים: הקרן האמריקאית הגדולה אנדריסן הורוביץ ● בשוק תוהים: עד לאן היא יכולה לצמוח?

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

שיפוצים בבניין / צילום: כדיה לוי

בניין הוכרז כמסוכן, אך דייר סירב לשלם על שיפוץ. מה קבע ביהמ"ש?

המפקח על רישום המקרקעין דחה תביעה של בעל דירה שסירב לשלם את חלקו בשיפוץ של בית משותף בבת ים

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

ותיקי אגף תקציבים קיימו כנס נגד הממשלה. מי בלטו בהיעדרם?

כ-300 בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר התאספו היום (ג') למחות נגד המדיניות הנוכחית באגף ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור שעיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

פרשת חברת הגמל סלייס מזכירה שיש תובענות ייצוגיות חשובות

המקרה של סלייס מלמד באופן מובהק כי גם באסדרה עתידית, מאוד לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים ● תובענות ייצוגיות הן כלי של אכיפה פרטית, שבמסגרתו אזרחים יכולים לפעול במקומות שיש בהם ריק, או כאשר הרגולטור זקוק לדחיפה על מנת לפעול

מתלה עם כביסה בפרוזדור, במלון של מפונים בטבריה / צילום: ap, Ariel Schalit

"חזירות": הצעד החדש של רשות המסים נגד בעלי דירות שהקפיצו מחירים

שכר הדירה שמפוני הצפון מתבקשים לשלם מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, וברשות המסים תמהים איך אין דיווחים של משכירים שכבר לא עומדים בתקרת הפטור ממס ● מבצע אכיפה ממוקד ינסה לאתר אותם: "חזירות מקוממת"

מעבר הגבול בין רוסיה לנארווה, אסטוניה, סגור לכניסת רכבים / צילום: Reuters, Mihkel Maripuu

אוקראינה מאבדת מכוחה, והמדינות הבלטיות שואלות: אנחנו הבאות בתור?

נארווה, עיר הגבול של אסטוניה שסומנה על ידי פוטין כאדמה רוסית היסטורית - היא בין היעדים הפוטנציאליים לערעור היציבות באזור ● מפברואר נרשמת הידרדרות מהירה ביחסים בין המדינות