בנק ישראל סיפק מט"ח אך הריביות שצוטטו בשוק נותרו ברמות אסטרונומיות: "התוכנית שלו לא עבדה"

בבנק המרכזי מחזירים אש: "האשמה היא של המוסדיים שהכניסו את עצמם לבעיה ובנק ישראל מספק עבורם נזילות לשוק המט"ח"

פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ, גלובס
פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ, גלובס

יום המסחר הסוער והחריג שהיה אתמול בשוק המט"ח כלל התערבות מיוחדת של בנק ישראל הזרים נזילות דרך מכרז למערכת הבנקאית, אך בכל זאת הותיר כמה נפגעים עם ביקורת על תוצאות המהלך.

"מה שהיה אתמול בשוק המט"ח הוא לא יום טוב עבור בנק ישראל. הבנק המרכזי הזרים לשוק סכומי עתק בשביל נזילות אבל התוכנית שלו לא עבדה ולא חילחלה לציטוטים בפועל בשוק. אפשר לומר שהבנק הסתפק בלשדר שעשה את שלו. זאת משום שהיו רגעים שהבנקים לא הסכימו לתת ציטוטים על הדולר וברוב הזמן הציטוטים שהתקבלו מהבנקים היו ברמה של יותר משוק אפור - זה אומר שהסיוע של בנק ישראל לא זורם לשוק ועוצר איפשהו. מישהו נהנה אבל זה לא השוק". כך אמר פעיל בשוק המט"ח.

עוד הוא סיפר כי גם במהלך יום המסחר אתמול, ולאחר התערבות בנק ישראל, התקבלו ציטוטים ששיקפו ריבית שנתית של 10% ועד 30%  בפורוורד לספוטים על הדולר ליום (בחודשי הריביות נמוכות במקצת מ-10% אך עדיין גבוהות). לדברי אותו גורם "הנזילות שבנק ישראל התערב כדי לייצר אותה לא הגיעה לשוק, וזה כשהריבית בארה"ב היא אפס". עוד העריך אותו גורם כי אולי בנק ישראל מעדיף לא להתערב בקצר כדי לא לפגוע בהתחזקות הדולר.

מנגד, בבנק המרכזי לא הסיכמו עם הביקורת כלפיהם והחזירו אש: "האשמה היא של המוסדיים שהכניסו את עצמם לבעיה והתמנפו מדי בחוזים, ואילו בנק ישראל מספק עבורם נזילות לשוק המט"ח. למעשה, אותם גורמים שהאשימו אותנו שאנו רוכשים יותר מדי דולרים ומחזיקים ביתרות גבוהות מדי, הם אלה שרוצים שנשתמש ביתרות הללו עכשיו", אמר גורם בסביבת הבנק.

עוד אמר אותו גורם מסביבת הבנק המרכזי כי "הבנק ימשיך לעקוב אחר שוק המט"ח ואם יראה צורך בשימוש בכלים נוספים הוא יעשה כן". עוד הוא ציין כי בכל העולם יש מחסור בדולרים וכעת הבנק המרכזי נותן לבנקים שכנראה די מלאים עם מימון למוסדיים ולמוסדיים עצמם להתארגן ולהצטייד - ולרכוש מספיק דולרים.

בכל אופן, וגם אם המהלך של בנק ישראל לא מיצה את הפוטנציאל שצרכני דולרים קיוו לו, עדיין מדובר בצעד חסר תקדים שבמסגרתו החל אתמול בנק ישראל לספק מט"ח לגופים מוסדיים בהלוואת קצרות טווח לשבוע, בניסיון מוצהר לסייע לבלום את העלייה החדה בשערי המטבעות הזרים. בעבר נזכיר, בכירים בבנק המרכזי אמרו ששוק המט"ח זה "לא הבעיה של בנק ישראל", והעדיפו לא להתערב. אגב, בימים אלה ממש בנק ישראל מתערב באופן חריג גם בשוק האג"ח הממשלתיות.

מחסור כתוצאה מהביקוש האדיר של המוסדיים

בהודעה שפרסם אתמול הבנק המרכזי נאמר כי "לאור התנודתיות המוגברת בשווקים הפיננסיים בעולם והלחצים לנזילות דולרית במספר רב של משקים בנק ישראל קשר עסקות החלף ( SWAP ) דולר/שקל עם פירעון לשבוע מול בנקים מקומיים".

העלייה החדה בשערי המטבעות הזרים היא תופעה זמנית שנוצרה כתוצאה ממחסור חריף במט"ח במערכת הפיננסית בישראל. המחסור הוא תוצאה של ביקושים גדולים למט"ח של הגופים המוסדיים שמחויבים לרכוש דולרים בהיקפים גדולים מאד בגלל הנפילות החדות בשווקים.

אחת הסיבות לכך היא דרישות להגדלת בטחונות (margin calls) להשקעות בנגזרים בחו"ל מצד כותבי אופציות על רקע העלייה ברמת הסיכון בשווקים. בנוסף, מדובר באפקט של צמצום הגנות המט"ח, שנועדו להגן על השקעות החוסכים הישראלים בנכסים בחו"ל מפני התחזקות בשער השקל. בגלל הנפילות החדות בבורסות העולם צנח המשקל היחסי של ההשקעות בחו"ל בתיקי החיסכון והמוסדיים מחויבים לצמצם באופן יחסי גם את ההגנות המט"חיות - מהלך שמשמעותו המעשית זהה לרכישת דולרים. הבעיה הוחרפה בשל העובדה שפיקדונות מט"ח גדולים שהוחזקו במערכת הבנקאית בישראל הועברו לחו"ל בין היתר בשל לחץ של גופים פיננסיים שממשים נכסים נזילים תחת לחץ פדיונות.