אתר בנייה ברעננה / צילום: אלון רון
ימי הקורונה בעיצומם וההשלכות מדאיגות, אולם יתכן שהם עשויים דווקא להציב בפנינו מראה מגדילה - כזו שכבר לא תאפשר להתעלם מהמציאות האבסורדית הנשקפת בעדה ותגרום לניפוץ פרדיגמות שגויות וליצירת שינויים שנמנענו מהם עד כה.
אחד הענפים המשוועים לשינוי הוא ענף התכנון והבנייה בארץ, המאופיין בניגודי אינטרסים, בכאוס, בחוסר וודאות, ברגולציה מטורללת, בסיאוב ובסיכון יזמי מופרז. הניסיון להתמודד עם משבר הדיור בשנים האחרונות, תוך התעלמות בוטה מבעיות השורש שבבסיסו, הוביל להמשך ההתדרדרות בשוק החופשי ולהעמקת המשבר, ובמהלך מערכות הבחירות האחרונות נעדר הנושא לחלוטין מהשיח הציבורי.
ואז הגיעה קורונה, ואיתה ההזדמנות להציף כמה מהעיוותים הפחות מדוברים המאפיינים את הענף לאורך שנים, המתעצמים כיום, ומהווים איום מוחשי על עצם קיומו.
הקושי הראשון שעוררה המגיפה הוא המחסור במוצרי יבוא. עם פריצתה, קראו תומכי השוק האוטרקי בארץ לסגירת גבולות ולביסוס השוק המקומי, באופן שאינו ישים ואף שגוי כלכלית. המחסור הנוכחי, בפרט בחומרי גלם מסין, מעלה דווקא שאלה הנוגעת לדינמיות של היבוא. ככל שהמשבר יימשך, יגבר הצורך לייבוא ממקומות אחרים בעולם בזריזות וביעילות, והגיע הזמן להציב זרקור מול הקשיים שהמדינה מערימה על היבואנים. ביניהם הדרישה לתו תקן ישראלי גם עבור מוצרים בעלי תו תקן אירופאי או אמריקאי, המהווה נטל כבד בפרט בענף הבנייה, כתוצאה מהמבחר העצום של המוצרים, וגורמת לעיכובים, לעלויות ולתלות.
קושי נוסף שמציפה הקורונה הוא התלות בפועלים הזרים. בבניית מבני משרדים ומסחר, על-פי-רוב מעטפת הבניין והחללים הציבוריים נבנים על-ידי החברות הקבלניות, המתבססות במידה רבה על פועלים זרים, וחללי הפנים נבנים על-ידי קבלני שיפוצים פרטיים. בבנייני מגורים בארץ לעומתם, פרשנות של חוק התכנון והבנייה (המתנה את קבלת תעודת גמר בהצהרה על בניין ה'ראוי לשימוש') מאלצת את החברות הקבלניות להשלים את הבנייה בעצמן, תוך עמידה ברשימה קפריזית של דרישות. מגבלה זו מגבירה את התלות בפועלים הזרים, ומשליכה לרעה על האיכות, העלויות ומשך הביצוע. זוהי הזדמנות לבטל גם את בזבוז המשאבים הנובע מעצם התכנון הפיקטיבי המכונה 'סטנדרט' (המשתנה במסגרת 'מנגנון שינויים' יקר לתפעול, שנדרש הקבלן להקים) וכן את התנאים המחייבים את הקבלנים לרכוש מוצרי 'סטנדרט' במחירי מינימום תמורת בלעדיות, והופכים את רוכשי הדירות לשבויים בידי ספקי המשנה.
הנחיות הממשלה העדכניות מציפות גם את העיוותים ברגולציה של הליכי רישוי הבנייה. לאחר שנים של הפקרות, במהלכן הליך הוצאת ההיתרים הסתרבל והסתאב באין מפריע, הוגדר השבוע הענף על-ידי הממשלה כ"קטר של המשק" - המגזר הפרטי הונחה להמשיך לעבוד, אולם המגזר הציבורי עבר למתכונת חירום. הפרדה זו תמוהה בהינתן המעבר שבוצע למערכת מקוונת, המאפשרת עבודה מרחוק, ונוכח העובדה שענף הבנייה לא יכול לתפקד ללא הוצאת היתרי בנייה למשל או היתרי אכלוס. התארכות המשבר יחייב למצוא פתרונות יעילים לקידום הליכי הרישוי, לרבות צמצום דרישות ביורוקרטיות מיותרות ומעורבות אין-ספור גורמים בלתי יעילים הממומנים על-ידי הציבור. בנוסף ניתן לקדם חקיקה שתאפשר הליך רישוי עצמי על-ידי אדריכלים מהמגזר הפרטי, המוכנים לקחת על עצמם את האחריות, במידה והמגזר הציבורי יתקשה לעמוד בנטל.
עוד ניתן לקוות כי הסולידריות הנרקמת בציבור בעקבות המשבר תעלה סוף-סוף לדיון גם את נושא העדר הוודאות התכנונית , אשר הפך בשנים האחרונות למובנה, ותביא הן לביטול הליכים המייצרים חוסר וודאות והן לקידום חקיקה המייצרת הוגנות, אשר תחייב שיתוף ציבור בנוגע לנהלים, ותאסור על שינויי מדיניות והחלת דרישות רטרואקטיבית, המתאפשרת כיום בחסות חוק התכנון והבנייה.
אחד הצעדים הנוספים שיש להכריז עליהם מיידית נוכח המיתון הכלכלי שהמדינה נקלעה אליו הוא ביטול פרויקטי דיור ממשלתיים כגון 'מחיר למשתכן' או 'דירה להשכיר', המעמיסים נטל מיסוי כבד ומיותר על הציבור לטובת הגרלת דירות לאוכלוסיות מצומצמות, ומייצרים אין-סוף כשלים ועיוותים כלכליים וחברתיים. יש לפעול לחיזוק השוק החופשי בענף וכן לעצור את המלחמה שהממשלה הכריזה במשקיעים, כשהמטרה שצריכה לעמוד לנגד עיננו היא הגדלת ההיצע - שלא על חשבון גזל הציבור הרחב.
ימי הקורונה כבר לא מאפשרים לנו להתעלם מהמציאות חסרת ההיגיון שאנחנו חיים בתוכה, הם קוראים לנו לעצור ולטפל במגוון החוליים שאנו כחברה נושאים עימנו לאורך שנים. הנושאים אותם הציף עד כה המשבר הם קצה הקרחון, תחום התכנון והבנייה בארץ מאופיין בעיוותים ובכשלים רבים, המהווים כיום איום על עצם קיומו. הצעדים שיש לנקוט ידועים לעוסקים בענף, עכשיו נותר רק לפרק ולבנות מחדש.
הכותבת היא אדריכלית, בעלת משרד העוסק בתכנון מגורים, מובילת קבוצת "רישוי שפוי"