נשיא להב, עו"ד רועי כהן / צילום: שלומי יוסף
ככל שנוקפים הימים והמדינה שוקעת אל עומק משבר הקרונה, כך גם גוברת זעקת העצמאים נגד הפקרתם על ידי המדינה וחששם מפני קריסה מוחלטת. לטענתם, כול ההבטחות שמפזרת המדינה לא מספקות. כך, התלוננו העצמאים בשבוע החולף שחבילת הסיוע של כ-6,000 שקל (לעסקים שהמחזור שלהם עד 300 אלף שקל) שהובטחה להם עדיין מעורפלת, לא ממש ברור מי יהיה זכאי לה, והאם המדינה לא תנגוס בסכום שהובטח עד שלא יועיל כלל.
בינתיים שוקדת המדינה על רעיון נוסף לסיוע לעסקים הקטנים - פטור מארנונה לעסקים שנפגעו משמעותית מהקורונה ודחיות בתשלומי הארנונה והקלות אחרות לעסקים האחרים. אך מעבר לעובדה ש"הרעיון" הזה טרם התגבש לתוכנית, גם אם ייכנס לתוקף נראה כי לא יצליח להרגיע את הרוחות הסוערות בסקטור העצמאים.
במקביל, יצא בסוף השבוע יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד עם הצהרה כי הוא מתכוון לפתוח איגוד שיאגד את העצמאים תחת ההסתדרות - אולם גם הצהרה זו אינה מרגיעה את העצמאים בשלב זה.
וכך, הארגונים שמייצגים את העצמאים והעסקים הקטנים מתכוננים למלחמה.
מדיניות של טלאים
במוצ"ש נורתה יריית הפתיחה במאבק. ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, שלח לראשי ארגוני העצמאים במשק מכתב שכותרתו "אסטרטגיית הפעולה במשבר הקורונה", שעיקרו: הגיע הזמן להפסיק להתבכיין ולהתחיל להילחם.
"כול האסטרטגיה שלנו, של להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) ושל כל ארגוני העצמאיים והמגזר העסקי, שגויה מיסודה", כתב גינדי והוסיף: "אנחנו חייבים לשנות גישה - לא עוד בכי על מר גורלנו בתקשורת, אלא תקיפה חזיתית של מקבלי ההחלטות על הפקרה למוות של הילדים שלנו, בפנים! אנחנו מדממים ובוכים במקום לעלות להתקפה על החיים שלנו".
המכתב נשלח לעשרות ראשי ארגונים המייצגים עצמאים, ובהם להב, תנועת "אני שולמן", מסעדנים ומתווכים, ובמסגרתו כותב גינדי כי יועצי המס המייצגים מאות אלפי עצמאים עדים כעת לעשרות אלפי פניות מדי יום, לנפילת העסקים שלהם ולקריאות על קריסת משפחותיהם. "המדינה מפקירה כאן למוות 500 אלף משפחות", כותב גינדי, "כי מקבלי ההחלטות הם שכירים, שהגנו על עצמם ועל הציבור שלהם - האליטה השכירה של מדינת ישראל מכול כיוון. יש פה דיקטטורה מוחלטת של האליטה הזאת".
עוד כתב גינדי כי "הפיצוי המוצע לעצמאים הוא לעג לרש והוכחה מוחלטת שקיימים פה שני עמים, עם של שכירים מוגן לחלוטין ועם של עצמאים מופקר לחלוטין".
גינדי מסכם: "לאורך ההיסטוריה רק מי שידע לשתף פעולה בהיקפים גדולים הצליח להשיג את מטרותיו, ואנחנו כמגזר העצמאים מעולם לא הצלחנו לעשות את זה. זהו יום הדין שלנו, אם לא נצליח גם הפעם, מגיע לנו לגסוס".
הפנייה הזאת עוררה את ראשי הארגונים לפעול. להב זימנה מסיבת עיתונאים שבמסגרתה היו אמורים ארגוני העצמאים להציג את הדרישות שהציבו לממשלה. "הכיוון של הממשלה הוא לתת לנו חבילת פיצוי הכוללת פטור מארנונה - וזה לא מספיק. יש צורך בצעדים מיידיים של הקפאת התשלומים", הבהיר נשיא להב, עו"ד רועי כהן.
במסגרת המאבק העבירו ארגוני העצמאים לדרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, אשר מרכז עבור משרד ראש הממשלה, את ההצעות שלהם לאישוש הכלכלה, וכן רשימת דרישות: דמי אבטלה לעצמאים, הודעה על דחיית תשלומי הלוואות לשלושה חודשים הקרובים, איסור פגיעה במסגרות אשראי לשלושה חודשים, מתן אפשרות למשיכה של כספי קרן השתלמות ללא תשלום מס, החלת מדיניות של קיזוז הפסדים לאחור והקמת קרן פיצויים לבעלי עסקים שנפגעו ביותר מ-25% מהמחזור.
גם בעמותת "אני שולמן" הצטרפו לצעדי החרפת המאבק לטובת העסקים הקטנים. במכתב ששיגר אתמול (א') עו"ד גיל אפרתי, היועמ"ש של עמותת "אני שולמן", לראש הממשלה נתניהו, צוין כי "במקרה שלא יוקפאו כול התשלומים לעצמאים ועסקים קטנים, ייתכן שראש הממשלה ידביר את הקורונה אך גם יכניע כלכלית רבים מאזרחי המדינה". עוד כתב אפרתי לראש הממשלה: "פעולות החירום שבהן נקטת מובילות לקריסה כלכלית בלתי נמנעת של אזרחים פרטיים, ובפרט אלפי עצמאים ומשפחותיהם".
הפתרון, לדברי עו"ד אפרתי, מצוי בידי ראש הממשלה: "כשם שהנחית את אזרחי ישראל לעצור את שגרת חייהם, יש להנחות את המערכת הפיננסית לבצע הקפאה של המצב הקיים בכדי למנוע קריסה טוטאלית. נבקשך להורות לכלל רשויות המדינה לרבות רשויות המס, המועצות המקומיות והאזוריות להקפיא - ממש כך - כל חיוב או דרישת תשלום מכל מין וסוג באופן מיידי ועד להודעה חדשה".
במקביל, גם עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר שיגר מכתב לשר האוצר, שבמסגרתו הוא טוען כי המדינה אינה עושה די על מנת לסייע לעסקים. "חלף כבר חודש מאז החמרת המשבר ואין עדיין תוכנית פעולה כלכלית מוגדרת המבטיחה כי עשרות ואולי אף מאות אלפי עסקים לא יקרסו", כותב לין, ומוסיף: "מה שיש בפנינו כיום זו מדיניות של טלאים. מגבשים טלאי על טלאי כדי לנסות ולסייע לעסקים, והמדיניות היא בעיקרה דחיית תשלומים, הוצאה לחל"ת ונטילת הלוואות. מה שנחוץ כיום ומיד זו תוכנית מקיפה שתיתן מענה אמת לעסקים במגזר הפרטי ולעובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו".
להערכת לין, על ראש הממשלה ושר האוצר להביא בחשבון כי ייתכן שיהיה צורך להזרים למעלה ממ-100 מיליארד שקל למגזר העסקי, ואולי אף יותר. לטענתו, "למדינה יש מקורות. מקורות אלה צריכים להגיע מהמגזר הציבורי באמצעות צמצום של אמת בהוצאות, גם במחיר של פגיעה בעובדים. כמו כן, יש לעשות שימוש ברזרבות של החברות העסקיות שבבעלות המדינה ובקרן הדולרית של בנק ישראל, שכבר צברה 130 מיליארד דולר".
לין מסכם: "לא ייתכן שהמדינה תרשה כי כלל האוכלוסייה שמקור הכנסתה במגזר העסקי הפרטי תיוותר ללא כל, בעוד המגזר הציבורי לא יתרום את חלקו. אסור לפלג את העם".
במקביל לפניות לראש הממשלה ולאוצר, פנו ארגוני העצמאים גם לבג"ץ, והגישו אתמול עתירה דחופה משותפת נגד שר האוצר וממשלת ישראל, במסגרתה הם דורשים מהמדינה לעשות שימוש בסמכותה הקבועה בחוק מס רכוש וקרן פיצויים ולאשר מתווה פיצויים הולם לעסקים שנפגעו מהתפשטותו של נגיף הקורונה. "הפכתם את תושבי ישראל לבלתי נראים, אך חובותיהם מצטברים, ושיטה זו גורמת למפולת כלכלית חסרת תקדים ולנזקים אדירים לעסקים", נכתב בעתירה.
למאבק העצמאים שותף גם יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, ארגון מעסיקים המייצג את התעשייה הזעירה במדינה ישראל, אשר קורא לממשלה לפעול לאלתר ולהביא אל השולחן מסגרת פיצויים הולמת לתעשייה הזעירה.
התעשייה הזעירה מהווה מנוע צמיחה משמעותי במשק, כאשר בין הענפים החברים בה ענף העץ, מתכת, פלסטיק, דפוס, טקסטיל, קוסמטיקאיות, ספרים ועוד.
לדברי אלקובי, "מתווה של עד 150 אלף שקל מחזור מוציא מכלל אפשרות לקבל פיצויי באחוזים גדולים מהעסקים האלה. יש להגדיל את המחזור השנתי לסכום ריאלי. כמו כן, יש לקבוע סכום אחיד לפיצוי של 10,000 שקל, ולא להגביל לתקרה של 6,000 שקל מקסימום. בנוסף, ראוי שהמדינה תפטור מתשלום מסים את העסקים שחדלו לפעול, כמו מספרות וקוסמטיקאיות, לרבות בהקשרים של ארנונה, חשמל, מים אגרות וכל הוצאה מסוג זה.
"בנוסף יש לפעול מיד לקידום חקיקה שתכניס הגדרה של מגפה לחוק מס רכוש בנוסף למלחמה, כדי שהחוק יאפשר קבלת פיצויים באופן עקיף על בסיס ירידה במחזורי הפעילות של התעשייה הזעירה בישראל".
על רקע האיומים של הארגונים בהחרפת המאבק נגד המדינה, והבג"ץ שהוגש, התקיימו בשעות הלילה שיחות בין האוצר ומשרד ראש הממשלה לראשי ארגוני העצמאים. במסגרת השיחות, ביקשו נציגי האוצר וראש הממשלה מדובי אמיתי, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים בפועל, לדחות את מסיבת העיתונאים שתוכננה להיום תוך התחייבות לפרסם תוכנית סיוע ממשלתית למגזר העצמאים בישראל תוך 48 שעות.
בלה"ב נעתרו לבקשת הממשלה, ודחו את מסיבת העיתונאים ליום רביעי השבוע, לאחר פרסום התוכנית. נשיא לה"ב מסר כי "אנו נמצאים במשבר שכמותו לא ידעה מדינת ישראל, ומכיוון שאנו מבינים את גודל השעה ומתוך אחריות לאומית, החלטנו להיענות לבקשה ולתת הזדמנות לראש הממשלה ושר האוצר להעניק תוכנית סיוע אמיתית למגזר העצמאים עם צעדים מיידיים. כפי שראש הממשלה ושר האוצר ידעו לפתור את בעיית השכירים והעובדים המאוגדים, חלה עליהם חובה לפתור גם את בעיית העצמאים והעסקים הקטנים על מנת שיוכלו לשרוד את התקופה הקשה שנחתה עליהם".
אין כיסים עמוקים
אולם, לא כולם מסכימים שצו השעה הוא סיוע לעצמאים. פרופ’ עומר מואב, לשעבר היועץ הכלכלי לשר האוצר יובל שטייניץ, טוען כי "עם כל הצער וההבנה, וליבי עם בעלי העסקים, אסור שהממשלה תתחיל להציל עסקים. כלומר, דחיית תשלומים - כן, ודרך הסידור של החל"ת יש למעשה גם סיוע בתשלומי שכר ושימור עובדים. אבל כסף להצלת עסקים הוא בבחינת בור ללא תחתית".
לפי מואב, "הממשלה צריכה לפעול בזהירות ואחריות. והציבור, כולל בעלי העסקים, צריכים להבין שאין לממשלה כיסים עמוקים - זה הכול חוב שהציבור ישלם, ופזרנות של הממשלה יכולה להעמיק את המיתון. מה כן? בעלי העסקים יכולים לדרוש הקלה ברגולציה ובחקיקה שמגבילה אותם, במטרה להקל על החזרה לעבודה בתום משבר הקורונה ובנסיבות מיוחדות צריך להעניק גם לבעלי עסקים/עצמאים".