פרשנות: דוח המבקר מוכיח שמחיר למשתכן קודמה בשם אג'נדות פוליטיות

דוח מבקר המדינה על מחיר למשתכן שמתפרסם בסוף מרץ 2020, ושעיקר ממצאיו נוגעים ל-2018, הוא דוח היסטורי, לא דוח ביקורת. כל המפגעים שצויינו בו אוזכרו בעבר הן על ידי גורמים חיצוניים ובראשם בנק ישראל, ועיתוי פרסומם, כשהתוכנית נמצאת בירידה ואולי לקראת הסוף - הוא לעג לרש. לבוא עכשיו ולספר לזוכים של מחיר למשתכן שמתלוננים לפחות 3 שנים על מחדלים בתחום פניות הציבור, שחברות הבקרה עבדו בצורה בלתי מקצועית, זה לזרות מלח על הפצעים. ואולם על אף חסרונותיו, ניתן לדלות מהאותיות הקטנות שבדוח כמה תובנות מעניינות.

כך למשל, ביקורת שמלווה את התוכנית מסוף 2015 היא שההנחות הניתנות לדירות במרכז הארץ גבוהות בהרבה מההנחות הניתנות לדירות בפריפריה. והנה מתברר, כי הנושא הועלה בקבינט הדיור כבר ביולי 2015, כשהתוכנית הייתה ממש בחיתוליה. הצעדים שנקטו אז כדי לתקן את הדברים היו סבסוד פיתוח הקרקעות בפריפריה ליזמים ומענקים של 40-60 אלף שקל לזוכים ביישובים מרוחקים במיוחד. העובדה, שמהר מאוד הוברר שמדובר בצעדים לא מספקים, ועל אף זאת לא נעשה דבר עד היום, כדי לתקן את המצב. למעשה, רק היועץ המשפטי לממשלה, שקבע בשנה שעברה שיש להגביל את ההנחות הנתנות לדירות ל-400 אלף שקל, שם קץ לתופעה. השנה החלו לממש את הכלל הזה במספר הגרלות.

עוד מספר הדוח על כך שבמהלך הדיונים בקבינט הדיור על התוכנית, דובר אמנם על אובדן הכנסות המדינה בגין מתן ההנחות על הקרקעות, בצורה של תקבולים מופחתים בגין מע"מ ומס רכישה, אולם לא הובאו נתונים על היקף האובדן. בדוח מדברים על כ-2.1 מיליארד שקל לשנה.

המחשה נוספת לליקויים בניהול התוכנית היא חוסר המעקב אחרי מידת השגת מטרותיה של התוכנית. שאלה מרכזית שצפה ועולה על ידי המבקרים של התוכנית היא עד כמה התוכנית השפיעה על השוק החופשי? עד היום לא התקיים תהליך כזה, שילווה למשל באמצעות מחקר מלווה. משרד השיכון מסר כי עד לאוקטובר 2019 אמור היה להתפרסם מחקר. עד כה הוא לא יצא לאור.

וכך מתברר, כי ההחלטה הממשלתית שהתקבלה בתחילת 2018 להאריך את תוקף התוכנית, שבה צויין כי "לאור הצלחת שיווק הקרקעות והשפעתו המצטברת על יוקר המחיה ושוק הדיור מוצע להאריך את תוקף התוכנית", לא גובתה בשום נתונים שיוכיחו את התזה.

דווקא אז ניתן היה להציג נתון, שמדד מחירי הדירות ירד בכ-2% לעומת השיא, ואולם כנראה שהיו מי שחששו, שעם ירידה כה צנועה מוטב להצטנע ולא להציג נתונים. התוצאה - קבלת ההחלטות במסגרת המינסטריאלית נעשתה בראש ובראשונה על סמך אג'נדות פוליטיות שהנחו את שר האוצר משה כחלון, ולא על סמך נתונים וניתוחים מקצועיים.