1,500 בקשות הוגשו להלוואות בערבות המדינה, למה רק עשרות בודדות אושרו?

הביקוש להלוואות בערבות המדינה גבוה בהרבה ממה שהיה מוכר בקרן הקודמת, אך עדיין נמוך מאוד ביחס להיקף העסקים שנפגעים ממשבר הקורונה. אבל לדברי גורם במערכת הבנקאית התנאים והפרמטרים שהמדינה קבעה לזכאות יובילו לכך שחברות יחסית גדולות ייהנו מהסיוע על חשבון העסקים הקטנים, שהם אלה שצריכים עזרה רבה ושנושאים על גבם את עיקר הפעילות במשק. הוא מתריע כי נכון לעכשיו נראה שקרן הסיוע הייעודית לעסקים קטנים ובינוניים בשל התפשטות נגיף הקורונה לא תספק את המענה הנדרש לעסקים קטנים רבים מאוד שנקלעו לקשיים קונקרטיים במיוחד בימים אלה.

הביקוש לקרן להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה החדשה, שהמדינה משיקה בימים אלה במטרה לסייע לעסקים להתמודד עם ההשלכות התזרימיות של משבר הקורונה זוכה לביקוש ער בהרבה, של עד פי ארבעה, מהקצב המוכר בקרן הראשונה שיצאה לדרך ב-2016. ככל הידוע עד אתמול בבוקר הוגשו כ-1,342 בקשות של חברות לקבלת הלוואה שכזו, כשקצב הגשת הבקשות עומד על כ-300 בקשות ליום.

 במסלול הקורונה קצב בקשת ההלוואות גדל פי ארבעה

בשוק הפיננסי מספרים כי מתוך כ-1,500 בקשות שהוגשו עד אתמול בערב אושרו עד כה "רק כמה עשרות בודדות של בקשות". עד סוף השבוע שעבר המספר עמד על פחות מ-20, כשיש גם "מספר לא גבוה של עסקים שבקשתם להלוואה כבר נדחתה, אך שמספר זה כנראה יטפס בימים הקרובים מאחר ויש להניח שמי שהגיש בקשה מהירה כבר בימים הראשונים הוא כנראה עסק מסודר יותר". יחד עם זאת, מציינים אותם גורמים מעורים, הרוב המכריע של הבקשות עדיין בשלב הבדיקה והבחינה - שלב שלוקח זמן, כאשר במערכת הבנקאית מעריכים כי שיעור הדחייה יעלה בימים הקרובים.

בכל מקרה, מתריעים גורמים במערכת הבנקאית, הסיוע האפקטיבי שהמדינה מספקת באמצעות הקרן החדשה הוא כזה ש"לא רציני לחשוב שהוא יספק מענה לצרכים הרבים בשוק". על האוצר לתת כלים נוספים מעולם דחיית או ביטול תשלומים ממשלתיים כגון מסים או ארנונה, וכן מעולם התמיכות והקצבאות. אחרת, הם מזהירים, הקרן הנוכחית שנוסחה כך שתיווצר העדפה דה-פקטו לעסקים יחסית גדולים, לא תאפשר לעסקים קטנים רבים מדי.

בהקשר זה אמר היום גורם מהמערכת הבנקאית כי "בסוף כל החברות הגדולות והמסודרות עם מחזורי העסקים הגדולים, כלומר החברות הבינוניות בגודלן, תנצלנה מהר יותר את כל הקרן, ולעסקים הקטנים לא יישאר. לכן בבנקים ממליצים על הקמת שתי קרנות ייעודיות שאחת מהן פונה רק לעסקים קטנים. מה שקורה הוא מישמש שישאיר את העסקים הקטנים בצד, כשהעסקים הבינוניים יקבלו את עיקר הקרן ולא יהיה מה לתת ממנה לעסקים הקטנים. זו טעות מבחינה משקית".

מנגד, בהתייחס לביקורת הנשמעת במערכת הבנקאית על הקלות והגמשות שהוכנסו לתנאי קבלת האשראי טוענים באוצר כי המערכת הבנקאית חייבת להיות שותפה בחלק מהסיכון, ולא רק המדינה. עוד אומרים באוצר כי בניגוד לטענות, גם אם תהיה העדפה לעסקים בינוניים, הרי שנקבעה הוראה שמגבילה את היקף האשראי לעסקים אלה לעד 50% מסך הקרן.

לוח זמנים מקוצר והגדלת ערבות המדינה

ב-9 במרץ פתח האוצר "מסלול סיוע ייעודי לעסקים הקטנים והבינוניים, במסגרת ההסכמים הקיימים מכח פעילותה של הקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה עם השותפויות הפיננסיות שנבחרו להפעלתה של קרן זו". בשל ההיקף הגבוה מאוד (והגדל) של העסקים שנזקקים עתה לסיוע תזרימי דחוף בשל ההשבתה שנגרמה במטרה להקל על ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה, המדינה מספקת בקרן החדשה הטבות גדולות מאלו שהיו בקרן הראשונה שיצאה לדרך ב-2016. אתמול אישרה ועדת הכספים בכנסת העברת 4 מיליארד שקל לקרן.

בקרן החדשה נקבע לוח זמנים מקוצר יחסית לקבלת החלטה על בקשה להלוואה של עד 14 ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה (חמישה ימים לגוף המתאם ועוד תשעה ימים לבנק שמעמיד את האשראי) כשההלוואות תהיינה עד 8% מהמחזור השנתי של העסק או עד 20 מיליון שקל (לפי הנמוך מביניהם). בנוסף נקבעו הקלות שבהן הפחתת הפיקדון שנדרש העסק להפקיד בבנק המלווה מ-25% בקרן הראשונה ל-5% מההלוואה בקרן החדשה (ולאחר שעד אתמול דובר על שיעור פיקדון של 10% מההלוואה בקרן החדשה), הגדלת ערבות המדינה ל-85% מההלוואה משיעור של 70% בקרן הראשונה, והארכת תקופת ה"גרייס" על קרן ההלוואה (דחיית מועד תחילת התשלום להחזר קרן ההלוואה) לעד 12 חודשים לעומת עד שישה חודשים בקרן הראשונה. בנוסף, בקרן החדשה יש גם פטור מעמלות לווה, עמלות מלווה, אגרת פתיחת תיק ודמי השתתפות לבדיקה כלכלית. יחד עם זאת, בקרן החדשה המדינה מאפשרת לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון שקל לשנה וזאת לעומת מגבלת מחזור שנתי של 100 מיליון שקל שהייתה בקרן הקיימת להלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים.

לצעדים אלה משמעות אדירה על הקרנות ועל הבנקים המלווים. אמנם מדובר בהרחבה ניכרת של החברות שרשאיות ויכולות לפנות לקרן החדשה ולקבל הלוואה בערבות המדינה, אבל, מאחר וגודל הקרן מוגבל, כשהיקפה עומד עתה על 6 מיליארד שקל (4 מיליארד שקל שאושרו בשלב ראשון בוועדת הכספים ויתרת הכספים מהקרן הראשונה) כשהיא יכולה לגדול בעוד 4 מיליארד שקל, הרי שנראה שהיא מגבירה את התחרות על האשראי שהבנקים יתנו, תחת הגנת מדינה של עד 12% מההלוואות שיינתנו (לעומת מגבלה של 9% בקרן הראשונה).

זאת ועוד, ההלוואות בקרן צריכות לעמוד בפרמטרים עסקיים "רגילים" שלפיהם הן לא ניתנות כמענק אלא רק לגופים שעוברים חיתום ושיוכלו להשיבן בבוא העת. על כן, כאמור, הרחבת ההקלות לקבלת הלוואות גם יובילו לכניסתן למרוץ על האשראי של חברות בינוניות ואפילו מעבר לזה, שבהכללה מנוהלות מסודר בהרבה מאשר העסקים הקטנים ולכן תוכלנה להקדים ולנצל את הקרן.

עד אתמול דובר על כך שעסק שירצה לקבל הלוואה בערבות המדינה יידרש להפקיד 10% מההלוואה ואילו אתמול זה שונה ל-5% כשבמקביל הוארכה תקופת הגרייס כאמור לעד שנה. הקלות אלה משפיעות ישירות על שיקולי החיתום בהלוואה של הבנקים כשהם מגדילים את הסיכון עבור נותן ההלוואה. מציאות זו, יחד עם הגדלת הרף לקבלת ההלוואה גם לגופים גדולים יחסי, יובילו לשתי תוצאות - שהחיתום יהיה יותר קפדני וכך יהיה שיעור דחיית בקשות הלוואה גבוה בהרבה מכפי שניתן היה שיהיה, או שתהיה העלאת מחירי ההלוואות, כלומר הריביות (וסביר ששילוב של השתיים).

"עסקים קטנים הם לא עסקים מסודרים"

בהקשר זה אומר היום אותו גורם מהמערכת הבנקאית כי "הבנקים אדישים לסוג הלווה שייקח מהם הלוואה. על הבנקים לשקלל מי ישיב את הכסף, מתוך דאגה לבעלי המניות שלהם ולציבור בעלי הפקדונות אצלם. בהקשר זה יש להבין כי עסקים קטנים הם לא עסקים מסודרים - לוקח להם זמן להבין איפה הם נמצאים והם גם לא מחזיקים במנהל כספים אלא נזקקים לרואי חשבון חיצוניים ולשורה ארוכה של מסמכים שאין להם ביום-יום, כמו למשל תחזית תזרים מזומנים".

"אבל", ממשיך ואומר אותו גורם, "בכל זאת יש משהו שמטריד את הבנקים, שהם בבואה של המשק ושלכן הם רוצים שהמערכות יפעלו נכון ויופנו למקום הבעייתי. כך, התפיסה הרווחת במערכת היא שהמצוקה הכי קשה היא בעסקים הקטנים ולא בעסקים הבינוניים, מה גם שהעסקים הקטנים הם אלה שמניעים את המשק כשהם לא מחזיקים ביכולות כמו החברות הגדולות בהרבה להתנהל עם הבנקים".