גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלית שמחפשת תרופה לקורונה: "הנגיף לא ייעלם כמו הסארס, ואסור להתייחס אליו כאל שפעת"

פרופ' מיכל ליניאל, מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, חוקרת את נגיפי הקורונה: את הנוכחי, את סארס המקורי ואת מרס שהופיע ב-2012 ● "הפיתוחים שהיו בקנה להתמודדות עם הסארס לא יעזרו לקורונה, כי הנגיפים שונים בהתנהגות שלהם"

עובדת בצוות רפואי מחוץ לבית חולים בניו יורק, ארה"ב / צילום: Kathy Willens, AP
עובדת בצוות רפואי מחוץ לבית חולים בניו יורק, ארה"ב / צילום: Kathy Willens, AP

"כפי שקשה לדמיין שליחת חייל לקרב בלי אפוד קרמי, כך יש לראות גם שליחת צוותים רפואיים לטפל בחולי קורונה, ללא מיגון מתאים" - כך אומרת ל"גלובס" פרופ' מיכל ליניאל, מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, החוקרת את נגיפי הקורונה: הווירוס הנוכחי, סארס2 (Sars CoV-2), הסארס המקורי (Sars Cov-1) שהופיע בשנת 2002, והמרס MERS שהופיע בשנת 2012 באיזור ערב הסעודית, ומקורו בגמלים.

אספקת מיגון מתאים לצוותים הרפואיים - רופאים, אחים, ורוקחים - אומרת ליניאל, היא ראשונה בסדר החשיבות, שכן "אם לא תהיה לנו מערכת בריאות מתפקדת, נגיע למצב של איטליה או של ספרד וכמו המדינות שעומדות בתור, ואנו לא רוצים להיות שם".

"וזאת אני אומרת לאו דווקא כחוקרת קורונה, צריך שיהיה דיבור שוטף בין המערכות שמנהלות את הלוגיסטיקה של המדינה לבין המערך המחקרי בארץ", מציינת ליניאל. "הצבא בנוי לטיפול במשבר כזה, לתגובתיות מהירה, צריך לנצל את היתרון הזה, ואסור לבזבז זמן. צריך למצות ולנצל את הנקודות שישראל חזקה בהם: מחקר, מקוריות ,הייטק. צריכים לעבוד בהרבה כיוונים. הכרחי שהמדענים ומקבלי ההחלטות ידברו באותה שפה, כמו במלחמה, כי אחרת לא נוכל לנהל את הדבר הזה. פועלים צוותים שלא מונו על ידי שום גורם רשמי, אבל מתבססים על הדבר היחידי שמדען יודע לעשות והוא ללמוד מידע ונתונים  ולהתייעץ עם מדינות שטיפלו ומטפלות היטב במשבר".

"בין היתר, מאוד חשוב להחזיר איזו נורמליות לפעלתנות של המשק. יש מקומות בעולם שעברו לעבוד במשמרות, כך שצוות שעובד בשעות מסוימות לעולם לא יפגוש את הצוות שעובד בשעות האחרות, ותמיד יהיה צוות לגיבוי. המלחמה בקורונה היא כמו ניהול של קרב, וכך צריך לחשוב על זה. גם ברמה הלוגיסטית, ולא רק ברמת מחקר הבסיס. להחלטות לא נכונות עלולות להיות תוצאות שליליות דרמטיות. הצוותים הרפואיים הם החיילים שלנו בקרב הזה, וכמו שלא נשלח לקרב חיילים בלי מיגון מתאים, כך אי אפשר לשלוח את הצוותים הרפואיים לקרב הזה מבלי לספק להם את המיגון המתאים".

פרופ' מיכל ליניאל / צילום: נתי ליניאל

"כל מי שמשווה את זה לשפעת טועה ומטעה"

ליניאל מציינת כי יש מאמץ כביר ושיתוף פעולה בין מדענים בכל העולם, כדי לנסות לפתח חיסון לנגיף, או לפחות תרופות כלשהן, שכן אין לצפות שהנגיף הנוכחי ייעלם מחיינו כפי שנעלם הסארס 1, לאחר שהביא למותם של כ-800 מתוך כ-8,000 שחלו שיעור תמותה 9.6%). "הסארס 1, עם כל הדרמה סביבו, הרג בצורה מאוד יעילה", אומרת ליניאל. "הנגיף הנוכחי מביא לשיעור תמותה שעדיין לא ידוע לנו אך הוא כנראה בסדר גודל של 1%.למרות שבאיטליה וספרד המספרים המדווחים הם קרובים ל-10%, מי שנבדקים היום הם כאלה שיש להם סימפטומים, אך אנו יודעים שיש גם חולים שאין להם סימפטומים. כאשר לוקחים זאת בחשבון מגיעים למעשה לשיעור תמותה נמוך יותר (שכן מספר החולים, שהוא המכנה בשבר הזה גבוה מהידוע). זה לא קיים בווירוסים אחרים שאליהם כבר התרגלנו. אפילו בשפעת, גם אם הסימפטומים קלים, עדיין יש סימפטומים".

"ברור שמדובר בשיעורי תמותה שונים לגמרי (בין הסארס הראשון לנוכחי), אבל לנגיף הנוכחי יש יכולת הדבקה מאוד יעילה", מסבירה ליניאל. "ויש עוד אלמנטים לא פתורים לגבי הווירוס הזה, כמו למשל, למה ילדים חולים פחות, למה נשים חסינות לו יותר. הוא גם מאוד שונה בהתנהגות הקלינית שלו: גם אחרי ההדבקה החולה מרגיש טוב ורק אחרי מספר ימים יש נפילה. כך שכל מי שמשווה את זה לשפעת טועה ומטעה. אסור להתבלבל, זו לא שפעת. אולי מבחינת שיעור תמותה סופי ההבדל נראה לא מצדיק את ההתנהלות של העולם, אבל יש עוד הרבה שאלות בסיסיות לא פתורות לגבי הנגיף הזה".

עדיין מי שחולה ואינו בקבוצת הסיכון, לא חווה את זה קשה יותר משפעת.

"המשפטים האלה מטעים, כי אנשים אומרים לעצמם: מקסימום נהיה ארבעה ימים בבית. אסור לשכוח - איטליה מלאה היום באנשים בני 40 שמחוברים למכונות הנשמה. זו מחלה שעדיין רב הנסתר בה על הגלוי. זה נכון באמת שהקשישים בסיכון מאוד גבוה, וגם נכון שבשפעת עונתית מספר המתים באיטליה גבוה בצורה מאוד משמעותית מהמספרים בישראל. הסיכון לקשישים הוא מאוד גבוה ממחלות אחרות שאנו מכירים, אבל זו לא מחלה קלה וחלילה לנו להגיע למצב שבתי החולים יהיו מלאים בחולים צעירים או מבוגרים. הם אולי ייצאו מהמחלה, אבל זה יהיה רע מאוד אם ייחסרו מיטות ואם ייפגע הטיפול האנושי, שהוא חשוב לא פחות מהיבט הקליני. בהרבה מדינות מתחילים עכשיו להקצות בתי חולים למקרים הקלים, וגם כאן עשו את זה בתבונה עם בתי המלון, ועדיף שחולים כאלה יקבלו טיפול תומך, כדי לא להעמיס על המערכת, שזה מה שקורה בספרד ואיטליה. מדינות נוספות כמו ארה"ב ואנגליה ואולי גם הולנד, נמצאות קרוב לנקודת האל חזור".

איך מסבירים את העובדה שבגרמניה המספרים אחרים לגמרי, נמוכים בהרבה, מבחינת תחלואה ותמותה?

"אנחנו מדברים באופן שוטף גם עם מדענים בגרמניה כדי לנסות להבין מה קורה שם, וגם הגרמנים לא לגמרי מבינים. מה שידוע לנו עד עכשיו, זה שבגרמניה אין כמעט חיים בין-דוריים, כלומר אין כמעט מגע בין הסבים והסבתות לנכדים, לא כמו אצלנו שמשאירים את הנכדים אצל סבא-סבתא כשנוסעים לשבוע סקי. כנראה שיש לזה משמעות עצומה; שנית, מערכת הרפואה שם גדולה פי 2-3 מבחינת צוותים רפואיים פר חולה; ודבר שלישי שלמדנו מהם שיש להם מיגון.

"צריך גם לזכור שחלק מהמספרים הלא מוסברים נובעים גם מהבדלים בנהלים ובהגדרות בין הארצות השונות. למשל, איך תדווח על אדם שיש לו מחלות רקע שהגיע לבית חולים כי יש לו שלשול חריף והוא מאובחן כחולה קורונה ולאחר שבועיים מת. האם תכלול אותו במניין חולי הקורונה? יש טענה כי בגרמניה אדם שמגיע לבית החולים עם לחץ בחזה ובין היתר יאובחן כחולה קורונה, וימות מהתקף לב, לא ייספר כנפטר קורונה. כך שצורת הספירה השונה יכולה גם היא להיות הסבר למספרים הנמוכים בגרמניה. כל השאלות החשובות האלו מחייבות דיבור ישיר עם צוותי הרפואה שבשטח כדי להבין את השונות".

בהתייחסה להבדלים הנוספים בין הסארס המקורי לנגיף הנוכחי, הסבירה ליניאל ששני הנגיפים מאוד דומים מבחינת רצף ה-DNA, וכן בחלבון הספייק שלהם (זה החלבון שבונה את ה"כתר" של הנגיף ואחראי על הקשירה לחלבון בתאים האנושיים). ואולם, "למרות הדמיון בספייק ובאיזור הקישור, מסתבר שהם לא 'פותחים את הדלת' באותה צורה".

מה זה אומר מבחינה מעשית?

"הניסיון בזמנו לפתח תרופות לסארס 1, לא יכול להיות בסיס לתרופות לסארס 2, כי הם שונים באופן שבו הם ״פותחים את הדלת״ לחלבון של התא. ולכן הפתרונות שהחלו לפתח לגבי הסארס 1, לא יתאימו, וחבל לבזבז זמן על זה. כל אותם דברים שהיו מוכנים בקנה לטובת סארס 1 ולא הגיעו לשלב קליני (כי הסארס למעשה נעלם מחיינו ולא היה טעם להמשיך ולפתח), לא יצלחו למשימה הנוכחית. המאמץ החשוב מאין כמותו ליצור נוגדנים שינטרלו את ה'דלת' של סארס 2, חייב להתחיל מהכרות מעמיקה עם הנגיף הנוכחי שגם הוא משתנה ויש ללמוד מה משמעותם של שינויים אלו בהקשר הקליני". 

"הפעם לא כמדענית אלא כאזרחית מודאגת", מציינת ליניאל  ואומרת כי לקראת ליל הסדר, המדינה חייבת להיערך לדאוג לאוכלוסיית הקשישים ולאפשר להם לקיים ליל סדר מבלי להיפגש פיזית עם בני המשפחה. "בעניין הזה נכון לעכשיו, לא שמענו עדיין קול צלול וברור ברמה הלאומית. שמענו ולמדנו איך להתעטש ואיך להגיד שלום או נמסטה ללא מגע ישיר, וזה חשוב מאוד, אך שמירה על ההורים שלנו ועל הסבים והסבתות בליל הסדר ובשבוע פסח היא חובתנו הלאומית, וזה עדיין בידינו". 

עוד כתבות

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר