משבר הקורונה מכה בשוק העבודה בעולם ובישראל, ללא רחם. בין לילה כמעט מצאו את עצמם רבים מהמעסיקים עם אפס הכנסות, ללא יכולת לשלם את המשכורות ואת ההוצאות השוטפות של העסק; ומאות אלפי עובדים מצאו את עצמם בבית, בחל"ת או מפוטרים מעבודתם, והיד עוד נטויה. בעוד מרבית המעסיקים והעובדים מבינים את גודל המשבר אליו נקלע שוק העבודה ומתייחסים בכבוד האחד לשני, ישנם "תפוחים רקובים", עובדים ומעסיקים חריגים, שמנסים לנצל לרעה את המצב, ופועלים בדרכים לא לגיטימיות להשיג יתרון כלכלי.
מעסיק מתחום המזון שהודיע לחמשת עובדיו מראש על כוונתו להוציאם לחל"ת בשבוע, הופתע לגלות כי לפני שמסר להם את המכתב הרשמי פנו כל החמישה לאותו רופא בקופת חולים והוציאו אישור מחלה ל-30 יום. לדברי עורכת הדין הדס פריזמנט, שמתמחה בדיני עבודה ומייצגת את המעסיק, "אותם עובדים חשבו שאם העובד מוציא אישור מחלה לפני שהוא מקבל את המכתב על הוצאתו לחל"ת, המעסיק חייב לשלם לו מכספו על ימי המחלה".
לדבריה, על-פי חוק דמי מחלה עובד יכול לנצל את ימי המחלה הצבורים שלו, עד לתקופה מקסימלית של 90 יום, בתקווה שעד אז יחלוף משבר הקורונה, והמעסיק נותר כשידיו קשורות. זאת, במקומות עבודה פרטיים שלא חלים עליהם הסכמים קיבוציים.
עו"ד פריזמנט: "עד שנת 2015 באישורי המחלה שהנפיקו קופות החולים נכתב מאיזו מחלה סבל העובד. בשנת 2015, תוקנו התקנות על-מנת להגן על פרטיות העובדים, כך שהחל משנת 2015 לא מצוין באישור המחלה סוג המחלה. כך, ברוב המקרים למעסיק אין אפשרות 'לתקוף' את אישור המחלה, כל עוד הוא ניתן על-ידי רופא מקופת חולים, ויש רופאים שנותנים אישורי מחלה בקלות יתרה".
התקופה הנוכחית מאתגרת את המעסיקים שנתקלים בסיטואציה דומה. "בימים רגילים מעסיק יכול לשלוח חוקר פרטי או לתפוס בפייסבוק את העובד כשהוא מפרסם פוסט על חופשה מהנה בימי המחלה. הוצאת ימי מחלה כוזבים מהווים עבירה משמעתית חמורה ומעסיקים רבים ינסו להתחשבן עם העובד באי תשלום הודעה מוקדמת או פיצויי פיטורים, אך בתקופה הנוכחית יש בעיה להוציא את האמת לאור", אומרת פריזמנט.
למרות זאת, לדעת עו"ד פריזמנט, במקרה שבו העובד יודע כי הוא עומד לצאת לחל"ת, אך מוציא ימי מחלה לפני יציאתו לחל"ת, הוא לא יהיה זכאי לשכר בתקופת המחלה היות והפר את חובת תום-הלב. "הבסיס הוא חובת הצדדים לנהוג בתום-לב אחד כלפי השני ובמיוחד בשעת משבר שלא היה כמותו. אין מחלוקת כי ככל ומדובר בימי מחלה פיקטיביים, של עובד ש'התחלה', מדובר בהפרה חמורה של חובת תום-הלב. אבל גם אם העובד באמת חלה, הרי שמקום בו הצדדים סיכמו על יציאה לחל"ת לפני המחלה, ניתן לטעון כי ימי המחלה לא 'עוצרים' את היציאה לחל"ת והעובד לא יהיה זכאי לדמי מחלה".
אפליה מגדרית
במקרה אחר שהגיע אל משרדה של פריזמנט, המצב היה הפוך: דווקא המעסיק ניצל לרעה את המצב, באופן שהפלה עובדות על רקע המשבר. באותו מקרה התלוננה בפניה מנהלת חשבונות המועסקת במשרד רואה חשבון כי המעסיק הוציא את כל העובדות, רואות חשבון ומנהלות החשבונות הן אמהות לילדים או בהריון, לחל"ת והשאיר רק את העובדים הגברים במשרד. "מדובר באפליה מגדרית פר אקסלנס מחמת מין, הורות ומצב משפחתי", אומרת עו"ד פריזמנט.
לדבריה, "נשמעת במקרים הללו הטענה ההפוכה, לפיה המעביד נהג נכון כי הנשים היו מעדיפות לצאת לחל"ת היות ואין להן סידור לילדים. אבל זה לא נכון וצריך להסתכל על ההשפעה של המעשה הזה לטווח הרחוק. החשש הוא שבכל פעם שהמעסיק ישקול הוצאה לחל"ת, להקטין היקפי משרה או לפטר, הוא יעשה זאת קודם לאימהות ולנשים, וכשיחשוב על קידום עובד יחשוב על קידום הגברים בעבודה".
כדאי להזכיר כי שתי הסיטואציות הללו לא משקפות את הכלל. מדובר במקרים חריגים שבהם המעסיקים או העובדים מנסים להשיג יתרון כלשהו בתקופה הקשה הנוכחית, ולא תמיד עומדת כוונת זדון מאחורי המעשים. מרבית המומחים בשוק העבודה ובדיני משפחה מסבירים כי יש סולידריות רבה והבנה בין העובדים והמעסיקים בתקופה הנוכחית. "כולם סובלים", אומר אחד המומחים.
ניצול לרעה
לדברי עו"ד סיגל פעיל, מומחית בדיני עבודה ומייצגת ארגוני עובדים ומעסיקים במשק, אין ניצול לרעה של המצב על-ידי עובדים ומעבידים. הניצול לרעה אליו היא נחשפה לדבריה הגיע דווקא מכיוון המדינה. עו"ד פעיל: "הדוגמה הכואבת שאני נחשפתי אליה בנושא הייתה דווקא הניצול לרעה של המצב שעשה משרד האוצר ביחס לעובדי ההוראה, ומי ששילם על זה את המחיר הם התלמידים. במקום לוודא שהמורים כולם מנצלים את התקופה הנוראית הזאת ומלמדים את התלמידים, משלימים פערים, מהדקים את הקשר עם התלמידים שזקוקים להם יותר מתמיד ומצמצמים פגיעה משמעותית בתלמידים, ומעניקים לא רק תמיכה מקצועית ופדגוגית אלא תמיכה רגשית וחינוכית, נדהמנו כולנו לגלות שמה שהיה חשוב למשרד האוצר זה לנצל את ההזדמנות הנוראית הזאת בשביל לעשות את מה שהם רוצים לעשות כל הזמן וזה להוריד ימי חופשה למורים, גם במחיר של הפסקה מיידית של הלמידה מרחוק".
לדברי פעיל, "המהלך של הפסקת הלמידה מרחוק בין-רגע, בניגוד לרצונם של המורים וההורים והתלמידים, היה ניסיון לניצול לרעה של המצב. לשמחתי, אחרי שבוע, לאור הביקורת הציבורית ובזכות ההתעקשות של ארגון המורים שפנה לראש הממשלה, משרד האוצר חזר לאחור. זה היה סיבוב מיותר שהנפגעים ממנו היו התלמידים. זה ניצול המצב לרעה. זה היה צעד של משרד האוצר שרוצה לעשות על זה רווח היסטורי של 'הנה לראשונה כרסמנו בחופש הגדול'. זה נורא".
אפשר גם אחרת: פירמת דלויט לא מוציאה עובדים לחל"ת
מרבית המעסיקים במשק נאלצו לקבל בימים אלה החלטות קשות בנוגע להוצאת העובדים לחל"ת או לחופשות, על חשבון ימי חופשה עתידיים. בין המעסיקים הללו היו גם פירמות ראיית החשבון הגדולות במשק, הביג5, שמרביתן הודיעו לעובדים על יציאה מרוכזת לחופשה או חל"ת, בדרך כלל לעובדים "הלא נחוצים", עובדי מנהלה ואדמיניסטרציה.
בין הפירמות הללו הייתה גם פירמת הייעוץ וראיית החשבון הגדולה בישראל, EY ישראל, ששלחה את מרבית עובדיה הביתה - חלקם לחל"ת ויתר העובדים הוצאו לחופשת פסח עד ל-19 באפריל וייתכן שאף מעבר לכך אם יידרש, על חשבון ימי החופשה שלהם. גם בפירמות PwC ישראל ו-KPMG הוצאו חלק מהעובדים לחל"ת.
אבל יש גם מי שפועל אחרת. בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte הודיעו לעובדים הודעה מפתיעה: אף אחד לא יוצא לחל"ת. בהודעה של הפירמה לעובדיה נמסר כי הוחלט בשלב זה לקצץ בראש הפירמידה ברווחיהם ובשכרם של השותפים, ולא לפגוע בשכר העובדים.
המסר שהועבר היה ש"השותפים עומדים בראש המחנה והם אלו שייפגעו ראשונים". עוד הודיעו השותפים לשאר העובדים כי הם מרגישים שיש להם אחריות לספק ביטחון תעסוקתי לעובדים וכל עוד הם יוכלו לעשות זאת הם יימנעו מהוצאת עובדים לחל"ת. מסר נוסף שמשוגר לעובדים הוא שהפירמה משתדלת במיוחד לא לפגוע באוכלוסיות עם ההכנסות הנמוכות בפירמה, בהם מתמחים ועובדי מנהלה שונים.
בשלב זה ביקשו מנהלי הפירמה מעובדים בודדים שצברו יתרות חופשה משמעותיות, של עשרות ימים, לנצל את הימים הללו - והעובדים, עשרות בודדות מתוך כ-1,200 עובדים, נרתמו לכך.
זו אינה הפעם הראשונה שתפיסת העולם של דלויט של "לשמור על שלנו" באה לידי ביטוי בימי משבר. אותה תפיסה הנחתה את התנהלות הפירמה גם במשבר הכלכלי בשנת 2008 אז פעלה הפירמה באופן דומה ולא פיטרה עובדים. בעוד פירמות אחרות קיצצו במצבת העובדים ב- Deloitteהורידו שכר אבל לא שלחו אף אחד הביתה.
מ-Deloitte ישראל נמסר כי: "תמיד ראינו באנשינו את הנכס הגדול ביותר שלנו. בשעת מבחן זו, ההחלטות שאנו מקבלים נשענות על הערכים והאתיקה שלנו, כמו גם על האחריות שלנו כלפי בריאות אנשינו וביטחונם התעסוקתי- גם על חשבון פגיעה כלכלית, שכבר מתרחשת, בשותפים העומדים בראש המחנה. לפיכך, בשלב זה הוחלט שלא לפטר או להוציא את אנשינו לחל"ת.
"בד בבד, נעשו התאמות נקודתיות, הכוללות פנייה למספר מצומצם של עובדים עם יתרת ימי חופשה גבוהה לנצל אותם והארכת חופשת הפסח בשלושה ימים. ככל שננקוט בצעדים נוספים בהמשך, נעשה זאת ברוח הקווים המנחים שלנו למשבר: הפגנת סולידריות ושמירה על אנשינו, תוך נקיטה בצעדים פרוגרסיביים, ומבלי לפגוע בעובדים בדרגות שכר נמוכות".