דווקא במשבר: 90% מהארגונים במשק הקטינו את פעילות מבקרי הפנים

כך משפיע משבר הקורונה על ביקורת הפנים במשק: 22% מהרשויות הגדירו את מבקר הפנים כלא חיוני והוציאו אותו לחופשה; 90% מהארגונים - חברות פרטיות, ציבוריות, ממשלתיות - הקטינו את פעילות צוותי הביקורת בתקופה האחרונה.

בימים האחרונים נערכו שני סקרים שבחנו את השפעת משבר הקורונה על פעילות מבקרי הפנים בישראל, ומהם עולה תמונה מטרידה של ירידה משמעותית בהיקף פעילותם ובתפיסת נחיצותם. מהסקר הראשון, שנערך על-ידי איגוד מבקרי הרשויות המקומיות, עולה כי כחמישית מהם הוגדו כלא חיוניים. מהסקר השני, שערכה לשכת המבקרים הפנימיים, עולה כי היקף פעילות הביקורת הפנימית ירד בשיעור גבוה משיעור הירידה של פעילות הארגון. 

הסקר של איגוד מבקרי הרשויות המקומיות נערך במטרה לבחון את האופן בו תופסות הרשויות את מידת הנחיצות של מבקר הפנים שלהן בימים אלה, והאם הם מגדירים אותו כגורם חיוני. על-פי נתוני הסקר, עליו השיבו 131 מבקרי רשויות מקומיות, 22% מהרשויות הגדירו את המבקר כלא חיוני והוציאו אותו לחופשה.

באיגוד מבהירים כי על המבקרים שהוצאו לחל"ת לדרוש לקבל הסברים מהרשות מדוע הם הוגדרו כלא חיוניים. על רקע תוצאותיו של הסקר, פנה האיגוד למשרד הפנים על-מנת לקבל הבהרות. כמו כן, באיגוד מבקרי הרשויות מדגישים כי ככל שהמצב יימשך גם לאחר חג הפסח, על-פי החוק מחובתה של הרשות להעסיק מבקר. 

לדברי רו"ח גיא מונרוב, מומחה בניהול סיכונים מפירמת הביקורת החקירתית אלקלעי-מונרוב, "חשיבותם של מבקרי הפנים בעיתות שכאלה היא קריטית לארגון ותסייע בצמצום הנזק".

רו"ח מונרוב מזכיר כי על-פי ניתוח שערך הארגון הבינלאומי לחקר הונאות ומעילות (ACFE), משבר הסאב-פריים גרר עליה בשיעור של 40% בגובה ההפסדים שנגרמו לארגונים ועסקים בעולם בעקבות הונאות ומעילות. על-פי הנתונים, בשנת 2006 ספגו ארגונים הפסד בשיעור של 5% מסך ההכנסות, אולם בשנת 2008 הנתון טיפס ל-7%. מניתוחי הארגון עולה כי שיעור ההפסדים חזר לרמה של 5% בשנת 2010 ונותר בשיעור זהה גם בשנת 2012.

לאור הנתונים, רו"ח גיא מונרוב מציין כי "הנחת העבודה בקרב מבקרי הפנים היא שהמשבר הנוכחי יאפיל על משבר הסאב-פריים מבחינת שיעור ההונאות, שצפוי לעלות על 7%".

גם מהסקר של לשכת המבקרים הפנימיים, ביוזמתו ועריכתו של גיל בר, מבקר הפנים של חברת אל על, עולה כי הביקורת הפנימית נדחקת הצידה בימים אלה. הסקר שנערך אתמול (א') נועד לבחון את השפעת משבר הקורונה על פעילות יחידות הביקורת הפנימית, והוא כולל מידע שהתקבל מ-55 חברות וארגונים גדולים מכל המגזרים - חברות פרטיות, ציבוריות וממשלתיות.

בין היתר עולה מהסקר כי 45% מעובדי יחידת הביקורת עדיין מגיעים למשרדים. מהשוואה שנערכה בין היקף הפעילות של הארגון כתוצאה ממשבר הקורונה לבין היקף הפעילות של הביקורת, עולה כי היקף פעילות הביקורת הפנימית ירד בשיעור גבוה משיעור הירידה של פעילות הארגון. 90% מהארגונים הקטינו את פעילות צוותי הביקורת בתקופה האחרונה.

עוד עולה מהסקר כי רק חמישה מהמבקרים הראשיים ציינו כי פעילותם נותרה ללא שינוי, וכן כי משבר הקורונה שינה את סדר העדיפויות של משימות הביקורת: כך למשל עולה כי 19% מהמבקרים הפנימיים עוסקים בתפקידי ייעוץ בחברה, 18% בניהול סיכונים, 15% רבגולציה, וכ-12% מסייעים ליחידות אחרות בחברה.

בהתייחסותו לנתונים אלה אומר רו"ח מונרוב כי "נשאלת השאלה האם אלה תפקידי המבקר. מדובר בתופעה בעייתית, כי ברגע שמבקר פנים מצטרף לצוות ניהול סיכונים למשל, הרי שהוא בעצם הופך חלק ממקבלי ההחלטות - דבר שמעמיד אותו לכאורה בניגוד עניינים ויקשה עליו לבקר את ההליך".

לדבריו, "בעיתות משבר המבקר צריך להמציא את עצמו מחדש ולראות איך הוא תורם לארגון. כך למשל עליו לזהות נקודות תורפה חדשות שעולות כתוצאה מעבודה מהבית כגון איומי סייבר, סוגית הפישינג, הונאות ומעילות עובדים. בנוסף, על מבקר הפנים לעשות ביקורת מלווה כחלק מהפעילות העסקית ולתת לו את הדגשים בעקבות הסטת הפעילות.

"בניגוד לשנת 2008, המבקר הפנימי של היום חכם ומתוחכם יותר, שכן במהלך 12 השנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בשילוב של כלי ניתוח נתונים, איתור אנומליות ומערכי בקרה ממוחשבים, אשר יכולים לסייע רבות באיתור ניסיונות לביצוע הונאה בשלבים המוקדמים ובכך לצמצם את הנזק אשר עלול להיגרם".

לדברי רו"ח מונרוב, הממצאים של הסקרים מעלים צורך לגבש הנחיות ברורות לגבי מקומו של המבקר בתהליכי ניהול המשבר בארגון.

לדברי גיל בר, מבקר הפנים של אל על, "קיים מתאם בין חוזקו הפיננסי של הארגון לבין הירידה בפעילות הביקורת הפנימית, כך שהמשבר צפוי לפגוע ביתר שאת בחברות הקטנות והבינוניות במשק. צריך לקחת בחשבון שעבודה מהבית מהווה פתח נרחב לביצוע של מעילות והונאות, הן מבחינת סיכוני סייבר והן לאור הקושי לפקח באופן יעיל על דיווחי הנוכחות ותפוקות העובדים. בנוסף, על הדירקטוריון לקחת בחשבון כי הסטת הקשב של המבקר לעיסוק בנושאים אחרים עלול לפגוע ביכולת שלו לבצע ביקורת אובייקטיבית".