חופשה ללא תשלום

"מצב מיוחד בעורף" הוכרז אתמול ע"י הממשלה בעקבות הסלמת הלחימה מול חיזבאללה • מה המשמעות של ההכרזה, האם השירותים לציבור ייפגעו, האם עובד שלא יגיע לעבודה ימשיך לקבל שכר, ובמה שונה ההכרזה כעת מהמצב ששרר עד היום? • גלובס עושה סדר

עשרות אלפי עובדים שהוצאו לחל"ת בעקבות המלחמה עשויים למצוא את עצמם ללא רשת ביטחון כלכלית בעוד כחודש - עם מיצוי תקופת הזכאות המקסימלית לקבלת דמי אבטלה מהמדינה • הנפגעים המידיים: ענף התיירות והפנאי בו הפעילות צנחה דרמטית • בינתיים בממשלה מתמהמהים עם גיבוש תוכנית סיוע חדשה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו • כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

למרות שהחוק מגן על חיילי המילואים, מאז תחילת המלחמה פנו לוועדות התעסוקה מאות מעסיקים בבקשה לפטר עובדים שגויסו • ומי שבכל זאת זכה לחזור למשרד עלול היה להיתקל בקשיים, כמו קיצוץ בהיקף המשרה, שינוי תפקיד כפוי ואפילו יציאה לחל"ת • במקביל בני ובנות הזוג, שנאלצו לנהל את משק הבית כמעט לבד, משלמים את המחיר גם במקומות העבודה שלהם, ואין מי שיסייע

בנק ישראל פרסם את דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2023, בו הוא שולח אזהרה למשקי הבית באשר לנטילת אשראי נוסף בתקופה זו • מאז תחילת המלחמה נרשמה עלייה קלה באשראי בפיגור של משקי הבית • בנוסף מציין הדוח כי ישנה עלייה בסיכון האשראי של ענף הבינוי

עפ"י הלמ"ס, שיעור האבטלה המורחב, הכולל את היוצאים לחל"ת, הצטמצם ועמד בחודש דצמבר 2023 על 6.1%, לעומת 8.5% בנובמבר • שיעור האבטלה המצומצם, העוקב אחר מספר הבלתי מועסקים בלבד, עלה במעט ועמד בדצמבר על 3.1%, לעומת 2.8% בנובמבר

בחודש נובמבר האחרון השכר הממוצע של המשק המשיך לעלות, זאת לעומת החודש המקביל לו בשנת 2022 • יחד עם זאת, מספר המשרות ממשיך להתכווץ, לאחר שבחודש נובמבר חלה ירידה חדה במספר משרות השכירים

בסוף אוקטובר החליטה המדינה לפצות מעסיקים בגין שכר לעובדים שנעדרים מהעבודה עקב פינוי מבתיהם, אלא שהמעסיקים לא ידעו על זה, ומיהרו להוציא אותם לחל"ת • מכיוון העובדים יש בעיה אחרת: מחשש לפגוע בדמי החל"ת, הם נמנעים מלמצוא עבודות חדשות שיוכלו לזרז את השיקום שלהם

חגיגות סוף השנה בפירמות עריכת הדין הגדולות, שכללו בשנים האחרונות בונוסים שיכולים להגיע עד שלוש משכורות, מבוטלות או נדחות • בין המשרדים: הרצוג פוקס נאמן וארנון־תדמור לוי • ברקע: הימצאותם של עובדים רבים במילואים ורצון להימנע מפיטורים וחל"ת

ברשות שדות התעופה ובוועד העובדים הצליחו להגיע להסכמות כי העובדים שיוצאו לחל"ת יקבלו את שכרם • תנועת הנוסעים בנתב"ג ירדה בכ-80% מתחילת המלחמה

על פי הלמ"ס, שיעור האבטלה המורחב, הכולל בתוכו את המובטלים ואת היוצאים לחל"ת, ירד בחודש נובמבר • למרות הירידה בנתוני האבטלה, מספר גבוה של אנשים הוצא לחל"ת או נמצא במילואים

מבין 764 אלף איש שהפסידו ימי עבודה באוקטובר בגלל המצב הביטחוני, הקבוצה הגדולה ביותר היא דווקא לא של מי שהוצאו לחל"ת או גיוסו למילואים: כ-345 אלף עובדים נעדרו מסיבות אחרות כגון טיפול בילדים כתוצאה מהשבתת מערכת החינוך, חשש להגיע למקום העבודה בשל המלחמה וכדומה • שיעור ההיעדרות מהעבודה בקרב העצמאים היה כפול בהשוואה לשכירים, וגם המגזר הערבי נפגע במיוחד

"היום שוק העבודה במצב טוב יותר מאשר בתקופת הקורונה", אומרת עו"ד עינת כרמי־ברק, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד סלומון ליפשיץ • לדבריה, שוק העבודה נותר יחסית יציב, למרות האתגרים: "זה לא אומר שהכול מושלם, אבל שוק העבודה חזר לשגרה. רואים את זה גם בכבישים"

המלחמה הימית פגעה קשות בנמל אילת, וגורמים בענף טוענים כי הוא שוקל להוציא עובדים לחל"ת ואף לסגור את שעריו אם המדינה לא תיקח את המושכות • במשרד התחבורה ובנמל מכחישים את הדברים

הרשת הוציאה עדכון מיוחד למשקיעים, והתייחסה לפעילותה בארץ מאז תחילת המלחמה • מרבית עובדי מטה פוקס פועלים במתכונת מצומצמת של 80% משרה • אך העובדים שהוצאו לחל"ת לפני כחודש, יישארו במצב זה עד לסוף השנה

מאות אלפי ישראלים לא עובדים, מספר המשרות הפנויות צנח ב־18% באוקטובר, והשאלה המרכזית היא עד כמה מדובר במצב זמני • חוקרים מסבירים כי רמת האבטלה אחרי המלחמה תלויה בעיקר בחזרת הביטחון האישי של האזרחים ובצעדים משלימים שתעשה המדינה