דעה: קשה לסרב למעסיק, אבל לעובדים אסור לקחת חלק בהונאה

זה צריך להיות ברור: מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בזמן משבר הקורונה, ולמרות זאת דורשים מהם להמשיך לבצע עבודה שביצעו בשגרה - הם עבריינים. העבריינות של אותם מעסיקים היא כפולה - ראשית, מדובר בהתעמרות באותם עובדים, בניצול לרעה של הכוח ובהעסקה פוגענית; בנוסף, אם העובדים מבצעים עבודה בפועל, הם זכאים לשכר ולתנאים סוציאליים.

לעובדים שנדרשים לעבוד בזמן חל"ת יש עילת תביעה נגד המעסיק. הם זכאים לדרוש את מלוא השכר ואפילו להגיש בקשה לצו מניעה נגד המעסיק בטענה שלאור העסקתם דה-פקטו, יש להחזירם לעבודה בפועל.

הממד הנוסף של העבריינות הוא כלפי הביטוח הלאומי. מעסיקים מאלצים עובדים לקבלת דמי אבטלה בתקופת החל"ת, בעוד שבפועל התשלום לא מגיע להם. מדובר בהונאה פר-אקסלנס.

גם העובדים חשופים כאן - במקרה שהביטוח הלאומי יגלה את ההונאה, הוא יפעל נגדם ולא נגד המעסיק. אם הביטוח הלאומי - שמפעיל מערך של כ-140 חוקרים - יגלה כי עובדים בחל"ת ממשיכים לבצע עבודות עבור המעסיק, הוא עלול לשלול את זכאותם לדמי אבטלה. הונאה של הביטוח הלאומי, ככל הונאה, היא מעשה פלילי שיכולה להיות סנקציה חמורה בצדו.

כך למשל, הוטל עונש מאסר בפועל של 33 חודשים על נאשם שהורשע כי זייף ומכר תלושי שכר שאותם הפיק מחברות פיקטיביות שהקים לשם כך, זאת בידיעה שבאמצעותם ייעשה שימוש לקבלת גמלאות במרמה מהמוסד לביטוח לאומי.

במקרה אחר הטיל בית משפט השלום בנצרת עונש מאסר על-תנאי וקנס בסך 3,000 שקל על מבוטחת שהונתה את הביטוח הלאומי. המבוטחת הגישה תביעה להבטחת הכנסה שבה ציינה כי אינה עובדת, אין לה הכנסות, אין ברשותה או בשימושה רכב, והיא אינה מתגוררת עם בן זוג. בחקירה שנערכה בביטוח הלאומי התברר כי המציאות רחוקה מאותם דיווחים.

לכן, עד כמה שהדבר אינו פשוט, וקיים חשש שהמעסיק יתנקם בעובד אם יסרב לקחת חלק בהונאה, העובדים חייבים לסרב לדרישת המעסיק לבצע עבודות בתקופת החל"ת.