ועדת הקורונה בכנסת בדוח ביניים חריף: מדיניות בדיקות בעייתית, היעדר הנהגה וסכנה לנזק בלתי הפיך לכלכלה ולחברה

יו"ר הוועדה עפר שלח הכין מסמך מסכם ובו מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר • בין המלצותיו: לשנות את מדיניות הבדיקות ולהקים גוף לניהול משברים לאומיים • "דרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, החלטות מהירות תוך כדי תנועה"

אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

יו"ר ועדת הקורונה בכנסת בראשות ח"כ עפר שלח (יש עתיד), שהחלה לפעול לפני כשבועיים, ערכה שורה של דיונים עם אנשי משרד האוצר, המל"ל, משרד הבריאות וגופים פרטיים, ופרסמה היום (ג') מסקנות ביניים. לאור המו"מ הקואליציוני המתקדם, קיימת אפשרות שוועדת הקורונה תעבור ידיים עם הקמת הממשלה, וכך ח"כ שלח מצא לנכון לסכם את ראשית הדיונים בזמן הקצר שעמד לרשותו ולהביא את תוכן הדברים לידיעת הציבור לפני חג הפסח.

שלח הכין מסמך מסכם ובו הוא מותח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר וכן העביר המלצות. בין המלצותיו: לשנות את מדיניות הבדיקות והקמת גוף לניהול משברים לאומיים. לדברי שלח, "המשך המדיניות עלול להביא למצב שבו הנזק לכלכלה יוביל בטווח הארוך אפילו לאובדן חיים".

דוח המסקנות של ועדת הקורונה אושר היום בהצבעה של חברי הוועדה ברוב של 6:0. חברי הכנסת של כחול לבן, ימינה, יש עתיד-תל"ם, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, הרשימה המשותפת ומרצ - השתתפו במרבית דיוני הוועדה. לאורך כל דיוני הוועדה, חברי הכנסת של הליכוד נעדרו מן הדיונים ומן ההצבעה על דוח הסיכום וזאת למעט שני ח"כים, יואב קיש וקטי שטרית, אשר השתתפו בדיון זום אחד במהלך ימי עבודת הוועדה עד כה.

מסמך הסיכום של ישיבות הוועדה מחולק לפי נושאים: מדיניות, תפקוד מערכת הבריאות, היערכות לגל שני, אסטרטגיית יציאה, רשויות מקומיות והנושא הכלכלי.

בהיבט המדיניות, דוח סיכום הוועדה מותח ביקורת רבה. "התרשמות הוועדה היא שחלק משמעותי מהמדיניות גובש על פי החוסרים במערכת: קשה לדעת אם ההתנגדות לביצוע בדיקות המוניות נבעה מתורה סדורה או מהעובדה הפשוטה שפשוט לא היו ערכות בדיקה במספר מספיק או מוכנות מספקת של מעבדות" נקבע בדוח. בנוסף הוא מציין כי ניתנו הצהרות סותרות ביחס ליעילות השימוש במסכות וגם זה נובע מכך שרק בסוף מרץ היו בישראל מסיכות במספר מספיק.

החלטות מתקבלות בפורום מצומצם

עוד מציין שלח, אחרי ששמע נציגים רבים של משרדי הממשלה, כי "החלטות מדיניות כבדות משקל התקבלו בפורום מצומצם, שכלל פרט לראש הממשלה את מנכ"לי משרד הבריאות ולאחר זמן גם את מנכ"ל משרד האוצר. חברי הוועדה סבורים כי עצם התפיסה הזו מעידה על כשל מחשבתי וארגוני. למל"ל אין כלים ארגוניים עדיפים של שום מטה אחר, אפילו לא מטה שיוקם באופן ארעי למשימה הספציפית של התמודדות עם משבר הקורונה. ודרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, "החלטות מהירות תוך כדי תנועה"" נכתב בדוח.

שלח מציין כי למרות קיומן של מערכות חירום מוכרות בתוך משרד הבטחן (רח"ל, מל"ח ועוד), לא הוקם טרם הגעת המגיפה לישראל מטה דומה. "לא מונה אופרטור שיתפקד כ"רמטכ"ל" האירוע, מתחת לדרג המדיני ובראש שולחן שסביבו יושבים נציגי מערכות הבריאות, הרכש, ביטחון הפנים, ההסברה ועוד. לא הוקם גם "קבינט קורונה" בממשלה, בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות השרים הרלבנטיים - כדוגמת הקבינט המדיני-בטחוני הפועל בשיגרה ובחירום כדרג העל לקבלת החלטות".

בדוח הסיכום הוא ממליץ להקים בהקדם גוף אופרטיבי-ניהולי לניהול משברים לאומיים. "בראש גוף זה יעמוד איש בעל ניסיון בניהול מערכות ציבוריות גדולות, שיוביל שולחן ובו נציגים מכל המערכות שהמשבר משפיע עליהן, בדומה לשולחן המטכ"ל. גוף זה יוביל הן את קבלת ההחלטות היומיומית והן את החשיבה קדימה, באמצעות צוות המקביל לתפקידו לאגף התכנון בצה"ל. יש לגייס מערכים צבאיים כמו דובר צה"ל ופיקוד העורף, כמו גם יועצי תקשורת חיצוניים".

באשר למשרד הבריאות, שלח מזכיר כי מנכ"ל משרד הבריאות הודה בהופעתו בוועדה כי מתאריך 20 בינואר, היום בו הכריזה סין על ההתפרצות של הווירוס כמצב חירום, ועד ל-26.3, היום בו הופיע בפני הוועדה - כמעט שלא נוספו מכונות הנשמה. "מנכ"ל משרד הבריאות לא ידע, בהופעתו בוועדה, לתת הערכה כלשהי לגבי קצב התפשטות המחלה והפרמטר העיקרי שלה, מספר החולים שיזדקקו להנשמה בתחום מכונות ההנשמה נמסרו לוועדה נתונים סותרים, אך התמונה הברורה היא שמאז ה-20.1 עלה מספר מכונות ההנשמה בישראל בשיעור נמוך, הרחוק ממה שנזדקק לו בתרחישים מחמירים" מצוין בדוח.

עוד מפורט כי ההתמקדות במספרן של מכונות ההנשמה מטעה. "ליכולת להנשים חולה יש מרכיבים נוספים, ובהם צוותים המוכשרים לעשות זאת, או מערכות חמצן היכולות לשאת במעמסה"

בנוסף, בדיוני הוועדה עלה כי לפחות במוסד רפואי אחד, ששמו לא נמסר לוועדה, התבקשו מנהלי מחלקות לייצר רשימות של אנשי צוות שאפשר יהיה לפטר עם תום המשבר. "רופאים ואחיות שהוכנסו לבידוד למדו שימי הבידוד ייחשבו להם כימי מחלה והם לא יקבלו עליהם שכר רגיל, למרות שעל פי כל הגיון אין הבדל בינם לבין חיילים שנפגעו במהלך שירותם" נכתב בדוח. יצוין כי נקודה ספציפית זו הוסדרה בחקיקה בכנסת, באמצעות הסתייגות של ח"כ אחמד טיבי, בהצבעה על חוק התוכנית הכלכלית בלילה שבין 6 באפריל ל-7 באפריל.

אסטרטגיית יציאה

באשר להחזרת המשק הישראלי לחיים, נכתב בדוח הוועדה כי מיד לאחר הפסח, יהיה צורך בשינויים במדיניות איסורי התנועה והעבודה. "גם בהיעדרה של "אסטרטגית יציאה" כוללת, המשך המדיניות הנוכחית עלול להביא אותנו למצב שבו מספרי החולים הקשים והמתים ימשיכו להיות נמוכים ברמה עולמית, אבל הנזק לכלכלה ולחברה יהיה לאו בר-תיקון, ויוביל בטווח הארוך אפילו לאובדן חיי אדם".

הוועדה מציעה לנקוט במדיניות של בידוד דיפרנציאלי ולא רק כלפי אוכלוסיות בסיכון, אלא גם לגבי מוקדי סיכון גיאוגרפיים, כדוגמת העיר בני ברק וישובים אחרים, בהם יש התפרצויות חריגות של המחלה.

בנוסף, עם הסרת מגבלות עבודה מגילאים צעירים יותר, יש לגבש מדיניות ולרכז אמצעים כדי להתמודד עם ההשלכות של מגבלות קשות וממושכות על האוכלוסייה המבוגרת. "יש להקים צוות מיוחד, ובו נציגי משרד הבריאות, מומחים לבריאות הנפש וגרונטולוגים כדי לעצב מדיניות זו, ולהקדיש לה אמצעים רבים - מבדיקות ועד למערכות רווחה, חלוקת מזון ועזרה פסיכולוגית".

בדוח מצוין כי המדינה חייבת להיערך בהקדם לגל שני של הדבקה. "ההערכות הן שגל שני של הקורונה יפרוץ בחורף הקרוב, ייתכן שאף בשעה שהמשבר הנוכחי טרם חלף. יש להיערך לכך בכל המישורים, במיוחד במישור הטיפול הממשלי שיפורט בפרק מיוחד".

לתת יותר סמכויות לרשויות המקומיות

באשר למצב בעיר בני ברק, דוח הוועדה מציין כי העיר צריכה לעמוד במרכזו של מאמץ לאומי, מרוכז על ידי פרוייקטור מיוחד ברמה הלאומית, שיעמוד בקשר רציף עם גורמי העיריה. גם העיר אילת, תזקק לפרויקט מיוחד, כך נקבע בדוח.

בנוגע לרשויות מקומיות אחרות, בוועדה התרשמו כי רמת הבקיאות, מערכי השליטה והאמינות בעיני התושבים של הרשויות המקומיות גבוהה בהרבה מזו של השלטון המרכזי. "ככל שתחוזק הרשות המקומית ויועברו אליה סמכויות ומידע, כן יצלח יותר הטיפול במשבר" נכתב בדוח. "לצורך זה יש לחזק את הרשויות כלכלית, לשפות אותן על הנזקים שנגרמו להן כתוצאה מעצירת הפעילות הכלכלית (בדגש על פיצוי מלא מאובדן ארנונה), ולהעביר לידיהן מקסימום סמכויות לניהול חיי תושביהן".

הבדיקות: "כל הזמן הזה היו פערי מידע גדולים, כולל במה שהוצג לוועדה, לגבי היכולות והביצוע בפועל"

דוח הוועדה מציין כי בהיבט של ניהול הבדיקות, ניתן היה לראות את חולשתו של משרד הבריאות כגוף מתפקד בחירום והיעדרו של מטה חירום לאומי מאורגן ומיומן. "בתחילה נקבעה מדיניות בדיקות מצמצמת, שכאמור לא ברור אם נבעה מניתוח מקצועי או מחוסר יכולת; משניתנה הוראה להרחיב אותה, התנהל תהליך הרכש על ידי גופים שלא בכך מיומנותם, כדוגמת המוסד, והובאו לארץ בנקודות זמן קריטיות חומרים לא מתאימים; וכל הזמן הזה היו פערי מידע גדולים, כולל במה שהוצג לוועדה, לגבי היכולות והביצוע בפועל" מצוין בדוח.

המלצת ועדת הקורונה היא כי אין להגביל את הבדיקות לאנשים המגלים תסמיני מחלה, כפי שנוהגת המערכת עתה (למעט מספר קטן יחסית של בדיקות ניטור). "יש לבדוק באופן סדיר, במחזורים של אחת לכמה ימים ותוך הקדשת אחוז מסוים וקבוע של הבדיקות לכך, שלוש קבוצות עיקריות: אוכלוסיות בסיכון (קשישים, אנשים הסובלים ממחלות רקע); צוות רפואי וצוות המטפל באוכלוסיות בסיכון"

באשר להיבט הכלכלי, מצוין בדוח הוועדה כי במשבר כה עמוק יש לפעול על פי תפיסה, שכל עסק וכל אדם שיינצלו מקריסה עכשיו יוכלו לשוב לפעילות רגילה ככל האפשר במהירות יחסית, וימנעו הוצאות גדולות בהרבה וארוכות בזמן שיידרשו לשיקומם בעתיד. "על האוצר לנקוט דווקא עכשיו גישה מרחיבה ומקלה, שתחסוך מיליארדים רבים בעוד זמן לא רב" מצוין בדוח.

המלצות הוועדה הן לקבוע מודלים פשוטים לקבלת סיוע, כמו אלה הנהוגים במהלך ואחרי אירוע מלחמתי ולוודא שהם מבוצעים.
בנוסף -הדוח מציע לא למסות את סכומי המענקים לעצמאים, או לקבוע להם תקרת הכנסה ולמצוא פיתרון לבעלי שליטה בחברות מיעוט, לעודד רכישה של תוצרת הארץ, ולחזק את התעשיה והחקלאות בישראל.

"משבר כגון הקורונה מוכיח את הטענה שבצד פתיחת חסמים וניסיונות להוריד את יוקר המחיה, ישראל חייבת לראות בתעשייה ובחקלאות המקומיות נכסים אסטרטגיים, המבטיחים עצמאות תזונתית וייצור מוצרים חיוניים בכל עת. על הממשלה לעזור לענפים אלה לעבור את המשבר, ולקבוע יסודות איתנים לעתיד".