דעה: מלכודת חל"ת ודמי אבטלה בתקופת הקורונה

משבר הקורונה הוביל בבת אחת להפרת השיגרה ובעיקר לפגיעה מהותית בפעילות העסקית במשק וכפועל יוצא, מעסיקים רבים החליטו בצר להם להוציא את מרבית או את כל עובדיהם לחל"ת, כאשר הציפייה של שני הצדדים היא לשוב עם סיום ההגבלות שהוטלו על ידי הממשלה לפעילות עסקית ולהמשיך את יחסי העובד מעביד.

עם זאת, לאחרונה אני נתקלת בלא מעט בעלי עסקים שפעילותם העסקית נפגעה עד כדי סיכון המשך פעילותו של העסק כעסק חי, ואחת השאלות העיקריות שעולות הן - האם הצעד הבא הוא מתן הודעת פיטורים לעובדים שרק קודם לכן הוצאנו לחל"ת?

מבלי להיכנס לשיקולים עסקיים האם נכון או לא לפטר עובדים בעיתות אלו, אבקש להסב את תשומת ליבכם להשלכות הפיטורים על גובה הגמלה המתקבלת בידי העובדים.

האם ידעתם כי תשלומים בגין סיום יחסי עובד-מעביד המשולמים במקביל לתשלום דמי אבטלה בתקופת החל"ת עלולים לפגוע בגובה דמי האבטלה שיקבלו העובדים עד כדי מצב של דרישה להחזר דמי אבטלה ששולמו להם?

ובמה דברים אמורים -

עובד המצוי בחל"ת המקבל דמי אבטלה (בעקבות משבר הקורונה) שממשיך לקבל ממעסיקו הטבות שאינן שכר עבור עבודה בפועל אלא הטבות כגון רכב צמוד, שווי טלפון, תשלומים סוציאליים חלק המעסיק ועוד - דמי האבטלה שהוא יקבל לא ייפגעו בשל קבלת הטבות אלו וזאת בשל הנחיות המוסד לביטוח לאומי על כללי פריסת תשלומים בתקופת חל"ת ויחוסן לחודש שקדם לחודש היציאה לחל"ת ולא לחודש התשלום עצמו ולכן לא רק שתשלומים אלו לא פוגעים בדמי האבטלה הם אף מגדילים את בסיס השכר המזכה בדמי אבטלה.

עם זאת, לא כך הם פני הדברים כשמדובר בעובד שפוטר או שיפוטר בימים אלו כאשר במקביל לקבלת דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי הוא יהא זכאי לקבל תשלומים בגין פיטורין מהמעסיק.

תשלומים בגין סיום יחסי עובד מעסיק יכול ויהיו מסוגים שונים: תשלומים אשר מוגדרים כשכר עבודה כגון הפרשי שכר, בונוסים, עמלות מכירה בגין חודשים קודמים, הבראה, הודעה מוקדמת, תמורת ימי חופש ותשלומים מסוג שני המשולמים על פי דין בניתוק מוחלט של יחסי עובד מעביד כגון פיצויי פיטורים, פדיון ימי מחלה, פדיון ימי חופשה, מענק שנים עודפות, ותשלומים אחרים כגון פיצוי בגין אי תחרות, דמי הסתגלות ועוד.

בעוד שתשלומים שיסווגו כשכר עבודה יופחתו מדמי האבטלה להם זכאי העובד בתקופת החל"ת וככל שהם עולים על גובה דמי האבטלה, הם אף יחייבו את העובד להחזיר את דמי האבטלה ששולמו לו בתקופת החל"ת, תשלומים שאינם מהווים שכר עבודה, לא יחויבו בדמי ביטוח לאומי (ייתכן שיחויבו במס הכנסה) וכפועל יוצא לא ינוכו מדמי האבטלה של העובד.

לפיכך, המלצתי החמה לאותם עובדים שיפוטרו בהמשך להוצאתם לחל"ת ובמקביל לקבלת דמי אבטלה - מוצע שתפנו באופן יזום למוסד לביטוח לאומי ותציינו את סכומי התשלומים שקיבלתם במקביל לקבלת דמי האבטלה.

גם אם כספים אלו שולמו לכם בטעות על ידי המוסד לביטוח לאומי, למוסד לביטוח לאומי יש פרק זמן של 7 שנים ממועד תשלומם לשוב אליכם ולדרוש את החזרתם.

חמור מכך, באם יווצרו חובות בגין תשלומי אבטלה ששולמו ביתר יכול המוסד לביטוח לאומי לעקל לכם כספים, לפעול כדי לאכוף את גבייתם ואף לפגוע בזכאותכם לקבלת גמלאות וקצבאות שמגיעות לכם.

הכותבת היא יועצת מס, רואת חשבון ועורכת דין