קרן הסיוע של האוצר לעסקים אישרה כ-4% מהבקשות שהוגשו

הבנקים אישרו עד היום כ-1,900 בקשות לקבלת הלוואות מקרן הסיוע שהקים האוצר לסיוע לעסקים שנקלעו למשבר בעקבות התפרצות הקורונה, בסכום כולל של כ-900 מיליון שקל, כך אמר היום (א') נציג החשב הכללי באוצר עמית מרזאי. מדובר בכ-4% מסך הבקשות שהוגשו לקרן מתחילת פעולתה.

לדברי מרזאי, עד כה טופלו בבנקים כ-3,000 בקשות, כך ששיעור האישורים עומד על כ-65% מסך הבקשות שנדונו. מרזאי אמר כי קצב הטיפול בבקשות צפוי לעלות משמעותית בימים הקרובים בשל החזרה מחופשת הפסח.

על-פי נתונים שהציג הבוקר החשב הכללי רוני חזקיהו בישיבת ועדת הכספים, הוגשו עד היום לקרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים כ-41 אלף בקשות להלוואות בהיקף כולל של 28 מיליארד שקל. על-פי מרזאי, 63% מהבקשות הוגשו על-ידי עסקים ביישובים יהודיים, 15% על-ידי עסקים ביישובים לא-יהודים ו-22% על-ידי עסקים ביישובים מעורבים. מעל 60% מהבקשות הוגשו על-ידי עסקים הפועלים במרכז הארץ.

מרזאי הוסיף כי באוצר מזהים כי יש מענה לא מספיק לעסקים שמחזור הפעילות שלהם נמוך בעיקר מתחומי ההסעדה האופנה, הפנאי והבידור. מרזאי ציין כי בשלושת ימי הפעילות הראשונים שלה כ-20 אלף בקשות והעריך כי קצב הטיפול בבקשות יתגבר בשבוע הבא.

ברקת מעריך כי הקרן תספיק רק לרבע מהעסקים

במסגרת הקרן, שהיקפה 8 מיליארד שקל, רשאים עסקים קטנים, שמחזור הפעילות העסקית שלהם עד 25 מיליון שקל, לקבל מהקרן הלוואות של עד 500 אלף שקל. עסקים שמחזור הפעילות שלהם עולה על 25 מיליון שקל יכולים לקבל הלוואה של עד 8% מהמחזור. כל הלוואה שמאושרת בבנקים מקבלת ערבות מדינה בגובה 85%, הלווה נדרש להפקיד ביטחונות בגובה 5% (ניתן גם למשוך 95% מהכסף ללא הפקדת ביטחונות) והבנק נושא ביתר הסיכון בסך 10%.

ח"כ אורית פרקש הכהן אמרה בדיון כי "המנגנון של הקרן מעיד שהמדינה התפשטה מאחריות לסקטור של העסקים הקטנים והעבירה את האחריות לבנקים. אנחנו כוועדת כספים נתנו יותר מדי קרדיט לממשלה ובאים אלינו עם מוצרים לא מבושלים, כשרק אחרי מסיבות העיתונאים של ראש הממשלה מתחילים לשבת ולראות מה עושים. שיתוף הפעולה שלנו כוועדה עד היום רק אפשר את הברדק הזה". פרקש הכהן ציינה כי בעלי מלונות לא מקבלים כלל אשראי ולמלונאים שסורבו נאמר כי "בבנקים לא רואים תקומה לענף".

ח"כ ניר ברקת (ליכוד) תקף בדבריו את שר האוצר משה כחלון ואמר כי "אנחנו צולבים את הפקידים אבל מי שאחראי למדיניות הוא שר האוצר ולא הפקידים". ברקת העריך על פי נתוני האוצר כי הכסף בקרן יספיק רק לרבע מהעסקים ולכן לדבריו "צריך לתת את ההלוואה רק לפצועים קשה - והסיוע הזה הוא רק לחודש. עסק שהמחזור שלו ירד ב-25% ולא יקבל סיוע בהיקף של חצי מהירידה במחזור - אחרי שלושה חודשים כבר עדיף לו לפשוט רגל".

ח"כ איציק שמולי (העבודה) קרא להעלות את תקרת הערבות של המדינה בקרן. נכון להיום המדינה מבטיחה ערבות של 85% על כל הלוואה אך מגבילה את החשיפה הכוללת שלה להפסדים בקרן ל-15%, לעומת 80% ומעלה במדינות מערב אירופיות. לדבריו "החשב הכללי צריך להציג לוועדה מה מאפיין את הבקשות שנדחות, אם יתברר שמרבית הדחיות הן בתחום ההסעדה - זו הנקודה המרכזית".

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר כי לא מסעדות וחנויות בגדים נמצאות בסיכון אלא גם מפעלים ולכן לדבריו חשוב שקרן המנוף תפעל בהקדם האפשרי. בנוסף קרא תומר לשלב מוסדיים בחלוקת האשראי כדי להגביר את התחרות על הכסף. תומר ציין כי "בארה"ב תוך שבועיים גמרו את הכסף". תומר הוסיף כי אנשים לא מקבלים הלוואות וצריכים לשלם מע"מ על חשבוניות שהוגשו להם.

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, אמר כי יש מקום לדחות תשלומי ריבית גם על הלוואות "רגילות" שנטלו עסקים מהבנקים.

נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, אמר כי 50 מלקוחותיו הגישו לקרן בקשות לאשראי ואף אחת מהן לא אושרה עד כה. גינדי הוסיף כי הוא עצמו נזקק ל-3.5 שעות כדי למלא בקשה עבור אחד מלקוחותיו, בין היתר, משום שנדרש להקליד מחדש לגליון אקסל את הנתונים העסקיים של לקוחותיו במקום לצרף אותם. גינדי התלונן על מגבלה מיותרת שמונעת מיועצי מס ומייצגים אחרים (עורכי דין ורואי חשבון) להגיש בקשות עבור יותר מ-5 לקוחות.

השחקנית אסתי זקהיים, המייצגת לדבריה 2,500 שחקני תאטרון ו-10,000 אנשי תעשייה וקולנוע, אמרה כי "אנחנו יושבים בבית לא מקבלים הלוואות, ואף אחד לא עוזר לנו לצאת מהמשבר הזה. אנחנו נהיה האחרונים לצאת ואתם חייבים לעזור לנו". 

נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, דרשה לדחות בחודש נוסף את תשלומי המע"מ והמסים האחרים. לדבריה, "זה יאפשר למדינה זמן להתארגן הרבה יותר טוב עם ערבות המדינה ושאר הסיוע. אין היום מפגש עם כסף. 165 אלף עצמאים קיבלו מענק של 4,000 שקל, וזו העזרה היחידה שניתנה עד היום".