דעה: לא כל חברה יכולה להפוך למקגייוור

אנחנו, והארגונים שאנחנו חלק מהם, נקלענו ל"זמן משבר" המאופיין בין היתר בהתמודדות עם לחצים משמעותיים ועם בעיות מהסוג שלא התנסינו בהן בעבר. לחלקנו, משבר הקורונה הוא איום בריאותי, לאחרים איום תעסוקתי, ולארגונים המשבר הוא פיננסי, תפעולי, עד כדי קיומי. מצב שיש בו 'בעיות מסוג חדש' מחייב לעתים קרובות 'פתרונות מסוג חדש', או לפחות כאלו שלא העזנו או חשבנו להשתמש בהם עד היום. וכך נראה כאילו כולם נדרשים "לחשוב מחוץ לקופסה" או "להמציא את הארגון מחדש", והחדשנות נקראת אל הדגל.

"כשרוחות השינוי נושבות, חלק מטילים עוגן נוסף, אחרים מרימים מפרש"
(וריאציה על פתגם סיני עתיק)

ארגונים שונים (ואנשים שונים) מגיבים אחרת למשברים. לרוב אנו עדים לשתי גישות קיצון: גישת ההתכנסות , המאופיינת בהפחתת פעילות והשתבללות, או גישת ההיפתחות, המאופיינת באיתור הזדמנוית ועשייה מואצת. הגישה הראשונה רואה את המשבר כאיום על הקיים ומגיבה בסדרת צעדים לשמירה עליו, כגון "הסרת מטען עודף" או קיצוץ הוצאות, במטרה לאפשר שרידות בתזרים מזומנים מינימלי. הגישה השנייה מאמינה שבזמן שינוי קיצוני נוצרות בשוק הזדמויות חדשות שניתן לנצל. המשבר, יחד עם התגובות השונות של החברות, משפיע על השוק עד כדי שינוי מהותי במבנהו, ובחלק גדול מהמקרים השוק אינו חוזר לקדמותו לאחר היציאה מהמשבר.

במהותה, חדשנות היא היכולת לאתר, לבחור ולאפיין פעולות חדשות, מועילות ובעלות ערך כלכלי. תוצרי החדשנות יכולים להגיע בתצורה של מוצרים, שירותים, ו/או שיטות עבודה שונים מהנורמה המקובלת בארגון. לכן מקובל לחשוב על חדשנות כמרפא לארגונים בזמני משבר.

אולם חדשנות היא גם בעלת אופי דואלי. מצד אחד ,הצורך הוא אבי המצאה, ו"'אין כמו חרב הגליוטינה כדי לחדד את המחשבה", ומצד אחר חדשנות מחייבת מידה מסוימת של יכולות ומשאבים, הכוללים בין היתר זמן ופניות מחשבתית. בעת משבר משאבים אלו נמצאים בדרך כלל במחסור. אז מה קורה לפעילות החדשנות בארגונים במצבי משבר? האם היא תצמח ותפרח, או אולי תהיה הראשונה בחרב הקיצוצים והראשונה לצאת לחל"ת?

"הרוח והגלים תמיד לידו של הספן המיומן"

(אדוארד גיבון)

חדשנות היא מסוגלות, יכולת שלא ניתן לפתח בן לילה. לכן ברור שבעת משבר, אותם ארגונים המסוגלים להגדיר יעדים חדשים תוך זמן קצר (זיהוי הזדמנויות), למצוא את הדרך לממש אותם (המצאתיות) ולארגן מחדש את המשאבים לצורך מימושם (גמישות ארגונית) יוכלו להפיק מהמשבר ערך משמעותי בכמה מישורים: צמצום הפגיעה הכלכלית המיידית, שיפור מיצוב החברה בשוק, שמירה על המשאב האנושי בארגון והגדלת הלכידות הארגונית והמחויבות לארגון. דוגמה עדכנית ליכולת זו מגיעה מחברת דייסון, המייצרת בשגרה שואבי אבק ומייבשי יידיים. צוות החברה פיתח בתוך עשרה ימים מכונת הנשמה מבצעית, והתאים בזמן שיא את קווי הייצור שלה לתחילת אספקה, כולל לייצוא.

עם זאת, אי-אפשר לצפות מארגון שלא מוטמעת בו תרבות של חדשנות להגיב באופן קונסטרוקטיבי בשעת משבר, כפי שלא ניתן לצפות מאדם שלא פיתח מיומנות בשחייה לצאת בשלום מנפילה מפתיעה למים סוערים. ההשקעה בחדשנות לפני המשבר תחזק את שרידות הארגון, בדיוק כפי שצמצום פעילות החדשנות בשעת משבר יקשה על יכולת הפירמה לצאת ממנו.

בתוכנית הטלוויזיה משנות השמונים היה מקגייוור מפתיע אותנו מחדש בכל פרק עם דרכים יצרתיות ומפתיעות שבהן נחלץ ממצבים מורכבים וקשים. לרוב הוא עשה זאת בעזרת האולר השווייצרי הקטן שהיה תמיד עליו. אבל האמת היא שזה כלל לא היה האולר. היכולת של מקגייוור לצאת ממצבים לא צפויים נשענה בעיקר על ידע יישומי עשיר של מגוון תחומים כגון אלקטרוניקה, כימיה ופיזיקה, לצד היכולת לחבר את הידע הזה כנדרש בכל בעיה. ליכולת זו קרא סטיבן ג'ונסון: When chance meets the prepared mind. 

הכותב הוא ראש תחום פרויקטים יזמיים במכון קולר ליזמות, הפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל אביב