רק אם הוועדה תאשר: רופא המשפחה יכול לשלוח אתכם לבדיקת קורונה

לפני כשבועיים, יותר מחודש לאחר איתור מקרה הקורונה הראשון בישראל, קיבלו רופאי המשפחה בקופות את האישור שלו המתינו זמן רב, המעניק להם את האפשרות לשלוח מטופלים לבדיקות קורונה אם הם מגלים תסמיני מחלה, אלא שהם נדרשים לעמוד בקריטריונים ברורים כמו תסמינים או מחלות רקע והמלצתם נשקלת על ידי ועדה מחוזית.

במשך תקופה ארוכה ישראל חיפשה את מקרי הקורונה "מתחת לפנס", ורק אזרחים העונים לקריטריונים נוקשים של חזרה אל הארץ מחו"ל או מגע הדוק עם חולה מאומת, זכו לבדיקה הנכספת.

"מערך מעבדות יעיל הן לאיתור מהיר של חולים בסיכון והן לניטור מצב התחלואה ברמה הקהילתית והלאומית הוא קריטי להתמודדות. זאת בפרט כאשר ברור מהמחקרים כי התחלואה הסימפטומטית היא קצה הקרחון של מעגלי ההדבקה", מסביר פרופ' חגי לוין, ראש ארגון רופאי בריאות הציבור. "במקום מעקב אחר אזרחי ישראל, אנחנו ממליצים על שילוב אמצעים אפידמיולוגיים לעת זו של ירידה בקצב ההתפשטות: הגברת השימוש בכלי סיקור מעבדתי ובפרט לאוכלוסיות לא־סימפטומטיות".

במקום לכלות משאבים יקרים אלו כפי שהיה עד כה למרדף עקר אחר קצה הקרחון בלבד של התחלואה, היינו מבצעים רדיפה של אותם חולים סימפטומטיים והמעגלים הקרובים להם בלבד. הרחבת שיקול הדעת של רופאי מחוזות בשטח, לצורך נקיטת צעדי מנע נרחבים (כגון סגר מקומי), תגבור כוח אדם והקמת מוקד חקירות טלפוני ארצי/אזורי, אשר יאפשר ויסות עומסי חקירות אפידמיולוגיות מיחידות השטח השונות בכל הארץ, שכן אין שעור ההתפרצות שווה בכל עת ובכל מקום בארץ.

בנוסף, הפעלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות ותגבורו לצורך לביצוע ניטור שיטתי אחר מצב התחלואה בישראל ובאוכלוסיות שונות בשיטות מגוונות, לרבות בדיקות מעבדה מולקולריות וסרולוגיות, סקרים, ניטור פניות למרפאות הקהילה ובתי חולים, ניטור סינדרומטי לרבות שימוש בתרופות, ניטור סביבתי ואמצעים נוספים.