בנק ישראל מתריע מנקיטה במדיניות פופוליסטית של מחיקת חובות למשקי בית ולעסקים

הבנק המרכזי טוען כי האמצעים שנקט עד כה מספיקים לטיפול במשבר הקורונה • מהנתונים שלו עולה כי כ-358 אלף לווים דחו החזרי חובות בסכום כולל של 4.65 מיליארד שקל • רוב הדחיות נעשו בתחומי המשכנתאות והלוואות לעסקים קטנים

חדווה בר / צילום: יונתן בלום
חדווה בר / צילום: יונתן בלום

כ-121 אלף משקי בית קיבלו דחיית משכנתאות בהיקף כולל של 1.64 מיליארד שקל. כ-84 אלף עסקים קטנים קיבלו דחיות בהלוואות שלהם בהיקף של כמיליארד וחצי שקל. כך עולה מנתוני בנק ישראל, שמוצגים בשעה זו בוועדת הכספים.

מתחילת מרץ ועד לפני שבוע, דחו הבנקים תשלומי כ-358 אלף הלוואות, בהיקף כספי כולל של של כ-4.65 מיליארדי שקל, בכלל מגזרי הפעילות: עסקים (בפרט עסקים קטנים) ומשקי בית (משכנתאות ואשראי צרכני אחרי); את העיקר מהן תפסו, כאמור, דחיית משכנתאות ודחיית הלוואות לעסקים קטנים. מתוכם נדחו תשלומים לכ-85 אלף הלוואות לעסקים קטנים וכ-270 אלף הלוואת למשקי בית (שזה כולל משכנתאות והלוואות אחרות).

דחיית אשראי בבנקים מתחילת מרץ
 דחיית אשראי בבנקים מתחילת מרץ

עוד עולה מבדיקת בנק ישראל, כי ככלל לא חלה עלייה בריביות הממוצעות על ההלוואות לעסקים קטנים ולמשקי בית, ואולם במשכנתאות הצמודות הריבית עלתה בממוצע בכ-0.6 נקודת אחוז. הפיקוח על הבנקים מעריך שגם בתחום זה הריבית תשוב ותרד בקרוב על רקע צעדים בהם נקט בנק ישראל - הורדת ריבית ב"י, התערבות ב"י בשוק האג"ח, והפחתת דרישות ההון על משכנתאות.

לעמדת הבנק המרכזי, הנתונים מראים שאין צורך בהתערבות של המדינה במדיניות דחיית החזרי אשראי והעמדת אשראי על ידי המערכת הבנקאית, שכן הצעדים המוניטריים שננקטו עד כה מספקים.

כבר בתחילת המשבר איפשרה המערכת הבנקאית, בעידוד בנק ישראל, דחייה של תשלומי הלוואות, ולדברי הבנק, היא נענית לרוב המוחלט של הבקשות לדחיית תשלומי הלוואות. מספר קטן של בקשות דחייה לא נענו, ברובן של לווים ש"סומנו" כבעייתיים" עוד לפני פרוץ המשבר, ולא עמדו בתנאי ההחזר.

בנק ישראל מזהיר, כי אם הממשלה תתערב בנעשה בשוק ההלוואות, מעבר לצעדים שנקט, הדבר עלול לפגוע בהתנהלות הבנקאית, שכיום פועלת בצורה מושכלת ובהתאם למאפייני הלווה וההלוואה, ועלול לסכן את פיקדונות הציבור שהם המקור להעמדת האשראי.

בהודעה שפרסם הבנק נרמז על חשש מנקיטת מדיניות פופוליסטית, וכך נכתב: "חשוב לזכור שני אבני יסוד כלכליים: 1. המקורות למתן אשראי על ידי הבנקים הם הפיקדונות, אלו הכספים שהציבור הרחב מפקיד בבנקים; 2. אשראי צריך להחזיר - אשראי בנקאי הוא לא מענק"

בנק ישראל ממשיך ומפרט, כי נקט בצעדים רבים שאפשרו את דחיית ההלוואות, הגדלת היצע האשראי למשק ומניעת העלייה בריבית על אף הגידול בסיכון: הפיקוח על הבנקים הפחית את דרישות ההון, וחידד את ההנחיות חשבונאיות באופן שמאפשר להימנע מסיווג של אשראי שניתנה בו דחיית תשלומים כאשראי בעייתי. הפחתת הריבית על ידי בנק ישראל וההחלטה לרכוש אג"ח ממשלתיות בהיקף חסר תקדים של 50 מיליארדי שקל הביאה לירידת הריביות לכל הטווחים, ובנק ישראל השיק תכנית של הלוואות לבנקים בסך 5 מיליארדי שקל, מותנה במתן אשראי לעסקים קטנים וזעירים.

הסיוע של הממשלה לעסקים במשק, בכלל ובמסגרת הערבויות להלוואות, הוא הנדבך המרכזי במתן המענה הכלכלי למשבר. מדיניות בנק ישראל משלימה מדיניות זו.

את המצגת אמורה הייתה להציג בפני הוועדה המפקחת על הבנקים, ד״ר חדוה בר, אך בשל מות אביה נבצר ממנה מלהשתתף בדיון. בשל כך הציג אותה ואת הנתונים סגן המפקחת, מר דני חחיאשווילי.