דעה: כך תתמודדו עם המציאות הכלכלית החדשה

"לא בוכים על חלב שנשפך" אמא תמיד הייתה אומרת, או בהקשר לימים האלו "לא בוכים על עטלף שעוכל", ועל הדרך הוריד איתו באסלה את הכלכלה העולמית.

אנו עדים כעת לאירוע אשר משנה לחלוטין את כל מה שהכרנו ושהשפעותיו ילוו אותנו, אני מאמינה, עוד שנים קדימה. כמו כן, לאט לאט אנו מתחילים להפנים שהעולם שנגלה לאחר שנצא ממשבר הקורונה לא יהיה העולם שהכרנו, לפני פרוץ המגיפה.

בימים אלו כאשר כולנו סגורים בבתים, כשהאי-וודאות, במיוחד הכלכלית, אוכלת את כולנו, מחובתנו לנצל את הזמן על מנת להיערך ליום שאחרי. וכשאני מדברת על היערכות אני לא מדברת על שבירת חסכונות ולא על לקיחת הלוואות, וגם לא על השיפוץ שתכננת בסלון, שמי יודע אם הוא בכללי אפשרי כרגע. אני מדברת על חישוב מסלול מחדש שכל שכיר/עצמאי/בעל עסק צריך לעשות עם עצמו.

אל לנו לשכוח שבעיתות משבר כאשר מצד אחד ישנם ענפים שלמים מתרסקים, מצד שני ענפים חדשים צומחים והזדמנויות חדשות נוצרות. אני מאמינה שאם נשכיל לזהות את אלו בזמן, נוכל לא רק לשרוד את המשבר אלא אפילו לצאת ממנו חזקים יותר ומחוסנים יותר מאשר שנכנסנו (תרתי משמע).

אז בואו נדבר "תכלס", מה עושים? לדעתי ההיערכות צריכה לכלול 4 שלבים פשוטים.

שלב 1: ניתוח הענף והשוק בו פועל הארגון

ראשית עלינו לפרוט ולהגדיר מהם מנועי הצמיחה שהיו לעסק ומהם מנועי הצמיחה העתידיים. האם הרגלי הצריכה נשארו זהים או השתנו? מה השתנה ברמה התחרותית? מהם נתחי השוק כיום ומה אנו צופים קדימה.

האם הענף עבר בתקופת המשבר שינויים?

לדוגמה: הופעות חיות בסגנון "זאפה", שוק שלפני המשבר פרח וצמח. עם פרוץ המגפה והאיסור על ההתקהלות, תחום זה פשוט התרסק. המקום נסגר ונשאר ריק, האומנים נשארו בבית ללא קהל ולקהל אין תרבות לצרוך. במחשבה יצירתית חוברו, האולם, האומן, והצופים און ליין דרך המיזם של קשת וזאפה. כך התאפשר לעם ישראל שיושב בבית להמשיך ולצרוך תרבות דרך האון ליין.

משיתוף פעולה זה נוצר הרגל חדש הן בצד האומן, שמתרגל להופיע בפני קהל שהוא לא רואה, והן בצד הצופים, שמתרגלים ליהנות מהופעות לייב דרך המסך.

שלב 2: זיהוי איומים והזדמנויות חדשות

לאחר שענינו על השאלות שבשלב הראשון, אמורה להיות בידינו מעין תמונת מצב של הענף (ושל העסק), אילו היבטים נפגעו או כבר לא רלוונטיים ואילו היבטים התחזקו. כעת ניתן להסיק מתוך תמונת מצב זו ולהשליך על הזדמנויות עסקיות עתידיות תוך כדי מיקוד המשאבים בהזדמנויות החדשות שהתגלו כרלוונטיות בתקופת המשבר.

נמשיך בדוגמה של הזאפה: המיזם בתקופת המשבר צובר אהדה ואולי אף מייצר הרגל חדש? זו בהחלט הזדמנות לחשוב עליו כמנוע צמיחה והתפתחות והגדלת הכנסה בשלב חזרת המשק לתפקוד. מי אמר שאי אפשר לקיים הופעה חיה בזאפה ולשדר אותה לקהל הרחב שלא נמצא במקום תמורת תשלום סמלי נוסף (לפחות בתקופת הביניים)?

שלב 3: יצירת תחזית גמישה

לאחר שהערכנו אילו הזדמנויות חדשות עומדות בפנינו בעקבות המשבר תוך כדי מתן תשומת לב לאיומים הקיימים/העתידיים ניתן כעת לבנות מספר תרחישים אפשריים שמתבססים על הנחות בסיס שהסקנו תוך כדי תקופת המשבר. ברור לנו שחזרתו של המשק לתפקוד תיעשה בשלבים, אפילו אם אנחנו לא יודעים מה הם ולאיזה זמן הם.

באותו הקשר של ההופעות ניתן להניח כי יתאפשרו בעתיד הקרוב מופעים אבל ככל הנראה יהיו הגבלות על כמות הקהל והמרווחים ביניהם. לכן כשלב ראשוני ניתן לשקול מודל של שילוב הכנסות מקהל שנמצא במקום ומקהל שצופה און ליין. למעשה אנו חוזים שתחום הופעות הלייב בטלוויזיה/אינטרנט/ערוצים דיגיטליים יצמח.

בנוסף נוצרת פה הזדמנות להכנסה נוספת מפרסומות וחסויות על הופעות לייב.

שלב 4: חלוקה הקצאה והתאמת משאבים

בשלב הזה אמור להיות כיוון כללי לאן העסק הולך בתקופה הקרובה וייתכן שכבר רקמנו בראשינו איזה מהלך עסקי או שניים. זהו השלב לתכנן אילו משאבים נדרשים? וכיצד עלי להקצות אותם בצורה היעילה ביותר? כלומר בצורה שתייצר את הערך המוסף אליו התכוונו, שווה תמיד לבחון פיילוט לתקופה קצרה. לאחר שיש לנו תחזית בסיסית ניתן להבין אילו משאבים ידרשו כדי להוציא לפועל את התוכנית העסקית כגון: משאבים טכנולוגיים, שיתוף פעולה עם ערוצי מדיה וכוח אדם.

בימים אלו אנו עדים להיסטוריה בזמן שהיא נכתבת, ואף אחד מאיתנו לא יודע כיצד ימשיך הסיפור ואיך העלילה תתפתח. לכן למרות שאני מאמינה שיוזמות אמיצות וחדשניות הן אלו שיובילו את הכלכלה שלנו החוצה מהמשבר, אסור לנו לרוץ למהלכים פזיזים, גם אם הם נראים לנו כרווחיים אלא לפעול תוך כדי משנה זהירות ולשקול תמיד כמה תרחישים אפשריים. 

הכותבת היא מנכ''לית חברת  פאוורקארד - כרטיס אשראי מבית כאל