סכנה לבריאות הציבור: מבקר המדינה חושף שורת מחדלים בשירות המזון

הימצאותם של חיידקי ליסטריה, סלמונלה וקמפילובקטר במזון; דיווח חלקי על מזהמים כימיים, ביולוגיים וחומרי הדברה; והתרעות ריקול שיצאו לציבור באיחור • מבקר המדינה מותח ביקורת על שירות המזון הישראלי, בדגש על השוואתו למתרחש באירופה

סלמונלה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
סלמונלה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

לפני חודשים בודדים, החלה הקורונה להתפשט, ובמהרה נטרלה כמעט לחלוטין את החיים החברתיים והכלכליים. אך היא לא נטרלה איומים בריאותיים ממשיים אחרים, איתם יאלץ משרד הבריאות להתמודד בימי השגרה, גם כאשר גל הקורונה ידעך. דוח מבקר המדינה המתפרסם היום, מסמן שורה של מחדלים בשירות המזון הנמצא תחת משרד הבריאות, ואשר תפקידו לפקח על מזון המיוצר בישראל והמיובא אליה.

מממצאי דוח המבקר עולה כי חיידקי הליסטריה, הסלמונלה והקמפילובקטר המועברים לאדם על-ידי צריכת מזון ובעיקרו מזון המגיע מן החי, נמצאים במגמת עלייה, ושיעורם עולה על הממוצע באיחוד האירופי. עוד ניכר כי חומרים רעילים דוגמת דיאוקסינים ושאריות הדברה נמצאים במזון ולא מפוקחים כראוי, כאשר סכום הקנס המנהלי אותו מטיל משרד הבריאות בפועל על עבירה מנהלית של יצרנים, יבואנים ומשווקי מזון, עומד על כ-1000 שקל בלבד, למרות שהחוק מאפשר הטלת עיצום כספי בגובה 40 אלף שקלם. עוד נמצא כי מוצרי מזון שהובאו לישראל מהרשות הפלסטינית משווקים מבלי ששירות המזון הארצי בודק אותם.

סכנות בחשיפה קצרה ובמתמשכת

מוצרי מזון עלולים להכיל חומרים רעילים או מזיקים דוגמת מזהמים ביולוגיים, מזהמים כימיים ושאריות של חומרי הדברה. חשיפה קצרה למינון גבוה של מזהמים מסוימים במזון עלולה לגרום לפגיעה חמורה בבריאות ואף למוות, אך לעתים גם חשיפה מתמשכת למינונים נמוכים עלולה לפגוע בבריאותינו. המבקר בחן את תפקוד שירות המזון באשר למחלות הליסטריה, חיידק הקמפילובקטר, והימצאות סלמונלה במזון.

הידבקות בליסטריוזיס, מחלה המהווה תת-זן של חיידק הליסטריה, גורם התמותה המוביל מקרב המזהמים המועברים במזון, מתרחשת לרוב באמצעות צריכה של מזון מזוהם בחיידק. המזונות הנפוצים שבהם דווח על הימצאות החיידק בשנים האחרונות הם דגים, סלטים מוכנים לאכילה, מוצרי בשר (בדגש על מוצרים מוכנים לאכילה, דוגמת נקניקים), ולבסוף ירקות שלא נשטפו ונוקו כראוי.

המחלה פוגעת באופן קשה בעיקר בנשים הרות, בקשישים ובמדוכאי חיסון, ובקרב אוכלוסיות אחרות מתבטאת בזיהום בדרכי העיכול, אך מקרים אלה לרוב אינם מאובחנים ולכן אינם מדווחים. חקירה אפידמיולוגית בעקבות תחלואה בליסטריוזיס כרוכה בקושי לזהות את מוצרי המזון החשודים, כיוון שתקופת הדגירה של המחלה ארוכה (8-6 שבועות). גם כאשר ניתן לזהות את מוצר המזון החשוד, נטילת דגימות ממנו כבר אינה אפשרית, שכן פעמים רבות כבר אי-אפשר למצוא את המוצרים מתאריך הייצור הרלוונטי בדרכי השיווק.

מהדוח עולה כי בשנים 2013 - 2015 ביצע שירות המזון הארצי סקר אחד בלבד לבדיקת זיהומים מליסטריה במוצרי מזון, ואילו מאז שנת 2015 לא ביצע סקרים ארציים נוספים ואין לו תוכנית לסקר שגרתי ארצי. שירות המזון לא ערך סקר סיכונים בנושא ולא קבע יעדים ארציים לצורך ביצוע הדיגום, ולא יישם את המלצות הוועדה בנושא משנת 2012. בשנים 2008-2018 גדל היקף התחלואה החמורה בליסטריוזיס בישראל ביותר מפי שניים, ואילו אוכלוסיית מדינת ישראל גדלה בשנים אלה פי 1.2 בלבד. על-פי נתוני התחלואה של החודשים הראשונים של שנת 2019, צפויה עלייה ניכרת במקרי התחלואה בליסטריוזיס בשנת 2019.

חיידק הקמפילובקטר לא מנוטר

חיידק הקמפילובקטר גורם בבני אדם לתחלואת מעיים ושלשולים, לעתים דמיים. סיבוכי המחלה עלולים לגרום במקרים קשים לנזקים נוירולוגיים ואף לזיהום חמור מסכן חיים. החיידק יכול לעבור לבני האדם דרך אכילת בשר, בעיקר עופות. כמה מדינות דוגמת בריטניה, ארה"ב, ניו זילנד ואוסטרליה מבצעות בדיקות לאיתור החיידק הקמפילובקטר במוצרי המזון. בביקורת קודמת של מבקר המדינה על שירות המזון הארצי, שתוצאותיה פורסמו במאי 2016, עלה כי משרד הבריאות "לא דרש לבחון את הימצאותו של חיידק הקמפילובקטר במזון והוא אינו מנוטר". בביקורת הנוכחית נמצא כי משרד הבריאות ממשיך שלא לדרוש לבדוק את הימצאות חיידק זה במוצרי מזון ולכן המעבדות לא בודקות את הימצאות קמפילובקטר במוצרי מזון. זאת, בזמן שבמהלך העשור האחרון חלה עלייה חדה בתחלואה בקמפילובקטר; לשם השוואה, באיחוד האירופי ישנם 65 חולים ל-100 אלף נפשות ו-250 אלף מקרים בשנה, ובישראל 90 חולים ל-100 אלף נפשות.

המבקר אף מתייחס לשני אירועי תחלואה רחבת היקף ומתמשכת בשנים האחרונות בחיידק הסלמונלה, שאירעו בשנים 2018-2019. המבקר מצא כי החל באפריל 2018 הגיעו לדרכי השיווק ולצרכנים מוצרי מזון נגועים בחיידק סלמונלה קונקורד, שיוצרו ושווקו בחודש אפריל וייתכן שגם לאחר מכן, כאשר משרד הבריאות הסתפק בדיווחים שקיבל מהיצרן ולא דרש ממנו לבדוק את המוצרים שיוצרו בימים שקדמו ליום שעליו דיווח. בשל הבירור המצומצם לא נמנעה הגעת מוצרים נגועים לדרכי השיווק ולצרכנים. זאת, בזמן שמשנת 2015 חלה בישראל עלייה בשיעורי התחלואה בסלמונלוזיס. שיעור החולים ל-100 אלף נפש באיחוד האירופי עמד על 20.4, ובישראל על 54.

בביקורות קודמות עמד משרד מבקר המדינה על כך שמן הראוי שמשרד הבריאות יחייב לסמן על אריזות ביצים ועופות המשווקות לציבור את החשש מנגיעוּת בחיידקים כגון סלמונלה וקמפילובקטר, ולפרט עליהן הנחיות לצריכה ולטיפול במזונות אלה. בביקורת נמצא כי טרם חל כל שינוי בנושא.

דיגום חלקי של חומרי הדברה

חשיפה כרונית לחומרי הדברה במזון עלולה להזיק למערכות שונות בגוף האדם, בהן מערכת העיכול. מדוח המבקר עולה כי מטה שירות המזון הארצי לא הנחה את השלוחות המחוזיות לדווח לו באופן שוטף על ביצוע בפועל של דיגום הדברה, וכי הן אכן לא דיווחו לו על כך, ולא היה בכוחו לדעת אם בחודשים שהוא לא קיבל דיווחים על חריגות בהדברה לא נמצאו חריגות בתוצרת או שהבדיקות לא בוצעו.

דיגום ההדברה של התוצרת שביצעו השלוחות המחוזיות, בייחוד בתל אביב ובצפון לא היה מלא; בשלוחת מחוז תל אביב, במשך תקופות ארוכות בוצע דיגום חלקי או לא בוצע כלל, ולשירות המזון הארצי לא הייתה תמונה מלאה על החשיפה של הצרכנים לחומרי הדברה במזון. נוסף על-כך, מצטיירת תמונה של חוסר שקיפות: מהביקורת עלה כי שירות המזון הארצי פרסם באתר האינטרנט שלו סיכום של תוצאות הסקרים שביצע לשאריות חומרי הדברה לכל אחת מהשנים 2013-2016 ומאז הוא חדל מהפרסומים. יתר על כן, משרד הבריאות אינו מפרסם באתר שלו שבשפה הערבית את כל המידע בנוגע למניעת חשיפה למזהמים במוצרי מזון שהוא מפרסם באתר בעברית.

בביקורת אף עלה כי מפקחי שירות המזון הארצי לא בודקים מוצרי מזון המובאים מהרשות הפלסטינית, ולכן מוצרים אלה משווקים בארץ ללא בדיקה. בכך למעשה שירות המזון הארצי אינו מקיים את הפיקוח כנדרש בחוק המזון בכל הנוגע להבאת מזון מהרשות הפלסטינית. עוד עולה מהדוח כי עד יוני 2019 שירות המזון הארצי לא עשה שימוש במרשם המשווקים שבאמצעותו הוא היה יכול לדעת אם משווק מהרשות הפלסטינית הוא משווק רשום ואם משווק מהרשות הפלסטינית קיבל אישור לשווק בישראל מוצר מסוים שמיוצר ברשות הפלסטינית. לכן, שירות המזון הארצי לא היה יכול לאתר מוצרי מזון מזיק שהובאו לישראל מהרשות הפלסטינית ולהפסיק את מכירתם.

התרעות ריקול יצאו באיחור

נושא נוסף העולה מדוח המבקר, הוא הליך הריקול למוצרי מזון בהם ישנה סכנה לבריאות הציבור. כאשר שירות המזון הארצי מזהה התרעה של גורם בינלאומי על חשד לזיהום במוצרי מזון המיוצרים בישראל, הוא נדרש לבדוק האם המוצר שווק בישראל, ולהוציאו מדרכי השיווק אם יש בכך צורך. ואומנם, במקרה אותו בדק המבקר, התגלה כי שלושה חודשים לאחר שזוהה חיידק הסלמונלה אצל חולים בישראל, פרסם מינהל המזון והתרופות האמריקני (ה- FDA ) התרעת יבוא על מוצר מזון מסוים. בביקורת עלה כי שירות המזון הארצי לא ידע על התרעת היבוא במועד שבו היא פורסמה, וכי הוא החל לברר פרטים בעניין רק שבועיים וחצי לאחר פרסום ההתרעה, כשה- FDA פנה אליו טלפונית וביקש לברר עימו פרטים נוספים בעניין. פרק זמן רב חלף עד לגילוי התרעת היבוא, ועל כן היה קשה לאתר את המוצרים החשודים כמזוהמים ובכך נפגעה היכולת להבטיח את בריאות הציבור.

שירות המזון הארצי פעל לפרסום שתי הודעת ריקול, בשני מועדים, בדבר הימצאות חיידקי סלמונלה במוצרי מזון בישראל, מיד לאחר שקיבל על כך מידע ממעבדה בארץ. אולם ההודעה בנוגע למותג המסוים פורסמה כארבעה שבועות לאחר שהוא קיבל מידע על חשש לזיהום במוצר מרשויות מקבילות בחו"ל, ושלושה שבועות לאחר שקיבל את המידע מהמרכזים הארציים. ההודעה בנוגע למותג הרשת המסוימת פורסמה כעשרה ימים לאחר שהוא קיבל מידע על חשש לזיהום במוצר מרשויות מקבילות בחו"ל. 

"נדרש שינוי מהותי" 

ארגון אדם טבע ודין מסר בתגובה לדברים: "דוח מבקר המדינה מצביע על כישלונו המהותי של שירות המזון בהגנה על הציבור מפני מזהמים במזון, ועל הקשר בין תפקודו הלקוי לבין תחלואה שמקורה מזהמים במזון. הדוח מצביע על כשלים בפעולות פיקוח ואכיפה, במיוחד בכל מה שנוגע לשאריות חומרי הדברה במזון, ובדגש על תוצרת שמיובאת מהרשות הפלסטינית. על-פי האמור בדוח, אין בידי משרד הבריאות יכולת לאתר מוצרי מזון מזיק שהובאו לישראל מהרשות הפלסטינית ולהפסיק את מכירתם.

"עוד מדגיש הדוח כי משרד הבריאות טרם גיבש, במשך יותר משלוש שנים, נוהל פיקוח מכוח חוק המזון, שיסדיר את מדיניות האכיפה ומערך העיצומים הכספיים, דבר שמוביל להטלת קנסות נמוכים במיוחד ולפגיעה בהרתעה של החקלאים. בנוסף מצביע הדוח על מחסור בדיגום התוצרת ומדגיש כי אין בפני המשרד עצמו את מלוא המידע והנתונים בדבר הימצאות מזהמים במזון. סוגיה נוספת המודגשת בדוח היא מחסור בשקיפות והצגת הנתונים בפני הציבור.

"ממצאי הדוח מוכיחים מעל לכל ספק כי נדרש שינוי מהותי בתפקוד שירות המזון, כפי שאדם טבע ודין חוזרת וטוענת מזה זמן רב, כמו גם בתפיסת עולמו, אשר אינה דוגלת בשקיפות ומחייבת אותנו לעתור נגד המשרד מעת לעת לצורך קבלת נתונים שאך טבעי שיעמדו בפני הציבור.

"משרד מבקר המדינה בדק גם את חמש הודעות הריקול שמשרד הבריאות פרסם בשנים 2018 ו-2019 באתר האינטרנט שלו, בעקבות הימצאות חיידק ליסטריה או סלמונלה קונקורד במוצרי המזון ואשר נוגעות לשלושת אירועי התחלואה שנבדקו בביקורת. מהבדיקה עלה כי נוסח ההודעות אינו משקף באופן מלא את המצב, שכן בהודעות לא נכתב כי בחלק ממוצרי המזון אכן נמצאו חיידקים.

"זאת ועוד, נמצא כי ישנו מידע חסר בנוגע לקשר בין החיידקים במוצרי המזון לתחלואה: בשלוש מהודעות הריקול לא היה מידע על הקשרים המובהקים שנמצאו בין חיידקי הסלמונלה קונקורד שהתגלו במוצרי המזון לבין החיידקים שאותרו אצל החולים, אף שבעת פרסום ההודעות המידע הזה כבר היה בידי משרד הבריאות. כמו כן, בהודעות לא נכלל מידע על הסיכון מהחיידק בכלל ועל הסיכון החמור לאוכלוסיות מסוימות כגון ילדים צעירים וקשישים".