שופט העליון מני מזוז ושר המשפטים אמיר אוחנה / צילום: רפי קוץ
שופט בית המשפט העליון מני מזוז דחה את בקשת שר המשפטים אמיר אוחנה לפסול את עצמו מלדון בעתירה שהוגשה נגד מינוי ממלא-מקום לפרקליט המדינה. בהחלטתו דחה השופט מזוז את שלוש הטענות שהציג שר המשפטים. לדברי מזוז, "הבקשה דנן אינה מצביעה על כל עילה כאמור, והיא משוללת יסוד, וממילא דינה להידחות".
מזוז התייחס לטענת השר אוחנה כי מזוז נתן צו שכלל לא התבקש על-ידי העותרים. כזכור, העותרים הגישו עתירה ובקשה לצו ביניים אשר יאסור על מינויו של עו"ד דן אלדד לתפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה לאור התנגדות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. מזוז בהחלטתו נתן צו ארעי האוסר הן את הארכת כהונתו של אלדד והן מינוי של כל אדם אחר לתפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה על-ידי שר המשפטים אוחנה.
בדחיית בקשת הפסלות כתב מזוז כי "בעתירה נתבקש כאמור צו ביניים עד להכרעה בעתירה. בהחלטתי מיום 30.4.2020 לא ניתן צו ביניים כאמור אלא אך צו ארעי מוגבל 'עד למתן החלטה אחרת', לצד הוראה לקבלת תגובות המשיבים בתוך 14 ימים. צווים ארעיים ניתנים ככלל במעמד צד אחד, וביטולם נשקל לאחר קבלת תגובת המשיבים. זה הדין וזה הנוהג, ולא היה בהחלטה במקרה דנן כל דבר חריג.
"אציין עוד כי מנימוקי העתירה עולה כי אף שהיא ממוקדת, באופן מובן, בהארכת המינוי של המשיב 2 כממלא-מקום פרקליט המדינה, היא מתייחסת גם לעצם הלגיטימיות של מעורבותו של המבקש במינוי ממלא-מקום לפרקליט המדינה, כאמור בפסקה 2 סיפא לעיל. בהתאם לכך, הצו הארעי התייחס לעצם מינוי ממלא-מקום לפרקליט המדינה, ולא רק להארכת המינוי של המשיב 2".
כזכור, בצעד חסר תקדים שר המשפטים אמיר אוחנה הגיש בקשת פסלות לשופט בית המשפט העליון מני מזוז, בעניין העתירה נגד הארכת כהונת ממלא-מקום פרקליט המדינה דן אלדד.
אוחנה, אשר מיוצג עצמאית על-ידי עו"ד שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה, דרש כי מזוז יפסול עצמו מלהמשיך ולדון בתיק, "וזאת בשל התקיימותן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא-פנים בניהול המשפט".
כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", השופט מזוז נתן צו אשר כלל לא התבקש על-ידי העותרים. מזוז נתן צו ארעי נגד שר המשפטים אוחנה, הקובע כי ייאסר עליו להאריך את כהונת ממלא-מקום פרקליט המדינה דן אלדד. הצו מוסיף עוד וקובע כי יימנע "מינויו של ממלא-מקום אחר עד למתן החלטה אחרת".
אלא שעיון בעתירה, שהוגשה זמן קצר לפני כן, מלמד כי השופט מזוז העניק סעד שכלל לא התבקש על-ידו. בעתירה התבקש צו ביניים נגד מינוי אלדד בלבד, במעמד צד אחד, המתלה את תוקפה של הארכת המינוי הזמני. העותרים לא דרשו כי אוחנה לא ימנה אדם אחר לתפקיד, אלא כי לא תוארך כהונת אלדד לאור עמדת היועמ"ש מנדלבליט בעניינו.
חרף העובדה כי כלל לא התבקש לכך, השופט מזוז החליט להרחיב ולקבוע כי לא ימונה כל מועמד אחר, וכי המשרה תישאר מיותמת עד למתן החלטה אחרת. הצדדים נדרשו להגיב בתוך שבועיים.
בבקשת הפסלות נכתב כי "החלטה שניתנת על-ידי בית המשפט ביוזמתו, לפני כל דיון, לפני שנשמעו טענות הצדדים וללא כל בקשה, מעוררת בליבו של כל אדם או שופט סביר חשש ממשי כי השופט שנתן את ההחלטה כבר גיבש עמדה מוקדמת בכל הנוגע להליך ולנושאו".
לדברי אוחנה, "די בהתנהלות זו, בה נותן שופט של בית המשפט העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, צו מניעה המופנה כלפי שר בממשלת ישראל, ללא כל דיון, ללא כל עתירה וללא כל בקשה בניגוד מוחלט לחזקת התקינות המנהלית, ומבלי שהועלתה בפניו כל טענה הנוגעת לצו זה על-ידי העותרים, בכדי לבסס עילת פסלות".
אלא שאוחנה לא עוצר בכך וממשיך לתקוף ולבקר את השופט מזוז. לדברי אוחנה, בכנס חיפה למשפט של אוניברסיטת חיפה שהתקיים בנובמבר 2019 השתתף השופט מזוז. במענה לשאלה השיב מזוז כי "המצב של שר משפטים לעומתי או בכלל שר לעומתי הוא מצב בעייתי, מטריד ומציק. זה נכון אגב וזה בעייתי גם במשרדים אחרים, אם השר לאיכות הסביבה שמופקד על הגנת הסביבה יהיה אדם שחושב שכל נושא של הגנת הסביבה הוא עניין של ירוקים תמהוניים, זאת תהיה בעיה".
יש לציין כי השופט מזוז סייג את אמירתו והוסיף כי "זה מצב שלא המערכת המשפטית בחרה בו היא לא יכולה להשפיע על זהות השר, ולא אמורה להשפיע. אבל זה מקשה עליה וכמובן מקשה על התפקוד שלה, והכרעה בעניין הזה לא מסורה למערכת המשפטית".
לטענת אוחנה, "האמירה הזו, כשהיא לעצמה, היא חמורה ביותר כאשר היא נאמרת מפיו של שופט מכהן בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית". לדבריו, כל אדם או שופט סביר היה מגיע למסקנה כי קיים חשש ממשי למשוא-פנים בדיון בעתירה. אוחנה מציין כי החלטת מזוז עוסקת בדיוק במצב של שר לעומתי למערכת המשפט, בעקבות החלטתו למנות ממלא-מקום פרקליט מדינה שאיננו מקובל על היועץ המשפטי לממשלה.
אוחנה ממשיך וכותב כי התנהלות השופט מזוז עקבית נגדו. בעתירה מלפני מספר חודשים נגד מינוי עו"ד אורלי בן-ארי לתפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה נתן השופט מזוז החלטה במסגרתה נתן צו הקובע כי מינוי בן ארי יותלה אף אם נכנס כבר לתוקף.
לדברי אוחנה, "גם בהקשר זה חשוב לציין כי בעתירה הנ"ל לא התבקש הסעד של השהיית כניסתה לתפקיד של עו"ד אורלי בן-ארי. שלא לדבר על כך שטיבו של צו ארעי נועד למניעת שינוי במצב, ולא להפוך מצב קיים".
אוחנה ממשיך וכותב כי "לא ניתן להתעלם מכך שמזוז כיהן בעבר כיועץ המשפטי לממשלה, ועימותים בין היועץ המשפטי לממשלה לבין שר המשפטים הם דבר שהמותב חווה באופן אישי, גם בתקופתו כיועץ משפטי לממשלה. קיים חשש ממשי שבנסיבות אלה, כאשר נדונה בפני בית המשפט סוגיה העוסקת בעימות אפשרי בין היועץ המשפטי לממשלה לבין השר הממונה עליו, יזדהה המותב עם צד אחד במחלוקת, לאור הרקע האישי שלו".
אוחנה טוען כי אין מדובר בחשש רחוק. "כאשר כיהן השופט מזוז כיועץ משפטי לממשלה נכנס לעימות פומבי ומתוקשר עם שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, בעניין ניסיונו להתערב בהליך הבחירה של פרקליט המדינה".
אוחנה מסכם כי "עסקינן ביועץ משפטי לשעבר, שכאשר שימש כיועץ משפטי הביע עמדה תקיפה ופומבית כנגד השר הממונה עליו בעניין אופני המינוי של פרקליט מדינה. גם בעודו שופט מכהן וממש לאחרונה, לא נמנע ממתיחת ביקורת חריפה על השר אמיר אוחנה, הלא הוא המשיב 1, בשל המתחים שמתקיימים לשיטתו בינו ובין הדרג המקצועי. עתירות שהוגשו בעניין מינוי פרקליט מדינה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, זכו לטיפול משפטי חריג ולהוצאת צווים שכלל לא נתבקשו על-ידי העותרים, לרבות בעתירה זו. צירופם של כל אלה מבסס חשש ממשי להתקיימותו של משוא-פנים, המחייב את פסילת המותב".